תשלום תכוף אחרי תאונת דרכים: מי זכאי לו, מה כלול בו ועד מתי

הסעד שניתן לבקש ולתבוע (לפני פסק דין או פשרה) כדי לסייע כספית לנפגע תאונת דרכים

אדם נפצע בתאונת דרכים בתחילת 2014, אושפז ועבר שיקום בבית חולים שיקומי. הוא נשוי ואב לשישה ילדים קטינים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע שהתיעוד שהוגש חסר, ובכל זאת פסק לו “פיצוי זמני” 10,000 ש”ח בחודש, מיום התאונה ועד ההחלטה ועוד שישה חודשים נוספים. חברת הביטוח ביקשה לערער, והעליון דחה את הבקשה (רע”א 369/15 מנורה נ’ אבו קרון, בית המשפט העליון, 2015).

מהו בעצם תשלום תכוף? מי זכאי לתשלום תכוף? איך מקבלים תשלום תכוף? חלק מהפיצוי שמבטחת בתאונת דרכים משלמת לנפגע קשה לפני שההליך המשפטי נגמר, כדי שלא יצטרך לחכות שנים לפסק הדין. ההסדר קבוע בסעיפים 5 עד 5ז לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ”ט-1989. במאמר נעבור על מי זכאי, מה כלול, איך מגישים, מה בוחן בית המשפט, ומה כבר נדחה בפסיקה.

מה זה תשלום תכוף, במילים פשוטות

אחרי תאונת דרכים קשה, תביעה לפיצוי יכולה להימשך שנים. בזמן הזה הנפגע לא עובד או עובד פחות, ויש לו הוצאות על טיפולים, על עזרה בבית ועל בני המשפחה שתלויים בו. החוק קובע שאפשר לבקש מהמבטח לשלם מראש חלק מהפיצוי העתידי, בתשלומים חודשיים.

זו מקדמה, ולא פיצוי סופי: היא מנוכה בסוף מהפיצוי שייפסק. מי משלם? חברת הביטוח של הרכב, או קרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) אם הנהג אינו ידוע או אינו מבוטח. כדי לקבל תשלום תכוף אין צורך להוכיח כבר עכשיו את כל התביעה, אבל כן צריך להראות שיש צרכים אמיתיים.

מה החוק קובע: דרישה בכתב ו-60 ימים

סעיף 5(ב) קובע שמי שחייב בפיצויים לפי החוק ישלם לנפגע או לתלויים בו, כחלק מהפיצוי, “תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב” שני סוגי תשלומים. הראשון: הוצאות שהנפגע כבר הוציא לצורכי ריפויו, כולל אשפוז. השני: תשלומים חודשיים שיספקו “עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים” את צרכי הריפוי והסיעוד של הנפגע ואת צרכי המחיה שלו ושל בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחיית התלויים בו.

הדרישה נערכת לפי טופס 1 שבתוספת לתקנות ונתמכת בתצהיר של הפונה. אם הנפגע חסוי, התצהיר ניתן על ידי האפוטרופוס או ידידו הקרוב (תקנה 2). עברו 60 ימים והמבטח לא שילם, אפשר להגיש בקשה לבית משפט השלום, ואם כבר הוגשה התביעה העיקרית, לאותו בית משפט שבו היא תלויה (סעיף 5א).

מי יכול לבקש

הנפגע עצמו, ומי מהתלויים בו (מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין). כדי לבקש תשלום תכוף אין צורך שההליך העיקרי יתנהל כבר: סעיף 5א מאפשר להגיש את הבקשה אף בנפרד מהתביעה. כשהנהג שגרם לתאונה אינו ידוע או אינו מבוטח, הבקשה מוגשת גם נגד קרנית, כפי שנראה בפסיקה (למשל ת”א 63971-11-23 פלוני נ’ דכה, שלום רמלה, 2025). את הכללים על נפגע שנפגע מרכב שנמלט תמצאו גם במאמר על תביעת קרנית לרוכב אופנוע פצוע.

מה כלול: ריפוי, סיעוד ומחיה

התקנות מגדירות את המונחים. צרכי מחיה הם “מזון, לבוש, מגורים ולימודים” (תקנה 3(א)). בקביעת התשלום החודשי מתחשבים בהכנסת הנפגע לפני התאונה ובהוצאותיו מתוך הכנסה זו, וגם בהכנסתו אחרי התאונה מכל מקור, כולל קצבה; הכנסה שעלתה על ההכנסה המרבית שבסעיף 4(א)(1) לחוק לא תובא בחשבון (תקנה 3(ב) ו-(ג)). צרכי סיעוד הם הזדקקות לשירותים שנועדו לסייע בפעולות יום-יום, בהשגחה או בניהול משק הבית; פעולות יום-יום הן לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית (תקנה 4).

חשוב להבין שצרכי מחיה אינם מלוא השכר שהנפגע הפסיד. בבית המשפט המחוזי בירושלים נכתב שמדובר ב”סכום מינימלי מסוים הדרוש לקיום”, ושהמודד המרכזי הוא מידת הפגיעה ברמת חייו של הנפגע ולא מידת הפגיעה התפקודית (בר”ע 4130/02 נגה נ’ יונה, מחוזי ירושלים, 2002). גם בשלום בירושלים נקבע שעל בית המשפט להשתכנע ש”אכן לא נותרו לנפגע אמצעי קיום מתאימים”, ושהרשימה בתקנה 4 לגבי סיעוד היא “רשימה סגורה” שאין להוסיף לה (ת”א 11707-09 חסון נ’ הכשרת הישוב, שלום ירושלים, 2010).

איך זה נראה בפועל? הולך רגל שנפגע בתאונה ב-2013, עם שבר פתוח בשוק ימין ושברי צלעות וסדרת ניתוחים, הגיש בקשה שלישית לתשלום תכוף. בית משפט השלום בירושלים פסק לו 14,000 ש”ח לתקופה של כחצי שנה: 2,000 ש”ח מחיה, שהם הפער בין הוצאותיו לקצבת הנכות הכללית שקיבל (2,200 ש”ח), 6,000 ש”ח עזרת צד שלישי ו-6,000 ש”ח הוצאות. השופטת הדגישה שהפסדי עבר אינם מטרת התשלום התכוף (ת”א 54847-11-13 נחום נ’ כלל, שלום ירושלים, 2015).

דוגמה נוספת היא נפגעת קשה אחרי כמעט שנת אשפוז, עם כאבים ובעיות מוטוריות וקוגניטיביות. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לה, מעבר לקצבת נכות כללית, 2,500 ש”ח לחודש דמי מחיה, 2,500 ש”ח שכירות, 5,000 ש”ח סיעוד, 4,000 ש”ח ניידות ו-1,500 ש”ח הוצאות רפואיות, לשישה חודשים, ובנוסף 11,000 ש”ח הוצאות חד-פעמיות. העליון דחה את בקשת הרשות לערער, וציין שכשהתקופה תסתיים אפשר להגיש בקשה נוספת ולהעלות בה טענות חדשות (רע”א 1520/04 דוידוב נ’ הראל, בית המשפט העליון, 2004). הסכומים הם תוצאת מקרה אחד ולא הבטחה.

הוצאות ריפוי ושיקום, כולל תותבת

ב-2014 נפגע צעיר פגיעה רב-מערכתית, בתאונה שהייתה גם תאונת עבודה, ורגלו השמאלית נקטעה מעל הברך. קופת החולים סירבה לממן תותבת אלקטרונית ממוחשבת, בנימוק שחובתה בפגיעה בעבודה נובעת מחקיקה סוציאלית ולא נזיקית. הוא רכש אותה בעצמו ב-443,828 ש”ח, וקיבל מהקופה החזר של 26,100 ש”ח. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע ש”במסגרת צורכי ריפוי כלולים גם צורכי שיקום”, והורה לקדם לו את היתרה, 417,728 ש”ח, תוך 30 ימים. טענות המבטח בעניין מיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי וקופת החולים נשמרו להליך העיקרי. הבקשה התבררה כשלוש שנים, מדצמבר 2016 עד דצמבר 2019 (ת”א 48405-01-16 זלצמן נ’ הפול, מחוזי תל אביב, 2019). מי שנפגע קשה ימצא עוד על כך בעמוד נזקי גוף קשים ותביעות מורכבות.

מה בודק בית המשפט: ראיות לכאורה

סעיף 5ב(א) מאפשר לבית המשפט להחליט על תשלום תכוף כשסבר ש”לכאורה זכאי המבקש לפיצויים”. בעניין פינטו קבע העליון שהסעד הוא “סעד דחוף, סעד של חירום” שאין לדחות אותו אלא בהתקיים “ספק של ממש” בעצם הזכאות, ושבית המשפט אינו נכנס “לעומקן של המחלוקות” (רע”א 9275/03 פינטו נ’ יונה, בית המשפט העליון, 2003). כבר בשנת 1985 נקבע, בעניין אסידו, שהתביעה לתשלום תכוף “אינה המסגרת הראויה לבירור נרחב ויסודי של טענות הגנה” (ע”א 387/82 קרנית נ’ אסידו, בית המשפט העליון, 1985).

בערכאת הערעור היקף ההתערבות מצומצם עוד יותר. העליון קבע ש”לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בגובה הסכום החודשי שנקבע כתשלום תכוף בערכאה הראשונה” (רע”א 2523/91 סעדי נ’ טאהא, בית המשפט העליון, 1991). בעניין דוידוב כתב העליון שמאופיו של התשלום, כ”סעד של חירום”, נגזר שיש ליתן משקל רב לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, המחליטה על בסיס החומר שבפניה (רע”א 1520/04 דוידוב נ’ הראל, בית המשפט העליון, 2004).

“לכאורה” אינו אומר שאין צורך להוכיח. הצרכים והיקפם נבחנים, ועל המבקש להציג נתונים. בבקשה נוספת שנדחתה ב-2025 קבעה השופטת שנפגעת, תיירת שנפגעה כהולכת רגל מאופנוע ושנקבעה לה נכות רפואית של 51.27%, לא הוכיחה את זכאותה, ואין ללמוד מהחומר על צרכים דחופים כשכבר שולמו לה 78,245 ש”ח (ת”א 63971-11-23 פלוני נ’ דכה, שלום רמלה, 2025). באופן דומה, נדחתה בקשה של עובד שנפגע באופנוע שהחליק על כתם שמן בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה: לא הוגשו מסמכי הוצאות, והוצאותיו הרפואיות שולמו על ידי הביטוח הלאומי. השופט כתב שהיה פוסק גם לצרכי העבר, אילו הוצגו נתונים (ת”א 69933-12-21 פלוני נ’ הפול, שלום ראשון לציון, 2022). מקרים של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה מציבים בדיוק את השאלה הזאת: מה כבר משולם מהביטוח הלאומי.

שנתיים, בקשה חוזרת והארכה

סעיף 5ה קובע שלא ייפסק תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום התאונה (ס”ק ב), ושבית המשפט לא ידון בבקשה נוספת אלא אם עברו שישה חודשים מההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידה המצדיקה החלטה חדשה (ס”ק א). סעיף קטן (ג) מאפשר לבית המשפט לשנות את התקופות “מטעמים שיירשמו”.

בית המשפט חייב לקצוב תקופה. בעניין סעדי קבע העליון שהטענה שהמחוזי לא קצב תקופה לפי סעיף 5ה(ב) “בדין יסודה”, אך לא נתן רשות ערעור “נוכח מצבו החמור של המבקש”, כי יש להניח שאילו נתנה השופטת את דעתה לכך הייתה מאריכה את התקופה (רע”א 2523/91 סעדי נ’ טאהא).

בפסיקה יש דוגמאות להארכה. נפגע שנפצע באופנוע ב-2020 ושנקבעה לו נכות משוקללת של 73%, ושחלה החמרה לכאורה במצבו הנפשי, קיבל תשלום תכוף גם אחרי שחלפו שנתיים, בהתחשב גם בהתארכות ההליך (ת”א 69289-03-22 פלוני נ’ הפול, מחוזי ירושלים, 2025). עורך דין צעיר שנפגע בקרסול באופנוע ב-2021 קיבל שתי החלטות, אחת עד סוף אוגוסט 2023 ואחת עד סוף פברואר 2024, בשל חומרת הפגיעה, אף שחרגו מ-24 החודשים. באותו מקרה התברר גם שהכנסתו בפועל הייתה גבוהה, וזה נבחן (ת”א 14854-01-22 פלוני נ’ הפול, שלום בת ים, 2022 ו-2023).

מה לא נכלל

מי שביקש 850,000 ש”ח לרכישת דירה, נפגע שנקבעה לו טטרפלגיה קשה, נתקל בדחייה. בית המשפט העליון, בהחלטה מ-26.1.2025, השאיר על כנה את דחיית הבקשה לפסק דין חלקי או לסעד כספי זמני, וציין: “מבלי לקבוע מסמרות, דומה כי חיוב בפיצוי לצורך רכישת דירה אינו יכול לבוא בגדר תשלום תכוף”. העליון הוסיף שהסמכות לסעד כספי זמני שלא במסגרת התשלום התכוף “טרם הוכרעה”, ולא הכריע בה (רע”א 13575-10-24 פלוני נ’ הפול, בית המשפט העליון, 2025). במקרה הזה שולמו לנפגע כ-299,350 ש”ח תשלומים תכופים לפני כן.

בית המשפט המחוזי בירושלים כבר הכריע בשאלה הזאת, שאותה לא הכריע העליון בהחלטה שתוארה. בעניין דורון, שעסק בבית שהוכרז בלתי ראוי למגורים ולא בנפגע תאונת דרכים, נקבע שההסדרים הספציפיים שבחקיקה לגבי תשלום תכוף “אינם הסדרים שליליים” השוללים את הסמכות הכללית של בית המשפט להעניק סעד כספי זמני במקרה ראוי אחר. הסעד ניתן בתנאי שש דרישות מצטברות, ובהן אחריות שאינה שנויה במחלוקת או סבירות גבוהה להכרה בה, סבירות גבוהה לזכייה בסכום משמעותי, ומאזן נוחות הנוטה בבירור לתובע (בש”א 8305/01 דורון נ’ המועצה המקומית מבשרת ציון, מחוזי ירושלים, 2003).

גם בשאלה אם אפשר לקבל הוצאות מחיה לעבר אין אחידות בפסיקה. בבית המשפט המחוזי בירושלים נקבע שבית המשפט רשאי לפסוק את צורכי המחיה לתקופת השנה כולה, ברצף להחלטה הקודמת, ושסעיף 5(ב)(2) אינו מונע זאת, כי הגבלה למועד שאחרי הדרישה “מעמידה את הניזוק בחובה פורמלית מיותרת” (בר”ע 4130/02 נגה). לעומת זאת, בשני פסקי דין של בית משפט השלום בירושלים צוטט הכלל שהמבקש אינו זכאי לתבוע את צורכי מחייתו לעבר (בש”א 3605/05 טארק נ’ הראל, שלום ירושלים, 2005; ת”א 11707-09 חסון). ובהחלטות נוספות נפסקו חודשי עבר: שישה חודשי עבר שקדמו לבקשה (ת”א 69289-03-22) ותשעה חודשי עבר (בת”ת 74761-02-25 פלוני נ’ ענבל, שלום תל אביב, 2025). לכן בקשה מנוסחת היטב צריכה לפרט את הצרכים לעבר ולעתיד ולהציג מסמכים.

מה קורה אחרי: לא מעשה בית דין, והחזר

החלטה בבקשה לתשלום תכוף אינה מעשה בית דין בתביעה העיקרית (סעיף 5ג). התשלומים מנוכים בסוף מהפיצוי הכולל. אם הסכום שנפסק גבוה מהפיצוי שנקבע, או אם התביעה העיקרית נדחתה, המבטח זכאי להחזר לפי סעיף 5ז, מהתובע, ממי שאחראי לנזק או מקרנית. בית המשפט קובע בהחלטתו מועד אחרון להגשת התביעה העיקרית (סעיף 5ב(א) ותקנה 9(ד)), ואם לא הוגשה עד אז, התשלום התכוף מופסק (סעיף 5ב(ב)).

מה כדאי להכין לבקשה

• מסמכים רפואיים: סיכומי אשפוז ושיקום, והמלצות על טיפולים או על עזרה.
• הכנסות לפני התאונה: תלושי שכר או דוחות של עצמאי, ופרטים על בני המשפחה שתלויים בנפגע.
• הכנסות אחרי התאונה: קצבאות, ביטוח לאומי ופנסיה.
• הוצאות בפועל: קבלות על טיפולים, על עזרה ועל מחיה, וגם הוצאות שכבר שולמו.

בבקשות שנדחו, הסיבה השכיחה הייתה חוסר במסמכים, ולכן ההכנה שווה את המאמץ.

שאלות ותשובות על תשלום תכוף

האם כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לתשלום תכוף?

לא אוטומטית. בית המשפט בוחן אם לכאורה המבקש זכאי לפיצויים לפי החוק, ואחר כך אם הוכחו צרכים. בהחלטות שנדחו נמצא שלא הוצגו הכנסות והוצאות, או שכבר שולמו סכומים שכיסו את הצרכים שהוכחו.

כמה זמן עובר עד שמקבלים החלטה?

המבטח חייב להשיב לדרישה תוך 60 ימים. אחר כך אפשר לפנות לבית המשפט, והמשיב מוזמן להגיש כתב תשובה תוך 30 ימים (תקנה 7). לפי תקנה 9(ג), בתום הדיון בישיבה הראשונה נותן בית המשפט את החלטתו, אלא אם נדרשות ראיות נוספות. בפועל, אצל נפגע אחד בקשה לתותבת התבררה כשלוש שנים.

עד מתי משולם התשלום?

ככלל עד שנתיים מיום התאונה, עם אפשרות להארכה מטעמים שיירשמו, ובקשה חוזרת רק אחרי שישה חודשים ובנסיבות שהשתנו (סעיף 5ה).

האם נפגע שאינו מסוגל להגיש בעצמו יכול לבקש?

כן. אם הנפגע חסוי, התצהיר ניתן על ידי האפוטרופוס או ידידו הקרוב (תקנות 2(ב) ו-6(ב)).

האם תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה משנה משהו?

בפועל כן, כי חלק מהצרכים מכוסה בביטוח הלאומי. סעיף 5(ה)(2) קובע שחובת התשלום להוצאות בריאות נשארת, בין היתר, לגבי מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה’ לחוק הביטוח הלאומי (פגיעה בעבודה). בבקשה שנדחתה ב-2022 נקבע שהוצאותיו הרפואיות של הנפגע משולמות על ידי הביטוח הלאומי, ובבקשה שהתקבלה ב-2019 אושר שיקום ותותבת גם בתאונה שהייתה גם תאונת עבודה. הבדיקה נעשית לגופו של עניין, וראו גם את ההסבר על תאונת דרכים שמוכרת כתאונת עבודה.

מה קורה אם הנהג שגרם לתאונה אינו ידוע?

הבקשה מוגשת כנגד קרנית, וההליך בנוי באותה צורה. הדוגמה ת”א 63971-11-23 נדונה כבקשה נגד קרנית, ונדחתה בהיעדר ראיות.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי