שאלות ותשובות על רשלנות רפואית

מה זו רשלנות, איך מוכיחים אותה, תוך כמה זמן לתבוע ומה עושים כבר עכשיו

התשובה הקצרה: רשלנות רפואית היא טיפול שחרג ממה שרופא סביר היה עושה, ושגרם נזק. כדי לתבוע צריך להראות התרשלות, נזק וקשר ביניהם. בדרך כלל יש שבע שנים להגיש תביעה, ולכן כדאי להתחיל בהשגת התיק הרפואי.

בעמוד הזה ריכזנו את השאלות שאנשים שואלים הכי הרבה, עם תשובות קצרות וברורות. כל תיק שונה, ולכן התשובות כאן אינן תחליף לבדיקה של המסמכים שלכם. מדריך מורחב עם עוד תשובות נמצא במאמר 100 השאלות והתשובות לנפגעי רשלנות רפואית.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא מצב שבו מטפל, כמו רופא, אחות, מרדים או רוקח, עשה בעת הטיפול משהו שמטפל סביר ומיומן לא היה עושה באותן נסיבות, או שלא עשה משהו שהיה עושה, ועקב כך נגרם נזק למטופל.

ההגדרה מבוססת על פקודת הנזיקין, שקובעת שמי שעוסק במקצוע חייב להשתמש במיומנות ובזהירות של בעל מקצוע סביר וכשיר באותו מקצוע. השאלה אינה אם הטיפול הצליח. השאלה היא אם הטיפול עמד ברמה שמצופה מרופא סביר באותה שעה ובאותו מקום, ולפי הידע שהיה אז.

לכן טיפול שנכשל, או תופעת לוואי קשה שהתרחשה, אינם רשלנות בהכרח.

מה ההבדל בין רשלנות רפואית לטעות רפואית?

טעות רפואית היא מושג יומיומי, ולא מושג משפטי. רופאים טועים לפעמים, וחלק מהטעויות נובעות מקושי אמיתי באבחון או מסיכון שהיה ידוע מראש. טעות כזאת אינה נחשבת רשלנות כל עוד רופא סביר היה יכול להגיע לאותה תוצאה באותן נסיבות.

רשלנות היא כשהמעשה או המחדל חרגו ממה שרופא סביר היה עושה. דוגמאות: תסמינים שלא נבדקו כשהיה ברור שצריך לבדוק, בדיקה שהוזמנה ולא נקראה, או הוראות טיפול שלא ניתנו אחרי ניתוח. מה שקובע הוא הנסיבות המדויקות, ולכן אי אפשר לדעת מהתוצאה בלבד.

הדרך לבדוק את זה ביושר מתוארת במדריך איך בודקים אם הייתה רשלנות רפואית.

איך מוכיחים רשלנות רפואית?

כדי לתבוע צריך להראות שלושה דברים: שהמטפל התרשל, שנגרם נזק, ושהנזק נגרם בגלל ההתרשלות ולא בגלל המחלה עצמה. החלק הקשה בדרך כלל הוא החלק השלישי, כי המחלה הייתה קיימת גם בלי הטיפול.

בפועל ההכרעה נשענת על הרשומה הרפואית ועל חוות דעת של רופא מומחה מאותו תחום, שבוחן מה נעשה, מה היה צריך להיעשות ומה היה קורה אילו הטיפול היה תקין. לכן הצעד הראשון הוא להשיג את כל התיעוד.

על חשיבות הרישום ברשומה אפשר לקרוא במאמר על חשיבות התיעוד הרפואי.

כמה כסף אפשר לקבל על רשלנות רפואית?

אין סכום קבוע, והסכומים נעים מאוד בין מקרה למקרה. הפיצוי נקבע לפי הנזק שנגרם בפועל בגלל הרשלנות, ולא לפי סוג הרשלנות. כל תיק נבחן לגופו.

הפיצוי מורכב בדרך כלל מכמה חלקים:

  • הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, כשהנזק פגע ביכולת לעבוד.
  • הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, בעבר ובעתיד.
  • עזרה וסיעוד, לפעמים לכל החיים, וגם התאמת דיור וניידות כשצריך.
  • כאב וסבל, ופגיעה באיכות החיים.

כשהרשלנות הייתה בכך שלא סיפרו למטופל על הסיכונים לפני טיפול, יכול להיות פיצוי גם על פגיעה בזכות להחליט בעצמו. ובמקרים של איחור באבחון אפשר לעיתים לתבוע גם כשהאיחור רק הקטין את סיכויי ההחלמה, וכך מוסבר במאמר אובדן סיכויי החלמה ואיחור באבחון.

את מי אפשר לתבוע ברשלנות רפואית?

אפשר לתבוע כל גורם מטפל שהתרשל: רופא, אחות, מרדים, רוקח ועוד. כשהמטפל עבד בבית חולים או בקופת חולים, אפשר לתבוע גם את המוסד, כי פקודת הנזיקין מטילה על מעביד אחריות למעשה שעשה עובד שלו תוך כדי עבודתו.

בחירה נכונה של הנתבעים היא חלק ממה שבודקים בתחילת הדרך, לפי מי שטיפל ובאיזו מסגרת.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית?

תקופת ההתיישנות הרגילה לתביעות מהסוג הזה היא שבע שנים, לפי חוק ההתיישנות. כלל זה נבדק תמיד לפי המקרה, כי נקודת ההתחלה אינה זהה בכל תיק.

  • ככלל, שבע השנים נספרות מהיום שבו הנזק אירע.
  • כשהנזק לא התגלה ביום שאירע, נספרת התקופה מהיום שבו התגלה, אבל לפי פקודת הנזיקין התביעה מתיישנת אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
  • לקטין לא נספרות השנים שעד גיל 18, ולכן המועד הרגיל נמשך בערך עד גיל 25.
  • מרוץ ההתיישנות נעצר כשהנתבע הטעה את התובע בכוונה, כולל אי גילוי מכוון של עובדה מהותית.

אל תחכו לרגע האחרון. ככל שעובר זמן, הרשומות הרפואיות קשות יותר להשגה והזיכרון מיטשטש.

איך משיגים את התיק הרפואי?

כל מטופל זכאי לקבל את המידע מהרשומה הרפואית שלו, כולל העתק, לפי חוק זכויות החולה. סעיף 17 לחוק מחייב מטפל לתעד את מהלך הטיפול, וסעיף 18 קובע שהמטופל זכאי לקבל את המידע ואת ההעתק. פונים בכתב למוסד הרפואי או לקופה, ומציינים מאילו תאריכים רוצים את החומר.

בעניין התשלום: לפי תקנות זכויות החולה, עצם הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום, והתשלום על ההעתק מוגבל בתקנות. מסמכים מסוימים, כמו מכתב שחרור וסיכום אשפוז, ניתנים פעם אחת בלי תשלום בסוף הטיפול. מומלץ לבקש את הרשומה המלאה ולא רק סיכומים, כי הפרטים החשובים נמצאים בדרך כלל ברישומי האחיות והרופאים ביום האירוע עצמו.

האם טיפול בלי הסבר על הסיכונים הוא רשלנות?

חוק זכויות החולה קובע שאין לתת טיפול בלי הסכמה מדעת. כדי שההסכמה תהיה מדעת, המטפל צריך למסור מידע שהמטופל זקוק לו כדי להחליט: האבחנה, מהות הטיפול, סיכויים וסיכונים, וחלופות, כולל אפשרות לא לטפל.

אם לא נמסר מידע כזה, ייתכן שמדובר בעילת תביעה בפני עצמה, גם כשהניתוח עצמו בוצע בצורה תקינה. כדאי לשמור את מסמכי ההסכמה שחתמתם ולזכור מה נאמר לכם בעל פה.

באילו מצבים מתרחשת רשלנות רפואית?

היא יכולה להופיע בכל שלב: באבחון, בטיפול ובמעקב. כמה מהמצבים הנפוצים, עם מאמרים שמפרטים אותם:

מה עושים כשחושדים שהייתה רשלנות רפואית?

לא חייבים להחליט מיד אם לתבוע, אבל יש כמה צעדים שכדאי לעשות כבר עכשיו:

  • לבקש את הרשומה הרפואית המלאה, ולשמור כל מסמך, תוצאה, תמונה וסיכום שיש בבית.
  • לרשום לעצמכם בכתב, בתאריכים, מה קרה, מי אמר מה, ואילו תסמינים הופיעו ומתי.
  • להמשיך בטיפול רפואי אצל גורם מטפל, גם אם איבדתם אמון, כדי שהמצב לא יחמיר.
  • לא לחתום על מסמך שמוותר על טענות בלי להתייעץ.
  • להתייעץ עם עורך דין שעוסק ברשלנות רפואית לפני שחולף זמן רב.

על הבסיס המשפטי לתביעה אפשר לקרוא במאמר עילות תביעה ברשלנות רפואית.

רשלנות רפואית לפי תחום: מה שואלים הכי הרבה

אלה התחומים שעליהם גולשים שואלים הכי הרבה בגוגל, ומה כדאי לדעת על כל אחד מהם:

  • הריון ולידה, כולל ניתוח קיסרי: מעקב ההריון, הבדיקות וההחלטה על דרך הלידה הם חלק מהטיפול. אם בדיקה לא בוצעה, ממצא חריג לא טופל, או שההחלטה על ניתוח קיסרי התקבלה באיחור ונגרם נזק לאם או לתינוק, אפשר לבדוק אם הייתה רשלנות. כשהנפגע הוא ילד, תקופת ההתיישנות לא נספרת עד גיל 18. הרחבה על רשלנות בלידה, על ניתוח קיסרי ועל הריון.
  • גינקולוגיה וטיפולי פוריות: אבחון מאוחר, ניתוח שלא נעשה כנדרש או טיפול שהסיכונים שבו לא הוסברו עשויים להיות רשלנות. הרחבה על רשלנות בגינקולוגיה.
  • רופא שיניים: רופא שיניים חב בחובת זהירות כמו כל מטפל. פגיעה בעצב, עקירה או טיפול שורש שנעשו בצורה פגומה, או טיפול בלי הסבר על הסיכונים, מצדיקים בדיקה. כדאי לשמור צילומי רנטגן ומסמכי טיפול. הרחבה על רשלנות בטיפולי שיניים.
  • ניתוחים קוסמטיים: גם בניתוח שבחרתם בו מרצון, הרופא חייב למסור לכם מידע על הסיכונים ועל החלופות לפני שאתם מסכימים (סעיף 13 לחוק זכויות החולה). תוצאה שאינה מתאימה לציפייה אינה בהכרח רשלנות, וצריך להראות סטייה ממה שמקובל או חוסר הסבר. הרחבה על ניתוחים קוסמטיים.
  • רפואת עור: מעקב לא מספק אחרי נקודת חן חשודה, או איחור באבחון מלנומה, יכולים לפגוע בסיכויי ההחלמה. הרחבה על רשלנות ברפואת עור.

איך בוחרים עורך דין לרשלנות רפואית?

תיק רשלנות רפואית הוא תיק מורכב שמצריך הבנה בחומר הרפואי וניסיון בעבודה עם מומחים. כמה שאלות שכדאי לשאול כשפוגשים עורך דין:

  • כמה תיקי רשלנות רפואית ניהל, ובאילו תחומים רפואיים.
  • כיצד הוא בוחר את המומחים הרפואיים ומה הוא בודק לפני שמגישים תביעה.
  • מה הוא אומר על התיק בשיחה הראשונה, והאם הוא מסביר גם את הקשיים ולא רק את הסיכויים.
  • האם הוא מנהל את התיק בעצמו, ומי אחראי על הקשר איתכם.

הרחבה על השיקולים נמצאת במאמר איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי

דילוג לתוכן +97236135337