הברכה הידועה “לידה קלה כתרנגולת” חובקת את משאלותיה הכמוסות של כל יולדת. עם זאת, לידה, שיכולה להיות תהליך פיזיולוגי טבעי ויחסית פשוט עלולה להסתבך ולהפוך ממאורע של ששון למאורע של אסון.
גורמים לרשלנות רפואית באופן הלידה
בין הגורמים אשר עלולים להוביל לנזקים בלידה ניתן למנות הערכה לא נכונה של משקל היילוד, מעקב הריון שאינו תקין, הערכה שגויה של מצב העובר, מצב חרום ועוד. תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה לרוב כוללות נזקים פיזיים, נזקים קוגניטיביים, נזקי פגות, וכן כתוצאה מבחירה של אופן הלידה – כגון ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית או המתנה ללידה רגילה כאשר התוצאה היא הרת אסון, אי התייחסות לתלונות ועוד.
רשלנות רפואית בהערכת המשקל
הערכת משקל העובר הנה קריטית לצורך הערכת התפתחות העובר. זוהי בדיקת אולטרסאונד פשוטה שבמהלכה נסקר גודל אבריו של העובר, וכן היחס ביניהם. בדיקה זו הכרחית כדי לזהות מצבים של פיגור גדילה תוך רחמי (IUGR) או גדילת יתר של העובר, וכן מצביעה על אנומליות שונות במערכות גוף העובר. בשלבים הסופיים של ההיריון, ההחלטה על בחירת אופן היילוד מתבצעת בחלקה בעזרת נתוני הערכת המשקל, שכן במידה והעובר שוקל 4-4.5 ק”ג, יעודדו בתי חולים רבים את היולדת ללדת את תינוקה בניתוח קיסרי. כמו כן, בהערכת המשקל נבדקים נתונים נוספים: כמות מי השפיר, מנח העובר ומיקום השליה.
הערכת משקל שמבוצעת באופן רשלני עלולה לגרום להחמצת מומים שונים בעובר, לבחירת אופן לידה שאינו מתאים ועוד.
רשלנות רפואית באופן הלידה
לבחירת אופן היילוד עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על שלומם של התינוק ושל משפחתו, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
בין אם נבחרו לידה רגילה, ניתוח קיסרי או לידה מכשירנית, ייתכן והכל יעבור בשלום וייתכנו גם סיבוכים שבצדם השלכות מרחיקות לכת. במקרה של עובר גדול במיוחד, ייתכן ואופן הלידה המועדף יהיה בניתוח קיסרי, על מנת להבטיח בראש ובראשונה את שלום התינוק ולמנוע מצב, לדוגמה, של פרע כתפיים. ואולם, לא רק לביצוע הערכת המשקל יש חשיבות, אלא גם לרישום מדויק ושמירת הנתונים בתיקה של היולדת. כך, כפי שנדון בע”א 10094/07, פלונית נגד בית החולים האנגלי, בית המשפט העליון קבע כי התקיימה רשלנות בנוגע למערערת, שכן הערכת המשקל של העובר לא נרשמה בגיליון הרפואי, מה שהוביל לאי נקיטת אמצעים רפואיים מתאימים בחדר הלידה, גם בהתייחס לגורמי הסיכון המשניים בהתאם לגילה של המערערת החשד שלפיו סבלה מסכרת הריונית וכן עברה המיילדותי. למצער, היה על בית החולים להיערך לאפשרות של יילוד בשיטה שאינה לידה טבעית, לרבות ניתוח קיסרי.
רשלנות רפואית ופגות
לכשעצמה, פגות איננה תוצאה של רשלנות רפואית, ואולם במהלך הטיפול ביולדת ובפג עלולים להתגלות מקרים בהם הצוות הרפואי התרשל.
כך, בע”א 10766/05, ג’מילה מוחסן נגד מדינת ישראל, מתואר מקרה בו האם הגיעה לבית החולים ובפיה תלונות על דימום. בבדיקה שנערכה לה, שגה הרופא בכך שהעריך את גיל ההיריון כבן 17 שבועות, ולא 27 שבועות וכתוצאה מכך התרחשה שרשרת של אירועים שבסופה נולדה המערערת, והיא סובלת משיתוק מוחין. השאלה שנדונה נגעה לקשר הסיבתי בין שיתוק המוחין ממנו סובלת המערערת לבין ההתרשלות בקביעת גיל ההיריון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בכך שהצביע על כך שלו היה גיל ההיריון מאובחן נכונה, היו נערכות בדיקות נוספות שעשויות היו לגלות פעילות רחמית וסיכון ללידה מוקדמת, והיולדת לא הייתה משתחררת לביתה. כמו כן, ייתכן והיולדת הייתה מטופלת בסטרואידים שהיו יכולים לסייע במניעת שיתוק המוחין ממנו סובלת המערערת.
האם אתם חשים שנפלתם קורבן למקרה רשלנות רפואית במהלך הלידה? צרו קשר עם משרדנו ונשמח לסייע לכם בהערכת סיכויי תביעתכם.
כשהמוניטור נדם: הדקות שנספרות בחדר הלידה
יולדת הגיעה לבית החולים בשעה 10:20 בבוקר והועברה לחדר הלידה. בשעה 16:20 חדל המוניטור, המכשיר שרושם את דופק העובר, לרשום נתונים. האחות המיילדת הזעיקה רופא מתמחה, ושניהם ניסו להחדיר אלקטרודה פנימית כדי לחדש את המעקב, אך לא נשמע דופק. הרופא המתמחה לא היה מוסמך להורות על לידת ואקום, ובכל זאת המתין כ-13 דקות עד שקרא לרופאה הבכירה, שהגיעה בשעה 16:35. התינוקת נולדה בשעה 16:40 כשחבל הטבור כרוך סביב צווארה, ניסיונות ההחייאה לא הצליחו, והיא נפטרה כחמש שעות אחרי הלידה. בית המשפט המחוזי קבע שהצוות התרשל, ובית המשפט העליון דחה את שני הערעורים, גם את זה של בית החולים וגם את זה של ההורים (ע”א 5358/09, עזבון המנוחה קטינה בכור נ’ מרכז רפואי העמק ושירותי בריאות כללית, בית המשפט העליון, 2011).
שלושה פרטים מפסק הדין שימושיים לכל משפחה שבודקת תיק לידה. הראשון: המוניטור נדם, אבל הרישום שקדם לתקלה כבר עורר, לפי בית המשפט, חשד להאטה בפעימות הלב ולמצוקת עובר, ולכן כדאי לבקש את כל רצועות הניטור מתחילת הלידה. השני: הרופאה הבכירה העידה שאילו נכנסה לחדר בשעה 16:20 הייתה שוקלת התערבות ומכינה את הואקום, ועדות כזו מלמדת מה אפשר היה לעשות בזמן אמת. השלישי: ההגנה טענה שבדיקת הדם הטבורי שנלקחה בשעה 16:52 הייתה תקינה ושייתכן פגם גנטי מולד. בית המשפט העדיף את חוות הדעת של ההורים, בהסתמך גם על ציוני האפגר ועל בדיקות נוספות, ודחה את טענת הפגם הגנטי, בין היתר משום שבית החולים עצמו לא נטל מהתינוקת בדיקת דם שהייתה יכולה לבחון אותה.
המוניטור התקלקל בזמן הלידה, האם זה פוטר את בית החולים מאחריות?
לא באופן אוטומטי. בפסק הדין שתואר התקלה הטכנית לא סיימה את הדיון, והשאלה שהוכרעה הייתה כיצד הצוות הגיב לה: כמה זמן חלף עד שהוזעק רופא בכיר, והאם נעשתה הכנה למקרה הצורך.
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית באופן ניהול הלידה
איך מוכיחים שהבחירה בסוג לידה מסוים הייתה שגויה?
באמצעות חוות דעת מומחה בגניקולוגיה ומיילדות שתבחן את כל הסימנים שהיו זמינים בזמן אמת (ניטור עוברי, גיל הריון, סיבוכים) ותקבע האם הבחירה חרגה מהפרוטוקול הרפואי המקובל.
מה קורה אם גיל ההיריון אובחן לא נכון וזה השפיע על הטיפול?
זו יכולה להיות עילת רשלנות בפני עצמה, אם ניתן להראות שאבחון נכון היה מוביל לבדיקות או טיפול נוספים (כמו סטרואידים למניעת סיבוכי פגות) שהיו יכולים למנוע את הנזק.
כמה זמן יש להגיש תביעה בשם ילד שנפגע בלידה?
תקופת ההתיישנות בשם קטין ארוכה משמעותית ומתחילה להימנות רק מגיל 18, כך שיש זמן רב יותר לברר את הזכאות.
פרע כתפיים – כשל נוסף בבחירת אופן הלידה
פרע כתפיים (Shoulder Dystocia) הוא מצב שבו לאחר יציאת ראש העובר, כתפיו נתקעות מאחורי עצם החיק של האם ואינן יוצאות בקלות. בעמוד כל מאמרי הרשלנות הרפואית במקום אחד מרוכזים כל המדריכים שלנו בתחום, לפי נושא. מדובר במצב חירום מיילדותי שדורש תגובה מהירה ומיומנת של הצוות, שכן עיכוב בטיפול עלול לגרום לפגיעה עצבית בזרוע העובר (שיתוק ארב) או לחוסר חמצן. הסיכון לפרע כתפיים ידוע וגובר במיוחד כאשר משקל העובר המוערך גבוה, ולכן הערכת משקל מדויקת ותכנון מראש של אופן הלידה (כולל שקילת ניתוח קיסרי מונע) הם קריטיים למניעתו. כאשר פרע כתפיים מתרחש בכל זאת, נבחנת מיומנות הצוות בטיפול המיידי בו, כולל התמרונים שבוצעו ומשך הזמן שחלף עד לחילוץ העובר.
מהם ראשי הנזק בתביעת רשלנות באופן ניהול הלידה
הפיצוי תלוי בחומרת הפגיעה. במקרים של פגיעה עצבית (כגון שיתוק ארב) או נזק אורתופדי, ראשי הנזק כוללים הוצאות רפואיות ושיקומיות, ובמקרים החמורים גם הפסד השתכרות עתידי ועזרת צד ג’. במקרים של נזק מוחי כתוצאה מחוסר חמצן, מדובר בתביעות מהגדולות בתחום הרשלנות הרפואית, עם ראשי נזק הכוללים טיפול סיעודי מתמשך, ציוד רפואי, והתאמת דיור, לצד כאב וסבל של הילד ולעיתים גם פיצוי נפרד להורים.
מה זה פרע כתפיים ולמה זה חשוב לתביעה?
זהו מצב חירום שבו כתפי העובר נתקעות בזמן הלידה. אם משקל העובר המוערך היה גבוה וידוע מראש, ולא נשקל ניתוח קיסרי מונע, או שהטיפול בפרע עצמו התעכב, ייתכן שקיימת עילת רשלנות.
ילדי נולד עם שיתוק ארב (פגיעה בזרוע), זו תמיד רשלנות?
לא בהכרח, אך יש לבדוק אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מהפעלת כוח מוגזם בעת חילוץ העובר, ואם ניתן היה לצפות ולמנוע את המצב מראש באמצעות תכנון נכון של אופן הלידה.
איזה מומחה רפואי נדרש לחוות דעת בתביעה כזו?
בדרך כלל מומחה בגניקולוגיה ומיילדות, ובמקרים של פגיעה עצבית או מוחית נדרשת גם חוות דעת משלימה של נוירולוג ילדים או אורתופד, בהתאם לסוג הנזק.
כמה זמן יש להגיש תביעה כזו?
תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים, אך ביחס לעילות בשם הילד, המניין מתחיל רק מגיל 18 שלו, כך שניתן להגיש עד גיל 25.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה משפחות שילדיהן נפגעו כתוצאה מניהול לקוי של הלידה, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוחה ולמשפחתה.
אתן חושדות שאופן ניהול הלידה שלכן היה רשלני? דברו איתנו לפני שאתן פונות בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
