פיברומיאלגיה מזכה באחוזי נכות בין 0% ל-40% לפי חומרת הסימנים וההפרעה בתפקוד, וההכרה בה כפגיעה בעבודה קשה יותר להוכחה מאשר אחרי תאונת דרכים
התשובה הקצרה: בטבלה של הביטוח הלאומי יש פריט מיוחד לפיברומיאלגיה, והאחוזים בו הם 0%, 10%, 20%, 30% או 40%, לפי חומרת הסימנים הקליניים ומידת ההפרעה בתפקוד. כדי לקבל אחוזים צריך קודם להוכיח שהמחלה קשורה לתאונה או לעבודה, וזה השלב שבו רוב התביעות נכשלות או מצליחות. בפסיקה אחרי תאונת דרכים נקבעה נכות של 15%, ואילו לחץ מתמשך בעבודה, בלי אירוע מסוים, לא הוכר כפגיעה בעבודה.
שלושה אנשים עם פיברומיאלגיה ושלוש תוצאות שונות
מזכירה שחלתה אחרי שנים של לחץ בעבודה, והתביעה להכרה נדחתה
היא עבדה כמזכירה, עברה מחלה ויראלית ובהמשך קיבלה משימות שהפחידו אותה, בין היתר הדפסת חומר שעסק בתקשור עם ישויות, והרגישה בושה וזלזול מצד עמיתיה לעבודה. אחרי כמה שנים אובחנה כחולה בפיברומיאלגיה ולא הצליחה להמשיך לעבוד, והיא טענה שהלחץ בעבודה גרם למחלה. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה וקבע שפיברומיאלגיה היא מחלה ולא תאונה, שלא הוכח אירוע חריג אחד שהביא להתפרצותה, ושמתח נפשי מתמשך אינו נחשב פגיעה בעבודה גם כשהוא גורם למחלה גופנית (עב״ל 187-10, בית הדין הארצי לעבודה, ינואר 2011).
אישה שנפגעה בהתנגשות קלה בכניסה לקניון, ואחר כך נקבעה לה נכות בגלל פיברומיאלגיה
רכב אחר פגע ברכבה בכניסה לחניון של קניון, והיא פנתה לרופא רק כעבור ארבע שעות. חברת הביטוח טענה שהמגע היה קל מדי כדי לגרום למחלה, אבל מומחה בית המשפט לראומטולוגיה הסביר שהספרות הרפואית אינה מבחינה בין עוצמות של פגיעה אלא בין סוגים שלה. המומחה קבע לה נכות של 15% לפי הפריט של פיברומיאלגיה, ומומחה האורתופדיה קבע 9% על הצוואר, הכתף והגב, כשמחצית מהם חופפת לנכות של הפיברומיאלגיה. בית המשפט קבע שהקשר בין התאונה למחלה הוכח, אימץ את המומחים והעמיד את הנכות התפקודית על 15%, ופסק פיצוי של 223,000 ש״ח (ת״א 67029-02-23, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, אוגוסט 2025).
עובד סופרמרקט שהרים קרטון, והתביעה לכתף ולפיברומיאלגיה נדחתה כי האירוע לא הוכח
הוא עבד כמנהל וסדרן בסופרמרקט וטען שהרים קרטון בשר קפוא במשקל כ-20 ק״ג וחש כאב בכתף, ואחר כך ביקש להכיר בכתף ובפיברומיאלגיה כפגיעה בעבודה. בית הדין לא האמין לגרסה, כי בתצהיר תיאר כאב בכתף ובעדות תיאר כאב בגב, וברישומים הרפואיים הראשונים אחרי האירוע נרשם כאב בגב התחתון בלבד, בלי אזכור של הכתף או של אירוע בעבודה. הכתף הופיעה ברישום רפואי רק כעבור חודשים ארוכים (ב״ל 62951-05-24, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, מרץ 2026).
מה בעצם מכיר הביטוח הלאומי כפיברומיאלגיה, כמה אחוזי נכות מקבלים, איך מוכיחים שהמחלה קשורה לתאונה או לעבודה, ומה כדאי לתעד כבר עכשיו?
פיברומיאלגיה היא תסמונת של כאבים ועייפות, ובתקנות היא מופיעה יחד עם תסמונת התשישות הכרונית באותו פריט. הכללים בהמשך מסבירים איך הפריט עובד, מי קובע את האחוזים ומה בית הדין דורש ממי שטוען שהמחלה קשורה לעבודה.
פיברומיאלגיה אחוזי נכות: מה כתוב בטבלה של הביטוח הלאומי
הפריט נמצא בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז-1956, ונוסף אליה ב-1.3.2022 (פריט 92). הוא נשען על סימנים קליניים ועל מידת ההפרעה בתפקוד, והנוסח אינו מגדיר במספרים מהי הפרעה קלה או קשה, ולכן שיקול הדעת של הוועדה או המומחה רחב.
| מה נמצא בבדיקה | אחוז נכות |
|---|---|
| המחלה ברמיסה, בלי הפרעה בתפקוד | 0% |
| סימנים קליניים שגורמים להפרעה קלה בתפקוד | 10% |
| סימנים קליניים בחומרה קלה, והפרעה בינונית בתפקוד | 20% |
| סימנים קליניים בחומרה בינונית, והפרעה ניכרת בתפקוד | 30% |
| סימנים קליניים בחומרה קשה שמצריכים טיפול רפואי קבוע, והפרעה קשה בתפקוד | 40% |
הכללים מוסיפים שני דברים חשובים. הראשון הוא שלא קובעים אחוזים גם לפריט של הפיברומיאלגיה וגם לפגימות שנלוות אליה, כמו מעי רגיז, הפרעות שינה, פגיעה בריכוז ובזיכרון, דיכאון וכאבי גוף מפושטים, ולכן אי אפשר לקבל את אותו כאב פעמיים. השני הוא שכשאחוז הנכות בגין אחת הפגימות הנלוות גבוה מ-40%, נקבע האחוז לפי הפגימה הגבוהה ביותר.
מי קובע את האחוזים
בפגיעה בעבודה הנכות נקבעת בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, ואפשר לערור על החלטתה לוועדה רפואית לעררים. על החלטת ועדת העררים אפשר לערער לבית הדין האזורי לעבודה רק בשאלה משפטית (סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי), ולכן הממצאים הרפואיים שתועדו עד להחלטה הם שקובעים. בתביעת נזיקין אחרי תאונת דרכים מומחה שמינה בית המשפט קובע את הנכות, וכשהביטוח הלאומי כבר קבע נכות לפני שמיעת הראיות, היא מחייבת גם את בית המשפט, וניתן להביא ראיות לסתור רק ברשות (סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).
מטפלת בגן ילדים שהפיברומיאלגיה הייתה חלק מנכות משולבת
מטפלת בגן ילדים, ילידת 1970, נפגעה באוקטובר 2020 בתאונת דרכים כשנהגה הביתה מהעבודה, והתאונה הוכרה גם כתאונת עבודה. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לה נכות משוקללת של 18.55%, ובתוכה 5% לפי הפריט של כאבים ודלקת בשריר, כולל פיברומיאלגיה, לצד נכויות בצוואר, בראש ובשורש כף היד. מכיוון שזו קביעה של הביטוח הלאומי, היא חייבה גם את בית המשפט בתביעת הנזיקין. השופטת ציינה שמרכיב הפיברומיאלגיה ״מעצם הגדרתו בתקנות״ נושא היבט תפקודי, אבל קבעה נכות תפקודית נמוכה מעט מהרפואית, כי הנכות התפזרה על כמה איברים בשיעורים נמוכים והמטפלת חזרה לעבוד במשרה מלאה. הטענה שהקטינה את המשרה בגלל התאונה לא הוכחה, משום ששכרה עלה משנה לשנה ולא הוצג ניתוח מקצועי של התלושים. נזקיה הוערכו ב-146,347 ש״ח, ומהם ינוכו תגמולי הביטוח הלאומי (ת״א 2179-03-23, בית משפט השלום באשקלון, אפריל 2026).
האם אפשר להכיר בפיברומיאלגיה כפגיעה בעבודה?
לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע. פיברומיאלגיה אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע בתקנות שבדקנו, ולכן נשארות שתי דרכים: תאונה מסוימת בעבודה שאפשר לאתר בזמן ובמקום, או מיקרוטראומה, כלומר פגיעות זעירות שחוזרות ונשנות ושכל אחת מהן גורמת נזק. בפסיקה נקבע שלחץ נפשי מתמשך אינו מקים אף אחת משתיהן, כפי שקרה למזכירה שתוארה למעלה, וכי סתירות בין הגרסה לבין הרישומים הרפואיים פוגעות במהימנות, כפי שקרה לעובד הסופרמרקט. אין מועד להגשת תביעה למיקרוטראומה ולמחלת מקצוע, ובתאונת עבודה יש 12 חודשים מהפגיעה.
גם כשמוכח אירוע בעבודה, צריך להוכיח בנפרד שהוא גרם לפיברומיאלגיה או החמיר אותה, וקשר כזה נבחן בדרך כלל באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי ועל סמך תיעוד רפואי מסודר מהימים הראשונים אחרי תאונת עבודה.
כשהאבחנה מגיעה שנים אחרי התאונה
גבר יליד 1967 נפגע בפברואר 2016 בתאונת דרכים במנגנון של צליפת שוט, עם חבלה בראש ובחזה. בחודשים שאחרי התאונה התלונן על כאבי ראש, צוואר, יד שמאל וגב תחתון. באוקטובר 2018 פנה לראומטולוג בגלל כאבים מפושטים שהחלו כחודש קודם לכן, ורק בפברואר 2019 אובחנה אצלו פיברומיאלגיה. מומחה בית המשפט לראומטולוגיה קבע שלפי הקריטריונים המקובלים, פיברומיאלגיה שקשורה לתאונת דרכים מתפתחת בתוך 3 עד 12 חודשים, ושעד 2018 אף מסמך לא הזכיר כאב מפושט, ולכן אין קשר לתאונה. הנפגע ביקש למנות מומחה נוסף, וטען שהמומחה התעלם מקריטריונים חדשים משנת 2019, אבל בחקירה לא שאל את המומחה על הקריטריונים האלה. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע שקיומן של גישות רפואיות שונות אינו סיבה למנות מומחה נוסף. זו החלטת ביניים, ולא ידוע לנו איך הסתיים התיק עצמו (ת״א 62179-11-22, בית משפט השלום בבת ים, אוקטובר 2024).
כשוועדה רפואית דחתה את הקשר, ובית המשפט פתח את הדלת מחדש
אישה ילידת 1992 נפגעה באפריל 2021 בתאונת דרכים בדרכה לעבודה. הביטוח הלאומי הכיר בפגיעה בגב ובצוואר, וקבע לה נכויות זמניות בלבד. באוקטובר 2023 מצא אצלה ראומטולוג של קופת החולים רגישות ב-14 מתוך 18 נקודות הלחץ ואבחן פיברומיאלגיה, והיא הגישה תביעת החמרה. הוועדה הרפואית קבעה שהיא סובלת מכאבים ״מ-2005 לערך״ ושלכן אין קשר לתאונה, אלא שבשנת 2005 הייתה בת 13. ועדת העררים דחתה בשורה אחת את חוות הדעת של מומחית לראומטולוגיה שקבעה לה 25%, לא רשמה כמה נקודות לחץ נמצאו בבדיקה, ולא ישב בה ראומטולוג. בית משפט השלום התיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה, כלומר להיבדק אצל מומחה לראומטולוגיה מטעם בית המשפט, לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. גם כאן מדובר בהחלטת ביניים, ובית המשפט הדגיש שייתכן שבסוף ייקבע שאין קשר לתאונה (ת״א 2347-01-25, בית משפט השלום בנתניה, יוני 2025).
הטענות שחוזרות מצד חברות הביטוח בתיקי פיברומיאלגיה
- ״המכה הייתה קלה מדי כדי לגרום למחלה.״ בתיק של ההתנגשות בכניסה לקניון הטענה נדחתה, כי המומחה הסביר שהספרות מבחינה בין סוגי פגיעה ולא בין עוצמות.
- ״עבר יותר מדי זמן מהתאונה ועד האבחנה.״ זו הטענה שהכריעה בתיק של הגבר מבת ים, משום שכאב מפושט לא תועד במשך יותר משנתיים.
- ״הכאבים היו קיימים עוד לפני התאונה.״ הוועדה הרפואית בתיק מנתניה ייחסה לנפגעת עבר רפואי עשיר, ובית המשפט מצא שחלק ממנו כלל לא היה מתועד.
- ״הגרסה של הנפגע אינה עקבית.״ אצל עובד הסופרמרקט, פער בין התצהיר, העדות והרישום הרפואי הכשיל את התביעה.
- ״יש לכאבים סיבה נפשית אחרת.״ בתיק מבת ים העלה המומחה השערה של רקע נפשי, משום שהנפגע לא פנה לפסיכיאטר כשהתבקש לעשות זאת.
מה כדאי לעשות, ומה מכשיל
- לפנות לרופא ביום האירוע או בסמוך אליו, ולומר בפירוט איפה כואב ומה קרה, כי הרישום הראשון הוא ההוכחה המרכזית שבית הדין בודק.
- לתאר בכל ביקור את כל אזורי הכאב, גם אם הכאב העיקרי מרוכז באיבר אחד, כדי שלא ייווצר פער בין התלונות לבין מה שנטען אחר כך.
- לפנות לראומטולוג ולבקש שייקבע בסיכום הביקור אילו סימנים נמצאו, כמה הם חמורים ואיך הם מפריעים לעבודה ולחיי היום יום, כי הפריט בטבלה נשען בדיוק על שני הנתונים האלה.
- לשמור על גרסה אחת עקבית בתצהיר, בעדות ובמסמכים הרפואיים, כי סתירה בין אלה הכשילה תביעה גם כשהכאב היה אמיתי.
- לא להסתמך על לחץ בעבודה בלבד, אלא לפרט אירוע מסוים או סדרה של פעולות חוזרות ולהביא עדים ומסמכים שמאשרים אותם.
- לשמור על רצף טיפולי מתועד במרפאת כאב, בפיזיותרפיה ואצל הראומטולוג, כי בתיק מנתניה המסמכים האלה הראו שלא מדובר בביקור בודד.
- אם ועדה רפואית דחתה את הקשר לתאונה, לבדוק אם ישב בה ראומטולוג ואם נרשמו ממצאי הבדיקה, כי אלה היו הנימוקים שבזכותם הותר להביא ראיות לסתור.
התיק הרפואי שכדאי לבסס לאורך הדרך
- תעודת חדר המיון וסיכומי רופא המשפחה מהשבועות הראשונים אחרי התאונה או האירוע בעבודה.
- סיכום של ראומטולוג שמפרט את הסימנים שנמצאו, את מספר נקודות הרגישות ואת ההשפעה על התפקוד.
- מכתבים של מרפאת כאב, של פיזיותרפיה ושל רופאים נוספים, לפי סדר התאריכים.
- פרוטוקולים מלאים של הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, כולל שמות הרופאים ותחום ההתמחות שלהם.
- התיק הרפואי מהשנים שלפני התאונה, כדי לדעת מראש מה הצד השני עלול להציג כ״עבר רפואי״.
מי שנפגע בתאונת דרכים ומתלבט איך מחושב הפיצוי יכול לקרוא על כך בהסבר על פיצוי אחרי תאונת דרכים, ופגיעות קשות שמשלבות כמה מחלות מוסברות בעמוד על תביעות בגין נזקי גוף קשים.
שאלות ותשובות
כמה אחוזי נכות מקבלים על פיברומיאלגיה?
בין 0% ל-40%, לפי הפריט שנוסף לתקנות ב-1.3.2022. באישה שנפגעה בהתנגשות קלה בכניסה לקניון קבע מומחה בית המשפט 15%.
האם פיברומיאלגיה מוכרת כפגיעה בעבודה?
היא אינה במחלות המקצוע שבתקנות שבדקנו, ולכן ההכרה תלויה בהוכחת תאונת עבודה או מיקרוטראומה. לחץ מתמשך בעבודה לא הוכר בפסיקה.
האם אפשר לקבל פיצוי על פיברומיאלגיה אחרי תאונת דרכים?
כן, אם מוכיחים קשר בין התאונה למחלה. בית המשפט הסתמך על מומחה לראומטולוגיה שמינה, והקשר הוכח גם בהתנגשות קלה.
האם כאבי השינה והדיכאון נספרים בנפרד?
לא במקביל, שכן לפי הכללים בתקנות אי אפשר לקבוע אחוזים גם לפריט של הפיברומיאלגיה וגם לפגימות הנלוות לה, אלא אם אחת הפגימות הנלוות גבוהה מ-40%, ואז לפיה נקבע האחוז.
מה עושים אם ועדה רפואית קבעה שאין קשר לתאונה?
בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אפשר לבקש רשות להביא ראיות לסתור. בתיק מנתניה הבקשה התקבלה, משום שהוועדה לא נימקה את החלטתה, לא רשמה את ממצאי הבדיקה ולא ישב בה ראומטולוג.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
לתביעה לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה יש 12 חודשים מהפגיעה להגיש תביעה, ובמחלת מקצוע ובמיקרוטראומה אין מועד להגשה. אם מדובר בתאונת דרכים או בתביעה נגד המעסיק בבית המשפט יש 7 שנים להגיש את התביעה, לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תשי״ח-1958.
לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי
