מחלות מקצוע ומיקרוטראומה

עו״ד בנו גליקמן

תאונות עבודה מוכרות כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה

אני רואה לנכון להזהיר אתכם מראש שמדובר בנושאים מורכבים מאוד. 

אני לא חושב שניתן באמצעות מאמר אחד ללמד אתכם לבדכם לנהל תביעות ביטוח לאומי בעקבות מחלת מקצוע או מיקרוטראומה או לנהל תביעות כאלו בבית הדין לעבודה נגד ביטוח לאומי. 

תקראו את האמור כאן ובכל מקרה המלצתי לאחר מכן תפנו ותקחו לכם ליווי ושרות של עורך דין לתאונות עבודה, כי כל מילה וטופס חשובים ומכריעים, ומספיק שלא פירטתם נכון את העיסוק שלכם ותביעתכם תידחה על הסף. 

ההבדל בין תאונת עבודה לבין מחלת מקצוע ומיקרוטראומה הינה על דרך השלילה 

זאת אומרת, שכל פגיעה בעבודה שהיא אינה ארוע תאונתי חד פעמי יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה אם היא מחלת מקצוע או מיקרוטאומה וניתן לקבל בגינה פיצוי כספי מביטוח לאומי.

מהי מחלת מקצוע?

זו היא רשימה סגורה של כל מני פגיעות פיזיות, תלויות במקום וסוג העבודה, שמפורטת בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954. 

המחוקק מייצר קשר ישיר בין סוג העבודה לבין מחלת המקצוע האפשרית.

שם תוכלו למצוא נזקי אוזניים כמו ירידה בשמיעה וטנטון, פגיעה בצוואר כמו כאבים ומגבלות תנועה בצוואר, כתפיים בגין קרעים ברצועות וגידי הכתפיים, לרבות דלקות כרוניות, נזק לידיים וכפות ידיים בעקבות הירדמויות, זרמים וחולשה ביד ובאצבעות, פגיעה מרפקים בגין כאבים ודלקות כרוניות, נזקים בגב בעקבות  כאבי גב, מגבלות תנועת הגב ופגיעה ברגליים, פגיעות ברכיים כגון שחיקות סחוס, קריעת רצועות ומיניסקוס, ריאות כגון קשיי נשימה, מחלת ריאות, סרטן ריאות, וכמובן מחלות עור כמו סרטן עור וכתמי משמש.

מחלות מקצוע קלאסיות הן של עובדים ברעש מזיק וקבוע, של עובדים עם חומרים רעילים ומסרטנים, חקלאיים שעובדים בשמש, עובדי בניין ומוסכניקים שעובדים עם כלים רוטטים, סבלים שמרימים ומשנעים משקלים כבדים, חשיפה לריחות רעילים, עובדי בתי חולים שחשופים לחולים ומחלות, עובדים בסביבה עם קרינה מרובה כמו רדיולוגים, עובדים עם שיש ואסבסט שחשופים לחלקיקי אבק מסוכנים, מתקיני פרקט שעובדים רבות על הברכיים וכך הלאה. 

מהי מיקרוטראומה?

זו כל פגיעה ונזק בעקבות העבודה שאינם מופיעים בתקנות הביטוח הלאומי (ברשימה שפורטה לעיל) ויכולים להיות מוכרים כתאונת עבודה באמצעות החלת תורת המיקרוטראומה. 

מיקרוטראומה הינה יציר של הפסיקה, היא אינה מופיעה בחוק או תקנת הביטוח הלאומי. 

בית הדין לעבודה רצה להרחיב את הרשימה הסגורה בתקנות הישנות משנת 1954 והחיל מבחנים עובדתיים ורפואיים להכיר בפגיעות פיזיות בגופו של עובד, בעקבות ובקשר לעבודה כתאונת עבודה.

לרוב ביטוח לאומי דוחה את התביעות למיקרוטראומה משתי סיבות עיקריות, שהן מצטברות:  

  1. סיבה עובדתית – “על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך ואשר הביאו למחלתך.”
  2. סיבה רפואית – “מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.”

בהתאם לקביעות בית הדין לעבודה הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות ראשוניים, כדי להתגבר על הסיבה העובדתית. 

הראשון – תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות (בגב, צוואר, ידיים, רגליים, חשיפה לרעש וכו’)

השני – קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה.

השלישי – קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. זאת אומרת שחוויתם הרבה תאונת עבודה קטנות שהצטברו לכדי נזק אחד גדול בעבודה.

רק אחרי שהוכחנו בבית הדין או בביטוח הלאומי את התשתית העובדתית, יעבור המקרה לבחינת מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי הרפואי בתרומה של מעל 50% ווכן בדיקה של מנגנון הפגיעה.

ורק מהסיבה הזו, שכך הפסיקה הגדירה, ביטוח לאומי לרוב דוחה את התביעות לנפגעי תאונות עבודה משתי סיבות – עובדתית ורפואית – כך שעכשיו נטל ההוכחה החל עליכם הינו כפול ומכופל. 

למה זה כל כך מורכב?

אני מבין לחלוטין את התחושה שלכם אחרי שלושים שנים שאתם מרימים ומשנעים משקלים כבדים וביטוח לאומי דוחה את תביעתכם בגין פגיעה בגב או אם אתם עובדים ברעש קבוע ונוראי ועדיין הביטוח הלאומי עושה כל מה שניתן כדי לדחות את תביעתכם. 

לצערי המורכבות הזו נובעת מאי דיוק והבנה שלכם את סדר הדברים שיש להביא ולהציג בפני הביטוח הלאומי ובית הדין לעבודה. 

העובדה שפגיעה מסוימת והקשר שלה לעבודה ברורים לכם אינה מבטיחה הצלחה ואינה אומרת שהדברים ברורים לפקידי הביטוח הלאומי.

הדבר היחיד שיבטיח לכם הגדלת סיכויי ההצלחה זה להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה לפני שאתם בכלל פועלים. 

לכל פגיעה בעבודה ומחלת מקצוע יש כללים והנחיות, מה בדיוק צריך להעביר לביטוח לאומי וכיצד יש לבסס את הדברים בתעוד הרפואי, כך שזה יסייע לכם ולא ימנע מכם פיצוי כספי. עדיף להתכונן מראש לתביעות ביטוח לאומי ולהכין תשתית עובדתית ורפואית מתאימה.

למשל – הידעתם שבכל תביעה למחלת מקצוע או מיקרוטראומה שמוגשת באמצעות טופס ב.ל. 202 ביטוח לאומי פונה למעסיקים שלכם בשאלון מיוחד, ששם הוא מנסה לברר את הבסיס העובדתי של אופן וצורת העבודה שלכם. ביטוח לאומי מעוניין להוכיח שלא ביצעתם למשל תנועות חוזרות ונשנות, שאין כל קשר בין התנועות לבין הפגיעה.

בנוסף ביטוח לאומי אוסף את התיקים הרפואיים שלכם, הוא רוצה להראות שהפגיעה שלכם אינה קשורה רפואית לעבודה. אם זה בגלל גיל, סכרת, לחץ דם או כל מחלה אחרת. 

להלן דוגמאות של תביעות ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע או מיקרוטראומה – 

  1. סרטן שלפוחית השתן – הוכרה פגיעה של עובד חברת חשמל (לא מעשן) שחלה בסרטן שלפוחית השתן בעקבות חשיפה ממושכת לפליטות שריפת דיזל – עבל (ארצי) 19954-05-23 המוסד לביטוח לאומי – יוסף ברהמי.
  2. פגיעת צוואר – חקלאי שבמשך 20 שנים נסע בטרקטור בדרכים משובשות, בית הדין הכיר בפגיעה הצווארית כמיקרוטראומה ותאונת עבודה – בל (חי’) 17876-03-23 יעקוב בסל נ’ המוסד לביטוח לאומי.
  3. מחלת האסטמה – איש אחזקה שעבד במשך שבע שנים במפעל שעוסק בצביעה תעשייתית הוכרה פגיעתו משאיפת עדי צבע – ב”ל (חיפה) 38817-12-20 אברהים אבו סגייר – המוסד לביטוח לאומי.
  4. תסמונת התעלה הקרפלית CTS – תביעתה של קוסמטיקאית שעובדת עם כלים רוטטים הוכרה כמחלת מקצוע – בל (ת”א) 5297-04-18 רונית הדדי שדה – המוסד לביטוח לאומי.

+

גם טכנאי הוט שעבד עם כלים רוטטים במשך 22 שנים הוכר כנפגע מיקרוטראומה – בל (ב”ש) 49751-05-22 ברוך זוארץ – המוסד לביטוח לאומי.

  1. פגיעה במפרק ירך – עובד של חברת החשמל, שבדק עשרות מונים בבניינים רבי קומות, נאלץ לרדת ביום עשרות מדרגות כך שפגיעתו בירך הוכרה כמיקרוטראומה – בל (י-ם) 35231-09-20 דניאל דואק – המוסד לביטוח לאומי.
  2. פגיעה במרפקים – מכונאי רכב שעבד במשך 30 שנים עם כלים רוטטים הוכרה פגיעתו במרפקים כמחלת מקצוע – בל (ת”א) 32150-08-22 הרי גבריאל אוחיון – המוסד לביטוח לאומי.
  3. פגיעה בגב, צוואר וכתפיים – תביעתו של חשמלאי שעבד במשך 30 שנים בהנחת כבלים כבדים, עבד עם כלים רוטטים ונשא משקלים כבדים הוכרה כחמלת מקצוע וכמיקרוטראומה – בל (ת”א) 38022-03-20 ציון דהן – המוסד לביטוח לאומי.

+

שליח שעבד במשך 10 שעות ביום על אופנוע במשך 7 שנים, בית הדין הכיר בפגיעתו בידיים, גב וצוואר כמחלת מקצוע ומיקרוטראומה (בל (ת”א) 18840-11-18 מאיר זמר טוב – המוסד לביטוח לאומי.

  1. פגיעת ברכיים (לא הוכר) – תביעת של רתך צנרת במשך 30 שנה נדחתה ונקבע כי לא הוכח קשר בין העבודה לבין הפגיעה בברכיים בעקבות מחלת מקצוע או מיקרוטראומה (עב”ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ’ בן סימון) – “כאשר מדובר במיקרוטראומה ברכית, על המבוטח להוכיח רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות וחבלות ברכיים חוזרות ונשנות, כפי שהדבר למשל אצל רצף הגורר עצמו על ברכיו במהלך עבודתו על הרצפה, במקרה שלנו מדובר היה במצב סטטי של כריעת ברכיים בעבודת ריתוך צינור שלא התבצעה בעמידה או בשכיבה”.

האם נכון לשכור שירותיו של עורך דין לתאונות עבודה?

התשובה היא חד משמעית כן.

כעניין שבשגרה תביעות של מחלות מקצוע ומיקרוטראומה נדחות בביטוח הלאומי ומלכתחילה עליכם לתכנן את תביעתכם לניהול בבית הדין לעבודה וזאת יכול לבצע ולעשות רק עורך דין לתאונות עבודה.

תביעה שכזו, כדי שתוכר כתאונת עבודה, מחייבת מחשבה, בדיקת התעוד הרפואי, הבנת הסיפור העובדתי ותיכנון אסטרטגיה שתעבוד בבית הדין לעבודה, וזאת יכול לספק לכם רק עורך דין לתאונות עבודה.

שכר הטרחה בתביעות ביטוח לאומי מבוסס על אחוזים ובהתאם לחוק – 17% + מע”מ.

בבית הדין לעבודה שכר הטרחה שונה, וזה תלוי במקרה התביעה – לעתים מדובר בדמי פתיחת ואחוז מהזכייה. 

לפני שאתם מגישים תביעה ועושים טעות, תתקשרו אלינו להתייעץ, אתם גם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ, לבחינת המקרה שלכם ותכנון אסטרטגיה מנצחת. 
 
אנחנו כאן לשרותכם
עו”ד בנו גליקמן 

לצורך בדיקת גובה הפיצוי לו אתם זכאים
קבעו פגישת ייעוץ עם עו"ד בנו גליקמן במשרדנו ברמת גן

תרצו לחזור למשהו ספציפי בדף?

תוכן עניינים

צרו קשר:

המומחיות שלנו - השגת הפיצוי המקסימלי בשבילך
דילוג לתוכן