ככלל, רשלנות רפואית מוגדרת כמצב בו הרופא פעל באופן שסטה מנורמות הטיפול המקובלות בנסיבות המקרה הנדון ועקב כך גרם נזק למטופל.
מדובר בהגדרה רחבה מאד שבגדרה ניתן להכניס אינספור מקרים וסיטואציות שונות, לרבות אי קבלת הסכמת המטופל לטיפול שניתן לו, אי הפניית המטופל לביצוע בדיקות מסוימות, ביצוע כושל ובלתי מקצועי של טיפולים, ועוד.
למה חשוב לבחור עורך דין שמכיר גם את “הצד השני”
יתרון משמעותי ולעיתים מכריע הוא ניסיון קודם של עורך הדין בייצוג חברות ביטוח או מוסדות רפואיים, שכן היכרות זו מעניקה הבנה מעמיקה של האסטרטגיות שהצד שכנגד נוקט בהן, אופן הערכת הנזק מנקודת מבטו, וטענות ההגנה הצפויות. עורך דין שהכיר את “המטבח הפנימי” של חברות הביטוח יודע לצפות מראש את המהלכים הצפויים של הצד שכנגד, ולבנות את התביעה כך שתתמודד עמם מבעוד מועד, ולא להגיב אליהם רק כשהם כבר מועלים בפועל במהלך ההליך.
אז איך מוצאים עורך דין בתחום רשלנות רפואית?
כדי להוכיח שהרופא הנתבע אכן התרשל מבחינה רפואית, יש להוכיח שהוא התרשל בעת מתן הטיפול הרפואי תוך הפרת חובת הזהירות שמוטלת עליו, שלמטופל נגרם נזק, ושקיים קשר סיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הרופא לבין אותו הנזק.
מבחינה משפטית, תחום הרשלנות הרפואית מהווה תת-ענף בענף הנזיקין, ומצריך מומחיות בפני עצמה, וזאת מעבר לידע הכללי שנדרש בדיני נזיקין. שכן, תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות מורכבות,
אשר דורשות ידע מקצועי נרחב ומעמיק הן מבחינה משפטית והן מבחינה רפואית, וכמובן ניסיון פרקטי רב בניהול תביעות אלו, אם מדובר ברשלנות רפואית בשיניים, בהריון או בכל מצב אחר.
לפיכך, בבואך לבחור לעצמך עו”ד שייצגך בתביעת רשלנות רפואית, אין להסתפק בעו”ד שעוסק בתביעות נזיקין באופן כללי, אלא חשוב מאד לבחור בעו”ד שמתמחה ומנוסה בתביעות מסוג ספציפי זה.
מה חשוב לבדוק לפני שקובעים את הפגישה הראשונה
לפני קביעת הפגישה, כדאי לבצע בדיקה מקדימה קצרה: לחפש האם המשרד או עורך הדין מתמחים באופן ספציפי ברשלנות רפואית ולא רק ברשימת תחומים כללית, האם קיימים תכנים או מאמרים מקצועיים המעידים על עומק ידע אמיתי בתחום, והאם ניתן למצוא התייחסות לניסיון ספציפי בסוג המקרה הרלוונטי (לידה, ניתוח, אבחון וכדומה). כדאי גם להכין מראש רשימה מסודרת של המסמכים הרפואיים והעובדות המרכזיים של המקרה, כדי לנצל את הפגישה הראשונה בצורה היעילה ביותר ולקבל הערכה מדויקת ומהירה יותר.
מקצועיות, ידע וניסיון
על עו”ד שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית להפגין ידע ייחודי הן בתחום המשפטי והן בתחום הרפואי, לשלוט ברזי תורת הליטיגציה – ההתדיינות בבתי המשפט, ולהיות בעל כישורים לניהול משא ומתן, ועוד.
כדי להבטיח את הצלחת התביעה, עליו לנהל את תיק התביעה באופן מקצועי מראשיתו ועד סופו, על כל הניואנסים שכרוכים בכך.
תחילה, על עורך הדין להעריך את סיכויי התביעה. לשם כך עליו לערוך בדיקה ראשונית של נסיבות המקרה על מנת לקבוע האם יש בכלל מקום להגיש בגינו תביעת רשלנות רפואית, ואם כן, מהם סיכויי הצלחתה.
במסגרת הבדיקה הראשונית עליו לדלות מלקוחותיו את מירב הפרטים שניתן לקבל מהם, וכמובן לדעת היטב כיצד לתשאל אותם בעניין זה.
בנוסף, עליו לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הנדרשים כדי לגבש תיק רפואי, תוך מיצוי הזכויות העומדות לשם כך לרשות המטופלים על פי החוק.
כמו כן, עליו לדאוג לקבל חוות דעת רפואית מקצועית מרופא שמתמחה בתחום הרלוונטי, אשר יבדוק את אופן התנהלות הרופא שמבקשים לתבוע כדי לקבוע האם הוא אכן התרשל מבחינה רפואית.
לשם כך רצוי וחשוב מאד שלעורך הדין תהיה הכרות מעמיקה עם מגוון רופאים מומחים, שנחשבים לרופאים מקצועיים, מהימנים, ובעלי מוניטין בתחום מומחיותם, ואשר יוכלו במידת הצורך להגן כראוי על חוות הדעת שלהם במהלך הדיון בפני בית המשפט.
אילו שאלות כדאי לשאול בפגישה הראשונה עם עורך הדין
כדאי לשאול כמה תיקי רשלנות רפואית ספציפיים לתחום הרלוונטי (רשלנות בלידה, בניתוח, באבחון) הוא ניהל בפועל, ולא רק תביעות נזיקין באופן כללי. כדאי לשאול עם אילו רופאים מומחים הוא עובד באופן קבוע לצורך חוות דעת, ומה הניסיון שלהם. כדאי לשאול כיצד בנוי שכר הטרחה ומהם התנאים המדויקים לתשלום. כדאי לשאול מי בפועל יטפל בתיק באופן שוטף – עורך הדין הבכיר עצמו או עורך דין זוטר במשרד. וכדאי לשאול, כבר בפגישה הראשונה, מה הערכתו הכנה של עורך הדין לגבי סיכויי התיק, גם אם התשובה אינה מחמיאה – עורך דין הגון יאמר את האמת גם כשהיא לא מה שרציתם לשמוע.
היכרות התביעה לעומק
במידה ועורך הדין יגיע למסקנה כי סיכויי התביעה הינם גבוליים או קלושים, יהא עליו גם לבחון את החלופה בדבר ניהול מו”מ להשגת הסדר פשרה כלשהו מחוץ לכתליו של בית המשפט, שיעניק ללקוח ולו פיצוי כלשהו.
במידה וגם חלופה זו איננה אפשרית, עליו להיות בעל יושרה מקצועית ולומר ללקוחות כי המקרה שלהם איננו מגבש עילת תביעה, וכי עדיף להם להימנע מלהגיש תביעת רשלנות רפואית מיותרת.
שכן, תביעה כזו לא רק שלא תביא לפסיקת פיצויים לטובתם, אלא היא אף עלולה לגרום להם לבזבוז מיותר של זמן, אנרגיה, וכספים, בשל הצורך לממן את הוצאות ניהול ההליך ואגרות בית המשפט, וזאת לא רק שלהם, אלא גם של הצד הנתבע, במידה ובית המשפט יפסוק זאת.
במידה ועורך הדין יגיע למסקנה על סמך הבדיקה הראשונית כי יש מקום להגיש את התביעה, עליו להיערך כיאות, להתוות את האסטרטגיה המשפטית לצרכי תביעת הביטוח, ולהגיש את התביעה באופן שיבטיח ככל האפשר את סיכויי קבלתה, כולל הגשת חוות דעת מומחה ותחשיבי נזק מתאימים.
דגלים אדומים שכדאי לשים לב אליהם בבחירת עורך דין
דגל אדום ראשון הוא עורך דין שמבטיח הצלחה ודאית בתיק כבר בפגישה הראשונה, לפני שנבדק התיק הרפואי המלא וניתנה חוות דעת מומחה – אין דרך לדעת זאת מראש, וכל הבטחה כזו היא לכל הפחות חסרת אחריות מקצועית. דגל אדום שני הוא לחץ לחתום מיידית על ייפוי כוח או הסכם שכר טרחה מבלי לאפשר זמן למחשבה ולבדיקת חלופות. דגל אדום שלישי הוא חוסר נכונות לדבר בפתיחות על הסיכונים והחולשות האפשריות בתיק, והתמקדות רק ביתרונות. דגל אדום רביעי הוא היעדר רשת קבועה של רופאים מומחים לחוות דעת, מה שעלול להעיד על חוסר ניסיון מספק בניהול תביעות מסוג זה בפועל.
לשלוט בידע המשפטי
בנוסף, עליו כמובן גם לשלוט באופן ניהול התיק בפני בית המשפט, וזאת במיוחד בכל הקשור לשלב ההוכחות. שכן, במסגרת שלב זה יהיה עליו להגיש תצהירי עדות ראשית מטעם עדי התביעה, ומנגד, לחקור בחקירה נגדית את עדי ההגנה, כולל הרופא הנתבע עצמו והעדים המומחים מטעמו שלו.
במידת הצורך, יהא עליו גם לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, במקרה וימונה כזה. למותר לציין כי חקירות הרופאים המומחים שנדרשים להגן על חוות העדת המקצועיות מטעמם מצריכות שליטה רפואית מעמיקה ביותר מצד עורך הדין,
וזאת מעבר לידע המשפטי שעליו בכל מקרה לשלוט בו. ולבסוף, עליו כמובן לדעת כיצד לכתוב את הסיכומים שיוגשו לבית המשפט, באופן שיוכיח כי הרופא הנתבע אכן התרשל, וכי התנהגותו הרשלנית היא שגרמה לנזק שאירע לתובע.
איך עובד שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית
את פרטי שכר הטרחה מבהירים בפגישת הייעוץ הראשונית, כולל ההבחנה מהוצאות נלוות אפשריות כמו חוות דעת רפואית של מומחה חיצוני או אגרות בית משפט. חשוב לקבל את מלוא התנאים בכתב ובבהירות לפני תחילת ההתקשרות, ולא להסתפק בהסכמה בעל פה.
שאלות ותשובות בנושא בחירת עורך דין לרשלנות רפואית
האם צריך לשלם על הפגישה הראשונה עם עורך דין?
ברוב המקרים הפגישה הראשונית להערכת סיכויי התביעה ניתנת ללא עלות, ורק אם מוחלט להמשיך בתיק נקבע הסכם שכר טרחה.
מה עדיף, עורך דין עצמאי או משרד גדול?
הגורם המכריע אינו גודל המשרד אלא הניסיון הספציפי בתיקי רשלנות רפואית, ההיכרות עם רופאים מומחים מתאימים, וההיכרות עם דרך הפעולה של חברות הביטוח.
איך יודעים שעורך הדין באמת מתמחה ברשלנות רפואית ולא רק “גם עושה את זה”?
כדאי לשאול על מספר התיקים שניהל בפועל בתחום, על ניסיון מול חברות הביטוח הספציפיות, ועל הרופאים המומחים איתם הוא עובד באופן קבוע.
עורך הדין ממליץ על הסדר פשרה במקום להמשיך למשפט – זה סימן רע?
לא בהכרח. הסדר פשרה עשוי להיות התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח, במיוחד כשקיים סיכון ממשי בניהול ההליך עד תום, ועורך דין הגון ימליץ על פשרה כשהיא אכן משרתת את האינטרס של הלקוח, ולא רק ימשיך את ההליך לשם עצמו.
אפשר להחליף עורך דין באמצע התביעה אם אני לא מרוצה?
כן, ניתן להחליף ייצוג משפטי בכל שלב של ההליך, אם כי כדאי לבצע זאת בשלב מוקדם ככל האפשר כדי למזער עיכובים והתאמות מיותרות בניהול התיק.
איך בודקים בפועל את הרקורד וההיסטוריה של עורך דין?
ניתן לבקש דוגמאות של תיקים דומים שנוהלו (תוך שמירה על סודיות לקוחות קודמים), לבדוק המלצות מלקוחות קודמים, ולברר את משך הזמן שהמשרד פועל בתחום הספציפי של רשלנות רפואית.
עדיף לבחור עורך דין הקרוב פיזית לאזור המגורים שלי?
לא בהכרח. תביעות רשלנות רפואית מנוהלות ברובן באמצעות מסמכים, תכתובות ודיונים בבתי משפט שאינם דורשים נוכחות פיזית תכופה במשרד עורך הדין, ולכן התמחות וניסיון ספציפיים חשובים משמעותית יותר מקרבה גיאוגרפית.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מהבדיקה הראשונית ועד לניהול ההליך המשפטי המלא, כולל חוות דעת של מומחים רפואיים מהשורה הראשונה.
מחפשים עורך דין לתיק רשלנות רפואית? דברו איתנו לפני שאתם בוחרים מישהו שלא מתמחה בתחום. צרו קשר עוד היום, לפני שתחליטו.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
