מה ההבדל בין תאונת עבודה, מחלת מקצוע ומיקרוטראומה?

שלוש דרכים להכרה בפגיעה בעבודה

העמוד הזה מסביר במה שונה תאונת עבודה ממחלת מקצוע ומיקרוטראומה, ולמה הביטוח הלאומי דוחה תביעות מסוג כזה. הסבר מלא על הטופס, על ההליך בבית הדין ועל מה שצריך להוכיח נמצא במדריך הראשי על מחלת מקצוע ומיקרוטראומה.

מתי חולף הזמן להגיש תביעה לתאונת עבודה, בניגוד לשתי האפשרויות האחרות, מפורט במדריך על המועדים לתביעה.

תאונות עבודה מוכרות כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה

אני רואה לנכון להזהיר אתכם מראש שמדובר בנושאים מורכבים מאוד. 

אני לא חושב שניתן באמצעות מאמר אחד ללמד אתכם לבדכם לנהל תביעות ביטוח לאומי בעקבות מחלת מקצוע או מיקרוטראומה או לנהל תביעות כאלו בבית הדין לעבודה נגד ביטוח לאומי. 

תקראו את האמור כאן ובכל מקרה המלצתי לאחר מכן תפנו ותקחו לכם ליווי ושרות של עורך דין לתאונות עבודה, כי כל מילה וטופס חשובים ומכריעים, ומספיק שלא פירטתם נכון את העיסוק שלכם ותביעתכם תידחה על הסף. 

ההבדל בין תאונת עבודה לבין מחלת מקצוע ומיקרוטראומה הינה על דרך השלילה – 

זאת אומרת, שכל פגיעה בעבודה שהיא אינה ארוע תאונתי חד פעמי יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה אם היא מחלת מקצוע או מיקרוטאומה וניתן לקבל בגינה פיצוי כספי מביטוח לאומי.

כדי להבין איך מחלת מקצוע נבחנת בהשוואה לתאונה פתאומית, כדאי לעבור על עמוד תאונות העבודה שמרכז את סוגי ההכרה השונים.

מהי מחלת מקצוע?

זו היא רשימה סגורה של כל מני פגיעות פיזיות, תלויות במקום וסוג העבודה, שמפורטת בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954. 

המחוקק מייצר קשר ישיר בין סוג העבודה לבין מחלת המקצוע האפשרית.

שם תוכלו למצוא נזקי אוזניים כמו ירידה בשמיעה וטנטון, פגיעה בצוואר כמו כאבים ומגבלות תנועה בצוואר, כתפיים בגין קרעים ברצועות וגידי הכתפיים, לרבות דלקות כרוניות, נזק לידיים וכפות ידיים בעקבות הירדמויות, זרמים וחולשה ביד ובאצבעות, פגיעה מרפקים בגין כאבים ודלקות כרוניות, נזקים בגב בעקבות  כאבי גב, מגבלות תנועת הגב ופגיעה ברגליים, פגיעות ברכיים כגון שחיקות סחוס, קריעת רצועות ומיניסקוס, ריאות כגון קשיי נשימה, מחלת ריאות, סרטן ריאות, וכמובן מחלות עור כמו סרטן עור וכתמי משמש.

מחלות מקצוע קלאסיות הן של עובדים ברעש מזיק וקבוע, של עובדים עם חומרים רעילים ומסרטנים, חקלאיים שעובדים בשמש, עובדי בניין ומוסכניקים שעובדים עם כלים רוטטים, סבלים שמרימים ומשנעים משקלים כבדים, חשיפה לריחות רעילים, עובדי בתי חולים שחשופים לחולים ומחלות, עובדים בסביבה עם קרינה מרובה כמו רדיולוגים, עובדים עם שיש ואסבסט שחשופים לחלקיקי אבק מסוכנים, מתקיני פרקט שעובדים רבות על הברכיים וכך הלאה. 

מהי מיקרוטראומה?

זו כל פגיעה ונזק בעקבות העבודה שאינם מופיעים בתקנות הביטוח הלאומי (ברשימה שפורטה לעיל) ויכולים להיות מוכרים כתאונת עבודה באמצעות החלת תורת המיקרוטראומה. 

מאחר שאין רשימה סגורה להצביע עליה, ההכרה במיקרוטראומה תלויה בתיאור מדויק של התנועות החוזרות ובחוות דעת רפואית, ורק אחריה עובר התיק אל שלב קביעת הנכות מעבודה בוועדה הרפואית, שבו נקבע שיעור הגמלה.

מיקרוטראומה הינה יציר של הפסיקה, היא אינה מופיעה בחוק או תקנת הביטוח הלאומי. 

בית הדין לעבודה רצה להרחיב את הרשימה הסגורה בתקנות הישנות משנת 1954 והחיל מבחנים עובדתיים ורפואיים להכיר בפגיעות פיזיות בגופו של עובד, בעקבות ובקשר לעבודה כתאונת עבודה.

לרוב ביטוח לאומי דוחה את התביעות למיקרוטראומה משתי סיבות עיקריות, שהן מצטברות:  

1. סיבה עובדתית – “על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך ואשר הביאו למחלתך.”
2. סיבה רפואית – “מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.”

בהתאם לקביעות בית הדין לעבודה הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות ראשוניים, כדי להתגבר על הסיבה העובדתית. 

הראשון – תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות (בגב, צוואר, ידיים, רגליים, חשיפה לרעש וכו’)

השני – קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה.

השלישי – קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. זאת אומרת שחוויתם הרבה תאונת עבודה קטנות שהצטברו לכדי נזק אחד גדול בעבודה.

רק אחרי שהוכחנו בבית הדין או בביטוח הלאומי את התשתית העובדתית, יעבור המקרה לבחינת מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי הרפואי בתרומה של מעל 50% ווכן בדיקה של מנגנון הפגיעה.

ורק מהסיבה הזו, שכך הפסיקה הגדירה, ביטוח לאומי לרוב דוחה את התביעות לנפגעי תאונות עבודה משתי סיבות – עובדתית ורפואית – כך שעכשיו נטל ההוכחה החל עליכם הינו כפול ומכופל. 

למה זה כל כך מורכב?

אני מבין לחלוטין את התחושה שלכם אחרי שלושים שנים שאתם מרימים ומשנעים משקלים כבדים וביטוח לאומי דוחה את תביעתכם בגין פגיעה בגב או אם אתם עובדים ברעש קבוע ונוראי ועדיין הביטוח הלאומי עושה כל מה שניתן כדי לדחות את תביעתכם. 

לצערי המורכבות הזו נובעת מאי דיוק והבנה שלכם את סדר הדברים שיש להביא ולהציג בפני הביטוח הלאומי ובית הדין לעבודה. 

העובדה שפגיעה מסוימת והקשר שלה לעבודה ברורים לכם אינה מבטיחה הצלחה ואינה אומרת שהדברים ברורים לפקידי הביטוח הלאומי.

הדבר היחיד שיבטיח לכם הגדלת סיכויי ההצלחה זה להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה לפני שאתם בכלל פועלים. 

לכל פגיעה בעבודה ומחלת מקצוע יש כללים והנחיות, מה בדיוק צריך להעביר לביטוח לאומי וכיצד יש לבסס את הדברים בתעוד הרפואי, כך שזה יסייע לכם ולא ימנע מכם פיצוי כספי. עדיף להתכונן מראש לתביעות ביטוח לאומי ולהכין תשתית עובדתית ורפואית מתאימה.

למשל – הידעתם שבכל תביעה למחלת מקצוע או מיקרוטראומה שמוגשת באמצעות טופס ב.ל. 202 ביטוח לאומי פונה למעסיקים שלכם בשאלון מיוחד, ששם הוא מנסה לברר את הבסיס העובדתי של אופן וצורת העבודה שלכם. ביטוח לאומי מעוניין להוכיח שלא ביצעתם למשל תנועות חוזרות ונשנות, שאין כל קשר בין התנועות לבין הפגיעה.

בנוסף ביטוח לאומי אוסף את התיקים הרפואיים שלכם, הוא רוצה להראות שהפגיעה שלכם אינה קשורה רפואית לעבודה. אם זה בגלל גיל, סכרת, לחץ דם או כל מחלה אחרת. 

להלן דוגמאות של תביעות ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע או מיקרוטראומה – 

1. סרטן שלפוחית השתן – הוכרה פגיעה של עובד חברת חשמל (לא מעשן) שחלה בסרטן שלפוחית השתן בעקבות חשיפה ממושכת לפליטות שריפת דיזל – עבל (ארצי) 19954-05-23 המוסד לביטוח לאומי – יוסף אברהמי.
2. תסמונת התעלה הקרפלית אצל קוסמטיקאית – קוסמטיקאית עצמאית מאז 1990, שקיבלה 8 עד 9 מטופלות ביום והשתמשה משנת 2005 במכשירים רוטטים, תבעה הכרה ב-CTS בשתי ידיה. התביעה נדחתה ביולי 2022 על פי חוות דעת מומחה, הערעור התקבל ובית הדין הארצי החזיר את התיק לחידוד התשתית ולמינוי מומחה אחר, ובפברואר 2024, אחרי כמעט שש שנים, הליקוי הוכר כתאונת עבודה (ב״ל 5297-04-18, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 2024).
3. גב, צוואר וידיים אצל נהג שליחויות באופנוע – נהג שליחויות בתחום חלקי חילוף, 2008 עד 2018, במשרה מלאה שישה ימים בשבוע, שהעמיס חלקים במשקל 0.5 עד 30 ק״ג. בינואר 2024 הוכרו אצלו כף יד ימין, תסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים, הצוואר והגב כפגיעות בעבודה (ב״ל 18840-11-18, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 2024).
4. גב וצוואר אצל חשמלאי – חשמלאי שעבד בין 1977 ל-2021 בהתקנת מערכות חשמל: קידוחים בכלים רוטטים, פריסת כבלים כבדים (10 עד 60 ק״ג למטר) וכיפופי גב רבים. תביעתו התקבלה במלואה, לעניין הגב והצוואר, בינואר 2024 (ב״ל 38022-03-20, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 2024).
5. פגיעה במפרק הירך אצל קורא מונים – עובד חברת החשמל בירושלים שקרא בין 400 ל-500 מונים ביום באזורי בנייה רוויה וירד במדרגות בין הקומות. בפברואר 2024 התקבלה תביעתו, והחמרת השינויים הניווניים בירך שמאל הוכרה כפגיעה בעבודה (ב״ל 35231-09-20, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, 2024).
6. מחלת האסתמה – חשמלאי במקצועו שעבד בין 2012 ל-2019 כאיש אחזקה במפעל לצביעה תעשייתית חלה באסתמה. מומחית ברפואה תעסוקתית קבעה קשר סיבתי, ובפברואר 2024 המחלה הוכרה כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה (ב״ל 38817-12-20, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, 2024).
7. תסמונת התעלה הקרפלית אצל טכנאי כבלים – טכנאי ומתקין כבלים בחברת תקשורת עבד 5 עד 6 שעות במשמרת עם כלים רוטטים, בעיקר פטישון חשמלי, מברגה ומקדחה. מומחה קבע שהתסמונת התפתחה על רקע העבודה, ובפברואר 2024 הוכרה התסמונת בשתי ידיו כפגיעה בעבודה (ב״ל 49751-05-22, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, 2024).
8. פגיעה במרפקים אצל מכונאי רכב – מכונאי רכב שכיר שעבד כ-28 שנים במשרה מלאה בטיפול בבלמים, בהחלפת גלגלים ובתיקון תיבות הילוכים תבע הכרה בפגיעה במרפקיו, והתביעה התקבלה בפברואר 2024 (ב״ל 32150-08-22, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 2024).
9. פגיעת צוואר אצל חקלאי – חקלאי שעד 2018 נהג בטרקטור בדרכים משובשות כ-8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, וסובב את ראשו לאחור שוב ושוב כדי לפקח על העבודה. בפברואר 2024 הפגימה בצוואר הוכרה כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה (ב״ל 17876-03-23, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, 2024).
10. פגיעה בברך שמאל (לא הוכרה בשלב זה) – רתך צנרת עצמאי כ-30 שנה, שברכו הימנית הוכרה בעבר כפגיעת עבודה, תבע הכרה גם בברך השמאלית בטענה למיקרוטראומה. בית הדין האזורי מינה מומחה נוסף והמוסד ערער. בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע ש״כאשר מדובר במיקרוטראומה ברכית, על המבוטח להוכיח רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות״, ושכריעת ברכיים בעבודת ריתוך היא מצב סטטי. התיק יחזור לבית הדין האזורי רק אם התובע יבחר להמשיך (עב״ל 421/09, בית הדין הארצי לעבודה, 2010).

האם נכון לשכור שירותיו של עורך דין לתאונות עבודה?

התשובה היא חד משמעית כן.

כעניין שבשגרה תביעות של מחלות מקצוע ומיקרוטראומה נדחות בביטוח הלאומי ומלכתחילה עליכם לתכנן את תביעתכם לניהול בבית הדין לעבודה וזאת יכול לבצע ולעשות רק עורך דין לתאונות עבודה.

תביעה שכזו, כדי שתוכר כתאונת עבודה, מחייבת מחשבה, בדיקת התעוד הרפואי, הבנת הסיפור העובדתי ותיכנון אסטרטגיה שתעבוד בבית הדין לעבודה, וזאת יכול לספק לכם רק עורך דין לתאונות עבודה.

את תנאי ההתקשרות והעלויות נבהיר בפגישת הייעוץ הראשונית, ללא התחייבות.

לפני שאתם מגישים תביעה ועושים טעות, תתקשרו אלינו להתייעץ, אתם גם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ, לבחינת המקרה שלכם ותכנון אסטרטגיה מנצחת. 
 
אנחנו כאן לשרותכם
עו”ד בנו גליקמן 

לצורך בדיקת גובה הפיצוי לו אתם זכאים
קבעו פגישת ייעוץ עם עו”ד בנו גליקמן במשרדנו ברמת גן

התקשרו: 036135337

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי