רשלנות רפואית תסחיף ריאתי

תסחיף ריאתי (PE) הינו מצב חירום רפואי במסגרתו נחסם העורק הראשי של הריאה ו/או אחד מסעיפיו. חסימה זו מתרחשת לנוח הימצאותו של חומר מסוים כגון: קריש דם או תסחיף שומני במחזור הדם, כאשר ברוב המקרים מדובר בקריש דם המגיע לריאה מוורידי הרגליים. במקרים אחרים, החסימה עלולה להיווצר על רקע הימצאותו של תסחיף שומני, תסחיף אוויר ותסחיף מי שפיר.

בישראל, שיעורי התמותה מתסחיף ריאתי מוערך ב-30% מהמקרים וזאת כאשר התסחיף הריאתי אינו מאובחן בזמן ובמקרים בהם האבחנה נעשתה בזמן והחולה מטופל, שיעורי התמותה מתסחיף ריאתי עומדים על 10% בשנה הראשונה. חשוב לציין שמבין כלל החולים השורדים אירוע תסחיף ריאתי ראשוני, כ-30% מהם ימותו מתסחיף חוזר במידה והם אינם מקבלים את הטיפול ההולם.

תסחיף ריאתי – גורמי סיכון

הסיכון לתסחיף ריאתי עולה במצבים מסוימים ובעיקר על רקע גנטי המעלה את הנטייה לקרישיות יתר המובילה להיווצרות התסחיף. גורמי סיכון נוספים כוללים: חוסר ניידות לאורך זמן בעיקר במצבים הם חולה מסוים מאושפז לאורך זמן כאשר הוא מרותק למיטתו, עישון, השמנת יתר, יתר לחץ דם, מחלות זיהומיות, מחלת הסרטן על כל סוגיה, אירוע לב או מוח בעבר, מחלות דלקתיות במעיים, נטילת גלולות למניעת היריון ותקופת ההיריון (בעיקר בתקופת משכב הלידה).

תסחיף ריאתי – תסמינים

תסחיף ריאתי מתרחש כאשר קריש דם בעורק חוסם למעשה את אספקת הדם לאזור מסוים בריאה. במצב זה, נמנעת העברת חמצן לאיברים אחרים בגוף, ולכן, במקרים בהם התסחיף הריאתי אינו מאובחן בזמן הדבר עלול להסתיים במוות.

התרחשותו של תסחיף ריאתי עלול להיות מלווה בתסמינים מקדימים כגון: כאב פתאומי בחזה, קוצר נשימה פתאומי, קצב לב מהיר, שינוי בגוון העור, נשימות מהירות, סחרחורות ועלייה פתאומית בחום הגוף מלווה בהזעה.

מכיוון שהסיבה הנפוצה להיווצרות תסחיף ריאתי היא קריש דם בוורידי הרגליים, קיימת חשיבות רבה לזיהוי תסמינים מקדימים העלולים להעיד על הופעת קריש דם בורידים העמוקים ברגליים. תסמינים אלו כוללים בין היתר: רגישות וכאב ברגליים, נפיחות, גוון עור אדום או חיוור באזור הרגליים. אבחון מקדים של פקקת בורידי הרגליים מאפשרת קבלת טיפול הולם באמצעות נוגדי קרישה ובכך ניתן לצמצם באופן משמעותי את הסיכון לתסחיף ריאתי והסיבוכים הנלווים אליו.

תסחיף ריאתי – אבחון וטיפול

אבחון תסחיף ריאתי מבוסס בין היתר על תסמינים קליניים וממצאי בדיקות מעבדה, כאשר גם באמצעות בדיקה פיזית ניתן לעיתים לאבחן חשד לתסחיף ריאתי. חשוב לציין שבקרב 14% מכלל החולים קיים חום גוף נמוך.

ברוב המקרים, הטיפול ניתן באמצעות נוגדי קרישה כגון: קומדין ו-הפרין ובמקרים חמורים ניתנות תרופות שתפקידן להמיס את הקריש. בלא מעט מקרים, קיימות המלצות להפחתת הסיכויים להופעת פקקת ורידים הנחשבת לגורם העיקרי להיווצרות תסחיף ריאתי וזאת לצד טיפול מניעתי בקרב אנשים עם גורמי סיכון להופעת תסחיף ריאתי.

המלצות אלו כוללות בין היתר: קבלת טיפול תורפתי (נוגדי קרישה) לצד תרופות אנטי – טרומבוטיות, הגברת זרם הדם בגפיים התחתונות למניעת היווצרות קריש דם, שינוי באורח החיים הכולל בין היתר: הימנעות מעישון, שינוי תזונתי, פעילות גופנית וכדומה, הפעלת לחץ חיצוני על הגפיים במצבים של חוסר ניידות ועוד.

ארבעת התנאים להוכחת רשלנות רפואית בתסחיף ריאתי

גם כאן יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים. חובת זהירות – קיימת בין הצוות הרפואי לחולה, ובאופן מוגבר בקרב מטופלים מאושפזים או לאחר ניתוח. הפרת החובה – סטייה מהסטנדרט הרפואי, כגון אי מתן טיפול מונע (נוגדי קרישה או גרביים אלסטיות) לחולה מרותק למיטה, או אי ביצוע בדיקת הדמיה דחופה חרף תסמינים מחשידים כגון כאב חזה פתאומי וקוצר נשימה. נזק – נכות ריאתית או לבבית, או מוות. קשר סיבתי – הוכחה שאבחון וטיפול מוקדמים יותר היו מונעים את החמרת התסחיף או את המוות. תנאי זה נבחן על ידי מומחה בקרדיולוגיה, ריאות או רפואה פנימית.

חובת המניעה לאחר ניתוח או אשפוז ממושך

אחד המקורות השכיחים לתביעות בתחום זה נוגע לכשל במניעה. הסטנדרט הרפואי המקובל מחייב הערכת סיכון (למשל באמצעות מדד Wells) לכל מטופל המאושפז לאורך זמן או עובר ניתוח, ובהתאם לרמת הסיכון – מתן טיפול מונע כגון נוגדי קרישה במינון מונע, גרביים אלסטיות, או מכשירי דחיסה פנאומטית. כאשר מטופל בסיכון גבוה (למשל לאחר ניתוח אורתופדי גדול או שכיבה ממושכת) אינו מקבל טיפול מונע כזה, וכתוצאה מכך מפתח תסחיף ריאתי, מתעורר חשד ממשי לרשלנות רפואית.

מהם ראשי הנזק בתביעת רשלנות רפואית בתסחיף ריאתי

הפיצוי תלוי בחומרת התוצאה. במקרים של נכות (לרוב פגיעה בתפקוד הריאתי או הלבבי לטווח ארוך), ראשי הנזק כוללים הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות מתמשכות, עזרת צד ג’ במקרים החמורים, וכאב וסבל. במקרים של מוות, שכפי שצוין הם שכיחים יחסית באירועי תסחיף ריאתי שאינם מאובחנים בזמן, בני המשפחה עשויים לתבוע פיצוי בגין אובדן תמיכה כלכלית ואובדן שירותי המנוח, לצד קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי.

רשלנות רפואית תסחיף ריאתי – מה חשוב לדעת?

תביעת רשלנות רפואית במצבי תסחיף ריאתי יכולה להיות מוגשת בגין מספר עילות אפשריות הקשורות גם לשלבי האבחון וגם לשלבי הטיפול, לרבות:

• חוסר תשומת לב ו/או אי זיהוי סימפטומים המאפיינים תסחיף ריאתי
• אי ביצוע בדיקות הדמיה הנדרשות לצרכי אבחון מקדים (בעיקר בקרב אנשים עם גורמי סיכון לתסחיף ריאתי)
• פענוח שגוי ו/או לקוי של ממצאי הבדיקות
• מתן טיפול תרופתי שגוי
• מתן טיפול רשלני
• מתן טיפול אשר הוביל להחמרת מצבו של החולה
• אי יידוע החולה בדבר השינויים הנדרשים בחייו כחלק מהטיפול המניעתי

במקרים בהם מתעורר חשד לקיומה של רשלנות רפואית בהקשר של אבחון ו/או טיפול תסחיף ריאתי, מומלץ להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית העוסק ומתמחה בניהול תביעות רשלנות רפואית. היוועצות מוקדמת עם עורך הדין, תאפשר גם לכם לבחון לעומק האם עומד לרשותכם “קייס” להגשת התביעה, וכמו כן, את סיכויי הצלחת התביעה והיקף הפיצוי הכספי אותו ניתן להשיג באמצעות כתב התביעה.

בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית אחרת, גם במקרים של רשלנות רפואית בהקשר של תסחיף ריאתי, קיים הכרח להוכחת קשר נסיבתי בין הנזק שנגרם לכם לבין הפעולה הרשלנית שהובילה להחמרה במצבכם.

לצורך כך, תדרשו בין היתר לפעול לאיסוף מסמכים רפואיים שונים הרלוונטיים להגשת כתב התביעה ולהיעזר בחוות דעת רופא מומחה. תביעות רשלנות רפואית במקרים של תסחיף ריאתי יכולים להיות מוגשים גם על ידי החולה וגם על ידי בני משפחתו ויורשיו במידה והוא נפטר כתוצאה מהמחלה.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בתסחיף ריאתי

איחור באבחון תסחיף ריאתי, איך מוכיחים שזו רשלנות?

נדרשת חוות דעת רפואית מומחה שתבחן האם היו סימנים או גורמי סיכון ידועים (כמו ניתוח לאחרונה, שכיבה ממושכת, נטילת אמצעי מניעה) שהיה צריך להוביל לבדיקה דחופה יותר.

התסחיף התפתח לאחר ניתוח או אשפוז, בית החולים אחראי?

ייתכן, אם לא ננקטו אמצעי מניעה מקובלים (כמו טיפול נוגד קרישה או גרביים אלסטיות) בהתאם לרמת הסיכון של המטופל.

מי יכול לתבוע אם החולה נפטר כתוצאה מהתסחיף?

בני המשפחה או יורשי המנוח, ובמקרים המתאימים ניתן לתבוע גם קצבת תלויים או שארים מהמוסד לביטוח לאומי במקביל.

עברתי ניתוח ולא קיבלתי טיפול מונע לקרישי דם, יש לי עילה?

אם התפתח אצלכם תסחיף ריאתי לאחר ניתוח או אשפוז ממושך ומתברר שלא בוצעה הערכת סיכון מתאימה או שלא ניתן טיפול מונע (נוגדי קרישה, גרביים אלסטיות) בהתאם לרמת הסיכון שלכם, ייתכן שקיימת עילה.

איזה מומחה רפואי נדרש לחוות דעת בתביעה כזו?

בדרך כלל מומחה בקרדיולוגיה, ריאות או רפואה פנימית, שיבחן את התיק הרפואי המלא, את גורמי הסיכון שהיו ידועים, ואת השאלה האם הסטנדרט הרפואי המקובל יושם כראוי.

כמה זמן יש להגיש תביעה כזו?

ככלל שבע שנים מיום ההתרשלות הנטענת. במקרה של פטירה, מומלץ להיוועץ בהקדם, שכן תביעת עיזבון או תלויים כפופה גם היא למגבלות זמן ולצורך באיסוף מהיר של התיק הרפואי המלא.

הגעתי לחדר מיון עם כאבי חזה וקוצר נשימה ושוחררתי הביתה, ולמחרת אושפזתי עם תסחיף, זו רשלנות?

ייתכן. יש לבדוק אם התלונות שהוצגו בחדר המיון חייבו בירור נוסף (כגון בדיקת D-dimer או CT ריאות) לפני השחרור, בהתאם לגורמי הסיכון שהיו ידועים באותו מועד.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים ומשפחות שנפגעו מרשלנות רפואית באבחון וטיפול בתסחיף ריאתי, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח ולבני משפחתו.

אתם או בן משפחה חושדים שאבחון תסחיף ריאתי התעכב או טופל ברשלנות? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.