מחלת מקצוע

אתם עובדים שנים רבות באותו מקצוע וחווים שינויים פיסיים, כאבים, ירידה בתפקוד כלשהוא של איבר בגופכם. מודעים לכך שכנראה התפתחה אצלכם מחלה ונזק הקשורים ככל הנראה לתחום העיסוק שלכם ויודעים
שקיים קשר בין התפתחות המחלה לתחום עיסוקכם. יתכן שיש לכם מחלת מקצוע.
דעו לכם שאתם יכולים לבדוק, וכדאי לעשות זאת בליווי עו”ד רשלנות רפואית, האם הנכם זכאים לאחוזי נכות או פיצויים בהתאם לדרישות החוק ובאמצעות טופס ביטוח לאומי 202.

מחלת מקצוע והקשר שלה לביטוח לאומי

סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה- 1995 מגדיר מחלת מקצוע כמחלה שנגרמה לעובד בזמן עבודתו או כתוצאה מעבודתו. הסיבות להיווצרות מחלת המקצוע יכולות לנבוע ממספר גורמים, כגון:

חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים, צרידות מתמשכת, ליקויי קול, ליקויי שמיעה, קרינה ועוד או על ידי פעולות תדירות שנעשו במשך תקופה ארוכה והצטברו עם הזמן לכדי פגיעה ממשית.

מחלת מקצוע היא מחלה המופיעה ברשימת מחלות מוגדרת אשר קבועות בתקנות המוסד לביטוח לאומי ורק אם הנפגע לוקה באחת מאלו הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

את מי ניתן לתבוע וכיצד?

אדם הנפגע מ”מחלת מקצוע” רשאי להגיש תביעה לביטוח הלאומי ואף לתבוע בנוסף את המעביד שלו בהליך נפרד. על פי חוק הביטוח הלאומי, על מנת שמחלה מסוימת תוכר כ”מחלת מקצוע” יש להוכיח שלשה תנאים מצטברים:

1. המחלה נמצאת ברשימת המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי (לדוגמא: מחלות עור, ליקויי שמיעה, מחלות קרינה, הרעלות ועוד).
2. המחלה פרצה אצל העובד בזמן בו היא הייתה מוכרת על ידי תקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע (בתקנות מצוין מאיזה תאריך מחלה מוכרת כמחלת מקצוע).
3. יש להוכיח קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע עצמה, דהיינו, שהעובד חלה במחלה בעקבות עבודתו אצל המעביד שלו או מטעמו.
(למשל: אדם שנולד עם ליקוי שמיעה אולם ליקוי זה החריף עקב עבודתו אצל מעבידו, יהיה עליו להוכיח שהחרפת מצבו קשורה לסביבת עבודה רועשת ושהיא אינה קשורה לליקוי עמו הוא נולד).

לצורך הכרה במחלה כמחלת מקצוע, על המבוטח להגיש תביעה לביטוח הלאומי, בצירוף מסמכים רפואיים התומכים בטענתו. חובת ההוכחה בעניין קיום קשר סיבתי ישיר המוביל לפיצוי או הכרה
באחוזי נכות אינו פשוט כלל. המבוטח ידרש לעמוד בפני ועדה רפואית ויש צורך להיערך לכך היטב.

כאשר עובד מחליט לתבוע את המעביד שלו, הרי שאין צורך שמחלת המקצוע תהיה מוכרת כמחלת מקצוע על פי חוק הביטוח הלאומי. התביעה מתבצעת מול בית המשפט האזרחי ועליה להיתמך בחוות דעת של מומחה רפואי.

במערכת היחסים שבין המעביד לעובדיו, מוטלות על המעביד מספר חובות וביניהן החובה להגן על עובדיו מסיכונים אשר מצויים במקום העבודה וסיכונים אשר נובעים מתהליכי העבודה אליהם העובדים עלולים להיות חשופים.

כאשר מעביד מפר את החובה הזו הוא עשוי להימצא אחראי כלפי עובדים שניזוקו ובכך הוא יהיה חייב לפצותם עבור כל הנזקים שנגרמו להם.

המקור הסטטוטורי לחיוב המעביד הוא עוולת הרשלנות אשר קבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב], או בגין הפרת חובה חקוקה אשר מטילה על המעביד חובות מפורשות בנוגע לצורת התנהגות והתנהלות.

יש לזכור שהאחריות של המעביד היא אינה מוחלטת ואינה מחייבת את המעביד בתשלום פיצויים באופן אוטומטי.

תביעה בגין מחלת מקצוע הינה מורכבת ולא פשוטה. מוצע מבעוד מועד להיערך להגשתה לצד קבלת יעוץ מתאים והכנה מקצועית של תיק התביעה. זאת לקראת מיצוי מיטבי של זכויות העובד שנפגע,
בהתאם לנסיבות והדין הנכון.