עורך דין רשלנות רפואית - כל מה שצריך לדעת

בשנים האחרונות יותר ויותר מקרים של רשלנות רפואית מגיעים לבית המשפט.

התופעה הזו מתרחבת לא בגלל שרופאים ומוסדות רפואיים הפכו לפחות טובים או יותר רשלניים.

רשלנות רפואית, תמיד היתה, רק שהיום בגלל מהפכת המידע (כל אחד יכול להיכנס לגוגל ולקבל תמונה הרבה יותר רחבה מאשר בעבר) המודעות בציבור יותר גבוהה והרבה מקרים שלרשלנות רפואית שבעבר חלפו מתחת לרדאר מזוהים ומוצאים את דרכםלזירה המשפטית.

לכן, מצאנו לנכון לסקור בקצרה את התחום.

מהי, בכלל, רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא טעות או פעולה החורגת מהנורמה הסבירה (ולפעמים גם חוסר פעולה) שביצע רופא או גורם רפואי אחר וכתוצאה ממנה נגרם נזקלמטופל.

מתחת למטרייה הכללית הזו חוסים הרבה מאוד סוגים שלתרחישים, כי רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, במקרים של: אבחון שגוי, טיפול שגוי כמו מתן של תרופה לא נכונה או טעות במהלךניתוח, מניעה או עיכוב של טיפול, רשלנות של המוסד הרפואי כמו במקרהשל החלפת העוברים באסותא ועוד ועוד.

בהקשר המשפטי ‘רשלנות רפואית‘, היא למעשה מקרה של דיני נזיקין ומשפטן שיעסוק ברשלנות רפואית יהיה לרוב מומחה בנזיקין שצבר הרבה ניסיון בתיקי רשלנות רפואיתו לכן הוא יכונה ‘עורך דין רשלנות רפואית‘ (חרף העובדה שאין הגדרהפורמלית כזו).

כמו בסוגים אחרים של תביעות נזיקין האתגר המשפטיבמקרים של רשלנות רפואית מתחלק לשני חלקים מרכזיים – הוכחה שהיתהרשלנות שבעקבותיה נגרם נזק וכמובן, כימות הנזק למונחי פיצוי כלכלי.

מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית?

כאמור, היום המודעות הציבורית כלפי רשלנות רפואית גדולה מבעבר, אבלעדיין לא תמיד פשוט לזהות מתי מדובר ‘ברשלנות‘ ומתי מדובר בטעותסבירה או סתם חוסר שביעות רצון פרוצדורה.

מכל מקום, ההמלצה היאשלא תתחבטו בשאלה הזו בעצמכם, משום שללא השכלה משפטית וניסיון קשה מאוד לבצע הערכה בעניין.

אתם חושדים רופא, מטפל או מוסד רפואיכשלו בטיפול שלכם או בטיפול בבן משפחה והרשלנות, לכאורה, גרמה נזק. תדברו עם עורך דין רשלנות רפואית, הציגו בפניו את התמונה (וכבר בשלבהזה עדיף לאסוף כמה שיותר תיעוד רפואי רלוונטי ולהציג אותו לעורך הדין. תמיד עדיף להכות בברזל בעודו חם ולכן מומלץ לא להתמהמה.

אחרי שזה נאמר, לפעמים לוקח זמן להבין ולהכיר בכך שרשלנות רפואית התרחשה (פרדוקסלית זה לעיתים קורה יותר במקרים קשים שמסתיימים במוות, משוםשהפוקוס הראשוני מוקדש לעיכול הסיטואציה והתמודדות עם האבל, ופחותבחיפוש אשמים), לכן המחוקק קבע שניתן להגיש תביעה על התרשלותרפואית עד חלוף 7 שנים מיום האירוע (או במקרה של קטין – 7 שנים מאזשהגיע לבגרות).  

מה תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית?

ובכן, כבר הזכרנו שהדרך הכי טובה להבין האם התרחשה רשלנות רפואית, היא באמצעות התייעצות עם עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית.
עורך דין מנוסה שעברו תחת ידיו עשרות תיקים של רשלנות רפואית, על פי רוב יידעלזהות האם הנזק שנגרם למטופל הוא תולדה של רשלנות רפואית (וליתרדיוק, האם ניתן בסבירות גבוהה להוכיח את טענת הרשלנות הרפואית בביתהמשפט). ב
הינתן שעורך הדין מזהה ‘קייס‘ מוצק לרשלנות רפואית והלקוחמחליט לתבוע, עורך הדין הוא מי שיעמוד בחזית המאבק לאורך כל הדרך.

זה המקום לציין שתביעות של רשלנות רפואית, על פי רוב, לוקחות זמן רב, כאשר הממוצע לניהול תיק כזה עומד על 3 ל-5 שנים.

השלב הראשון בעבודת עורך דין רשלנות רפואית בתיק של רשלנות רפואית, הוא שלב איסוף המסמכים וארגון כל התיעוד, שמאפשר להצביע או להוכיחשהתקיימה רשלנות.

בשלב הזה, עורך הדין בוחן את הראיות והסיפור שהןמספרות.
בהמשך, תהיה פניה לרופאים מומחים רלוונטיים כדי לקבל חוותדעת ספציפית שמחזקת את החשד לרשלנות ומתקפת שהנזק שנגרםלמטופל אכן התרחש.

על פניו השלב הבא הוא הגשת התביעה וניהולהמשפט. בפועל בדרך כלל יהיה שלב ביניים נוסף במהלכו יהיה ניסיוןלהתפשר מחוץ לכותלי בית המשפט.

ניהול משא ומתן עם חברות הביטוח

בעידן המודרני כל רופא או איש מקצוע רפואי מחויב להיות מבוטח בפוליסהשמכסה אותו למקרה שנתבע בגין רשלנות. גם כל מרפאה, מעבדה, ביתחולים יהיו לרוב מבוטחים. המשמעות היא שחברת הביטוח היא כמעט תמידצד משמעותי ובעל עניין בהליך. מאחר שניהול תביעה עד לקבלת פסק דין חלוט בבית משפט זה עניין שעלול לקחת שנים ואין אף פעם ביטחון מוחלטשבית המשפט יפסוק לטובת התובע, הפרקטיקה המקובלת היא לנסותלהגיע לפשרה לפני הגשת התביעה (ולפעמים במהלך המשפט השופט יציעלצדדים להתפשר).
במצב כזה תמיד יש דילמה״ מצד אחד באמצעות התפשרות ניתן לקצר מאוד את התהליך, לחסוך הוצאות בית משפט ולקבלסכום בטוח.

מצד שני, חלק מההסכמה לפשרה כרוכה בוויתור על חלקמתחום התביעה, כמו גם מקבלת האחריות המשפטית המלאה ועדיין הרבה מאוד מקרים מסתיימים בפשרה.

מאחר שפשרה דורשת הסכמה משניהצדדים, לעיתים אין מניעה מניהול התיק בבית המשפט.
לכן עורך דין רשלנות רפואית מעולה יהיה לרוב גם בעל כישורי לטיגציה מרשימים.

למידע נוסף על היבטים פרקטיים ומשפטיים ברשלנות רפואית, אתם מוזמנים ליצור איתנו במשרד עורכי הדין
התקשרו: 03-6135337 

מה עושים ראשון: חמשת הצעדים בשבועות הראשונים

1. מטפלים קודם בבריאות. אם המצב הרפואי עדיין פעיל, המשך הטיפול בא לפני כל שיקול משפטי, גם אם המשמעות היא לעבור למוסד אחר או לרופא אחר.

2. מבקשים את התיק הרפואי המלא. לפי סעיף 18 לחוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע מהרשומה הרפואית שלו, לרבות העתקה. כדאי לבקש בכתב ולשמור אישור על הבקשה.

3. כותבים כרונולוגיה אישית בזמן שהזיכרון טרי. מתי הופיעו התסמינים, למי פניתם, מה נאמר לכם, מה הוסבר לכם ועל ידי מי, ומי היה נוכח. שעות ותאריכים חשובים יותר מהערכות כלליות.

4. שומרים הכול. הודעות, מכתבי שחרור, קבלות, תמונות של הפגיעה ורישום יומי של כאבים ומגבלות. מה שנראה פרט קטן היום עשוי להיות ראיה בעוד שנים.

5. לא חותמים על ויתור לפני שבדקתם. מסמך שמבקשים מכם לחתום עליו אחרי אירוע רפואי, ובמיוחד מסמך שנוגע לוויתור על טענות, כדאי להראות לעורך דין לפני החתימה.

לקסיקון: המושגים שחוזרים בכל תיק רשלנות רפואית

כדי לקרוא תיק רפואי ולהבין שיחה עם עורך דין ועם רופא, צריך לדבר שתי שפות בבת אחת. אלה המושגים שיופיעו לאורך העמוד.

מושגים רפואיים שכדאי להכיר

אנמנזה (Anamnesis): תשאול של המטופל על תלונותיו, עברו הרפואי והתרופות שהוא נוטל. אנמנזה חסרה או שטחית היא מקור נפוץ להחמצות.

אבחנה מבדלת (Differential Diagnosis): רשימת ההסברים האפשריים לתלונה, כולל המסוכנים שבהם, שהרופא אמור לשקול ולשלול לפני שהוא מסתפק בהסבר אחד.

סיבוך מוכר (Known Complication): תוצאה לא רצויה שידועה כאפשרית בטיפול מסוים גם כשהוא מבוצע כראוי. היא אינה מעידה בהכרח על רשלנות, אבל מעלה שאלה אם המטופל הוזהר מפניה.

גיליון ניתוח וגיליון הרדמה: המסמכים שבהם מתועדים בזמן אמת מהלך הניתוח וההרדמה. הם בין המסמכים הראשונים שנבדקים.

רשומה רפואית (Medical Record): כלל התיעוד על הטיפול, כולל הרישומים מהמיון, מהמחלקה, ממכוני ההדמיה ומקופת החולים.

מושגים משפטיים שכדאי להכיר

סטנדרט הטיפול (Standard of Care) והרופא הסביר: אמת המידה להתרשלות. לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, השאלה היא מה היה עושה או נוקט אדם סביר וכשיר לפעול באותו משלח יד באותן נסיבות.

קשר סיבתי (Causation): הקשר בין הכשל לנזק. בלעדיו אין תביעה, גם כשהיה כשל.

נזק ראייתי (Evidentiary Damage): מצב שבו חוסר בתיעוד או בעדות מקשה על המטופל להוכיח מה קרה, ובית המשפט מעביר לנתבע חלק מהנטל.

“הדבר מדבר בעד עצמו” (Res Ipsa Loquitur), סעיף 41 לפקודת הנזיקין: כלל שמעביר אל הנתבע את נטל ההוכחה כשהנפגע אינו יודע מה בדיוק קרה, ונראה לבית המשפט שהאירוע מתיישב יותר עם חוסר זהירות מאשר עם זהירות סבירה.

אובדן סיכויי החלמה (Loss of Chance): פגיעה בסיכוי של המטופל להחלים או למנוע החמרה, בגלל טיפול רשלני או איחור.

הסכמה מדעת (Informed Consent): הזכות לקבל מידע על האבחנה, על הטיפול המוצע, על סיכוניו ועל חלופות, ולהחליט על בסיסו.

חקיקה

חוק זכויות החולה, תשנ”ו-1996: קובע, בין היתר, את חובת ההסכמה מדעת (סעיף 13), את חובת התיעוד ברשומה רפואית (סעיף 17) ואת זכות המטופל לקבל מידע מהרשומה ולהעתק שלה (סעיף 18).

פקודת הנזיקין [נוסח חדש]: סעיפים 35 ו-36 (התרשלות וחובת הזהירות), סעיף 41 (הדבר מדבר בעד עצמו) וסעיף 89 (תחילת ההתיישנות).

מה נחשב רשלנות רפואית

בשפה של החוק, רשלנות רפואית היא התרשלות של גורם רפואי כלפי מטופל, שגרמה לו נזק. בפועל בודקים שלושה רכיבים, ואם אחד מהם חסר, התביעה נשענת על בסיס רעוע. אפשר להעמיק בהם גם במדריך עילות תביעה ברשלנות רפואית.

חובת זהירות

רופא, אח, בית חולים וקופת חולים חבים למטופל חובת זהירות. סעיף 36 לפקודת הנזיקין קובע שהחובה חלה כלפי מי שאדם סביר צריך היה לראות מראש שעלול להיפגע ממעשה או ממחדל. במערכת היחסים בין מטפל למטופל זה בדרך כלל אינו שנוי במחלוקת.

הפרת סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר

כאן נמצא לב העניין. סעיף 35 לפקודת הנזיקין מגדיר התרשלות, בין היתר, כאי שימוש במיומנות או באי נקיטת מידת זהירות שאדם סביר וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות. במילים פשוטות, לא נמדדים בחוכמה שלאחר מעשה ולא לפי התוצאה, אלא לפי מה שרופא סביר באותו תחום היה עושה עם המידע שעמד בפניו באותו רגע. כשיש יותר משיטת טיפול מקובלת אחת, בחירה באחת מהן אינה רשלנות כשלעצמה.

קשר סיבתי ונזק

גם כשהיה כשל, צריך להראות שהוא זה שגרם לנזק, כלומר שאילו הטיפול היה תקין, המצב היה שונה. כאן נכנסות שאלות מורכבות, למשל כשהמטופל היה חולה ממילא במחלה קשה והשאלה היא כמה השתנה הסיכוי שלו בגלל האיחור או הטעות. שלושת הרכיבים נבחנים בדרך כלל בעזרת חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי.

סוגי תביעות רשלנות רפואית נפוצים

אין רשימה סגורה, אבל רוב התיקים נופלים לכמה קבוצות. לכל אחת יש שאלות משלה ומסמכים משלה.

אבחון מאוחר או אבחון שגוי

זו אחת הקבוצות הנפוצות. מטופל מתלונן על תסמינים, נשלח הביתה עם הרגעה, ורק אחרי חודשים מתברר שהיה שם גידול, אירוע לבבי או זיהום שאפשר היה לגלות קודם. השאלה המרכזית היא אם הרופא שקל גם את האפשרויות המסוכנות, הפנה לבדיקות בזמן ועקב אחרי תוצאות חריגות. המדריכים שלנו על אבחון מאוחר, על סוגי סרטן שונים ועל רופא המשפחה, שהוא שומר הסף של המערכת, מרוכזים ברשימה בהמשך העמוד.

רשלנות בניתוח

כשל בניתוח יכול להיות בהחלטה לנתח, בביצוע עצמו, בטיפול שלפניו ואחריו או בהיעדר מעקב אחרי סיבוכים. נבחנים, בין השאר, הצורך בניתוח, ההסבר שניתן למטופל, פגיעה באיבר או בעצב סמוך והתיעוד בגיליון הניתוח. מדריכים על ניתוחים כלליים, על ניתוחי לב ועל ניתוחים אסתטיים, שבהם שאלת ההסבר והציפיות תופסת מקום מרכזי, מופיעים ברשימה בהמשך העמוד.

רשלנות בלידה ובהריון

תביעות בתחום הזה עוסקות במעקב ההריון, בניטור העובר בזמן הלידה, בהחלטה על לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי ובטיפול ביולדת וביילוד. הנזק יכול להיות קשה במיוחד, ולעיתים הוא מלווה את הילד כל חייו. המדריך על רשלנות רפואית בלידה מסביר את המקרים הנפוצים, ובהמשך העמוד תמצאו מדריכים על הריון, קרע בלידה, לידה מכשירנית ושיתוק מוחין.

רשלנות בהרדמה ובניטור

תביעות בתחום ההרדמה עוסקות בבדיקה שלפני ההרדמה, בצום לפני ניתוח, בבחירת סוג ההרדמה, בביצוע הזריקה או ההחדרה, בניטור בזמן הניתוח ובחדר ההתאוששות, ובתיעוד בגיליון ההרדמה. אחד מפסקי הדין שיתוארו בהמשך נגע בדיוק בצירוף כזה, של ניתוח שנערך בלי הכנה מספקת ושל שעות התאוששות בלי מעקב רפואי.

זיהומים וסיבוכים אחרי אשפוז

זיהום שהתפתח אחרי ניתוח או אשפוז, או אלח דם (Sepsis) שלא זוהה בזמן, הם נושא נפוץ בפסיקה. השאלות המרכזיות הן אם נשמרו כללי היגיינה, אם זוהו סימני אזהרה ואם ניתן טיפול אנטיביוטי במועד. המדריכים שלנו על זיהומים בבתי חולים ועל אלח דם מופיעים ברשימה בהמשך העמוד.

טיפול תרופתי

מינון שגוי, תרופה שניתנה למרות רגישות ידועה, או היעדר מעקב אחרי תופעות לוואי הם דוגמאות לכשלים בטיפול תרופתי. במקרים כאלה הרשומה הרפואית, ובה מה נרשם, מתי ועל ידי מי, היא הבסיס לבדיקה.

היעדר הסכמה מדעת

לעיתים הטיפול עצמו בוצע כראוי, אבל המטופל לא קיבל את המידע שהיה צריך כדי להחליט. זו עילה נפרדת ולעיתים משלימה, וסוגיית ההסכמה מדעת והפגיעה באוטונומיה מוסברת במדריך ייעודי שמופיע ברשימה בהמשך העמוד.

כל מאמרי הרשלנות הרפואית שלנו במקום אחד

יש לנו לא מעט מאמרים על רשלנות רפואית, כל אחד על נושא אחר, ואספנו את כולם כאן לפי תחום. אם אתם כבר יודעים על איזה טיפול או אירוע מדובר, אפשר להגיע ישר למדריך המתאים.

לידה, הריון ומומים מולדים

• רשלנות רפואית בלידה, מקרים נפוצים ומדריך למיצוי זכויות: המקרים הנפוצים של רשלנות בלידה, מה נחשב רשלנות ומה לא, ואיך מתחילים לבדוק זכויות.
• רשלנות רפואית בלידה בבית חולים שיבא, האם יש זכאות לפיצוי של מיליונים? פסק דין מחוזי מ-2026 על לידה בבית חולים שיבא: חובת התיעוד, נזק ראייתי והיפוך נטל ההוכחה.
• קרע בלידה: מתי קרע בנרתיק הוא רשלנות רפואית? קרע בלידה בדרגה שלישית או רביעית, ארבעת התנאים לתביעה והכשלים שחוזרים בניהול הלידה.
• לידת ואקום ומלקחיים: מתי לידה מכשירנית היא רשלנות רפואית: התנאים שחייבים להתקיים לפני ואקום או מלקחיים, והכשלים שחוזרים בפסיקה.
• רשלנות רפואית בניתוח קיסרי: איחור בניתוח קיסרי דחוף, סיבוכים אפשריים וארבעת התנאים להוכחת רשלנות.
• רשלנות רפואית באופן הלידה: הערכת משקל העובר, פגות ובחירת אופן הלידה, ומתי ההחלטה חורגת מהסטנדרט הסביר.
• רשלנות רפואית בלידה ופרע כתפיים: הפסיקה שתחזיר לכם את הכוח: ילד שנולד עם יד שמוטה אחרי פרע כתפיים, ומה אומרת הפסיקה על תביעה ועל הפיצוי.
• שיתוק מוחין: מעקב הריון, ניטור עוברי וטיפול ביילוד: שיתוק מוחין (CP), קרניקטרוס, מתי הוא תוצאה של רשלנות, ומה המועד להגשת תביעה בשם הילד.
• רשלנות רפואית בהריון, כל המידע על זכויות ופיצויים: דוגמאות לרשלנות רפואית בהריון, ממה היא נובעת ואיך מוכיחים תביעה.
• רשלנות רפואית במעקב אחר הריון בסיכון: המדריך המלא לנפגעות: פסק דין מחוזי על מעקב לקוי אחרי הריונית סכרתית, חמצת קטוטית וקרב המומחים.
• רשלנות רפואית בהריון: המלכוד המשפטי שעלול לעלות לכם מיליונים: גם כשהרופא התרשל והוכח שלא הייתם ממשיכים בהריון, הפיצוי עלול להישלל. מה המלכוד ואיך מתמודדים איתו.
• מחדל ה-IUGR והייעוץ הגנטי שהוחמץ בהריון, מה ניתן היה לעשות אחרת? מיעוט מי שפיר ופיגור בצמיחה בשבוע 24, ייעוץ גנטי שהוחמץ ופסק דין על הכשל.
• רשלנות רפואית גניקולוגיה: בדיקה גניקולוגית, ניתוח גניקולוגי והסכמה מדעת, ומתי הטיפול חורג מהסטנדרט.
• רשלנות רפואית בביצוע הפסקת הריון: גרידה, הפסקת הריון תרופתית ומאוחרת, וארבעת התנאים להוכחת רשלנות.
• תסמונת אשרמן: הידבקויות ברחם אחרי הליך גניקולוגי, נכות לפי הביטוח הלאומי ותנאי התביעה.
• תסמונת וויליאמס ורשלנות רפואית: תסמונת וויליאמס ועילת הולדה בעוולה, ראשי הנזק הייחודיים ומה חשוב להוכיח.
• רשלנות רפואית בתסמונת דאון: תסמונת דאון ורשלנות רפואית: גורמי הסיכון, ומתי אפשר לבדוק תביעה.
• רשלנות רפואית קורפוס קלוסום פגום: פגמים בהתפתחות הקורפוס קלוסום, מתי אפשר לזהות אותם בהריון ומתי זו רשלנות.
• רשלנות רפואית SMA, מה כדאי לעשות: מחלת SMA, עילת הולדה בעוולה וראשי הנזק הייחודיים בתביעה.

אבחון מאוחר, סרטן ומחלות קשות

• רשלנות רפואית באבחון: מהי רשלנות באבחון, הגורם האנושי והיעדר התיאום במערכת, ושני כללי האצבע להוכחתה.
• רשלנות רפואית (באבחון) סרטן הערמונית: פיצוי של 1,830,000 ש”ח: איחור של יותר משנה באבחון בגלל בדיקת PSA חריגה, ורופא המשפחה כשומר סף.
• רשלנות רפואית בסרטן השד: חשד לגידול בשד, דרכי טיפול, ואיך יודעים אם הייתה רשלנות בגילוי ובטיפול.
• רשלנות רפואית בסרטן הכבד: גורמי המחלה, אבחון וטיפול בסרטן הכבד, ומתי אפשר לבדוק תביעה.
• רשלנות רפואית בסרטן הלבלב: למה סרטן הלבלב קשה לאבחון, וארבעת התנאים להוכחת רשלנות באיחור באבחון.
• רשלנות רפואית באי-זיהוי אירוע לבבי: כאב בחזה שאובחן ככאב שרירים, מתי זו רשלנות ומתי רפואה סבירה, ומושגי יסוד רפואיים ומשפטיים.
• רשלנות רפואית בגידול מוחי: סוגי גידולים מוחיים, למה מהירות האבחון קריטית, ועיכוב בהפניה לבדיקות.
• רשלנות רפואית במפרצת מוח: גורמי סיכון, תסמינים ואבחון של מפרצת מוחית, וארבעת התנאים להוכחת רשלנות.
• רשלנות רפואית מפרצת באבי העורקים: מפרצת באבי העורקים, גורמי סיכון ואבחון, וארבעת התנאים להוכחת רשלנות.
• רשלנות רפואית תסחיף ריאתי: תסחיף ריאתי, תסמינים ואבחון, וחובת המניעה אחרי ניתוח או אשפוז ממושך.
• רשלנות רפואית מחלת קרוהן: מחלת קרוהן, תסמינים ואבחון, ומתי אפשר לבדוק תביעה.
• רשלנות רפואית מחלת צהבת: סוגי צהבת, אבחון, ראשי הנזק וטעויות נפוצות בבדיקת חשד לרשלנות.

ניתוחים וטיפולים אסתטיים

• רשלנות רפואית בניתוח, לפני, במהלך ואחרי הניתוח: רשלנות לפני הניתוח (הסכמה מדעת), במהלכו (טעויות טכניות) ואחריו, והיסודות המשפטיים.
• ניתוח מעקפים עלול להסתבך. מה עושים? הערכת סיכונים לפני ניתוח מעקפים, חוות דעת שנייה, סיבוכי הרדמה ומעקב אחרי הניתוח.
• רשלנות רפואית בניתוח אף: מהייעוץ המקדים ועד ההחלמה, הסיבוכים הנפוצים בניתוחי אף ולמי פונים.
• רשלנות רפואית בניתוחי הגדלת חזה: מה בודקים לפני, במהלך ואחרי ניתוח הגדלת חזה, ופגיעות נוספות אפשריות.
• טיפול קוסמטי על הפנים… כוויות, לייזר והזרקות שהסתבכו, מי מוסמך לבצע טיפול קוסמטי ואיך מוכיחים רשלנות.

רופא משפחה וחדר מיון

• רשלנות רפואית של רופא המשפחה: רופא המשפחה כשומר סף, חובת הזהירות, חוות הדעת הרפואית וההתיישנות.
• רשלנות רפואית בחדר מיון: למה הרשלנות שכיחה בחדר מיון, מחויבות הרופא בחירום וחשיבות הוראות השחרור.

זיהומים ואלח דם

• רשלנות רפואית עקב זיהומים בבית החולים: זיהומים נוזוקומיאליים בבתי חולים, סיבות ההדבקה ומתי זו רשלנות.
• ספסיס ורשלנות רפואית: אלח דם כמרוץ נגד הזמן, סימפטומים, וחוות הדעת הרפואית הנדרשת בתביעה.

הסכמה מדעת ואוטונומיה

• מהי הסכמה מדעת ומה היא פגיעה באוטונומיה: מהי הסכמה מדעת, מבחן החולה הסביר, המקרים הקלאסיים והתיישנות.

אובדן סיכויי החלמה, נזק ראייתי ותיעוד רפואי

• רשלנות רפואית ופיצוי של מיליונים בעקבות אובדן סיכויי החלמה ואיחור באבחון: פסק דין מכונן של העליון: כשהרשלנות פגעה ביותר מ-50% מסיכויי ההחלמה, הפיצוי מלא.
• הגברת הסיכוי לנזק, האם זו רשלנות רפואית? כשהטיפול לא גרם למחלה אלא הגביר את הסיכוי לנזק, ואיך בית המשפט בוחן קשר סיבתי.
• מחיר העמימות: 830,000 ש”ח פיצוי למשפחת הנער שנפטר בגלל ניתוק מכשיר ה”אקמו”: פסק דין מחוזי על נער בן 16 שנפטר: איך מעריכים פיצוי כשלא ברור אם היה שורד.
• על חשיבות התיעוד הרפואי: חקיקה ופסיקה על תיעוד רפואי, מהו נזק ראייתי ואיך מבקשים את מלוא התיק הרפואי.
• על שמירת רשומות רפואיות במרפאות וחשיבותן: מהי רשומה תקינה, כמה זמן חייבת מרפאה לשמור אותה ומה קורה כשהרישום חסר.

מדריכים כלליים: בדיקת חשד, פיצויים ובחירת עורך דין

• נפגעי רשלנות רפואית, 100 שאלות הנפוצות ותשובות, שכל נפגע חייב לשים לב: מאה שאלות ותשובות שמתחילות בהגדרות היסוד ובמבחן הרופא הסביר.
• כל מה שצריך לדעת על תביעות רשלנות רפואית: ראשי הנזק, איך יודעים אם יש קייס, מה סיכויי ההצלחה ואם כדאי להגיש תביעה.
• איך לבדוק האם הייתה רשלנות רפואית? ההבדל בין טעות רפואית לרשלנות, איך נקבע שהרופא התרשל ואיך בודקים קשר סיבתי.
• עילות תביעה ברשלנות רפואית: מהי תביעת רשלנות רפואית, העילות האפשריות ושלושת סוגי הרשלנות שהפסיקה מבחינה ביניהם.
• רשלנות רפואית פיצויים, הפיצויים על 4 העוולות הנפוצות בישראל: איך מעריכים גובה פיצוי, מה מנוכה ממנו ומה המועד להגשת תביעה.
• מה כדאי לכם לדעת אם עברתם חוסר נוחות לאחר הליך רפואי? ההבדל בין סיכון ידוע לרשלנות, חוות דעת של מומחה ותהליך בדיקת התיק שלב אחר שלב.
• רשלנות רפואית: 130 רופאים הורשעו: היקף התופעה, מה צריך להוכיח בתביעה אזרחית וטעויות נפוצות של נפגעי רשלנות רפואית.
• איך למצוא עורך דין מומלץ בתחום רשלנות רפואית: מה לבדוק לפני הפגישה הראשונה ואילו שאלות כדאי לשאול עורך דין.
• עורך דין רשלנות רפואית בתל אביב: ייעוץ ראשוני, ראשי נזק, בתי החולים באזור תל אביב וגוש דן ומבחן הרופא הסביר.

תחומים נוספים

• רשלנות רפואית שיניים, מדריך לפיצוי: חובת זהירות מוגברת של רופא שיניים, טיפולים שגרמו לנזק בלתי הפיך ופיצוי.
• רשלנות רפואית ברפואת עור: מחלות עור וסרטן העור, מידת הזהירות באבחון ובמעקב ותביעה נגד רופא עור.
• רשלנות רפואית בספורט: אישורים רפואיים ובדיקות מאמץ, זעזוע מוח וחזרה מוקדמת לפעילות, ואיך מוכיחים רשלנות.
• רשלנות בביצוע ברית מילה: סיבוכים אפשריים, מה לתעד בימים שאחרי, וההבדל בין הכשרת מוהל להכשרת רופא.
• רשלנות רפואית קורונה: האם אפשר לתבוע בתקופת מגפה, ניתוק ממכונת הנשמה וטענת העומס על המערכת.

מקרים אמיתיים של מטופלים, ומה אפשר ללמוד מהם

הדוגמאות הבאות הן פסקי דין פומביים של בית המשפט העליון, שאינם קשורים למשרד. כל מקרה נבחן לגופו, ואין בתוצאות או בסכומים שלהלן כדי ללמד על תיק אחר.

כשהסיכוי להחלים אבד

אישה צעירה, ילידת 1975, עברה בקיץ 2002 שני ניתוחים להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס. בעקבותיהם נפגעו כל ארבע בלוטות יותרת בלוטת התריס שלה, והיא נותרה עם היפוקלצמיה (Hypocalcemia), ירידה קיצונית ברמת הסידן בדם. בית המשפט קבע שבניתוח הראשון לא הוכחה התרשלות, אבל בניתוח השני המנתח ידע שאספקת הדם לאחת הבלוטות נפגעה, ובכל זאת נמנע מלהשתיל אותה בחזרה. בית המשפט המחוזי העריך שההשתלה הייתה מצילה רק 50% מהסיכוי להחלים, ופסק פיצוי בהתאם. בערעור נקבע שהראיות מצביעות על הסתברות גבוהה יותר להצלחת ההשתלה, ושכאשר ההתרשלות גרמה לאובדן סיכויי החלמה בשיעור העולה על 50%, אין פיצוי חלקי אלא הפיצוי המלא. הפיצוי הועמד על 1,285,000 ש”ח, ולאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי בסך 180,000 ש”ח נותרו 1,105,000 ש”ח, בצירוף הוצאות משפט. את הדוקטרינה הזו אפשר לקרוא בהרחבה במדריך על אובדן סיכויי החלמה (ע”א 3900/14 ל.ד. נ’ המרכז הרפואי הלל יפה ומשרד הבריאות, בית המשפט העליון, 2.12.2015).

כשהתיעוד חסר

אישה, תושבת צרפת, נותחה בישראל ב-1994 להחלפת מפרק הירך, ויצאה מהניתוח עם צניחת כף רגל (Drop Foot) בגלל פגיעה בעצב הסכיאטי. בזמן בדיקת היציבות של המפרק החדש אירעה פריקה שלו, אבל בתיעוד הרפואי לא נמצא זכר לכך, והרופא השני שסייע בניתוח לא הובא להעיד. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, כי לא השתכנע שהוכחה התרשלות. בית המשפט העליון הפך את התוצאה: היעדר רישום רפואי, יחד עם שאר הנסיבות, הטה את הכף אל המסקנה שלא ננקטה זהירות סבירה, ונטל השכנוע עבר אל הרופאים, שלא עמדו בו. הם חויבו באחריות, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת גובה הנזק (ע”א 8151/98 שטרנברג נ’ ד”ר צ’צ’יק, פ”ד נו(1) 539, בית המשפט העליון, 4.11.2001).

נער בן 13 נכווה קשות ב-1981 כשניסה להציל את אחיו הקטן ואת חברו משריפה שפרצה במטבח. כחודש אחר כך, במחלקת כוויות של בית חולים של קופת חולים, הוא נלקח לניתוח שלא תוכנן מראש, כשהוא במצב של זיהום כללי, אחרי שאכל ארוחת בוקר ואחרי שבועיים ללא טיפול אנטיביוטי. בחדר ההתאוששות שהה חמש שעות בלי שנבדק על ידי רופא, ובארבע לפנות בוקר עבר דום לב ונותר עם נזק מוחי קשה. בית המשפט המחוזי קבע שמצבור המחדלים היה רשלנות ופסק פיצוי. בערעורים, שנסבו בעיקר על גובה הפיצוי ועל דרך תשלומו, שינה בית המשפט העליון כמה מהפרטים, ובהם קביעה שחלק מהפיצוי העתידי ישולם כתשלום חודשי, והדגיש שרשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי ניהול תקין של הרישומים הרפואיים (ע”א 5049/91 ו-2939/92 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ’ רחמן, פ”ד מט(2) 369, בית המשפט העליון, 9.7.1995).

כשלא ביקשו את הסכמתכם באמת

אישה בשנות ה-20 לחייה, נכה מאז לידתה בעיוות בכף הרגל, אושפזה לניתוח ברגל. יומיים אחר כך, כשכבר שכבה על שולחן הניתוחים ואחרי שקיבלה תרופות מטשטשות, הוחתמה על טופס הסכמה לביופסיה בכתף, כי הרופאים החליטו שהממצא בכתף דחוף יותר. הכתף נותרה קפואה, ונקבעה לה נכות של 35%. בית המשפט העליון קבע שהרופאים התרשלו בכך שלא הסבירו לה מראש את הצורך בביופסיה ואת הסיכון, ושהחתמה על טופס אינה מבטיחה הסכמה מדעת. עם זאת, הרוב קבע שהיא הייתה מסכימה לניתוח גם לו הוסבר לה כראוי, ולכן לא נפסק לה פיצוי על הנכות עצמה. היא זכתה בפיצוי על פגיעה באוטונומיה, שהוכרה כראש נזק עצמאי, בסך 15,000 ש”ח באותם ימים, ובהוצאות משפט. הלקח הוא שחובת ההסבר היא חובה עצמאית, וגם כשקשה להוכיח שהנכות נגרמה בגללה, הפגיעה בזכות להחליט מוכרת בפני עצמה (ע”א 2781/93 דעקה נ’ בית החולים “כרמל”, חיפה, פ”ד נג(4) 526, בית המשפט העליון, 29.8.1999).

שלבי הטיפול בתיק רשלנות רפואית

כך מתנהל, בקווים כלליים, תיק של תביעת רשלנות רפואית. סדר השלבים ומשכם משתנים ממקרה למקרה.

שלב 1, שיחה ובדיקה ראשונית. שיחה שבה מספרים מה קרה ומתי, ובודקים אם יש בסיס לבדיקה מעמיקה ואילו מועדים, ובראשם ההתיישנות, צריכים להישמר.

שלב 2, השגת התיעוד הרפואי. בקשת התיק מהמוסד הרפואי ומקופת החולים, ובדיקה שהוא שלם.

שלב 3, קריאת התיעוד וכרונולוגיה. מסדרים את האירועים לפי סדר הזמנים, מזהים נקודות שבהן נראה שהטיפול חרג, ומסמנים מה חסר. בתיק רפואי גדול זו עבודה של שעות רבות.

שלב 4, חוות דעת של מומחה רפואי. התיק נשלח למומחה רפואי בתחום הרלוונטי, שמחווה דעה אם הטיפול חרג מהסטנדרט, אם הכשל גרם לנזק ומה מצבו של הנפגע. לפעמים נדרשים כמה תחומים. אם חוות הדעת שוללת עילה, אפשר לעצור כבר בשלב הזה.

שלב 5, כתב תביעה. כתב התביעה מגדיר את העובדות, את הכשלים הנטענים ואת הנזק. בתביעה שעניינה רשלנות רפואית ניתנת לנתבע ארכה של 120 ימים להגשת כתב הגנה, לעומת 60 ימים בתביעות אחרות (תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018).

שלב 6, הוכחות ומומחים. הצדדים מגישים חוות דעת של מומחים, ולעיתים בית המשפט ממנה מומחה מטעמו. אחרי כן נשמעות עדויות, של הנפגע, של הצוות הרפואי ושל המומחים.

שלב 7, פשרה או פסק דין. בכל שלב אפשר להגיע להסכמה. אם לא, בית המשפט מכריע באחריות ובנזק, וההכרעה ניתנת לערעור.

מסמכים שכדאי להשיג

ככל שהתמונה המסמכית שלמה יותר, אפשר להעריך את התיק מהר יותר ובדייקנות רבה יותר.

מהמוסד הרפואי: סיכום אשפוז ושחרור, גיליון קבלה במיון, גיליונות רופאים וסיעוד, גיליון ניתוח, גיליון הרדמה וגיליון התאוששות, טפסי הסכמה לניתוח ולהרדמה, תוצאות בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה כולל התקליטור עצמו ולא רק הפענוח, ורישום מתן תרופות.

מקופת החולים ומגורמים נוספים: התיק המלא אצל רופא המשפחה ואצל הרופאים המומחים, הפניות ותוצאות בדיקות, רישומי מד”א אם הובלתם באמבולנס, ומסמכים מרופאים פרטיים.

מכם: הכרונולוגיה הכתובה, הודעות ומיילים ששלחתם לרופאים ולמרפאה, תמונות, קבלות על הוצאות, מסמכי ביטוח לאומי וביטוחים פרטיים ותלושי שכר שמראים פגיעה ביכולת העבודה.

טיפ מעשי: בקשו את החומר בכתב, שמרו אישור על הבקשה, ובדקו כשהוא מגיע שהוא שלם, עם כל הביקורים וכל תוצאות הבדיקות. אם משהו נראה חסר, או שאין רישום של אירוע חשוב, אל תבקשו מהצוות להשלים אותו בדיעבד. רשמו מה חסר והעבירו את הרשימה לבדיקה.

התיישנות: כמה זמן יש להגיש תביעה

זו אחת השאלות הראשונות, ואחת הסיבות לכך שלא כדאי להמתין. בדרך כלל, תקופת ההתיישנות בתביעת נזיקין שאינה במקרקעין היא שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958). המירוץ מתחיל בדרך כלל ביום שבו נולדה עילת התובענה, ובתביעה על נזק, ביום שבו אירע הנזק (סעיף 89 לפקודת הנזיקין). יש הוראות מיוחדות למצבים שבהם הנזק או העובדות לא היו ידועים בזמן אמת, ולקטינים (בין היתר סעיפים 8 ו-10 לחוק ההתיישנות), ולכן אי אפשר לקבוע מועד אחרון בלי בדיקה של הפרטים.

לגבי קטין, בחישוב תקופת ההתיישנות אינו נכלל הזמן שבו טרם מלאו לו 18 שנים. לכן תביעה של ילד שנפגע בלידה מתיישנת מאוחר משל מבוגר. זה נוגע לתביעת הילד עצמו, ולא בהכרח לתביעות של הוריו, שעשויות להיות כפופות למועדים אחרים.

דוגמה מפסק הדין בעניין הבלוטות, שתואר למעלה: המטופלת עברה שני ניתוחים בהפרש של חודש, והגישה תביעה קצת יותר משבע שנים אחרי הראשון ופחות משבע שנים אחרי השני. כפי שתואר בפסק הדין של בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי קבע שהנזק לעצב, שנודע לה מיד אחרי הניתוח הראשון, התיישן, ואילו הנזק לבלוטות, שהתממש בעקבות הניתוח השני, לא התיישן.

המסקנה המעשית: מי שחושד ברשלנות אינו צריך להמתין לסוף התקופה. עם הזמן נעלמים מסמכים, הזיכרון מיטשטש ורופאים עוזבים. ההסבר כאן כללי בלבד, והמועדים נבדקים בכל מקרה לפי הפרטים.

פיצויים: מה בית המשפט בוחן

אין סכום קבוע, והפיצוי נקבע לפי הנזק הספציפי של הנפגע. בית המשפט בוחן, בין היתר, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, עזרה וסיעוד, הפסד הכנסה ופגיעה ביכולת ההשתכרות, כאב וסבל, ובמקרי מוות גם את הפסד התלויים. מהפיצוי מנוכות בדרך כלל גמלאות של הביטוח הלאומי, וכך היה גם בפסקי הדין שתוארו למעלה. משום שכל מקרה שונה, לא ניתן להעריך פיצוי בלי לדעת מה הנזק, מה מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע ומה הוכח.

שאלות ותשובות על רשלנות רפואית

האם כל סיבוך אחרי ניתוח נחשב רשלנות רפואית?

לא. סיבוך מוכר שקורה גם כשהניתוח מבוצע כראוי אינו רשלנות בפני עצמו. השאלות הן אם הניתוח בוצע לפי הסטנדרט, אם הסיכון הוסבר לכם מראש ואם הסיבוך זוהה וטופל במועד כשהופיע. לכן לפני שמסיקים מסקנה, צריך לקרוא את הרשומה ולשמוע חוות דעת של מומחה בתחום.

איך בודקים אם הרופא פעל לפי הסטנדרט המקובל?

משווים את מה שנעשה בפועל למה שרופא סביר באותו תחום היה עושה באותן נסיבות, בדרך כלל באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי. ההשוואה נעשית לפי המידע שעמד בפני הרופא בזמן אמת, ולא לפי מה שהתברר בדיעבד. כשיש כמה שיטות טיפול מקובלות, בחירה באחת מהן אינה בהכרח התרשלות.

האם חתימה על טופס הסכמה סוגרת את העניין?

לא בהכרח. בפסק הדין המכונן בעניין דעקה נקבע שהחתמה על טופס אינה כשלעצמה תנאי מספיק להסכמה מדעת. מה שקובע הוא אם נמסר לכם מידע הולם על המצב, על הטיפול, על סיכוניו ועל חלופות, בזמן ובאופן שאפשרו לכם להחליט. מנגד, גם כשהמידע לא נמסר, צריך להראות שהחלטתכם הייתה משתנה, או לפחות שנפגעה זכותכם להחליט.

מה עושים כשהתיק הרפואי חסר, לא קריא או שאין בו רישום של האירוע?

חוסר ברשומה אינו בהכרח סוף הדרך. בית המשפט העליון קבע שהיעדר רישום רפואי נדרש עשוי, בנסיבות מתאימות, להטות את הכף נגד הרופא או המוסד, ואף להעביר אליהם את נטל השכנוע. לכן חשוב לבקש את התיק כולו, ולרשום בכתב מה חסר בו ומתי ביקשתם אותו.

האם אפשר לתבוע בשם ילד שנפגע בלידה, ומתי מתחיל מירוץ ההתיישנות?

כן, ילד שנפגע בלידה יכול לתבוע, בדרך כלל באמצעות הוריו, ולגבי תביעתו אינו נספר בתקופת ההתיישנות הזמן שבו טרם מלאו לו 18 שנים (סעיף 10 לחוק ההתיישנות). למרות זאת אין טעם להמתין: תיעוד שנשמר שנים רבות עלול להיעלם, ותביעות של ההורים עצמם עשויות להיות כפופות למועדים אחרים.

נגד מי מגישים תביעת רשלנות רפואית, נגד הרופא, בית החולים או קופת החולים?

בדרך כלל נגד הגוף שסיפק את הטיפול: קופת חולים, בית חולים ציבורי או פרטי, או המדינה כשמדובר במוסד ממשלתי, ולעיתים גם נגד רופאים מסוימים. זהות הנתבעים נבחנת אחרי עיון בתיעוד, לפי השאלה מי נתן את הטיפול ומי אחראי לו.

אפשר לתבוע גם על מוות של בן משפחה בעקבות טיפול רפואי?

כן, כשהמוות נגרם בשל טיפול רשלני, ייתכנו שתי תביעות נפרדות: תביעת העזבון (סעיף 19 לפקודת הנזיקין) ותביעת התלויים במנוח (סעיף 78), שהם קרובים שהיו תלויים בו כלכלית. הפסיקה קבעה שהתיישנות תביעת העזבון אינה שוללת כשלעצמה את זכותם של התלויים, אך לכל תביעה כללים משלה, ולכן כדאי לבדוק את שתיהן.

כמה זמן נמשך הליך של תביעת רשלנות רפואית?

בדרך כלל שנים ולא חודשים, ואין דרך אחראית להבטיח לוח זמנים. משך ההליך תלוי במורכבות הרפואית, במספר המומחים, בהיקף ההוכחות ובשאלה אם הצדדים מגיעים להסכמה. כאמור, תקנות סדר הדין האזרחי כבר מעניקות לנתבע בתביעה כזו ארכה של 120 ימים להגשת כתב הגנה.

האם אפשר לקבל פיצוי אם המטופל היה חולה במחלה קשה גם בלי הרשלנות?

ייתכן. כשהרשלנות פגעה בסיכוי של המטופל להחלים או לשפר את מצבו, נבחנת דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה. לפי פסק הדין בעניין ל.ד., כשההתרשלות גרמה לאובדן סיכויי החלמה בשיעור העולה על 50%, אין פיצוי חלקי אלא הפיצוי המלא. כשהסיכוי שאבד נמוך יותר, הדין מורכב יותר, ולעיתים הפיצוי נקבע לפי שיעור הסיכוי שאבד.

האם כדאי להיוועץ בעורך דין כבר לפני שמקבלים את התיק הרפואי?

אפשר, ואין חובה. התייעצות מוקדמת יכולה לעזור לדעת אילו מסמכים לבקש ואילו שאלות לשאול, ולזהות מועדים שחשוב לא לפספס. את בקשת התיק הרפואי עצמה מטופל רשאי להגיש בעצמו, לפי סעיף 18 לחוק זכויות החולה.

על המשרד: עורך דין רשלנות רפואית שמכיר את המערכת מבפנים

תביעת רשלנות רפואית מחייבת לקרוא תיק רפואי בעיניים משפטיות, להכיר את הפסיקה ולדעת איך מוסדות רפואיים ומבטחיהם מתנהלים מול תביעה. עו”ד ונוטריון בנו גליקמן מתמחה בנזקי גוף, ובכלל זה רשלנות רפואית, תאונות עבודה ותאונות דרכים, עם ניסיון מקצועי של למעלה מ-20 שנה (מאז אפריל 2006). במשך 17 שנים ייצג עורך דין גליקמן את החברות גדולות במשק והחליט לבסוף לחצות את הקווים ולתת את הידע שצבר לאלפי נפגעי רשלנות רפואית בישראל. המשרד לפעול כ-ONE STOP SHOP עבור הנפגע ומשפחתו, וחותר למיקסום הפיצוי שמגיע לנפגעים.

נפגעתם מטיפול רפואי רשלני, אתם או בן משפחה? אל תוותרו על זכויותיכם ואל תתמודדו לבד מול המוסד הרפואי ומבטחיו. אפשר לפנות למשרד בטלפון 03-6135337 או דרך עמוד צור קשר, ולבדוק יחד את התיעוד שבידיכם.

לשירותכם,

צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי

נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.