רשלנות רפואית בניתוחים קוסמטיים

ראשית – כל רופא כירורג יכול לבצע הליכים קוסמטיים כך שחשוב לבדוק תחילה כי הרופא אצלו אתם חושבים לבצע את ההליך הקוסמטי הוא אכן מומחה רפואי בתחום הרפואה הפלסטית ולא כירורג בעל הכשרה והסמכה כלליים.
שנית – המנתח מחויב לתחקר אתכם על עברכם הרפואי, על רגישויות לתרופות, טיפול תרופתי נוכחי, מחלות כרוניים ואפילו האם עברתם בעבר טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, כדי לשלול מראש את הסיכונים החריגים והלא סבירים.
שלישית – על המנתח הפוטנציאלי לפרט את מלוא האפשרויות הניתוחיות או הטיפוליות, הסיבוכים והסיכונים בכל שיטה ודרך, גם כאשר הלקוחה הפוטנציאלית מתעניינת רק ביתרונות ומבקשת כבר להתחיל בתהליך.
רביעית – לכל ניתוח וטרם ביצועו על המטופל לאחר שהוא מודע לאפשרויות השונות העומדות בפניו, הסכנות בהליך הרפואי לחתום על טופס ייעודי והסברתי להסכמה לבצע את הניתוח.
חמישית – לכל ניתוח יש פרוטוקול ביצוע אירופאי, אמריקאי ובחלקם גם ישראלי. על המנתח לבצע את הניתוח בהתאם לנוהלי הטיפול המתאימים המצופים ממנו, ולא להשתמש בשיטות כירורגיות בלתי מקובלות או חדשניות, ללא כל ניסיון ורקע קודמים.

חשוב לדעת כי כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי (שהוא בחירה חופשית של המטופל/ת) אזי החובות של הרופא המטפל מוגדלות ואין כל דחיפות בביצוע הניתוח כך שעל הרופא המטפל לאפשר למטופל לקבל את מלוא המידע הרלוונטי ולבצע את כל הבדיקות והבחינות כדי שההסכמה לניתוח תהיה הסכמה אמיתית ולא מאולצת, תוך ניצול מצוקות המטופל/ת שכל רצונו/ה היה להיראות יותר טוב.

רשלנות רפואית בניתוח: איך בודקים אם התוצאה הלא מוצלחת היא גם כשל משפטי

לא כל תוצאה שאינה מושלמת היא רשלנות רפואית בניתוח. ניתוח קוסמטי נועד לשפר מראה, ולכן קל להרגיש אכזבה גם כשהכול נעשה כראוי. השאלה המשפטית אינה אם אתם מרוצים, אלא אם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות, ואם הסטייה מהסטנדרט הזה היא שגרמה לכם נזק. מי שנתקל בסיבוך אחרי הליך כזה ורוצה להבין את מצבו המשפטי יכול להיעזר בעורך דין לענייני רשלנות רפואית כבר בשלב הבדיקה הראשוני.

בבדיקה ראשונית של ניתוח פלסטי שהסתבך נבחנות בדרך כלל שלוש שאלות:

• האם קיבלתם הסבר אמיתי על הסיכונים והחלופות לפני החתימה, או רק טופס למילוי. חובת הגילוי וקבלת ההסכמה מדעת מעוגנת בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996.
• האם הניתוח והמעקב אחריו התנהלו לפי הנהלים המקובלים בתחום.
• האם קיים קשר בין הכשל לבין הנזק שלכם, או שמדובר בסיכון מוכר שהתממש גם ללא טעות.

את התשובות לשאלות האלה אי אפשר לקבל מהתרשמות. הן נבדקות לפי התיק הרפואי ולפי חוות דעת של רופא מומחה.

מה כדאי לאסוף עוד היום

מסמכים שנאספים מוקדם משמרים תמונה מדויקת יותר. מומלץ לשמור:

• את התיק הרפואי המלא מהמרפאה, כולל דפי הייעוץ, תיעוד הניתוח וההרדמה ורישומי המעקב.
• את טפסי ההסכמה ואת כל חומר ההסבר שקיבלתם, גם אם הוא הגיע בהודעה או בדואר אלקטרוני.
• תמונות מלפני הניתוח ומשלבי ההחלמה, עם תאריך, וכן את תמונות ה”לפני ואחרי” שהוצגו לכם בייעוץ.
• התכתבויות עם המרפאה והמנתח, כולל הודעות קוליות.
• קבלות על התשלום ועל כל טיפול נוסף שנדרש אחרי הסיבוך.
• תיעוד אישי: ימי היעדרות, הוצאות על תרופות ומשחות, ותיאור כתוב של מה שקשה לכם היום בחיי היומיום.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• מחיקת תמונות או הודעות. חומר שנמחק קשה לשחזר, ולעיתים הוא החשוב ביותר.
• פרסום ביקורת חריפה ברשתות. כתיבה מהירה עלולה להתפרש נגדכם ולסבך את המצב.
• חתימה על כתב ויתור במרפאה. לעיתים מוצע ניתוח מתקן ללא תשלום, ולפעמים הוא מגיע עם מסמך לחתימה. לפני שחותמים כדאי להבין מה בדיוק כתוב בו ועל מה מוותרים.
• דחיית הבדיקה הרפואית. עיכוב עלול להחמיר את המצב ולהקשות על הקשר בין הסיבוך לניתוח.
• ניתוח מתקן בלי לתעד קודם את המצב. אחרי ניתוח נוסף כבר אי אפשר לראות איך נראה הדבר לפניו.

איך מבקשים את החומר מהמרפאה

עדיף לפנות בכתב ולא בשיחת טלפון. בקשו עותק של התיק הרפואי, סיכום של הניתוח ופירוט החומרים או השתלים שנעשה בהם שימוש, והשאירו אצלכם אישור שליחה. אם המרפאה מעכבת או משיבה בכלליות, שמרו גם את התכתובת הזו. מי שמבקש מסמכים מוקדם מקבל אותם בדרך כלל כשהמרפאה עדיין זוכרת את המקרה, ונמנע מוויכוחים מאוחרים על מה נכתב ומתי.

זמן לפעול

בתביעות נזיקין חל חוק ההתיישנות, התשי”ח-1958. התקופה הכללית לתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים, לפי סעיף 5(1) לחוק. כשהנזק התגלה באיחור, הספירה מתחילה ביום הגילוי, אך לא יותר מעשר שנים מיום האירוע, לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. קשה לדעת לבד מהו המועד שחל על המקרה שלכם, ולכן עדיף לברר זאת בשלב מוקדם ולא להמתין עד שהתמונה הרפואית תתייצב.

חוות דעת של מומחה: למה היא נחוצה

בית המשפט אינו קובע לבד אם הניתוח בוצע כראוי. הוא נעזר ברופא מומחה, בדרך כלל באותו תחום, שבודק את התיק הרפואי ואת מצבכם ועונה על כמה שאלות: האם הטיפול תאם את הסטנדרט המקובל, האם הסיבוך היה צפוי ומוסבר מראש, מה הנזק שנשאר, ומה אפשר לתקן בניתוח נוסף. אפשר לבקש חוות דעת כזו כבר בשלב הבדיקה, לפני שמחליטים אם להגיש תביעה בכלל. לפעמים חוות הדעת מראה שהתוצאה היא סיכון מוכר ולא כשל, וגם זו תשובה חשובה שחוסכת הליך מיותר.

אילו נזקים נבחנים

כשנקבע שהיה כשל, בוחנים בדרך כלל כמה רכיבי נזק:

• עלות הניתוח המתקן והטיפולים הנוספים שנדרשו.
• אובדן הכנסה בתקופת ההחלמה.
• כאב וסבל, כולל צלקות או שינוי קבוע במראה.
• פגיעה נפשית, כמו חרדה או הימנעות ממפגשים חברתיים, אם יש לה תיעוד מקצועי.
• נכות רפואית, אם נקבעה על ידי מומחה.

אין אפשרות לדעת מראש אילו סכומים ייפסקו, והם תלויים בראיות ובחוות הדעת.

לפני ניתוח נוסף: שאלות שכדאי לשאול

אם אתם שוקלים ניתוח אסתטי נוסף, גם אצל מנתח אחר, שאלו אותו על הכשרתו המקצועית ועל התחום שבו הוא מומחה, וביקשו לקבל את התשובות בכתב. כדאי גם לדרוש הסבר בכתב על הסיכונים, ולהשאיר לעצמכם זמן להחליט בלי לחץ. ייעוץ אצל רופא שני, שאינו קשור למרפאה הראשונה, יכול לעזור להבין אם הניתוח המתקן נחוץ ומה אפשר לצפות ממנו.

איך לנהל את ההתאוששות בזמן הבדיקה

בתקופה שבין הסיבוך לבין ההחלטה מה לעשות, מצבכם הרפואי הוא העיקר. הגיעו לכל ביקור מעקב, בקשו שהרופא ירשום את התלונות שלכם במדויק, והקפידו על הוראות הטיפול. צלמו את האזור המטופל במרווחים קבועים, באותה תאורה ובאותה זווית, וציינו על כל תמונה את התאריך. אם אתם נעזרים בטיפולים משלימים, שמרו קבלות ורשמו מי המליץ עליהם. תיעוד מסודר כזה עוזר לרופא המומחה להבין את מהלך ההחלמה, ומראה לכל גורם שבודק את התיק שפעלתם באחריות.

אל תהססו לספר לרופא המטפל על השפעת הסיבוך על חיי היומיום, גם כשהדברים נראים לכם שוליים. קושי לישון על צד מסוים, הימנעות מאיפור או מצילומים, ואי נוחות בעבודה מול לקוחות הם פרטים שמשלימים את התמונה הרפואית.

שאלות נפוצות

האם אפשר לתבוע על ניתוח שבחרתי לעשות מרצוני?

כן. עצם הבחירה בניתוח אלקטיבי אינה שוללת תביעה. כפי שצוין לעיל, דווקא כשאין דחיפות מצופה מהרופא למסור מידע מלא ולבדוק היטב אם הניתוח מתאים למטופל.

חתמתי על טופס הסכמה. האם הרופא פטור מאחריות?

הטופס הוא ראיה אחת, אך הוא אינו מחליף הסבר שניתן בפועל. כדי להעריך את משקלו צריך לקרוא אותו יחד עם התיק הרפואי ולבדוק מה נאמר לכם בייעוץ.

מי מחליט אם הייתה רשלנות?

בית המשפט, לרוב אחרי שהוא שומע חוות דעת של מומחים רפואיים. לכן חוות הדעת היא שלב מרכזי בכל תיק כזה.

אפשר לדעת מראש אם תהיה תביעה מוצלחת?

כל מקרה נבדק לגופו, ואף אחד אינו יכול להבטיח תוצאה. אפשר רק לבחון את המסמכים ולהעריך באופן מקצועי אילו טענות עומדות לפניכם.

המרפאה מציעה לתקן את התוצאה בחינם. כדאי להסכים?

הצעה כזו יכולה להיות מתאימה רפואית, אבל לפני שמסכימים כדאי לבקש אותה בכתב, לתעד את המצב הנוכחי ולהתייעץ עם רופא נוסף. כך תוכלו להחליט בלי לחץ ובלי לוותר על מידע שחשוב לכם.

מתי להתייעץ

כדאי להתייעץ כשהתוצאה שונה ממה שהוסבר לכם, כשהמרפאה מציעה ניתוח מתקן או מבקשת חתימה על מסמך, וכשמצבכם הרפואי לא משתפר. פגישה מוקדמת מאפשרת לשמור ראיות לפני שהן הולכות לאיבוד ולהחליט בצורה מושכלת על הצעד הבא.