ניתוח קיסרי הוא למעשה פרוצדורה כירורגית שמטרתה הוצאת עובר והשיליה מהרחם. ניתוח זה מהווה אלטרנטיבה ללידה נרתיקית ובחלק מהמקרים הוא מתוכנן מראש עם האם ובמקרים אחרים הוא נדרש ליישום עקב סיבוך בלתי צפוי במהלך הלידה. חשוב לציין שההחלטה בנוגע לקיומו של ניתוח קיסרי, נעשית על פי שיקול הדעת של הצוות הרפואי המיילד ו/או של הרופא המלווה את ההיריון, כאשר ישנם מספר מצבים המחייבים את קיומו של הניתוח הקיסרי, וביניהם:
- האם ילדה בניתוח קיסרי בעבר
- לידה מרובת עוברים
- משקל העובר הינו מעל 4.5 ק”ג
- חוסר התקדמות הלידה בפתיחה או בירידת הראש
- חיתוך ברחם עצמו
- מצוקה המסכנת את חיי היולדת ו/או את חיי העובר
ומצבים נוספים המחייבים קיומו של ניתוח קיסרי הנקבעים בהתאם למספר אינדיקציות הקשורות למצבה של היולדת ולמצבו של העובר. בין יתר הפקטורים האימהיים לקיומו של ניתוח קיסרי נכללים: בעיות אנטומיות אשר אינם מאפשרים לידה נרתיקית רגילה (אגן צר, מומים מבניים ברחם ועוד), זיהום בתעלת הלידה ובעיות הקשורות בשליה.
ניתוח קיסרי נשקל גם לאור מספר פקטורים הקשורים לעובר, לרבות, משקל גבוה (מעל 4.5 ק”ג ו/או מעל 4 ק”ג בקרב נשים עם סכרת היריון), מצג עובר שאינו ראש, מצוקה עוברית והריון מרובה עוברים.
מספר מילים על מהלך הניתוח הקיסרי
ניתוח קיסרי מתוכנן, מתבצע תחת הרדמה אפידוראלית, כאשר לאחר השפעת ההרדמה, הרופא המנתח מבצע חתך אנכי במרכז הבטן ו/או חתך רוחבי בחלק התחתון של הבטן וזאת לצורך הוצאת הילוד והשליה. לאחר מכן, נחתך חבל הטבור והעובר עובר לידיה של המיילדת האחראית לתיעוד זמן הלידה וניקוי העובר.
בשלב זה, העובר עבור בדיקת אפגר ונדרש לשהות לפרק זמן תחת מנורת חימום, כאשר רופא הילדים יבצע מספר בדיקות נוספות בעובר. במקביל, הרופא המנתח ממשיך לחלקו השני של הניתוח הכולל את תפירת הרחם והשכבות החיצוניות של העור.
אורכו של ניתוח קיסרי ממוצע הינו כ-40 דקות, כאשר הצוות הרפואי בחדר הניתוח כולל: שני גניקולוגים, מיילדת, רופא ילדים ומרדים. ההכנה לניתוח קיסרי מתוכנן כוללת צום של 8 שעות ומתן אנטיביוטיקה חד פעמית.
סיבוכים אפשריים במהלך ניתוח קיסרי
בדומה לכל הליך כירורגי אחר, גם ניתוח קיסרי עלול להיות מלווה באי-אילו סיבוכים העלולים לסכן את היולדת ו/או את העובר ו/או את שניהם יחדיו. סיבוכים אלו עלולים להיות מלווים גם לניתוח קיסרי מתוכנן מראש וגם לניתוח קיסרי המיושם כניתוח חירום.
את הסיבוכים הנלווים לניתוחים קיסריים נהוג לסווג לסיבוכים העלולים להופיע אצל היולדת ולסיבוכים העלולים להופיע אצל העובר. אצל היולדת הסיבוכים עלולים להתרחש על רקע דימומים במהלך הניתוח ו/או איבוד דם מוגבר, זיהומים, פגיעה באיברים הפנימיים, תגובות בלתי רצויות לחומרי ההרדמה, הדבקות של הרקמות הפנימיות בעקבות הצטלקויות וסיכון מוגבר לניתוחים עתידיים.
חשוב לציין ששיעור התמותה של נשים הרות בניתוחים קיסריים הינו גבוה יותר מאשר בלידות נרתיקיות רגילות וזאת לנוכח העובדה שניתוחים אלו מתבצעים בחלק מהמקרים כניתוחי חירום כאשר היולדת מצויה בסכנת חיים.
סיבוכים אפשריים אצל העובר במהלך ניתוחים קיסריים כוללים בין היתר: הפרעות נשימה, לידה מוקדמת (כתוצאה מחישוב שגוי של גיל ההיריון), פגיעה בעובר כתוצאה מהפעלת כוח רב מדי במהלך הוצאתו מהרחם וסיבוכים נוספים הקשורים למצבו הגופני של התינוק מיד לאחר הלידה.
חשוב לדעת: הסיכונים הנלווים לניתוחים קיסריים הובילו את ארגון הבריאות העולמי לפרסם בסוף שנת 2018 הנחיות חדשות הקוראות לרופאים לצמצם ככל האפשר את מספר הניתוחים הרפואיים וכי אם אין הכרח רפואי בקיומם יש להימנע מהם.
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי – מה חשוב לדעת?
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי מתוכנן ו/או ניתוח קיסרי במתכונת ניתוח חירום, עלולה להתרחש על רקע סיבות שונות הכוללות בין היתר:
- פגיעות כרוניות ו/או קטלניות במהלך הניתוח עקב הליך כירורגי רשלני – פגיעות אלו עלולות להיות פגיעה באיברים פנימיים של היולדת, הופעת קרישי דם, נזק עצבי לעובר, זיהומים, בעיות לבביות או ריאתיות ודימומים.
- רשלנות רפואית באבחון תסמינים המעידים על הצורך בקיומו של ניתוח קיסרי וכתוצאה מאותה רשלנות הוחלט על לידה רגילה ו/או על ביצוע ניתוח קיסרי בשלבים מסכני חיים.
- מעקב הריון רשלני במסגרתו לא אובחנו מצבים המחייבים את קיומו של הניתוח הקיסרי
- מעקב רשלני אחר היולדת ו/או אחר העובר לאחר הניתוח הקיסרי
- אי מסירת מידע רפואי מלא ליולדת אודות ההליך הניתוחי במקרים של ניתוח קיסרי מתוכנן
ארבעת התנאים להוכחת רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
גם כאן יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים. חובת זהירות – קיימת תמיד בין הצוות המיילד ליולדת ולעובר. הפרת החובה – סטייה מהסטנדרט הרפואי, לדוגמה איחור בקבלת ההחלטה על מעבר מלידה נרתיקית לניתוח קיסרי חרף סימני מצוקה, או ביצוע לקוי של הניתוח עצמו. נזק – פגיעה ביולדת, בעובר, או בשניהם. קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם דווקא מההתרשלות ולא היה נגרם בכל מקרה. בניתוחים קיסריים, שאלת הקשר הסיבתי נבחנת לרוב באמצעות תיעוד הזמנים: מתי החלו סימני המצוקה, מתי התקבלה ההחלטה על ניתוח, וכמה זמן חלף עד לביצועו בפועל (זמן “החלטה-לחיתוך”).
הסכמה מדעת בניתוח קיסרי מתוכנן
כאשר ניתוח קיסרי מתוכנן מראש, קמה חובת גילוי מוגברת: על הצוות הרפואי להסביר ליולדת את הסיכונים הכרוכים בניתוח לעומת לידה נרתיקית, את הסיכויים להצלחה, ואת ההשלכות האפשריות על הריונות עתידיים (כגון סיכון מוגבר לקרע ברחם בלידה נרתיקית שלאחר קיסרי). כאשר ניתוח מבוצע כניתוח חירום, ההסבר יכול להינתן בתמציתיות רבה יותר בהתאם לדחיפות המצב, אך גם אז מצופה מהצוות להסביר את מהות הפעולה ככל שניתן בנסיבות. היעדר הסכמה מדעת מהווה עילת תביעה עצמאית, נפרדת מהשאלה האם הניתוח בוצע במיומנות טכנית.
טעויות נפוצות בבדיקת חשד לרשלנות בניתוח קיסרי
יולדות רבות מפספסות זכויות בשל כמה טעויות חוזרות. אי-בקשת גרף הניטור העוברי המלא – זהו המסמך המרכזי לבחינת השאלה מתי בדיוק החלה מצוקה עוברית וכמה זמן חלף עד להחלטה על הניתוח. הסתמכות בלבד על מכתב השחרור – שאינו כולל את מלוא הפרטים על מהלך הניתוח, ולכן יש לבקש את הפרוטוקול הניתוחי המלא. אי-בדיקת סוג החתך שבוצע ברחם – מידע זה חשוב במיוחד להריונות עתידיים, ומחדל בתיעודו או בהעברתו ליולדת עלול להוות עילה נפרדת.
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי – למי פונים?
בכל אותם מקרים בהם מתעורר חשד להתרחשותה של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, קיימת חשיבות רבה להיוועצות מוקדמת ככל הניתן עם עורך דין רשלנות רפואית וזאת על מנת לבצע בירור מעמיק בכל הנוגע לנסיבות אשר הובילו לגרימת נזק ליולדת ו/או לעובר כתוצאה מפעולה רשלנית של הצוות הרפואי המיילד ו/או של הצוות הרפואי האמון על מעקב ההיריון.
ברוב המקרים, עורך דין רשלנות רפואית בהיריון יבצע בירור מעמיק בנוגע לאופן בו בוצע המעקב הרפואי אחר ההיריון ואף יסייע לתובעים לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לצורך הבירור המשפטי המקדים להגשת התביעה. במידת הצורך, התובעים יידרשו לקבלת חוות דעת מטעם רופא מומחה ובשיקול דעת עם עורך הדין ייקבע סכום הפיצויים הנדרש בכתב התביעה.
תביעות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, נחשבות לאחד מסוגי התביעות הנפוצות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית, וזאת ביחס ישיר למספר הניתוחים הקיסריים המתקיימים בישראל מדי שנה. ברוב המקרים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוח בכלל ובניתוחים קיסריים בפרט. לפרטים נוספים בנושא צרו איתנו קשר כאן
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
איחור בביצוע ניתוח קיסרי דחוף, איך מוכיחים שזו רשלנות?
חלון הזמן בין ההחלטה על ניתוח קיסרי דחוף לביצועו בפועל הוא לרוב הגורם המכריע. חוות דעת מומחה תבחן את משך הזמן שחלף מול הפרוטוקול המקובל ואת השפעתו על התוצאה.
בחרו בלידה נרתיקית ולבסוף בוצע קיסרי בעיכוב, זו רשלנות?
ייתכן, אם היו סימני מצוקה עוברית או סיבוך שהיה צריך להוביל להחלטה מוקדמת יותר על מעבר לניתוח קיסרי, ולא זוהו או טופלו בזמן.
מי נפגע יכול לתבוע, האם ואם היילוד?
שניהם עשויים להיות בעלי עילת תביעה נפרדת, בהתאם לנזק שנגרם לכל אחד מהם כתוצאה מהרשלנות בניהול הניתוח.
לא הוסבר לי מספיק לפני הניתוח הקיסרי המתוכנן, יש לי עילה?
כן, ייתכן שמדובר בעילה עצמאית של פגיעה באוטונומיה בשל היעדר הסכמה מדעת, גם אם הניתוח עצמו בוצע במיומנות טכנית מלאה וללא סיבוך רפואי נוסף.
מה זה “זמן החלטה-לחיתוך”, ולמה הוא כל כך חשוב?
זהו פרק הזמן שחלף מרגע קבלת ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי דחוף ועד לביצועו בפועל. הסטנדרט הרפואי המקובל דורש לרוב ביצוע מהיר ככל האפשר, ופער זמן ממושך הוא לעיתים קרובות הבסיס המרכזי לתביעה.
איזה מומחה רפואי נדרש לחוות דעת בתביעת רשלנות בניתוח קיסרי?
בדרך כלל נדרשת חוות דעת של מומחה בגניקולוגיה ומיילדות, ובמקרים בהם נגרם נזק נוירולוגי לעובר נדרשת גם חוות דעת משלימה של נוירולוג ילדים.
כמה זמן יש להגיש תביעה כזו?
תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים, אך לגבי עילות בשם היילוד, המניין מתחיל רק מגיל 18, כך שיש זמן רב יותר לברר את הזכאות בשם הילד.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה משפחות שנפגעו מרשלנות רפואית בניתוחים קיסריים, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוחה ולמשפחתה.
אתן חושדות שמשהו השתבש בניתוח הקיסרי? דברו איתנו לפני שאתן פונות בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
