הטבלה בודקת את תנועות הצוואר ואת העצב שמגיע לזרוע, ולא את מה שנראה בצילום
שלושה אנשים ומקרים אמיתיים עם פגיעה בצוואר ושלוש תוצאות שונות
רואה חשבון שהחליק עם האופנוע, עבר ניתוח בצוואר ואינו יכול עוד לאחוז בקשת הכינור
רואה חשבון בשנות הארבעים לחייו החליק עם האופנוע, ראשו פגע בחלון של רכב שעמד לפניו והוא איבד את ההכרה. בבית החולים התלונן על נימול בידיים ועל חולשה, בצילומים נמצאו בלטי דיסק בכמה חוליות בצוואר, ובבדיקת MRI נמצאה פריצת דיסק שלחצה על חוט השדרה, ובערך ארבעה חודשים אחרי התאונה עבר ניתוח לקיבוע חוליות. שלושה מומחים שמונו בהסכמה בדקו אותו, כל אחד בתחומו: האורתופדית קבעה 10% על הגבלה קלה בתנועות הצוואר, הנוירולוג קבע 18% על הפגיעה בשורש העצב בגובה החוליות C7 ו-C8 ועוד 2.5% על הכאב העצבי בידיים, והפסיכיאטרית קבעה 20% על הפרעת הסתגלות. חיבור פשוט של המספרים נותן 50.5%, אבל הנכות המשוקללת שבית המשפט אימץ עמדה על 42.8%, ואילו הביטוח הלאומי, שהכיר באירוע גם כתאונת עבודה, קבע לו 57%.
שליח אופנוע שרכב שבע שעות ביום ושלוש חוות דעת שונות על הצוואר שלו
שליח בן חמישים נסע עשר שנים, שש פעמים בשבוע, שבע שעות ביום על קטנוע קטן עם מושב קשיח, בין 250 ל-300 קילומטר ביום, כשהוא חובש קסדה ומותח את הצוואר למעלה ולמטה שוב ושוב, ובנוסף העמיס ופרק חלקי חילוף שלושים עד ארבעים פעמים ביום. בבדיקת MRI נמצאו שינויים בדיסקים עם לחץ על חוט השדרה בגובה C4 עד C6 וצרות בפתחים שבהם יוצאים שורשי העצבים, והביטוח הלאומי דחה את תביעתו. בבית הדין ענו על שאלת הקשר לעבודה שלושה מומחים בשלוש דרכים: הראשון קבע שתרומת העבודה לצוואר נמוכה מ-20% ושהשינויים שכיחים מאוד בגילו, השני שלל קשר סיבתי אך חוות דעתו נפסלה משום שסטתה מהעובדות שנקבעו, והשלישי קבע בסבירות של יותר מ-50% שהעבודה החמירה את הליקויים, כולל בצוואר. בית הדין קיבל את חוות דעתו של השלישי והכיר בצוואר, בגב ובידיים כפגיעות בעבודה, אך פסק הדין עצמו לא קבע אחוזי נכות.
ספרית כלבים שנפגעה בתאונת דרכים, ובכאב שמקרין לזרועות נקבעו לה אחוזים נפרדים
ספרית כלבים עצמאית בת 51, שעבודתה כוללת החזקה של כלבים במשקל של 30 עד 40 קילוגרם, נפגעה בתאונת דרכים. מומחה אורתופד שמינה בית המשפט קבע לה 10% על הגבלה קלה בתנועות הצוואר, ומומחה נוירולוג קבע לה 5% על רדיקולופתיה צווארית קלה מאוד, אף שבבדיקה הנוירולוגית לא נמצאו סימנים פיזיים, משום שהתלונות שלה, התיעוד הרפואי ובדיקת EMG הצביעו על פגיעה בשורש העצב. נוספו לכך 4% על כאבי ראש אחרי ניכוי מצב קודם, והנכות המשוקללת עמדה על 17.92%, ואילו בתביעה שהגישה לביטוח הלאומי נקבעה לה נכות צמיתה של 5% בלבד, כך שהאחוזים תלויים גם בהליך שבו הם נקבעים ולא רק בפגיעה.
מהו בעצם בלט דיסק בצוואר? האם הצילום קובע את האחוז? האם הכאב והחולשה בזרוע נמדדים? ומי קובע?
בין חוליות הצוואר יושבים דיסקים שמרפדים אותן, וכשדיסק בולט הוא יכול ללחוץ על שורש עצב שיוצא מהצוואר אל הזרוע. כאב, נימול או חולשה בזרוע ובכף היד שנובעים מכך נקראים רדיקולופתיה, והטבלה של הביטוח הלאומי מכנה את המצב “פגיעה שורשית צווארית”. ההסבר בהמשך עונה על ארבע השאלות לפי הסדר.
בלט דיסק צווארי אחוזי נכות: מה קובע את האחוז
הטבלה של הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה אינה כוללת אחוז לבלט דיסק עצמו. כשהבלט התרפא הנכות היא אפס, וכשנשארו הפרעות האחוז נקבע לפי הגבלת התנועות בקטע המתאים של עמוד השדרה או לפי הממצא הנוירולוגי. מאז חוזר של הביטוח הלאומי מאפריל 2011 הוועדה הרפואית רשאית במקרים מתאימים לקבוע אחוזים גם על הגבלת התנועה וגם על הממצא העצבי, ומומחים שמונו בתביעת נזיקין אחרי תאונת דרכים הסתמכו על אותה טבלה בעצמם.
| מה נמצא בבדיקה | אחוז נכות בטבלה |
|---|---|
| בלט דיסק שהתרפא ואין הפרעות | 0% |
| הגבלה קלה בתנועות הצוואר | 10% |
| הגבלה בינונית בתנועות הצוואר | 20% |
| הגבלה קשה בתנועות הצוואר | 30% |
| אי יציבות של עמוד השדרה שהוכחה בצילומי רנטגן בתנוחות שונות | 30% |
| פגיעה בשורש עצב צווארי בצורה קלה, כשאין פריט מדויק יותר לעצב | 20% ביד הדומיננטית, 10% בצד השני |
| פגיעה בשורש עצב צווארי בצורה בינונית | 30% ביד הדומיננטית, 20% בצד השני |
| פגיעה בשורש עצב צווארי בצורה קשה | 40% ביד הדומיננטית, 30% בצד השני |
| פגיעה בעצב מסוים בזרוע או בכף היד, לפי העצב ולפי דרגת החולשה (4 מתוך 5, 3 מתוך 5 או 2 מתוך 5 ומטה) | בין 0% ל-50% |
בטבלה אין הגדרה במעלות למה שנחשב קל, בינוני או קשה בהגבלת תנועה בצוואר, ובנוסח התוספת שבדקנו אין פריט נפרד לניתוח דיסק או לקיבוע חוליות. כשיש כמה פגימות מאותה פגיעה, הגבוהה נספרת במלואה והבאה אחריה מוכפלת בהפרש שבין האחוז הראשון ל-100%, ולכן סכום האחוזים תמיד גדול מהנכות המשוקללת. הוועדה רשאית גם להגדיל את האחוז עד מחצית, בשים לב למקצוע ולגיל, ובתנאים שבתקנות.
האם הכאב והחולשה בזרוע נמדדים בנפרד מהצוואר?
הפגיעה בזרוע נמדדת דרך מה שהבדיקה מוצאת בה, כלומר חולשת שריר שמדורגת בסולם של חמש דרגות, הפרעת תחושה בפיזור של עצב מסוים וניוון של שריר ביד, ולא דרך עוצמת הכאב שהנפגע מתאר. כשאפשר לשייך את הממצא לעצב מסוים, האחוזים נקבעים לפי אותו עצב, ורק כשאין פריט מתאים נקבעת הנכות לפי הצורה הקלה, הבינונית או הקשה שבטבלה. בתביעת הנזיקין של רואה החשבון הוסיף הנוירולוג 2.5% על כאב עצבי, וזו הערכה של מומחה בית המשפט ולא פריט בטבלה. בעניינה של עורכת דין נקבעו בנפרד 10% על הגבלה קלה בתנועות הצוואר, 10% על רדיקולופתיה צווארית ו-15% על תסמונת התעלה הקרפלית בידיים, ונכות משוקללת של 32%.
מאז מרץ 2019 מותר להשתמש בבדיקות חשמליות של העצבים, כמו EMG, כעזר לשיקול הדעת של הרופא, וההכרעה נשארת קלינית ונשענת על מה שהרופא רואה ומוצא בבדיקה.
מה הוועדה או המומחה בודקים בפועל
- את טווחי התנועה של הצוואר לכל הכיוונים, ואם נמדדו ונרשמו בסיכום הבדיקה.
- את כוח השרירים בזרוע ובכף היד בדרגות, ואם יש ניוון של שריר, כמו שרירי האגודל אצל רואה החשבון.
- את התחושה בפיזור של העצבים ואת הרפלקסים בגפיים.
- איזו יד היא הדומיננטית, כי הטבלה מבדילה בין היד שבה כותבים לבין היד השנייה.
- אילו מהממצאים קדמו לאירוע, כי נכות ממצב קודם אינה נכללת בחישוב.
מי קובע את האחוזים אחרי תאונת עבודה ואחרי תאונת דרכים
כשהפגיעה היא תאונת עבודה, והדרך לקבל הכרה בפגיעה שנגרמה בעבודה מתוארת בנפרד, ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קובעת את האחוזים, וניתן לערור על החלטתה לוועדה רפואית לעררים תוך 60 ימים מקבלת ההחלטה של הוועדה. בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שבה תביעת פיצויים אחרי תאונת דרכים מתנהלת בבית המשפט, ממנים מומחים רפואיים לכל תחום, ואצל רואה החשבון בדוגמא פה למעלה, האורתופדית, הנוירולוג והפסיכיאטרית מונו בהסכמה. כשהאירוע הוא גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה שני המסלולים פועלים במקביל והתוצאות עשויות להיות שונות, כמו 57% בביטוח הלאומי מול 42.8% בבית המשפט.
כשהצוואר נפגע מהעבודה עצמה ולא מאירוע אחד, כמו אצל השליח, הדיון בבית הדין לעבודה מתנהל בשני שלבים. קודם נקבעות העובדות, כלומר מה עושים בעבודה, באיזו תדירות ובאילו תנאים, ואחר כך מומחה רפואי שמינה בית הדין קובע אם יותר סביר מלא שהעבודה השפיעה על הליקוי, ואם השפעתה משמעותית, שבפסיקה פירושה לפחות כ-20%. אין מועד להגשת תביעה למחלת מקצוע ולמיקרוטראומה, וניתן להגיש גם בגיל פנסיה. נכון להיום הסיכויים בשלב הרפואי אינם ברורים ותלויים ברופא המומחה, בתלונות ובתיעוד הרפואי ובאופי הפגיעה, ואצל השליח נתנו שלושה מומחים שלוש תשובות שונות.
מה מעלה ומה מוריד את אחוזי הנכות
מה מקטין:
- בבדיקה אין הגבלה בתנועות הצוואר ואין סימנים של פגיעה בעצב, גם אם ה-MRI מראה בלט.
- אצל נפגע אחר, שלפי טענתו הראו בדיקות ההדמיה וה-EMG שלו רדיקולופתיה צווארית, מצא יועץ נוירולוג של הוועדה בבדיקה כוח שמור, החזרים תקינים ותחושה שאינה בפיזור של עצב מסוים, ובית הדין אישר את שלילת הנכות הנוירולוגית שקשורה לצוואר, כי ככלל ממצא בבדיקה קלינית עדיף על ממצא בהדמיה.
- המומחה קובע שהשינויים בצילום שכיחים בגיל הנפגע ואינם קשורים לאירוע.
- תלונה קודמת על אותו איבר, כמו אצל רואה החשבון, שהנוירולוג הפחית אצלו את האחוזים מ-20% ל-18% ואת הכאב העצבי מ-5% ל-2.5% משום שבשנים שלפני התאונה התלונן על רגישות וכאב באגודל.
- ניכוי בגין מצב קודם מותר בתביעה לביטוח לאומי רק כשיש ממצאים מוכחים מלפני הפגיעה שמתאימים לפריט בטבלה, ולא די בהשערה או בצילום שנעשה סמוך אחרי הפגיעה בלי נימוק, כפי שנפסק אצל עובד שנפגע בצוואר בהרמת משא כבד והוועדה ניכתה מנכותו שוב ושוב.
מה מגדיל:
- חולשה מתועדת בשריר או ניוון שלו, והפרעת תחושה בפיזור של עצב מסוים.
- ליקויים בכמה תחומים מאותה פגיעה, כמו התחום האורתופדי, הנוירולוגי והנפשי, שכל אחד מהם נבדק בנפרד.
- פגיעה ביד הדומיננטית, שמזכה באחוז גבוה יותר מאותה פגיעה ביד השנייה.
- התאמה לפי מקצוע וגיל, כשהנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו והנכות הובילה לירידה ניכרת בהכנסה.
- טיפולים רפואיים לרבות פניה למרפאות כאב.
מה כדאי להכין ומה עלול להכשיל את התיק
- לתאר לרופא כל הקרנה, נימול או חולשה בזרוע ובכף היד ולבקש שיירשמו, כי הממצא העצבי הוא שפותח את הפרק של שורש העצב בטבלה.
- לבקש שטווחי התנועה של הצוואר יימדדו וייכתבו בסיכום הבדיקה, משום שהפריט המרכזי בטבלה בנוי על הגבלת תנועה.
- לתאר את העבודה בפירוט כשמדובר בפגיעה מקצועית, כולל שעות העבודה, התנוחות, המשקלים והציוד, כי אצל השליח קבע בית הדין בתחילה שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת כדי למנות מומחה לצוואר ולגב, והתיק חזר לשלב העובדות לפני שנבדק מחדש.
- לגלות לרופאים כל תלונה קודמת על הצוואר, הכתף או כף היד, כי תלונה מוקדמת הקטינה את האחוזים אצל רואה החשבון.
- לוודא שחוות דעת של מומחה נשענת על העובדות שנקבעו בתיק, כי אצל השליח נפסלה חוות דעת שסטתה מהן והיה צורך במומחה נוסף.
אילו בדיקות ואילו רופאים רלוונטיים לבלט בצוואר
בדיקת MRI של הצוואר מראה את הדיסקים ואת הלחץ על חוט השדרה ועל שורשי העצבים, ובדיקת EMG אצל נוירולוג בוחנת אם שורש העצב אכן פגוע. סקירה מ-2025 מצאה ש-EMG רגיש באופן חלקי בלבד, בין 50% ל-71%, אך כמעט תמיד מדויק כשהוא חיובי, ולכן בדיקה תקינה אינה שוללת פגיעה בשורש עצב. מחקר שבדק 106 אנשים עם תסמינים הדומים לרדיקולופתיה מצא ב-60% מהגפיים הסימפטומטיות בדיקת EMG ללא ממצא, ובחלקן נמצאה דווקא תסמונת התעלה הקרפלית, ולכן לא כל כאב בזרוע מקורו בצוואר.
הרופאים שרלוונטיים לתיק הם אורתופד או מנתח עמוד שדרה שבודק את תנועות הצוואר, נוירולוג שבודק כוח, תחושה ו-EMG, ופסיכיאטר כשהפגיעה הובילה למצוקה נפשית, כפי שקרה אצל רואה החשבון. ההחלטה אילו בדיקות לבצע היא של הרופא המטפל.
שאלות ותשובות
כמה אחוזי נכות מקבלים על בלט דיסק צווארי?
אין אחוז קבוע לבלט דיסק. כשהבלט התרפא ואין הפרעות הנכות היא אפס, הגבלה בתנועות הצוואר מזכה ב-10% עד 30%, ופגיעה בשורש עצב בצוואר מזכה ב-10% עד 40% כשאין פריט מדויק יותר לעצב שנפגע, והאחוזים משני התחומים מצטרפים לפי נוסחה ולא בחיבור פשוט.
האם בלט דיסק שנראה ב-MRI מזכה בנכות גם בלי הגבלה בתנועה?
הטבלה מבחינה בין בלט שהתרפא, שנקבע לו אפס אחוזים, לבין בלט שנשארו בו הפרעות, שבו האחוז נקבע לפי הגבלת התנועות בקטע המתאים של עמוד השדרה או לפי הממצא הנוירולוגי. לכן האחוז נגזר מההפרעה שנמצאת בבדיקה, ולא מעצם הופעת הבלט בצילום.
האם הכאב והנימול בזרוע נמדדים בנפרד מהצוואר?
כשיש ממצא עצבי בבדיקה, כמו חולשה בשריר או הפרעת תחושה בפיזור של עצב, הוא נמדד בנפרד, ומאז חוזר של הביטוח הלאומי מאפריל 2011 הוועדה רשאית במקרים מתאימים לקבוע אחוזים גם על הגבלת התנועה וגם על הממצא העצבי. בטבלה שנבדקה אין פריט נפרד לכאב בלבד.
מה ההבדל באחוזי הנכות אחרי תאונת דרכים לעומת תאונת עבודה?
בתאונת עבודה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קובעת את האחוזים, ובתביעת נזיקין אחרי תאונת דרכים מומחים שבית המשפט מינה קובעים אותם, ושניהם נעזרים באותה טבלה. התוצאות יכולות להיות שונות, כפי שקרה לרואה החשבון שהביטוח הלאומי קבע לו 57% ובית המשפט אימץ 42.8%.
האם ניתוח בצוואר מעלה את אחוזי הנכות?
בנוסח התוספת שבדקנו אין פריט נפרד לניתוח דיסק או לקיבוע חוליות, ולכן נמדדות התוצאות של הניתוח, כלומר הגבלת התנועה והפגיעה העצבית. אי יציבות של עמוד השדרה שהוכחה בצילומי רנטגן בתנוחות שונות היא פריט נפרד של 30%. כשהבלט הגיע לניתוח ולפגיעה בחוט השדרה, התיק דומה יותר לעולם של נפגעי גוף עם פגיעות קשות, שבו הנזק התפקודי והעתידי נבחן לעומק.
האם בדיקת EMG תקינה אומרת שאין פגיעה בעצב?
לא בהכרח, שכן סקירה מ-2025 מצאה שבדיקת EMG רגישה באופן חלקי בלבד (בין 50% ל-71%) אך כמעט תמיד מדויקת כשהיא חיובית, ולכן בדיקה תקינה אינה שוללת פגיעה בשורש עצב, והרופא מסתמך גם על הבדיקה הקלינית.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
לתביעה לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה יש 12 חודשים מהפגיעה להגיש תביעה, ובמחלת מקצוע ובמיקרוטראומה אין מועד להגשה. אם מדובר בתאונת דרכים, בתביעת רשלנות רפואית או בתביעה נגד המעסיק בבית המשפט יש 7 שנים להגיש את התביעה.
לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי
