מתי מגיע לך פיצוי כספי על הנזקים שלך?
הרבה נשים מסיימות לידה עם קרע, ושומעות מהצוות משפט מרגיע: “זה קורה, זה חלק מלידה”. לפעמים זה נכון. אבל קרע בלידה בדרגה שלישית או רביעית, מהסוג שפוגע בשריר הסוגר של פי הטבעת, הוא לא תמיד גזירת גורל בלתי נמנעת. לא פעם הוא תוצאה של לידה שנוהלה לא נכון, של לידת ואקום או מלקחיים שבוצעה בתנאים לא מתאימים, או של תפירה שנעשתה בידי מי שלא הוכשר לכך. במקרים כאלה מדובר ברשלנות רפואית, וייתכן שמגיע פיצוי כספי בעקבות רשלנות רפואית.
החוק לא שואל אם נגרם קרע. קרע יכול לקרות גם בלידה שנוהלה בצורה מושלמת. השאלה המשפטית האמיתית היא אחרת: האם הצוות הרפואי פעל כפי שצוות סביר וזהיר היה פועל באותן נסיבות, האם הקרע אובחן ותוקן כראוי, והאם הכול תועד. כאן נמצא ההבדל בין אסון רפואי מצער לבין עילה לתביעת רשלנות רפואית בלידה.
המאמר הזה מסביר בשפה פשוטה מה זה קרע בלידה, מתי הוא חוצה את הקו אל רשלנות רפואית, מה הם התנאים שצריך להוכיח, כמה פיצוי אפשר לקבל, ומה כדאי לעשות באופן מעשי. כל מה שכתוב כאן מבוסס על פסקי דין אמיתיים של בתי המשפט בישראל בתביעות של יולדות, ולא על תאוריה.
מה זה קרע בלידה, וההבדל בין הדרגות
במהלך לידה רגילה (לידה נרתיקית) עלול להיגרם קרע באזור שבין הנרתיק לפי הטבעת, אזור שנקרא חיץ הנקבים (הפרינאום). הרפואה מסווגת את הקרעים לארבע דרגות, לפי עומק הפגיעה, וההבדל ביניהם הוא קריטי גם מבחינה רפואית וגם מבחינה משפטית.
דרגה ראשונה היא פגיעה שטחית בעור ובריריות הנרתיק בלבד. דרגה שנייה מערבת גם את שרירי הפרינאום, אך לא את שריר הסוגר. שתי הדרגות האלה נפוצות, היולדות לרוב מחלימות היטב, ובדרך כלל קרעים כאלו אינo מקימות תביעה ברשלנות רפואית.
דרגה שלישית כבר מערבת את שריר הסוגר החיצוני של פי הטבעת. דרגה רביעית היא החמורה מכולן, ומערבת את הסוגר החיצוני והפנימי וגם את רירית פי הטבעת והחלחולת. שתי הדרגות האלה מכונות ברפואה פגיעת סוגרים מיילדותית (OASI), והן אלה שעלולות להשאיר נזק לכל החיים.
הנזק שנשאר אחרי קרע דרגה שלישית או רביעית יכול להיות קשה: חוסר שליטה על גזים ועל צואה, בריחת שתן, כאבים כרוניים, פגיעה בתפקוד המיני וצניחת איברי אגן. אישה צעירה עלולה למצוא את עצמה מתמודדת עם זה בכל יום, שנים רבות אחרי הלידה.
קרע בלידה לא מהווה אוטומטית רשלנות ולכן חשוב לבדוק!
זאת אולי הנקודה החשובה ביותר וגם הטעות הנפוצה ביותר. נשים רבות שעברו קרע קשה משוכנעות שאם נגרם להן נזק כזה, “בטח הייתה רשלנות”. נשים אחרות חושבות בדיוק ההפך, ש”קרע זה חלק מלידה” ולכן אין על מה לתבוע. שתי ההנחות שגויות.
קרע בלידה הוא סיכון מוכר וקיים גם בלידה תקינה לחלוטין. לכן עצם הקרע, כשלעצמו, לא מוכיח רשלנות. מצד שני, העובדה שקרע יכול לקרות לא פוטרת את הצוות מאחריות כשהוא נגרם או הוחמר בגלל ניהול לקוי. ההכרעה לא נמצאת בתוצאה, אלא בדרך.
בית המשפט המחוזי בירושלים, למשל, דחה תביעה של יולדת שעברה קרע דרגה רביעית בבית חולים העמק (ת”א 323-04-16). היולדת טענה שהצוות פספס “מצג מורכב” של העובר ושהתפירה נעשתה בידי רופא לא מיומן, אבל היא לא הצליחה להוכיח את הטענות, ונקבע שהבדיקות בוצעו והתפירה נעשתה כראוי. הקרע אירע, אך לא הוכחה רשלנות. זו בדיוק הנקודה: צריך להוכיח שהיה כשל, לא רק שהיה נזק.
מתי קרע בלידה הופך לתביעת רשלנות רפואית, ארבעה תנאים
כדי שתביעת רשלנות רפואית בלידה תצליח, צריך להוכיח ארבעה תנאים מצטברים. כדאי להכיר אותם, כי הם המסננת שדרכה עובר כל תיק.
- חובת זהירות. זה התנאי הקל. בית החולים והצוות הרפואי חבים חובת זהירות מובהקת כלפי היולדת. אין על כך ויכוח.
- הפרת החובה (התרשלות). כאן נמצא לב התיק. צריך להראות שהצוות סטה מהסטנדרט הרפואי המקובל, כלומר עשה משהו שצוות סביר לא היה עושה, או נמנע ממשהו שצוות סביר היה עושה במועד התרחשות הלידה ולא כחוכמה שבדיעבד. דוגמאות מהפסיקה: לא הופסקה לידה שהתארכה מעבר למקובל, בוצע ואקום בתנאים לא נכונים, או הקרע נתפר בידי מי שלא הוכשר לכך.
- נזק. צריך נזק ממשי, רפואי ותפקודי. חוסר שליטה על סוגרים, כאבים, פגיעה בתפקוד המיני, פגיעה נפשית ורדית, נכות שמשפיעה על העבודה ועל חיי היומיום.
- קשר סיבתי. זה התנאי שמפיל הכי הרבה תביעות, ולכן חשוב להבין אותו. לא מספיק להוכיח שהצוות התרשל. צריך להוכיח שההתרשלות היא זו שגרמה לנזק. אם הקרע תוקן היטב והנזק נובע ממשהו אחר, התביעה עלולה להידחות גם אם הייתה התנהלות בעייתית.
דוגמה חיה לכוח של תנאי הקשר הסיבתי נמצאת בערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה (ע”א 16102-02-24). בית משפט השלום חייב את בית החולים, אבל בערעור התהפכה התוצאה: מומחה בית המשפט קבע שתיקון הקרע בוצע “מצוין” ושתפקוד הסוגר תקין, ולכן אין קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לנזק. כפי שנכתב שם, לא די בכך שנתבע התרשל, צריך גם להוכיח שבכך נגרם נזק, ואם זה לא הוכח אין הצדקה לפצות.
הכשלים שחוזרים בלידה, מה בודקים בכל תיק רשלנות רפואית קרע בלידה
אחרי שהבנו את ארבעת התנאים, בואו נראה אילו כשלים קונקרטיים חוזרים שוב ושוב בלידות ובפסקי הדין שבהם יולדות זכו. אלה הנקודות שעורך דין נזקי גוף ורשלנות רפואית בלידה בודק בתיק כזה.
ניהול הלידה והשלב השני המוארך
אחד הדפוסים הבולטים הוא לידה שהתארכה יתר על המידה, בלי שהצוות עצר, בדק ושקל חלופות. במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בית החולים שיבא (ת”א 50568-08-21), נקבע שהצוות התעלם משלב שני מוארך של הלידה, לא ניטר את היולדת בנקודות הזמן הנדרשות, וביצע לידה מכשירנית בתנאים בעייתיים. היולדת קיבלה פיצוי של כ-2,474,000 ש”ח.
לידת ואקום ומלקחיים בתנאים לא מתאימים
שולפן ואקום (Vacuum) ומלקחיים הם כלים לגיטימיים, אבל מסוכנים כשמשתמשים בהם בראש עוברי גבוה מדי או במנח חריג. בתיק נוסף נגד שיבא (ת”א 17026-12-18) נקבעה “שרשרת כשלים”: לידת ואקום, אפיזיוטומיה מהסוג הלא נכון (חתך מדיאני במקום מדיו-לטרלי), ותפירה שבוצעה בידי מתמחה בחודש החמישי להתמחותו. הקרע הגיע לאורך של 7 סנטימטרים, נותרה נכות של 30 אחוז, והיולדת קיבלה כמיליון וחצי ש”ח.
תפירה בידי מי שלא הוכשר, ותיעוד חסר
הסוגיה של מי תופר את הקרע חוזרת כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית הנוגעת לקרע בלידה. תיקון קרע דרגה שלישית או רביעית דורש מיומנות מיוחדת, ורצוי שייעשה בידי כירורג קולורקטלי או גינקולוג מנוסה. כשהתפירה נעשית בידי מתלמד או מתמחה חסר ניסיון, וכשהתוצאה גרועה, זה מקים אחריות.
כאן נכנס נושא שאי אפשר להפריז בחשיבותו: התיעוד הרפואי. כשהרשומה הרפואית חסרה או לקויה, החוק והפסיקה מעבירה את נטל ההוכחה אל בית החולים. במקום שהיולדת תצטרך להוכיח רשלנות, בית החולים הוא שצריך להוכיח שלא התרשל. זה נקרא דוקטרינת הנזק הראייתי, והיא פועלת יחד עם סעיף 41 לפקודת הנזיקין (“הדבר מדבר בעד עצמו”). בתיק נגד בית החולים רמב”ם (ת”א 15965-06-11), עצם העובדה שלא נרשם שמה של המתלמדת שטיפלה ביולדת מנעה את חקירתה, גרמה ליולדת נזק ראייתי, והנטל עבר לנתבעת. היולדת קיבלה כ-867,000 ש”ח.
הסכמה מדעת, העילה שעומדת בפני עצמה
גם אם הטיפול עצמו לא היה רשלני, יש עילה נוספת וחשובה: הסכמה מדעת. לפי חוק זכויות החולה (במיוחד סעיפים 13 ו-17), לרופא יש חובה למסור ליולדת מידע מהותי לפני פעולה, ולקבל את הסכמתה. זה כולל הסבר על לידת ואקום או מלקחיים, על אופן תיקון הקרע, על החלופות, על הסיכונים ועל תופעות הלוואי האפשריות.
הכוח של העילה הזאת הוא שהיא עומדת בפני עצמה. גם כשתביעת הרשלנות נדחית בגלל היעדר קשר סיבתי, הפרת חובת הגילוי לבדה מזכה בפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. באותו ערעור בחיפה שבו נדחתה עילת הרשלנות, נפסקו ליולדת בכל זאת 100,000 ש”ח, משום שלא הוחתמה על טופס הסכמה ולא הוסבר לה שאפשר להמתין ולבצע את התיקון בידי מומחה מנוסה יותר.
כמה פיצוי אפשר לקבל בתביעת קרע בלידה
אין סכום אחיד, והפיצוי נקבע לפי הנזק הספציפי לכל יולדת. בית המשפט מחשב כל ראש נזק בנפרד: הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ועזרים, ולעיתים פגיעה באוטונומיה. ככל שהנכות גבוהה יותר ופוגעת יותר בתפקוד ובהשתכרות, הפיצוי גדל.
מהפסיקה אפשר ללמוד על טווח רחב. בתיק לידת מלקחיים נגד הסתדרות מדיצינית הדסה (ת”א 11230-08-12) נפסקו ליולדת 2,500,000 ש”ח. בתיקי שיבא שהוזכרו נפסקו כמיליון וחצי וכ-2.47 מיליון ש”ח. בתיק נגד בית החולים סוראסקי (ת”א 206496/02) נקבעה חבות חלקית של 50 אחוז ונפסקו כ-317,000 ש”ח. כשנותר רק פיצוי על פגיעה באוטונומיה, מדובר בסכום נמוך בהרבה, בסביבות 100,000 ש”ח.
מקרי בוחן מהפסיקה – רשלנות רפואית קרע בלידה
בית החולים הדסה, לידת מלקחיים (ת”א 11230-08-12). לידת מלקחיים שהסתיימה בקרע דרגה רביעית. בית המשפט קבע רשלנות בטיפול וגם הפרה של חובת ההסכמה מדעת, הן לגבי אופן סיום הלידה והן לגבי ניתוח התיקון. נפסקו 2,500,000 ש”ח. המיוחד בתיק הוא שילוב של שתי עילות, הטיפול עצמו וההסכמה.
בית החולים שיבא, לידת ואקום (ת”א 17026-12-18). כאן בית המשפט תיאר “שרשרת כשלים” שהובילה לקרע חריג באורך 7 סנטימטרים, כולל אפיזיוטומיה מדיאנית ותפירה בידי מתמחה. נפסק פיצוי של כמיליון וחצי ש”ח. המיוחד בתיק הוא שלא היה כשל בודד, אלא הצטברות של מחדלים לאורך כל הלידה.
בית החולים רמב”ם, נזק ראייתי (ת”א 15965-06-11). הריון בסיכון נמוך ועובר במשקל ממוצע, ובכל זאת נגרם קרע דרגה רביעית. אי-רישום שם המתלמדת העביר את נטל ההוכחה לבית החולים. נפסקו כ-867,000 ש”ח. המיוחד בתיק הוא כוחו של התיעוד החסר, שהפך בעצמו לקלף מנצח.
מה לעשות באופן מעשי אם עברת קרע בלידה
אם עברת קרע בלידה ונשאר לך נזק, יש כמה צעדים מעשיים שיכולים לעשות הבדל אמיתי בתביעה עתידית. הם נובעים ישירות מהדברים שהכריעו בפסקי הדין שלמעלה.
בקשו בכתב עותק מלא של התיק הרפואי: גיליון הלידה, דו”ח חדר הלידה, דו”ח התפירה או הניתוח, וגרף המוניטור. תעדו במדויק את דרגת הקרע שאובחנה ואת זהות מי שביצע את התפירה, כולל שם ותפקיד. אם נשאר לכם חוסר שליטה על גזים או צואה, פנו מוקדם ככל האפשר לבדיקות אובייקטיביות כמו אולטרסאונד אנאלי ומנומטריה, ותעדו את הממצאים, כי בדיקה אובייקטיבית חזקה הרבה יותר מתלונה בעל פה. בדקו אם הוחתמתם על טופס הסכמה ללידת ואקום או מלקחיים ולתיקון הקרע. ואל תניחו ש”זה חלק מלידה”, התייעצו עם עורך דין נזקי גוף שיבחן אם יש עילה.
תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה
לתביעת רשלנות רפואית יש תקופת התיישנות. ככלל, התקופה היא שבע שנים מיום האירוע. אם הנזק או הקשר שלו לרשלנות התגלה רק מאוחר יותר, התקופה עשויה להימנות ממועד הגילוי. כשמדובר בנזק לקטין, התקופה מתחילה להימנות רק מגיל 18, כך שאפשר לתבוע עד גיל 25. בגלל הרגישות של חישוב המועדים, חשוב לא להתמהמה ולבדוק את המצב מוקדם.
שאלות ותשובות נפוצות על קרע בלידה ורשלנות רפואית
האם כל קרע בלידה הוא רשלנות רפואית?
לא. קרע יכול להיגרם גם בלידה תקינה לחלוטין, ולכן עצם הקרע אינו מוכיח רשלנות. תביעה תצליח רק אם מוכיחים שהצוות סטה מהסטנדרט הרפואי המקובל, ושהסטייה גרמה לנזק.
מה ההבדל בין קרע דרגה שלישית לדרגה רביעית?
דרגה שלישית מערבת את שריר הסוגר החיצוני של פי הטבעת, ודרגה רביעית מערבת גם את הסוגר הפנימי וגם את רירית פי הטבעת. שתיהן נחשבות פגיעת סוגרים חמורה שעלולה להשאיר נכות.
קיבלתי קרע דרגה רביעית, כמה פיצוי מגיע לי?
אין סכום קבוע, והפיצוי תלוי בנזק הספציפי ובהשפעתו על חייך. בפסיקה נפסקו סכומים שנעו ממאות אלפי ש”ח ועד יותר משני מיליון ש”ח, לפי חומרת הנכות והפגיעה בתפקוד ובהשתכרות.
מי צריך לתפור קרע דרגה שלישית או רביעית?
רצוי שהתיקון ייעשה בידי כירורג קולורקטלי או גינקולוג מנוסה ומוכשר לכך. תפירה בידי מתמחה או מתלמד חסר הכשרה, כשהתוצאה גרועה, היא אחת העילות החוזרות בתביעות.
לא הוחתמתי על שום טופס לפני לידת הוואקום, יש לי עילה?
ייתכן מאוד. היעדר הסכמה מדעת הוא עילה עצמאית. גם אם הטיפול עצמו לא היה רשלני, הפרת חובת הגילוי וההסכמה יכולה לזכות בפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
מה זה נזק ראייתי, ולמה זה חשוב לי?
נזק ראייתי הוא מצב שבו רשומה רפואית חסרה או לקויה מונעת ממך להוכיח את התביעה. במקרה כזה החוק מעביר את נטל ההוכחה לבית החולים, שצריך להוכיח שלא התרשל. תיעוד חסר פועל לרעת המוסד הרפואי.
הלידה התנהלה שעות ארוכות, האם זה רלוונטי?
בהחלט. שלב שני מוארך של לידה שלא טופל, בלי מעקב ובלי שקילת ניתוח קיסרי במועד, הוא אחד הכשלים המרכזיים שהוכרו בפסיקה כהתרשלות.
תוך כמה זמן אפשר לתבוע על קרע בלידה?
ככלל, שבע שנים מיום האירוע, ולעיתים ממועד גילוי הנזק. אם הנפגעת קטינה, אפשר לתבוע עד גיל 25. כדאי לא להמתין, כי חישוב המועדים מורכב.
בית החולים אומר שהתיקון “הצליח”, האם עדיין אפשר לתבוע?
זה תלוי בנזק שנשאר. אם הוכח שהתיקון תקין ואין נזק תפקודי, ייתכן שלא יהיה קשר סיבתי. אבל אם נשאר חוסר שליטה או נזק מתועד, ואם הופרה ההסכמה מדעת, עדיין ייתכנו עילות.
האם כדאי לי לפנות לעורך דין, או להסתדר מול הקופה לבד?
תביעות רשלנות רפואית בלידה מורכבות, דורשות חוות דעת של מומחים רפואיים והתמודדות עם חברות הביטוח של בתי החולים. ליווי של עורך דין נזקי גוף מנוסה משפר משמעותית את הסיכוי לקבל את הפיצוי המלא שמגיע.
שלושה דברים שחשוב לזכור
קרע בלידה אינו מוכיח רשלנות בפני עצמו, אבל גם אינו “חלק מלידה” שצריך להשלים איתו בשתיקה. ההכרעה תלויה באופן שבו נוהלה הלידה ובאופן שבו תוקן הקרע, לא בעצם קיומו.
התיעוד הרפואי וההסכמה מדעת הם שני המנופים החזקים ביותר ליולדת. רשומה חסרה מעבירה את נטל ההוכחה לבית החולים, והיעדר הסכמה מזכה בפיצוי גם בלי קשר סיבתי לנזק הגופני.
הזמן עובד נגדכם, גם בגלל ההתיישנות וגם בגלל היכולת לאסוף מסמכים ולתעד את הנזק. בדיקה מוקדמת של התיק בידי איש מקצוע יכולה לעשות את ההבדל.
כמה מילים עלי. ניסיון של למעלה מ-20 שנה (מאז אפריל 2006) בניהול וליווי נפגעים בבתי המשפט, מול חברות הביטוח וכמובן בביטוח הלאומי. המומחיות שלי היא נזקי גוף: תאונות עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית ופציעות למיניהן. הניסיון שצברתי בייצוג חברות ביטוח, ואלפי התביעות שליוויתי וניהלתי בשנים האלה, מאפשרים לי ולצוות משרדי מבט רחב יותר והבנה עמוקה יותר של התהליך המורכב. הכל כדי להבטיח שתקבלו את היחס האישי והפיצוי המקסימלי שמגיע לכם ולבני משפחתכם.
אל תתמודדו לבד, דברו איתי עוד היום, הימנעו מטעויות מיותרות, ונתחיל מיד לקדם את התביעה שלכם.
לשירותכם, משרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
