לא בריא להיות מאושפז בבתי חולים. Nosocomial infection (בעברית זיהום נוזוקומי או זיהום נוזוקומיאלי) הוא סוג בולט ונפוץ של זיהומים, שנגרם בעקבות שהייה במוסדות רפואיים אלה. ב-2018 פורסמו נתונים, לפיהם 6,000 ישראלים נדבקים בצורה כזו בזיהומים בכל שנה ומתוכם 300 עד 500 נפטרים עקב כך. משמע – לפחות 25 איש בחודש.
ב-2013 פרסם מבקר המדינה הערכה גבוהה הרבה יותר: 5,000 פטירות בשנה עקב כך. כך שעל פניו, נראה כאילו ישנה מגמת שיפור ניכרת. ואכן, משרד הבריאות פרסם ב-2020 הערכות נלהבות על התקדמות מזהירה בתחום זה. אלא שההערכות מתמקדות בהיקף המקרים “שנמנעו” – היכן הנתונים על המקרים שהתרחשו? חיפשנו לא מעט ועדיין לא מצאנו. עד שנמצא, כדאי להתרחק מבתי חולים ככל הניתן ולשים לב לנקודות המפתח הבאות:
האם זו רשלנות?
כעת נשאלת שאלה קריטית – כמה מהמקרים האלה נובעים מרשלנות רפואית? הרשלנות עשויה להיות מהיבט גרימת ההידבקות בזיהום, מצב שיכול להיגרם מסיבות רבות (למשל רשלנות בטיפול בפצע). הרשלנות עשויה להיות גם מהיבט זיהוי מאוחר של המצב או מהיבטים שונים של הטיפול בזיהום.
השורה התחתונה היא שכל מקרה לגופו ולכן חיוני להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית. מה גם שהגשת תביעות רשלנות רפואית איננה דבר של מה בכך. זה הוא תהליך ממושך ולא פשוט ולכן חיוני להבין למה נכנסים. פגישה עם מומחה לתחום זה, תעזור להבין האם יש מקום להגיש תביעה, מה הסיכוי להצלחתה ומה גובה הפיצוי שעשויים לקבל.
סיבות עיקריות לזיהום נוזוקומיאלי
מקור ראשי להפצת זיהומים בבתי חולים, הוא עיגול פינות מבחינת תהליכי עבודה בכל הנוגע להיגיינה. עקב עומס וסיבות נוספות, רואים רחיצת ידיים של הצוות בהיקף לא מספיק, שימוש חוזר בציוד חד פעמי, סטטוסקופים שלא מנקים מספיק, חלקים במבנה שגם חשופים לזיהומים במיוחד וגם לא זוכים לניקוי טוב (כידיות דלתות שירותים) ועוד.
כל זאת, גורם להפצת גורמי הזיהומים ברחבי בית החולים ואל החולים. כמובן, מסבך את המצב השילוב של היקף הדברים שיש לנקות ועובדת היות מקורות הזיהום בלתי נראים לעין. אם מדובר בחולה שמצבו מאוד מידבק, רצוי כמובן לבודד אותו, אבל העומס בבתי החולים לפעמים פוגע ביכולת לעשות זאת. עומס זה בכלל, הוא גורם נוסף להפצת זיהומים. החולים עצמם, הם פעמים רבות בעלי עמידות נמוכה בפני זיהומים עקב מצבם הרפואי או גילם.
בנוסף, ה”פטנט” הרפואי הוותיק של שימוש באנטיביוטיקה הולך ומאבד אפקטיביות, מאחר שחיידקים משתכללים והופכים לעמידים יותר ויותר בפניו. למעשה, דווקא בבתי חולים נמצאים האורגניזמים המזהמים העמידים והמסוכנים ביותר.
תהליכי ההדבקה בזיהום
הדבקה בזיהום בבית חולים עשויה להתרחש במגוון דרכים. אחת הבולטות שבהם היא העברה במגע. זה יכול להיות מגע בין החולה לבין אנשי הצוות הרפואי, ציוד רפואי מסוגים שונים ואפילו מזון ושתייה שהוא מקבל. עוד מקור בולט להעברת זיהומים במגע, היא העברה באמצעות צינורות למיניהם שמוחדרים לגוף. לדוגמא: צינורות הזנה או הנשמה.
ישנה הדבקה גם דרך האוויר, כולל ישירות מחולים אחרים (הימצאות לידם בזמן שיעול למשל). נזכיר בהקשר זה, שפצעים פתוחים נפוצים בבתי חולים וגם מהווים ערוץ נוח להדבקות באופנים שונים. כמו כן, ככל שמשך האשפוז ארוך יותר, כך עולה כמובן הסיכון להדבקה.
שיעור באינסטלציה
לשם המחשת מורכבות העניין, ניתן לבחון את נושא הזיהומים שנגרמים סביב השימוש הרפואי בצינורות שונים (צנתר / קתטר בשמם המדעי). לעתים ההחדרה מתבצעת באמצעות פתח שיוצרים במיוחד לשם כך, בשונה מפתחים קיימים (כמו האף). יצירת פתח כזה, מחייבת כמובן זהירות מיוחדת לגבי זיהומים.
החדרת הצינורות לגוף עלולה להיעשות בצורה שגויה או להיתקל בסיבוכים, שיביאו לפציעה. החדרת הצינור גם מחייבת הקפדה יתרה על ניקיון הצינור עצמו, הציוד שמסייע להחדרתו וכמובן ידי הצוות שמבצע את הפעולה. צינורות מסוג זה מקובעים למקומם, באופן שבין השאר מונע פציעות וזיהומים. חשוב לבצע את הקיבוע היטב ולוודא לאורך זמן שהוא תקין.
בכלל, השימוש לאורך זמן בצינורות מחייב הקפדה על נוהלי תחזוקה וניקיון מסוימים. התפתחות זיהום הוא דבר שיש לבדוק באופן יזום וקבוע. עוד היבט, הוא היקף השימוש בצנרת מסוג זה – רצוי לצמצם זאת, אבל לא תמיד ניתן או שיש סיבות אחרות שדווקא מעודדות המשך שימוש. אלה לעתים קרובות מצבים מורכבים. לא עניינים של שחור ולבן.
חיידק לדוגמא
לשם ההמחשה, תכירו (או עדיף שלא) את ה-Acinetobacter. האצינטובקטר הוא חיידק נפוץ בטבע, כולל באדמה ובמים. עם זאת, יש גם סוגים מסוימים שלו, אשר בולטים בתחום גורמי הזיהום הנוזוקומיאלי. אצינטובקטר נוטה להדביק כמה סוגי מערכות בגוף – מערכת הדם, מערכת הנשימה ומערכת השתן.
הנסיבות העיקריות שבהן נדבקים בו בבתי חולים, הן במסגרת יחידות טיפול נמרץ או בשילוב של אשפוז ממושך עם מערכת הגנה חלשה של הגוף. חיידק זה ניתן לטיפול בסוגי אנטיביוטיקה מסוימים, אבל הוא הספיק כבר לפתח עמידות מול עשרים סוגים אחרים.
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית וזיהומים נרכשים בבית חולים
נדבקתי בזיהום באשפוז, זה תמיד אומר שהייתה רשלנות?
לא בהכרח. חלק מהזיהומים הם סיכון ידוע ובלתי נמנע באשפוז, במיוחד בטיפול נמרץ. רשלנות מתגבשת כשלא הוקפדו נוהלי היגיינה, סטריליזציה או בידוד מקובלים, או כשהזיהום לא זוהה וטופל בזמן.
איך מוכיחים שהזיהום נרכש דווקא בבית החולים ולא הובא מבחוץ?
באמצעות תיעוד רפואי המראה שהתסמינים החלו רק לאחר תקופת האשפוז, וחוות דעת מומחה במחלות זיהומיות שתבחן את סוג החיידק ואת דפוס ההדבקה האופייני לו.
מי אחראי אם הזיהום נגרם מחיידק עמיד לאנטיביוטיקה?
עמידות החיידק עצמה אינה רשלנות, אך אי-נקיטת אמצעי מניעה מקובלים למניעת התפשטות זיהומים עמידים בבית החולים עשויה להוות רשלנות.
ארבעת התנאים להוכחת רשלנות רפואית בזיהום נרכש בבית חולים
גם כאן יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים. חובת זהירות – מוטלת על בית החולים לשמור על נהלי היגיינה, סטריליזציה ובידוד מקובלים. הפרת החובה – כגון אי-החלפת צנתר במועד, אי-ניקוי ציוד רפואי כנדרש, או אי-בידוד חולה מדבק כשהיה צריך. נזק – הזיהום עצמו וסיבוכיו, לרבות במקרים הקשים ספסיס או מוות. קשר סיבתי – הוכחה שהזיהום נגרם דווקא כתוצאה מהמחדל הספציפי ולא ממקור אחר. תנאי זה נבחן על ידי מומחה במחלות זיהומיות, הבוחן את סוג החיידק, את עיתוי הופעת התסמינים ביחס לתקופת האשפוז, ואת נהלי בית החולים באותה עת.
מהם ראשי הנזק בתביעת רשלנות רפואית בזיהום נרכש
הפיצוי תלוי בחומרת הזיהום ובסיבוכיו. ראשי הנזק כוללים הארכת תקופת האשפוז והטיפול, הוצאות רפואיות נוספות, הפסד השתכרות בתקופת ההחלמה הממושכת, וכאב וסבל בגין הסבל הפיזי הנוסף שנגרם. במקרים החמורים, בהם הזיהום גרם לנכות קבועה (כגון פגיעה באיברים פנימיים) או למוות, ראשי הנזק כוללים גם פיצוי בגין נכות צמיתה או, במקרה של פטירה, פיצוי לבני המשפחה בגין אובדן תמיכה ותמיכה כלכלית.
איזה מומחה רפואי נדרש לחוות דעת בתביעה כזו?
בדרך כלל מומחה במחלות זיהומיות, שיבחן את סוג החיידק, את דפוס ההדבקה האופייני לו, ואת השאלה האם נהלי בית החולים עמדו בסטנדרט המקובל למניעת התפשטות זיהומים.
כמה זמן יש להגיש תביעה כזו?
ככלל שבע שנים מיום ההתרשלות הנטענת. במקרה של פטירה, מומלץ להיוועץ בהקדם, שכן תביעת עיזבון או תלויים כפופה גם היא למגבלות זמן ולצורך באיסוף מהיר של התיק הרפואי המלא.
נדבקתי בזיהום דרך צנתר או צינור הזנה, זו בהכרח רשלנות?
לא בהכרח, אך יש לבדוק אם ננקטו נהלי הקיבוע, הניקוי והחלפת הציוד המקובלים, ואם המעקב אחר האזור שבו הוחדר הצינור בוצע כראוי לאיתור מוקדם של סימני זיהום.
מה קורה אם הייתי חולה סיכון (כגון מדוכא חיסון) והתריעו בפניי מראש על סיכון לזיהום?
אזהרה כללית מראש אינה פוטרת את בית החולים מחובתו לנקוט את כל אמצעי הזהירות הסבירים כדי להפחית את הסיכון בפועל, ואינה שוללת אוטומטית עילת תביעה אם התברר שנפל מחדל קונקרטי בטיפול.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים מרשלנות רפואית עקב זיהומים שנרכשו במהלך אשפוז, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה במחלות זיהומיות וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “סיכון ידוע באשפוז”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח.
אתם או בן משפחה נדבקתם בזיהום במהלך אשפוז? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לבית החולים. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
