איך לבדוק האם הייתה רשלנות רפואית?

כאשר בודקים האם אירעה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי שטיפל במטופל, יש לבחון האם התקיימו כל שלושת מרכיבי הרשלנות הרפואית: (1) הגורם הרפואי התרשל והפר את חובת הזהירות שמוטלת עליו כלפי המטופל; (2) למטופל נגרם נזק; (3) קיים קשר סיבתי בין התרשלות הגורם הרפואי לנזק שנגרם למטופל.

מטבע הדברים, לשופטי בית המשפט אין את הכלים הרפואיים המקצועיים כדי לקבוע האם הוכחו כל מרכיבי הרשלנות הרפואית. לשם כך, יש להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם מומחים רפואיים אשר יחוו את דעתם המקצועית בשאלה זו (וזאת כפי שגם יוסבר בהמשך הדברים להלן).

כמו כן חשוב להיות מודע לכך שלא כל מקרה שבו הטיפול הרפואי שניתן למטופל לא צלח, ואף חלילה גרם לו נזק, מהווה בהכרח רשלנות רפואית. יש לקחת בחשבון שבכל טיפול רפואי טבועים מלכתחילה סיכונים אינהרנטיים שעלולים לגרום לכישלונו של הטיפול, אולם התממשותם בפועל של סיכונים אלו אינה מעידה בהכרח שהטיפול היה רשלני. ישנם גם מקרים בהם נגרמים סיבוכים בלתי נמנעים או בלתי צפויים במהלך הטיפול הרפואי, שאינם בשליטתם של אנשי הצוות הרפואי, ועל כן לא ניתן לחייבם ברשלנות רפואית בגין סיבוכים אלו.

בפסיקה אף נקבע במפורש שגם לא כל טעות של הצוות הרפואי, מהווה בהכרח רשלנות. שכן, גם רופא בשר ודם עלול לטעות, ואין לצפות מהרופא שיתחייב שלא לטעות בעולם. תחת זאת יש לבדוק האם הרופא פעל בהתאם למבחן הרופא הסביר, ובהתאם לכך יש לקבוע האם הוא אכן התרשל או לאו (למען הסדר הטוב יובהר כי כל האמור במאמר זה לגבי רופא, רלוונטי לגבי כל גורם של הצוות הרפואי המטפל, כגון אחות, טכנאי רנטגן, שיננית, פיזיותרפיסט, ועוד).

כיצד קובעים האם הרופא אכן התרשל?

כאמור, על מנת לקבוע שהרופא התרשל, יש להפעיל את מבחן "הרופא הסביר".

לפי מבחן זה, יש לבדוק האם הרופא התנהג בהתאם לסטנדרט "הרופא הסביר", שהינו סטנדרט ההתנהגות שכל רופא ממוצע אחר היה נוהג בנסיבות המקרה הנדון. מבחן זה איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת המעשה. לשם כך יש להפעיל את מבחן הידע העדכני, ולבדוק האם הרופא הפעיל את שיקול דעתו בהתבסס על הידע הרפואי העדכני שהיה קיים במועד הטיפול הנדון, ולא לפי הידע הרפואי שנוצר לאחר מכן.

כידוע, מדע הרפואה הינו מדע דינמי שמתפתח ומתעדכן ללא הרף, ועל כן אין זה הוגן לבחון את התנהגות הרופא בהתאם לידע שהתפתח לאחר הטיפול הנדון. יחד עם זאת, בפסיקה גם נקבע שדווקא מאחר שמדובר במדע דינמי שמתפתח כל הזמן, מוטלת על הרופא החובה להתעדכן ביוזמתו בהתפתחויות הרפואיות שרלוונטיות לתחום התמחותו, על מנת שהוא יוכל להשתמש בהן בעת הצורך. במידה והרופא לא התעדכן לגבי אופציה טיפולית שהייתה קיימת במועד הטיפול, הדבר עלול להוות רשלנות מצידו.

מצד שני, במידה והיו קיימות בפני הגורם הרפואי מספר אופציות לטיפול במועד הטיפול הרלוונטי, שכולן היו סבירות ומומלצות באותה מידה לכאורה, והרופא בחר באופציה מסויימת שבדיעבד התברר שהיא הייתה האופציה הפחות טובה, אזי גם הבחירה באותה אופציה לא תהווה בהכרח רשלנות.

כיצד קובעים האם קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם למטופל?

כדי לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם למטופל, יש להוכיח שהנזק שנגרם למטופל אכן נגרם עקב התרשלות הרופא, ולא עקב סיבה אחרת. סיבה אחרת יכולה להיות בעיות רקע רפואיות אחרות שיש למטופל, כח עליון שאינו בשליטתו של הרופא כך שהרופא אינו אחראי לו, או חוסר אחריות של המטופל עצמו במידה והוא לא פעל בהתאם להוראות הרפואיות שניתנו לו על ידי הרופא, ולמשל, לא שמר על דיאטה, לא לקח תרופות שנרשמו לו, לא התייצב לבדיקות מעקב רפואי, וכדומה.

לשם כך יש להוכיח שהתרשלותו של הרופא היא שגרמה לנזק שנגרם למטופל וזאת ברמת הסתברות של 51% לפחות.

חובת הגשת חוות דעת רפואית לצורך הוכחת רכיבי הרשלנות הרפואית

כאמור, לשופטי בית המשפט אין את הכלים הרפואיים המקצועיים כדי לקבוע האם הוכחו כל מרכיבי הרשלנות הרפואית. גם המחוקק היה כמובן מודע לכך, ועל כן הוא חייב את המטופל להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם מומחים רפואיים אשר יחוו את דעתם המקצועית בעניין זה. בנוסף, גם הרופא הנתבע רשאי להגיש חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו, וזאת על מנת לסתור ולהפריך את חוות הדעת הרפואית שמטעם המטופל. לשם כך, על המטופל להעמיד את עצמו לבדיקה על ידי המומחה הרפואי שמטעם הרופא.

במסגרת חוות דעתו, על המומחה הרפואי לתאר ולנתח את עובדות המקרה הנדון, ולקבוע האם הרופא התרשל וחרג מסטנדרט הרופא הסביר באותו מקרה, האם נגרם למטופל נזק ואם כן מהו, והאם קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם למטופל, וזאת ברמת הסתברות של לפחות 51%. לשם ביסוס קביעותיו המקצועיות, על המומחה הרפואי גם לציין את המקורות והאסמכתאות המקצועיים עליהם הוא התבסס, כגון ספרות מקצועית, הנחיות משרד הבריאות, מחקרים רפואיים, ועוד.

מהן עילות הרשלנות הרפואית המקובלות

הלכה למעשה קיימות כל מיני עילות בגינן ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, ולהלן העיקריות שבהן.

(א) רשלנות באופן ביצוע הטיפול הרפואי. הרשלנות בביצוע הטיפול הרפואי כוללת גם רשלנות לגביאבחון הבעיה הרפואית לפני מתן הטיפול הרפואי, וביצוע המעקב הרפואי לאחר מתן טיפול זה.

כך, לדוגמא, אחד התחומים הרפואיים אשר בולטים בהיקפן במסגרת תביעות הרשלנות הרפואית בארץ הינו תחום ההריון. הרשלנות הרפואית בהריון יכולה להתבטא במגוון אופנים, כגון אי הפניית האם לביצוע בדיקות חיוניות במהלך ההריון או ביצוע/פיענוח רשלני של בדיקות אלו, אי אבחון של הריון בסיכון כגון סכרת הריון או רעלת הריון, מתן תרופות לא מתאימות לאשה בהריון מבחינת הסוג או המינון, ועוד.

(ב) הפרת זכות ההסכמה מדעת של המטופל. חובה זו מחייבת את הרופא לתת למטופל הסבר מלא אודות הטיפול הרפואי שבדעתו לתת לו, וזאת כדי שהמטופל יתן את הסכמתו המודעת לקבלת טיפול זה. כדי להוכיח עילה זו, יש להוכיח את המרכיבים הבאים: הרופא נתן למטופל טיפול ללא מתן הסבר מלא וממילא ללא קבלת הסכמתו המודעת לכך, אותו טיפול גרם נזק פיזי למטופל, וקיים קשר סיבתי בין העדר הסכמת המטופל לטיפול לנזק שנגרם לו. כדי להוכיח שקיים קשר סיבתי כזה, על המטופל להוכיח שאם הוא היה מקבל מראש הסבר מלא על הטיפול שניתן לו בדיעבד ללא הסכמתו, הוא היה מסרב לקבל טיפול זה.

(ג) פגיעה בזכות האוטונומיה של המטופל. מדובר בפגיעה בזכות האוטונומיה של המטופל להחליט על גופו ולהחליט האם הוא מסכים לקבל את הטיפול הרפואי שמוצע לו. להבדיל מעילת הפרת זכות ההסכמה מדעת, לצורך הוכחת עילה הפגיעה בזכות האוטונומיה, יש להוכיח רק שהרופא נתן למטופל טיפול ללא הסבר וללא קבלת הסכמתו לכך, ותו לא. כלומר, אין צורך להוכיח שגם נגרם לו נזק פיזי עקב כך, וממילא לא צריך גם להוכיח שיש קשר סיבתי בין העדר קבלת ההסכמה לנזק הפיזי שנגרם למטופל. זאת מאחר שהפסיקה רואה במתן טיפול ללא הסכמה מדעת כפגיעה בכבוד המטופל, אשר הנזק שנגרם בגינה למטופל הינו נזק נפשי, להבדיל מנזק פיזי. הנזק הנפשי מתבטא בעוגמת הנפש שנגרמת למטופל כאשר נודע לו שנעשה בגופו טיפול רפואי ללא הסכמתו, וזאת גם אם לא נגרם לו נזק פיזי עקב כך.

בשל מורכבות תחום הרשלנות הרפואית, שמערב הן היבטים משפטיים והן היבטים רפואיים, מומלץ מאד להיעזר בעו"ד שבקי בדיני רשלנות רפואית ובעל ניסיון מוכח ומוצלח בתחום זה.

עו"ד שמתמחה בתחום הרשלנות הרפואית יוכל לבדוק האם יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הצוות הרפואי לגבי מקרה מסויים, וכמובן להגיש אותה באופן מקצועי במקרה המתאים.