תביעות תאונות עבודה: הדרך הנכונה למקסם לפיצויים גבוהים

קודם כל כמה מילים על תאונת עבודה 

אם הגעתם לכאן, כנראה שמשהו בתוכניות שלכם השתבש. אולי זו הייתה החלקה קטנה על רצפה רטובה במשרד, אולי תאונת דרכים בדרך למשמרת בוקר, ואולי זה כאב גב שהלך והחמיר אחרי שנים של הרמת משאות כבדים בעבודה. עכשיו אתם יושבים בבית, כואבים, מבולבלים, והראש מתפוצץ משאלות. מי משלם על ימי המחלה? האם ביטוח לאומי יאמין לי? מה הבוס יגיד? ואיך לעזאזל מתמודדים עם כל הטפסים האלה כשהדבר היחיד שבא לכם לעשות זה לנוח? קחו נשימה עמוקה. הכינו לעצמכם כוס קפה (או תה, מה שעובד לכם), ותקראו את השורות הבאות בעיון.

אני הולך לקחת אתכם יד ביד אל מאחורי הקלעים של עולם תביעות תאונות העבודה. במשך כ-17 שנים ישבתי בצד השני של השולחן. הייתי עורך הדין של חברות הביטוח הגדולות בישראל. ייצגתי אותן, הגנתי עליהן, ואני מכיר את כל הטריקים, השטיקים והשיטות שלהן לדחות תביעות או לשלם מינימום אפשרי. היום, אני וצוות המשרד שלי מייצגים אך ורק נפגעים. עברתי צד, ואת כל הידע העצום הזה, את הראייה של “איך חברת הביטוח חושבת”, אני רותם עכשיו כדי להשיג ללקוחות שלי את המקסימום. במאמר הזה ריכזתי עבורכם את כל מה שאתם חייבים לדעת. הכל בשפה מובנת ובגובה העיניים. מהרגע הראשון של הפגיעה ועד שהפיצוי הכספי נכנס לחשבון הבנק.

המטרה שלי היא שאחרי שתסיימו לקרוא, תרגישו שיש לכם מפת דרכים ברורה, שתדעו בדיוק מה המוקשים בדרך, ובעיקר שתבינו שאתם ממש, אבל ממש, לא צריכים לעבור את זה לבד ואפילו לא כדאי לעבור את זה לבד.

במשרד שלנו אנחנו דוגלים בשיטת ה-ONE STOP SHOP – מה שאומר שמרגע שנכנסתם אלינו, אנחנו והמומחים הרפואיים הבכירים ביותר בישראל עוטפים אתכם, מלווים אתכם יד ביד מול כל המקורות הכספיים מהם אתם זכאים לפיצוי כספי (ביטוח לאומי, בית המשפט, פוליסות ביטוח וקרנות פנסיה), מנהלים את המלחמות, ומאפשרים לכם להתרכז בדבר אחד בלבד: בבריאות ובהחלמה שלכם.

1. “תאונת עבודה”: הרבה יותר ממה שחשבתם (הגדרה שיכול להיות שווה פיצוי נוסף)

כשרוב האנשים שומעים את המונח “תאונת עבודה”, הקונוטציה הראשונה שקופצת להם לראש היא פועל בניין שנפל מפיגום (זו סתם זו התמונה :-), או טבח שנחתך מסכין קצבים. אבל האמת היא, שההגדרה החוקית לתאונת עבודה רחבה בצורה מפתיעה, והרבה מאוד אנשים מפספסים פיצויים של עשרות ומאות אלפי שקלים פשוט כי הם לא ידעו שהפגיעה שלהם נחשבת לתאונת עבודה.

מבחן הדרך: מהבית לעבודה ובחזרה

מהניסיון של משרדנו, אחת ההפתעות הגדולות של לקוחות היא לגלות שתאונת דרכים בדרך לעבודה, או בדרך חזרה ממנה, היא תאונת עבודה לכל דבר ועניין. החוק מגן עליכם לא רק בזמן שאתם “מתיקים שעון”, אלא גם בדרך הלוך ושוב. אבל, וכאן יש אבל גדול – ביטוח לאומי אוהב לחפש “סטיות מהדרך”.

• סטייה מותרת: עצרתם להוריד את הילד בגן בדרך לעבודה? עצרתם להתפלל תפילת בוקר בבית הכנסת הקבוע שלכם? החוק קובע שזו סטייה מותרת, ואם חלילה קרתה תאונה בדרך – אתם מכוסים.
• סטייה אסורה: החלטתם לקפוץ לקניון לקנות מתנה לדודה בדרך חזרה מהעבודה, ושם קרתה תאונה? כאן ביטוח לאומי כבר ירים בלם אנדרקס. הסטייה הזו מנתקת את הקשר לעבודה.

חשוב להבין את הדקויות האלה. הרבה פעמים נציג של חברת הביטוח יתקשר אליכם, ישאל בטון נחמד “תגיד, מאיפה בדיוק חזרת?”, ומילה אחת לא במקום יכולה להרוס תביעה שלמה. בגלל זה אנחנו תמיד אומרים – לא מדברים עם חוקרים או נציגי ביטוח לאומי לפני שמתייעצים עם עורך דין תאונות עבודה.

ימי גיבוש, השתלמויות ואירועי חברה

נסעתם ליום גיבוש של החברה בלונה פארק, ובמהלך הנסיעה ברכבת ההרים נתפס לכם הצוואר? שברתם את הרגל במשחק כדורגל של הליגה למקומות עבודה? ברוב המוחלט של המקרים, הפעילויות הללו מוכרות כתאונות עבודה. המעסיק יזם, המעסיק עודד, יש לזה קשר ישיר לעבודה – ולכן אתם זכאים להכרה ולפיצוי.

2. מיקרוטראומה / מחלת מקצוע : הטיפות הקטנות שחוצבות בסלע

זה אולי הנושא המרתק ביותר בתחום נזקי הגוף, והוא נוגע להמוני ישראלים שאפילו לא מודעים לזכויות שלהם. בואו נניח שאתם לא נפלתם, לא החלקתם ולא עברתם תאונת דרכים. בואו נניח שאתם סבלים שעובדים שעות ביום מול מחשב, פועלי ייצור שסוגרים ברגים בתנועה סיבובית אלפי פעמים ביום, או סבלים שמתכופפים ומרימים ארגזים יום אחרי יום, שנה אחרי שנה.

ופתאום, אחרי 10 שנים, הגב קורס. או שמתפתחת דלקת כרונית בתעלת שורש כף היד (CTS). או שהשמיעה שלכם נפגעה בגלל שעבדתם במוסך רועש. לא היה פה אירוע אחד פתאומי, אלא נזק מתמשך.

איך מוכיחים את זה?

תורת המיקרוטראומה אומרת דבר כזה: כל תנועה קטנה שעשיתם בעבודה הייתה כמו טיפת מים. טיפה אחת לא עושה נזק, אבל מיליון טיפות שנופלות על סלע – בסוף חוצבות בו. כל תנועה גרמה לנזק זעיר ובלתי מורגש, וחיבור של כל הנזקים הזעירים האלה יחד, יצר נכות משמעותית.

להוכיח תביעת מיקרוטראומה מול ביטוח לאומי זו אמנות של ממש. הם לא יעשו לכם חיים קלים. הם ידרשו לדעת בדיוק כמה פעמים ביום עשיתם את התנועה, באיזו זווית, ומה היה משקל המשא. כאן נכנס לתמונה הניסיון שלנו. אנחנו יודעים בדיוק אילו שאלות ועדות רפואיות שואלות, ואיך להכין אתכם יחד עם טובי המומחים הרפואיים (רופאים תעסוקתיים ואורתופדים) כדי להוכיח את הקשר החד-משמעי בין אופי העבודה שלכם למצבכם הרפואי.

חוץ ממיקרוטראומה יש כמובן את מחלות המקצוע המפורטות בחוק, שרובן ככוללן עובדות על אותו העיקרון – חשיפה ממשוכת לגורם הנזק בעבודה. זו יכולה להיות חשיפה ממושכת לשמש וגרימת סרטן העור, חשיפה ממושכת לרעש מזיק ופגיעה בשמיעה וכך הלאה.

3. טעות של 100,000 שקלים: 48 השעות הראשונות שאחרי הפגיעה

אם יש משהו שלמדתי במהלך השנים, זה שהתיק המשפטי שלכם מתחיל להיבנות או להיהרס בדקות ובשעות הראשונות שאחרי התאונה. אנשים נמצאים בכאב, בהלם, והם לא תמיד חושבים בצורה רציונלית.

חברות הביטוח וביטוח לאומי בונים בדיוק על הטעויות שתעשו ברגעים האלה מול נותני השירותים הרפואיים ובכלל.

חוק ברזל: שקיפות ותיעוד בזמן אמת

מה הנטייה הטבעית של רובנו כשאנחנו חוטפים מכה קטנה בעבודה? להגיד “אה, שטויות, זה יעבור מחר”, להמשיך לעבוד וללכת הביתה. זו טעות קריטית! אם הלכתם הביתה, קמתם בבוקר למחרת עם כאבי תופת וגב נעול, ורק אז הלכתם לרופא ואמרתם “אתמול נפגעתי בעבודה” – אתם עלולים להיות בבעיה. חברת הביטוח תשאל (ובצדק מבחינתה): “מי אמר שנפגעת בעבודה? אולי הרמת בלילה את הילד ונתפס לך הגב? למה לא דיווחת מיד?”.

• דיווח מיידי: נפגעתם? באותו רגע מדווחים למנהל הישיר. לא חייבים מכתב רשמי עם חותמת שעווה. הודעת וואטסאפ פשוטה: “היי משה, הרמתי עכשיו ארגז במחסן והרגשתי קליק חזק בגב. אני הולך לנוח/לרופא” – זה תיעוד זהב מדהים!
• עדים: מישהו ראה אתכם נופלים? תבקשו את הטלפון שלו. לא נעים לכם? תתגברו. עדות של קולגה היא כלי נשק חזק מול ניסיונות הכחשה.
• צילום הזירה: החלקתם על כתם שמן? צלמו אותו. נפלתם כי המדרגה הייתה שבורה? צלמו. מחר המעסיק יתקן את המדרגה או ינקה את השמן, וההוכחה שלכם תעלם.

מלכודת הדבש של חדר המיון

הגעתם לחדר מיון או לקופת חולים מיד אחרי התאונה. אתם כואבים ומותשים. האחות שואלת מה קרה. אתם אומרים “כואב לי הגב”. היא רושמת “כאבי גב”. זו טעות איומה.

המסמך הרפואי הראשון (האנמנזה) הוא מסמך קדוש בעיני בתי המשפט וביטוח לאומי. אם לא כתוב שם שנפגעתם *בזמן העבודה*, יהיה מאוד קשה להוכיח את זה אחר כך. לכן, כשאתם פוגשים את הרופא הראשון, המשפט הראשון שצריך לצאת לכם מהפה הוא: “נפגעתי בעבודה. נפלתי/החלקתי/עברתי תאונה במהלך העבודה”. תוודאו שהרופא מקליד את המילים “תאונת עבודה” לתוך הסיכום הרפואי.

מעבר לכך, אל תשחקו אותה גיבורים. כואב לכם גם הצוואר, למרות שהמכה העיקרית הייתה בברך? תדווחו גם על הצוואר! אם לא תדווחו על הצוואר ביום הראשון, וכעבור חודשיים תבקשו טיפול לצוואר, חברת הביטוח תטען שאין קשר לתאונה.

4. המוסד לביטוח לאומי: איך עוברים את המפלצת עם חיוך?

הגענו לשלב שבו אנחנו צריכים לקבל את ההכרה הרשמית. המוסד לביטוח לאומי יכול להיראות כמו מבוך בירוקרטי בלתי חדיר. טפסים, ועדות, פקידים, חוקרים. זה מתיש. אבל החדשות הטובות הן שיש מערכת חוקים, וכשמבינים איך לשחק את המשחק – אפשר לנצח, ובגדול.

דמי פגיעה: הכסף הראשון שלכם

השלב הראשון הוא הגשת תביעה ל”דמי פגיעה” (טופס ב.ל. 211). ביטוח לאומי מפצה אתכם על אובדן השכר שלכם ב-90 הימים הראשונים לאחר התאונה. הפיצוי עומד על 75% מהשכר הממוצע שלכם ברבעון שלפני התאונה. כדי לקבל את זה, אתם חייבים “תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה” מהרופא המטפל שלכם בקופת החולים, וטופס בל/250 חתום על ידי המעסיק.

המעסיק לא רוצה לחתום? הוא עושה פרצופים? אל תתרגשו. יש דרכים משפטיות להתמודד עם זה, ומעסיק שמסרב לחתום ללא סיבה מוצדקת חושף את עצמו לצרות מול החוק. אנחנו מטפלים גם במקרים כאלה ומורידים את כאב הראש הזה מכם.

הוועדה הרפואית (תביעה לנכות ב.ל. 200): חמש דקות שקובעות את העתיד שלכם

אחרי שסיימנו עם דמי הפגיעה, ואם עדיין נותרה לכם נכות (אפילו קלה, כמו הגבלה בתנועה, צלקת, או כאבים כרוניים), אנחנו מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. כאן אתם מוזמנים לוועדה רפואית. זה השלב שמלחיץ הכי הרבה אנשים, ובצדק.

אתם נכנסים לחדר. יושבים שם רופא (או כמה רופאים) ופקיד. יש להם בערך 5 עד 10 דקות להקדיש לכם. בזמן הזה הם צריכים לקרוא את המסמכים, לשאול אתכם שאלות, לבדוק אתכם פיזית, ולקבל החלטה שיכולה להיות שווה קצבה חודשית לכל החיים.

מהניסיון של משרדנו, ומהיכרות עמוקה עם המערכת, ההכנה לוועדה היא 90% מההצלחה. איך מתכוננים?

• לא מגזימים, לא מסתירים: הוועדות הרפואיות מריחות “הצגות” מקילומטר. מצד שני, זה לא הזמן לשחק אותה רמבו. אם קשה לכם להתכופף, אל תנסו בכוח להגיע לרצפה רק כדי לרצות את הרופא. תראו את המגבלה האמיתית שלכם ביום הכי גרוע שלכם.
• מסמכים רפואיים מנצחים: הוועדה לא אוהבת להקשיב לסיפורים ארוכים. היא אוהבת מסמכים. בדיקות דימות (MRI, CT), בדיקות EMG, ובעיקר – חוות דעת של מומחים. כאן היתרון של הליווי שלנו מורגש היטב: אנחנו שולחים את הלקוחות שלנו לטובי המומחים הרפואיים בישראל לפני הוועדה, כדי להגיע עם חוות דעת פרטית, חדה ומנומקת, שלרופאי הוועדה יהיה קשה מאוד לסתור.
• אנחנו שם איתכם: אתם לא נכנסים לבד. עורך דין מהמשרד נכנס איתכם לוועדה, מדבר בשמכם, מוודא שהרופא בודק את מה שצריך לבדוק, ועוצר כל ניסיון לקפח אתכם. אתם שם רק כדי לענות על שאלות ספציפיות ולעבור את הבדיקה הפיזית.

קצבה חודשית או מענק חד פעמי? (המתמטיקה של הפיצוי)

איך הכסף עובד בעצם? הכל תלוי באחוזי הנכות שהוועדה קובעת לכם:

• 0% – 8%: הוכרתם כנפגעי עבודה, הטיפולים שלכם יכוסו, אבל לא תקבלו פיצוי כספי על נכות.
• 9% – 19%: כאן מגיע מענק חד פעמי. הנוסחה היא: קצבה חודשית (75% מהשכר כפול אחוזי הנכות) כפול 43 חודשים. מדובר בסכומים שנעים בדרך כלל בין עשרות למאות אלפי שקלים, תלוי בשכר שלכם.
• 20% ומעלה: בינגו. אתם זכאים לקצבה חודשית לכל החיים (או עד גיל פרישה, תלוי בסיטואציה). קצבה כזו מבטיחה לכם שקט נפשי ורשת ביטחון כלכלית יציבה, במיוחד אם הפגיעה מקשה עליכם לחזור לעבוד באותה תפוקה.

5. התביעה מול חברת הביטוח של המעסיק: פה מסתתר הכסף הגדול

אנשים רבים חושבים שאחרי שביטוח לאומי שילם להם את המענק או הקצבה, הסיפור נגמר. זו טעות נפוצה שמונעת מנפגעים לקבל את הפיצוי המלא שמגיע להם. במקרים רבים, אפשר וצריך לתבוע גם את המעסיק (ליתר דיוק, את חברת הביטוח שמבטחת את המעסיק בביטוח “חבות מעבידים”).

מתי אפשר לתבוע את המעסיק?

להבדיל מביטוח לאומי, שמשלם לכם רק מעצם העובדה שנפגעתם בעבודה, כדי לתבוע את המעסיק צריך להוכיח “רשלנות”. אל תתנו למילה הזו להפחיד אתכם. רשלנות בדיני נזיקין היא מושג רחב מאוד. המעסיק חב כלפיכם ב”חובת זהירות” מוגברת. הוא צריך לדאוג לסביבת עבודה בטוחה. הנה כמה דוגמאות לרשלנות שאנחנו נתקלים בהן כל יום:

• ציוד פגום או לא תקין (סולם רופף, כיסא שבור, מכונה ללא מגן).
• חוסר בהדרכות בטיחות תקופתיות.
• אי אספקת ציוד מגן אישי (קסדה, נעלי עבודה, כפפות).
• שיטת עבודה לא בטוחה או עומס חריג שהוטל עליכם (למשל, הוראה להרים משקל כבד לבד במקום עם עזרים מכניים).
• רצפה רטובה ללא שילוט אזהרה מתאים.

“אבל אני לא רוצה לפגוע בבוס שלי!”

אני שומע את המשפט הזה המון. “המעסיק שלי בן אדם טוב, הוא עזר לי, אני לא רוצה להרוס לו את העסק”. אני מבין זאת לחלוטין אך יש כאן חוסר הבנה בסיסי של איך המערכת עובדת. כשאתם מגישים תביעת נזיקין נגד המעסיק, אתם לא לוקחים את הכסף מחשבון הבנק האישי שלו. בדיוק בשביל זה יש לו ביטוח חבות מעבידים! חברת הביטוח היא זו שתשלם לכם את הפיצוי.המעסיק אולי ישלם השתתפות עצמית קטנה, אבל אל מול הנזק הפיזי והכלכלי שאתם סוחבים – זו זכותכם המלאה, ואפילו חובתכם למשפחה שלכם, למצות את הפיצוי.

הפיצוי בתביעה הנזיקית מול חברת הביטוח מקיף הרבה יותר מביטוח לאומי. הוא כולל פיצוי על כאב וסבל (עוגמת נפש), הפסדי שכר עתידיים, עזרה מצד ג’ (בני משפחה או עזרה בשכר), והוצאות רפואיות. כשמשלבים את הפיצוי מביטוח לאומי עם הפיצוי מחברת הביטוח (ומוודאים שהסכומים מקוזזים נכון לפי החוק), מגיעים לתוצאה המקסימלית שהחוק מאפשר. ליווי עד הפיצוי, כבר אמרנו?

6. איך עובד שכר הטרחה? (ספוילר: אנחנו באותה סירה)

אחד החששות הגדולים של לקוחות שפונים למשרד עורכי דין הוא העניין הכספי. “אני עכשיו מושבת מעבודה, אין לי הכנסה, מאיפה אני אביא עכשיו עשרות אלפי שקלים לשלם לעורך דין מראש?”.

התשובה שלנו ברורה וישירה: משרדנו עובד על בסיס הצלחה. שכר הטרחה נגזר כאחוז מתוך הפיצוי שאנחנו משיגים עבורכם. מה זה אומר בפועל? זה אומר שיש לנו אינטרס זהה לחלוטין. ככל שאתם תקבלו יותר כסף – כך המשרד ירוויח יותר. אנחנו לוקחים על עצמנו את הסיכון, ואנחנו עושים את זה בביטחון מלא, כי אנחנו מאמינים ביכולות שלנו, בניסיון שלנו מול חברות הביטוח, ובמומחים הרפואיים שמלווים אותנו.

אתם לא צריכים לשבור תוכניות חיסכון. אנחנו מספקים לכם את המעטפת המשפטית המלאה, ההכוונה הרפואית, והניהול של התיק, והתשלום מגיע רק בסוף, מתוך הכסף החדש שנוצר וזכיתם בו.

7. שאלות ותשובות מתוך חדר הישיבות: הדברים שכולם שואלים

לאורך השנים, אחרי אלפי פגישות עם לקוחות, שמתי לב שיש שאלות שחוזרות על עצמן כמעט בכל שיחת טלפון ראשונה. החלטתי לרכז לכם את התשובות הכי ישירות ותכלסיות:

1. תגיד בנו, כמה זמן לוקח כל התהליך הזה?
זו אולי השאלה הכי נפוצה. התשובה הכנה היא שזה תלוי. תביעה לביטוח לאומי אורכת בדרך כלל בין מספר חודשים לשנה. תביעה נגד חברת הביטוח של המעסיק יכולה לקחת גם שנה וחצי עד שלוש שנים. הסיבה היא שאנחנו לא ממהרים לסגור תיקים לפני שהמצב הרפואי שלכם מתייצב לחלוטין. אי אפשר להעריך נזק עתידי אם אתם עדיין באמצע טיפולי פיזיותרפיה. סבלנות שווה כסף בתיקים האלה.

2. המעסיק שלי מאיים לפטר אותי אם אתבע אותו. מה לעשות?
קודם כל, חשוב לדעת שפיטורים בגלל הגשת תביעה חוקית הם פיטורים שלא כדין, וחושפים את המעסיק לתביעה נוספת בבית הדין לעבודה. מעבר לכך, ברגע שאנחנו נכנסים לתמונה, אנחנו מנהלים את התקשורת מול חברת הביטוח שלו, כך שהחיכוך הישיר איתו יורד למינימום. אל תוותרו על הזכויות שלכם בגלל פחד או איומים.

3. פתחו לי תיק במשטרה על תאונת הדרכים (שהיא גם תאונת עבודה). זה מפריע?
ממש לא. למעשה, זה שגרתי בתאונות דרכים עם נפגעים. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת”ד) בישראל הוא חוק של “אחריות מוחלטת”. זה אומר שלא משנה מי אשם בתאונה – גם אם עברתם באדום, אתם זכאים לפיצוי מלא על נזקי הגוף שלכם. המשטרה תעשה את העבודה שלה, ואנחנו נדאג לפיצויים שלכם.

4. הייתי מעורב בתאונת דרכים קלה בדרך לעבודה, האוטו קצת נשרט, אבל כואב לי הצוואר (“צליפת שוט”). שווה להתעסק עם זה?
חד משמעית כן! פגיעות “צליפת שוט” (Whiplash) הן פגיעות מתעתעות. היום כואב לכם קצת, ועוד חודשיים אתם יכולים לגלות בלט דיסק או פריצת דיסק שמשביתים אתכם. חובה לתעד את האירוע, ללכת להיבדק, ולפתוח את התיק. מקסימום, אם הכאב יעבור לחלוטין – סגרנו את התיק. אבל אם לא תיעדתם, איבדתם את הזכות לתבוע אם המצב יחמיר.

5. ביטוח לאומי דחה את התביעה שלי בטענה ש”אין קשר סיבתי”. האם הכל אבוד?
ממש לא. החלטות פקיד תביעות של ביטוח לאומי הן לא גזירה משמיים. משרדנו מגיש תביעות רבות לבית הדין לעבודה כנגד החלטות דחייה של ביטוח לאומי. אנחנו מביאים חוות דעת רפואיות משלנו, חוקרים את רופאי המוסד, והופכים החלטות על בסיס קבוע. אל תרימו ידיים לפני שבדקנו את התיק.

6. למה אני בעצם צריך את המומחים הרפואיים הבכירים שאתם עובדים איתם? קופת חולים לא מספיקה?
רופאי קופת חולים נועדו לטפל בכם, וזה חשוב. אבל הם לרוב עמוסים מאוד, כותבים סיכומים קצרים, ולא תמיד מפרטים את המגבלות שלכם במונחים המשפטיים שביטוח לאומי או בית המשפט מחפשים. מומחה רפואי בכיר (מנהל מחלקה, מנתח בכיר) שאנחנו עובדים איתו, כותב חוות דעת משפטית-רפואית מדוקדקת שמטרתה אחת: לתרגם את הכאב שלכם לאחוזי נכות מדויקים על פי חוק. זה עושה את כל ההבדל.

7. האם קיימים עוד מקורות כספיים לקבלת פיצוי אחרי תאונת עבודה?

כמובן, לכל נפגע בתאונת עבודה יש ארבעה מקורות אפשריים לתביעה ופיצוי – ביטוח לאומי, תביעה בבית המשפט, תביעה נגד פוליסות ביטוח פרטיות כמו תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה ולבסוף מול קרן הפנסיה.

8. האם אני באמת חייב עורך דין? אני לא יכול למלא את הטפסים לבד?

אתם יכולים גם לנסות לתקן לבד את המנוע של הרכב, או לספר את עצמכם לבד. השאלה היא מה תהיה התוצאה. מולכם עומדות מערכות אדירות, משומנות, שמטרתן לחסוך כסף. חברות הביטוח שוכרות את עורכי הדין הטובים ביותר כדי לשלם לכם פחות. אתם צריכים מישהו שמכיר את המגרש שלהם, ששיחק בקבוצה שלהם במשך 17 שנה, ויודע בדיוק איך לנצח אותם לטובתכם.

השורה התחתונה: השליטה חוזרת לידיים שלכם

תאונת עבודה היא משבר. היא עוצרת את החיים, פוגעת בפרנסה ומכניסה לחץ עצום לתוך המשפחה. אבל המשבר הזה יכול להיות מנוהל נכון. מהרגע שאתם מפקידים את הטיפול בידיים שלנו, אתם מפסיקים להיות “מטרה” של חוקרי ביטוח, ואתם מפסיקים ללכת לאיבוד בתוך הבירוקרטיה. אנחנו לוקחים את ההגה.

הגישה שלנו היא מקצוענות חסרת פשרות, זמינות ללקוח, וידיעה ברורה של המטרה הסופית: השגת הפיצוי המקסימלי שיאפשר לכם לשקם את החיים שלכם ולחזור למסלול. בלי סיפורים מסביב, בלי הבטחות סרק, אלא עבודה קשה, אסטרטגיה חכמה מול המערכות, ושימוש בטובי המומחים בארץ.

אז אם נפגעתם, אם אתם מתלבטים, או אם סתם יש לכם שאלה שמציקה לכם בלילה לגבי התאונה שעברתם – אל תהססו. אנחנו כאן, מצוידים בניסיון של עשרות שנים משני צדי המתרס, ומוכנים לצאת למאבק עבורכם.

לשרותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי