רשלנות רפואית קורונה

בתקופה האחרונה, החלו להתעורר שאלות בנוגע לרשלנות רפואית וקורונה. הסוגיה קפצה למודעות הציבור בעקבות מקרה טראגי שבו מטופל נותק ממכונת הנשמה מבלי שאיש מהצוות הרפואי שם לב.

הסוגיה מעלה את התהייה הכללית: האם ניתן לתבוע על רשלנות רפואית בתקופה של מגיפה עולמית חדשה ובלתי ידועה?

ישנם משפטנים הטוענים כי הנסיבות הקשות ששררו במערכת הבריאות מאז פרוץ המגיפה, כולל עומס חולים רבים ומחסור בכוח אדם ובמשאבים, ובשילוב עם העובדה שמדובר בנגיף שלא היה ידוע למדע, עשויים להקנות חסינות נגד תביעת רשלנות רפואית קורונה.

מומחים אחרים טוענים שבהסתמך על מקרי עבר ברי השוואה, ניתן דווקא להעלות על הדעת רשלנות רפואית בשלבי אבחון הנגיף או הטיפול במחלה.

מהי בכלל רשלנות רפואית קורונה וכיצד מוכיחים שהתרחשה?

באופן כללי, ההוכחה בדבר התרחשותה של רשלנות רפואית כוללת שלושה מרכיבים. ראשית, יש להוכיח כי התקיימה התרשלות מצד הגורם הרפואי האחראי (הנתבע). שנית, יש להראות כי נגרם נזק למטופל (התובע). שלישית, צריך להוכיח שעל הגורם שהתרשל חלה חובת זהירות כלפי המטופל.

בהקשר של מחלת הקורונה, הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית קורונה דורשת מהתובע להראות את הנזק שנגרם כתוצאה מטיפול הנתבע, להוכיח את מעשה ההתרשלות עצמו בעת הטיפול או האבחון, וכן להציג את האופן שבו הנזק נקשר למעשה הרשלני.

מהם סוגי הרשלנות הרפואית הפוטנציאלית בהקשר לקורונה?

• אבחון שגוי

כפועל יוצא מהעומס הכבד שהוטל על מערכת הבריאות בזמנו, לצד המחסור בבדיקות בתחילת המשבר, מומחים צפו כי מקרי הרשלנות הנפוצים ביותר עתידים לנסוב סביב אבחון שגוי של המחלה, כולל הימנעות מביצוע בדיקה שהייתה מגלה בסבירות גבוהה כי המטופל לקה בנגיף.

• טיפול לקוי

רשלנות רפואית בגין טיפול לקוי במחלת הקורונה, לאחר שזו כבר אובחנה אצל המטופל, הייתה בזמנו אופציה ריאלית למדי. זאת, בהתחשב פעם נוספת בעומס הרב ששרר במרפאות ובתי החולים, מה שהגביר את הסיכוי לטעויות אנוש וחוסר היכרות עם המידע, ההנחיות והנהלים שהשתנו חדשות לבקרים.

את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית קורונה?

סוגיה משפטית סבוכה נוספת נוגעת לזהות הצד הנתבע. בזמנים רגילים, מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית מכוונים כלפי הרופאים שטיפלו בתובע ובית החולים או המרפאה שבמסגרתם ניתן האבחון או הטיפול.

עם זאת, במקרה הייחודי של הקורונה רשלנות רפואית עשויה להיות בלתי-רלוונטית שכן המדינה היא הגורם שלא סיפק את המשאבים הדרושים להתמודדות עם התפרצות המגיפה (לדוגמא: מכונות הנשמה, תקנים לצוות רפואי ומיטות טיפול).

לסיכום:

למרות שאבחונים וטיפולים במחלת הקורונה הם דבר חדש בנוף המדעי והרפואי, מטופלים עודנם זכאים לקבל שירות רפואי מיטיב ומיטבי. בהתאם לזאת, במידה ועולה החשש כי מטופל נפגע מהתרשלות מצד הגורמים הרפואיים שטיפלו בו, מומלץ להיוועץ בעורך דין מקצועי המומחה ברשלנות רפואית.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בטיפול בקורונה

אם המערכת הרפואית הייתה עמוסה בשיא המגפה, זו הגנה מפני תביעה?

עומס אינו הגנה אוטומטית, אך הוא נלקח בחשבון בבחינת מה נחשב “רופא סביר” בנסיבות החריגות של אותה תקופה. יש לבחון כל מקרה לגופו, מול הידע וההנחיות שהיו קיימים באותו שלב של המגפה.

מה קורה אם קיבלתי טיפול לקוי אחרי שהקורונה כבר אובחנה אצלי?

זה מקרה שונה מאבחון מאוחר: כאן הרשלנות הנטענת היא בניהול הטיפול עצמו, לרבות מעקב אחר הידרדרות במצב, ומחייבת בדיקה נפרדת מול הפרוטוקולים הרפואיים שהיו תקפים אז.

למי מגישים תביעה כזו, לרופא, לבית החולים או למדינה?

תלוי בנסיבות. אם מדובר בכשל טיפולי ספציפי, התביעה מכוונת נגד המוסד הרפואי. אם מדובר במחסור במשאבים כלל-ארצי, ייתכן שהעילה המתאימה יותר היא נגד גורמים ממשלתיים, ויש לבחון זאת בנפרד.

ניתוק ממכונת הנשמה – כשל בניטור ולא רק בטיפול

המקרה שעורר את הדיון הציבורי בנושא, שבו מטופל נותק ממכונת הנשמה מבלי שאיש שם לב, מדגים סוג ייחודי של טענת רשלנות: כשל בניטור ולא בהחלטה רפואית. מחלקות טיפול נמרץ קורונה חייבות מערכות אזעקה תקינות למכונות הנשמה, נהלים ברורים לתגובה מיידית להתראה, וכוח אדם מספק לביצוע סבבי ביקורת תכופים. כאשר מתברר שהניתוק ארך זמן ממושך מבלי שהתגלה, נבחנת השאלה האם מערכות האזעקה תפקדו כראוי, האם הצוות היה זמין להגיב, ואם התקן איוש המחלקה עמד בסטנדרט המינימלי הנדרש גם בתקופת עומס קיצוני. עומס המערכת אינו מבטל את החובה לקיים לפחות מנגנוני בטיחות בסיסיים למניעת אירועים כאלה.

מהם ראשי הנזק בתביעת רשלנות רפואית הקשורה לקורונה

ראשי הנזק דומים במהותם לכל תביעת רשלנות רפואית אחרת, בהתאם לחומרת התוצאה. במקרים של נכות (למשל פגיעה מוחית כתוצאה מחוסר חמצן ממושך), ראשי הנזק כוללים הפסד השתכרות, עזרת צד ג’, הוצאות רפואיות ושיקומיות, וכאב וסבל. במקרים של מוות, ולצערנו לא מעטים מהמקרים הקשורים לקורונה הסתיימו כך, בני המשפחה עשויים לתבוע פיצוי בגין אובדן תמיכה כלכלית ואובדן שירותי המנוח, לצד קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי. בשל הרגישות הציבורית והמשפטית של תקופת הקורונה, חשוב במיוחד בתיקים אלה חוות דעת מומחה מפורטת שמבחינה בין נזק שנבע מהמחלה עצמה לבין נזק שנבע מכשל ספציפי בטיפול או בניטור.

כמה זמן יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית שקשורה לקורונה?

ככלל שבע שנים מיום ההתרשלות הנטענת, כמו בכל תביעת רשלנות רפואית אחרת. במקרה של פטירה, מומלץ להיוועץ בהקדם לשימור התיק הרפואי המלא ותיעוד הטיפול בטרם המסמכים נעלמים או נמחקים.

איך מוכיחים כשל בניטור, כמו ניתוק ממכונת הנשמה שלא התגלה בזמן?

באמצעות בדיקת יומני הניטור האלקטרוני, לוגים של מכונת ההנשמה עצמה (המתעדים מתי הופסקה הפעולה), תיעוד סבבי הביקורת של הצוות הסיעודי, ותחקיר פנימי של המוסד הרפואי אם בוצע.

מה קורה אם המחלקה הייתה בעומס קיצוני בשיא הגל, זה פוטר מאחריות?

עומס קיצוני נלקח בחשבון בבחינת מה נחשב סביר בנסיבות, אך אינו פוטר לחלוטין ממנגנוני בטיחות בסיסיים כמו אזעקות תקינות למכונות הנשמה. יש לבחון כל מקרה לגופו מול מומחה ברפואה טיפול נמרץ.

איזה מומחה רפואי נדרש לחוות דעת בתביעה כזו?

תלוי בשלב שבו אירעה ההתרשלות הנטענת – לרוב מומחה ברפואה פנימית, ריאות, או טיפול נמרץ, ולעיתים גם מומחה למחלות זיהומיות בהתייחס לשלב האבחון.

נפילה ממיטה במחלקת קורונה: איך בית המשפט הפריד בין המחלה לבין הרשלנות

אדם בן 54, לשעבר פקיד בנק, נדבק בקורונה בדצמבר 2020 ואושפז בבית חולים העמק בעפולה. מצבו הידרדר, והוא הורדם והונשם כשהוא שוכב על הבטן, תנוחה שנועדה לשפר את החמצון. לפנות בוקר ב-4.1.2021 הוא התחיל לזוז, הגיע לקצה המיטה, נפל אל הרצפה והתנתק ממכשיר ההנשמה. הוא טען שהמיטה לא הייתה מגודרת ושהניתוק נמשך כשמונה דקות, אבל סרטון מצלמת החדר הראה שתי דקות ו-12 שניות. בית המשפט קבע שהצוות התרשל. מכיוון שהתובע היה מורדם ולא יכול היה לדעת מה גרם לנפילה, עבר הנטל אל בית החולים להוכיח שלא התרשל (הכלל של סעיף 41 לפקודת הנזיקין, “הדבר מעיד על עצמו”), והוא לא עמד בו. השופטת קיבלה את ההסבר הרפואי להורדת המעקות, אך קבעה שדווקא בגללו היה על הצוות לנקוט משנה זהירות, למשל להצמיד איש צוות למיטה או לקשור את החולה בדרכים מקובלות. היא הכירה בקושי של העבודה בחליפות מגן, ותהתה מה תפקידן של המצלמות אם דקה וחצי של תזוזות קדמו לנפילה.

הצד השני חשוב לא פחות. מומחה הריאות שמינה בית המשפט קבע שכ-90% מהפגיעה הריאתית נובעים מהקורונה עצמה, ולנפילה יוחסו נכות ריאתית של כ-4%, נכות נפשית של כ-3% ופגיעה בכתף של 10%. הנכות התפקודית בגין האירוע נקבעה ב-12%, והנזק הוערך ב-893,250 ₪ לפני ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי, שההכרעה בו נדחתה עד להגשת חוות דעת אקטוארית. בקשה של התובע לתקן את כתב התביעה בשלב מאוחר, ולטעון שהתנתק מהמכשיר עוד לפני הנפילה, נדחתה. מכאן שבתיקים כאלה חשוב לתאר את העובדות במדויק כבר בכתב התביעה, לאתר מוקדם את סרטוני המצלמות ונתוני המכשירים, ולצרף חוות דעת רפואית שמפרידה בין נזק המחלה לבין נזק הכשל בטיפול (ת”א 3729-03-22, בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, 2025, פלוני נ’ בית חולים העמק).

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים מרשלנות רפואית באבחון וטיפול, כולל מקרים ייחודיים הקשורים לתקופת הקורונה. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “עומס חריג במערכת”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח ולבני משפחתו.

אתם או בן משפחה חושדים שקיבלתם טיפול לקוי בזמן מחלת הקורונה? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.