אתם משתמשים ברכב שלכם למטרות מוגדרות במהלך השגרה. אתם נוסעים, חונים, נכנסים לרכב ויוצאים ממנו. השימוש ברכבכם כרוך לא אחת בסיכון ויכול לקרות שאף תפגעו חלילה כתוצאה מתאונת דרכים. הנכם זכאים להגיש תביעה ולזכות בפיצויים כספיים. כדאי שתדעו. תאונת דרכים מוגדרת על פי החוק וישנם מקרים נוספים העשויים להיות מוגדרים אף הם כתאונת דרכים. חשוב לדעת ולהבין כי גם עבורם מגיע לכם פיצוי כספי.
מהי תאונת דרכים?
סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה – 1975 קובע, כי “תאונת דרכים” הנה:
“מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי”.
מהו ניצול הכוח המכני של הרכב לצורך הכרה כתאונת דרכים
אדם נפגע ממנוף אשר הופעל על ידי כח מכני של משאית, אליו נקשר מטען באופן רשלני. המטען נפל וגרם לפציעתו של עובר אורח. האם הפגיעה מוכרת כתאונת דרכים או לא?
ניתן לקבוע במקרים מסוימים כי פגיעת גוף שארעה לאו דווקא בעת שימוש ברכב למטרות תחבורה תוגדר כתאונת דרכים, בגינה ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצויים.
לשם כך נדרשת הוכחה ש:
יעודו הלא תעבורתי של הרכב הינו יעודו המקורי.
אירוע הנזק נגרם בעת ניצול הכח המכני של הרכב לייעוד לא תעבורתי זה.
זה נשמע מסובך אבל בפועל הכוונה היא שלרכב שלכם ישנם כמה שימושים מקבילים (לא רק נסיעה) ואתם נפגעת מאחד השימושים המותרים והייעודיים של הרכב.
מכלול סייגים ומבחנים יובילו בסופו של דבר להחלטה האם המאורע שנגרם עקב ניצול הכח המכני של הרכב יכול להיות מוכר כתאונת דרכים. מבחנים אלו יעסקו בין השאר ביעודו המקורי של הרכב המעורב, יעודיו הנוספים, בקיום קשר סיבתי בין הפעלת הכח המכני לפגיעה שארעה ועוד. בנוסף יתייחסו להיבטים נוספים המושתתים על שכל ישר ושיקול דעת שיפוטי.
הזכות לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעקבות ניצול הכח המכני
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע למעשה את זכותם של נפגעים בתאונות לקבל פיצויים בגין נזקיהם. החוק מכיר כאמור גם בתאונה אשר התרחשה כתוצאה מניצול הכוח המכני של הרכב כתאונת דרכים. התנאי לכך הוא כי בעת השימוש ברכב המנועי, תוך ניצול כוחו המכני, לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. יתרה מכך, הדרישה לכך שניצול הכוח המכני הוא הגורם לתאונה הינה דרישה סיבתית , כלומר, על התובע במקרה זה להוכיח כי התקיים קשר סיבתי בין השימוש המדובר ברכב לבין התאונה.
למעשה מדובר בקשר סיבתי כפול:
התובע ידרש להוכיח כי התקיים קשר סיבתי- עובדתי לעניין, באמצעות מבחן ה”אלמלא”. משמעו – אלמלא נוצל כוחו המכני של הרכב במקרה הנדון לא היה נגרם הנזק הנטען.
התובע ידרש להוכיח כי התקיים קשר סיבתי – משפטי. קשר זה קובע האם הסיכון אשר נגרם כתוצאה מניצול הכוח המכני של הרכב במקרה המדובר הוא זה אשר בגינו ביקש החוק להטיל אחריות על המבטח. מדובר למעשה ב”מבחן הסיכון” אשר נועד להשיב על השאלה האם הסיכון המדובר הינו בתחום ניצול הכוח המכני של הרכב.
לדוגמא – חבורת ילדים גילתה רמפה מחוברת לארגז משאית. הילדים הפכו את הרמפה לזירת משחקים. ילד אחד לחץ על כפתור בלוח הפיקוד של הרמפה, זו עלתה וירדה יחד עם הילד שעמד עליה. כשהגיע תורו של אחד הילדים , נתקעה רגלו במרווח שבין הרמפה למשאית והוא נפגש בכף רגלו. במקרה זה, הסיכון שרגלו של הילד תתפס במרווח שבין הרמפה המורמת לבין ארגז המשאית, נופל במתחם הסיכון הנובע מניצול הכוח המכני של מנוע הרמפה.
הכוח המכני של מנוע הרמפה מיועד לפריקה והעמסה. מבחינה אובייקטיבית נעשתה במקרה זה פעולה זהה לזו הנעשית בעת פריקה והעמסת משאות, קרי – הורדת הרמפה והעלאתה. על כן, קבע שופט בית המשפט העליון אור, כי בעת משחק הילדים לא איבדה המשאית את ייעודה המקורי והאירוע מהווה תאונת דרכים במובן חוק הפיצויים, בגינה קיבל הילד את מלא הפיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות התאונה.
הגשת תביעה בגין פגיעת גוף שנגרמה עקב שימוש בכח המכני של הרכב והכרה בפגיעה זו כתאונת דרכים לצורך קבלת פיצויים, איננה פשוטה. להגשתה נדרשת הכרות מעמיקה עם הפסיקה ומבחניה המובילים להכרה כי אכן מדובר בתאונת דרכים. כדי לזכות בתביעה וקבלת פיצוי נאות חובה להתייעץ ולהיות מלווה בעורך דין המכיר ההלכה המשפטית על בוריה.
