בין 10% ל-50% נכות: מה קובע כמה תקבלו אחרי ניתוח החלפת ברך
מקרים ונזקים אמיתיים מהחיים
רוכב אופניים שנפגע קשה בתאונת דרכים, ואחרי שלושה ניתוחים נאלץ לעבור הליך מורכב של החלפת ברך
רוכב אופניים חשמליים נפגע מאופנוע שנסע בניגוד לכיוון התנועה ונמלט – תאונת דרכים פגע וברח. הברך נשברה שבר מרוסק, והוא עבר שלושה ניתוחים שלא הצליחו לשקם את הברך הפגועה. בסופו של דבר הרוכב עבר ניתוח להחלפת מפרק הברך. המומחה שמינה בית המשפט קבע לו 30% בגלל הגבלת התנועה ובגלל שנזקק להחלפה, ועוד 10% על הצלקת. האחוזים הללו לא מתחברים לארבעים כי נבחנת נכות משוקללת שהיא 37%.
עובד שהברכיים נשחקו לו אחרי עשרות שנות עבודה, והוחלפה לו ברך
פועל תברואה עבד 28 שנים באיסוף אשפה, ובמשך כל אותן שנים עלה וירד ממדרגת המשאית, גבוהה כ-40 סנטימטר, מאות פעמים בכל יום עבודה. הסחוס בשתי ברכיו נשחק, ואחת הברכיים הוחלפה. בית הדין קיבל את תיאור העבודה כפי שהוא והכיר בכך שהעבודה חזרה על אותה תנועה שוב ושוב. את השאלה הרפואית, אם השחיקה נובעת מהעבודה, העביר בית הדין למומחה אורתופדי שמינה.
מה בעצם קובעים אחרי החלפת ברך? האם יש אחוז קבוע? מי קובע אותו, ומה אפשר לעשות כדי שהאחוז ישקף את המצב האמיתי?
למה אין אחוז קבוע לברך מלאכותית
הניתוח עצמו אינו נכות, ואין נוסחת קסם, שכן הנכות נמדדת לפי הניתוח ותפקוד הברך. בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) אין פריט שנקרא “החלפת ברך”, ולכן הוועדה משתמשת בפריטים שמתארים את מצב הברך בפועל, ואם הליקוי לא מופיע בטבלה, התקנות מורות לה לקבוע לפי הפגימה הדומה לו ביותר.
אחוזי נכות לאחר החלפת ברך: מה אומרת הטבלה
| מה נמצא בבדיקה | אחוז נכות בטבלה |
|---|---|
| ברך שמתכופפת עד 90 מעלות | 0% |
| ברך שמתכופפת עד 70 מעלות | 5% |
| ברך שמתכופפת עד 45 מעלות | 10% |
| ברך שמתכופפת עד 30 מעלות | 20% |
| ברך שמתכופפת עד 15 מעלות | 30% |
| ברך שלא מתיישרת עד הסוף | בין 10% ל-50%, ככל שהיא נשארת כפופה יותר |
| אי יציבות קשה, הברך מתעקמת תחת משקל הגוף | 30% |
| ברך נוקשה (קשיון) | 30% או 50%, לפי סוג הקשיון |
| דלקת מפרקים, כולל ניוונית, עם השפעה בינונית על התפקוד | 20% |
| דלקת מפרקים עם השפעה יותר מבינונית או הגבלה ניכרת בתנועות | 30% |
| צלקת מכאיבה או מכערת | 10% |
הטבלה מביאה את המספרים כפי שהם בתקנות. המומחה והוועדה בוחרים את הפריט שמתאים למצב שלכם, ולכן שני אנשים עם אותו ניתוח יכולים לקבל אחוזים שונים.
מה הוועדה או המומחה בודקים בפועל
בודקים כמה מעלות הברך מתכופפת וכמה היא מתיישרת, אם היא יציבה כשעומדים עליה, אם יש נוקשות, ואיך המצב הכללי משפיע על ההליכה, העמידה והעבודה. המדידה נעשית ביום הבדיקה, ולכן אם הצלחתם לעשות פיזיותרפיה ולהגיע לטווח תנועה טוב יותר האחוז יקטן, ואם הברך נשארה מוגבלת חשוב שהמדידה תתועד בצורה מסודרת.
בנוסף המומחים עושים שלב בדיקות לבחינת יציבות הברך, ובברך שהוחלפה הבדיקות הרלוונטיות ביותר הן בדיקות היציבות לצדדים ובדיקות התזוזה קדימה ואחורה.
חשוב לדעת שבחלק מסוגי השתלים הרצועה הצולבת האחורית מוסרת בניתוח, ולכן משמעות מבחני הרצועות הצולבות בברך שהוחלפה תלויה בסוג השתל. הבדיקה הקלינית של יציבות הברך אחרי החלפה אינה אחידה בין רופאים, ולכן אי יציבות לא מאבחנים על סמך בדיקה קלינית בלבד אלא על סמך הערכה מלאה של המטופל.
בדיקות ליציבות לצדדים (הרצועות הצידיות, MCL ו-LCL)
רצועות אלו מייצבות את הברך מפני תנועות לצדדים, והבדיקה נעשית בישור מלא ובכיפוף של 30 ושל 90 מעלות.
- מבחן עומס ולגוס (Valgus Stress Test): בודק את הרצועה הצידית הפנימית (MCL), והרופא מפעיל לחץ מחלקו החיצוני של הברך כלפי פנים.
- מבחן עומס ורוס (Varus Stress Test): בודק את הרצועה הצידית החיצונית (LCL), והרופא מפעיל לחץ מחלקו הפנימי של הברך כלפי חוץ.
בדיקות לתזוזה קדימה ואחורה
בדיקות אלו בודקות אם השוק גולש קדימה או אחורה ביחס לירך, והן נעשות בכיפוף של 30 ושל 90 מעלות.
- מבחן מגירה קדמי (Anterior Drawer Test): הרופא מושך את השוק קדימה, כמו פתיחת מגירה.
- מבחן מגירה אחורי (Posterior Drawer Test): הרופא דוחף את השוק לאחור.
מי קובע את האחוזים
זהות הגורם שקובע את האחוזים תלויה באיך קרה האירוע, ולכן נפרט את המסלולים השונים.
תאונת עבודה. הנכות נקבעת בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי. על ההחלטה אפשר לערער לוועדה לעררים, ובשאלה משפטית אפשר לפנות לבית הדין. אצל מי שעבר החלפת ברך, רוב המחלוקת אינה סביב האחוז אלא סביב שאלה שקודמת לו: האם הניתוח נבע מהעבודה, או מהשחיקה הטבעית של הברך עם השנים. כדי שהאירוע יוכר בכלל כתאונת עבודה, כדאי להכיר את הדרך להכרה בתאונת עבודה מול הביטוח הלאומי.
ברך שנשחקה בעבודה במשך שנים ולא באירוע אחד. כאן ההליך מתנהל בשני שלבים. קודם נקבעות העובדות: מה עושים בעבודה, באיזו תדירות ולכמה זמן. אחר כך מומחה רפואי שמינה בית הדין קובע אם יש קשר בין העבודה לפגיעה. עובד שעלה וירד ממדרגת משאית מאות פעמים ביום במשך כמעט שלושה עשורים הצליח להוכיח את העובדות, והשאלה הרפואית נשלחה למומחה. עובדת ניקיון שנמצאה אצלה שחיקה בברך אחת בלבד, בלי דפוס שמתאים לעבודה בכיפוף ברכיים, ראתה את תביעתה נדחית. נכון להיום הסיכויים בשלב הרפואי אינם ברורים, והם תלויים במומחה, בתלונות, בתיעוד הרפואי ובאופי הפגיעה. במחלת מקצוע ובמיקרוטראומה אין מועד להגשת תביעה, כי מגישים כשהמחלה מתגלה, גם בגיל פנסיה. בתאונת עבודה אחת המועד הוא 12 חודשים מהפגיעה.
תאונת דרכים שאינה תאונת עבודה. הנכות נקבעת על ידי מומחה אורתופד שמינה בית המשפט, והוא משתמש בטבלת הנכויות כמדד אבל אינו מחויב לה. בסיפור הראשון, ההחלפה שכבר בוצעה הייתה חלק מהנימוק לאחוז. ההליך מול חברת הביטוח או מול קרנית מתנהל לפי כללים משלו, שמפורטים בעמוד על תאונות דרכים.
כשהבעיה נגרמה בניתוח ההחלפה עצמו. אם הברך נפגעה בגלל הניתוח, למשל משתל שלא יושב נכון, גיד שנקרע במהלך הניתוח או ברך שאינה יציבה אחריו, המסלול הוא תביעת רשלנות רפואית ולא הליך לקביעת נכות מעבודה. לא מספיק שהתוצאה רעה, וצריך להוכיח שהצוות הרפואי סטה מהמקובל ושהסטייה היא שגרמה לנזק, ולרוב נעשה זאת בחוות דעת של מומחה רפואי. סיבוכים מסוימים בהחלפת ברך קורים גם כשהניתוח בוצע כראוי, ותביעה מסוג זה נדחתה כשלא הוכחו התרשלות וקשר סיבתי. הנכות במסלול הזה נקבעת על סמך חוות דעת של מומחים רפואיים.
אירוע שהוא גם תאונת עבודה וגם תאונת דרכים. לפני שמתחילים, כדאי לברר באיזה מסלול התיק יתנהל, כי מזה נגזר מי יקבע את הנכות.
מה מעלה ומה מוריד את האחוזים
- טווח התנועה בפועל ואופן קליטת השתל. כל מדרגה של מעלות מזיזה את האחוז, וברך שהשתל נקלט בה היטב ומתכופפת כמעט עד הסוף תקבל פחות מברך שבה התנועה נשארה מוגבלת או שהשתל לא יציב.
- פגיעה עצבית אחרי הניתוח. פגיעה בעצב אחרי החלפת ברך היא סיבוך ידוע, והיא עשויה להשפיע על התפקוד ועל הנכות ולכן כדאי לשלול אותה או לתעד אותה.
- ניתוחים שנכשלו או סיבוכים. שלושה ניתוחים לפני ההחלפה, כמו בסיפור הראשון, מחזקים את התמונה של ליקוי מתמשך, ופגיעה שמחייבת כמה ניתוחים שייכת בדרך כלל לקטגוריה של תביעות נפגעי גוף קשים.
- צלקות. צלקות מכאיבות, רגישות או מכוערות מקנות בדרך כלל נכות נפרדת, ולפי הטבלה נקבעים 10% לצלקת מכאיבה או מכערת ו-20% לצלקות נרחבות באזורים מרובים.
- מקצוע וגיל. הוועדה רשאית להגדיל את האחוז שנקבע בטבלה עד מחצית ממנו, בהתחשב במקצוע ובגיל, ואם הנכות שבטבלה נמוכה מ-20% האחוז אחרי ההגדלה לא יעלה על 19%.
- שחיקה קודמת. ברך שהייתה שחוקה לפני הפגיעה מעלה שאלה כמה מהנכות קשורה לאירוע ולא לשחיקה.
- הניתוח עוד לא בוצע. מומחים כותבים לפעמים שהחלפת ברך עתידית צפויה ושהיא תוסיף כשלושים אחוזי נכות, וכשאין בידי המומחה נתונים מספיקים לקבוע זאת כבר עכשיו, בית המשפט לא מוסיף את האחוזים מראש אבל הוא שוקל את ההחלפה בנכות התפקודית, בהפסד כושר ההשתכרות העתידי ובהוצאות הצפויות.
מה לעשות ולהכין, ומה מכשיל
- לאסוף את כל התיעוד: סיכומי הניתוחים, צילומים וסריקות לפני ואחרי, ותיעוד הפיזיותרפיה.
- לבקש מהרופא לרשום את טווח התנועה במעלות, ולא רק “תנועה מוגבלת”, כי זה המספר שהוועדה מחפשת.
- לדווח על התלונות בכל ביקור רפואי. תלונה שלא נרשמה מוקדם נראית אחר כך כאילו לא הייתה.
- לתאר את העבודה במדויק. אם נפגעה ברך אחת, אל תתארו עבודה שמעמיסה על שתי הברכיים באופן שווה, כי תיאור עובדתי מדויק הוא הבסיס לכל ההליך.
- לבקש מהמומחה להתייחס גם להגבלת התנועה וגם לעובדה שבוצעה החלפה, כך שתתקבל תמונה מלאה.
- לא להניח שהחלפה עתידית יוצרת אחוזים בפני עצמה, ולכן כדאי לבקש שתילקח בחשבון בהערכת הפסד כושר ההשתכרות.
אילו בדיקות ואילו רופאים מחזקים את התיק
- אורתופד מומחה לברך. הוא הגורם המרכזי, וכדאי שירשום בכל ביקור את טווח התנועה במעלות, את יציבות הברך ואת מה שנמצא בבדיקה, ושיהיה בידיכם סיכום הניתוח ותיעוד המעקב אחריו.
- צילומי רנטגן. מראים את מיקום השתל ואת יציבותו, ויעזרו להשוות בין המצב לפני הניתוח לבין המצב אחריו.
- CT. כשיש חשד לבעיה בשתל או בעצם שאינה ברורה בצילום, למשל חוסר יישור של רכיבי השתל, התרופפות או שברי צמנט.
- MRI. לבדיקת הרקמות הרכות סביב הברך כשיש חשד לפגיעה בהן, ובברך עם שתל מתכתי הבדיקה מתבצעת בהתאם להנחיית הרופא.
- EMG (בדיקת הולכה עצבית) ורופא נוירולוג. כדי לוודא שאין פגיעה עצבית, שכן פגיעה בעצב אחרי החלפת ברך, למשל בעצב הפרונאלי שמתבטאת בצניחת כף הרגל, היא סיבוך ידוע, וכדאי לשלול אותה או לתעד אותה.
- פיזיותרפיסט או רופא שיקום. תיעוד של טווח התנועה לאורך חודשים מראה אם המצב התייצב.
ההחלטה אילו בדיקות לבצע והאם יש בהן צורך היא של האורתופד המטפל, ולכן מומלץ להתייעץ איתו לפני כל בדיקה.
שאלות ותשובות
האם אפשר לקבל נכות אם הברך הייתה שחוקה לפני?
אפשר, אבל זה הנושא שבו המחלוקת הגדולה ביותר. יש מקרים ששחיקה מתקדמת הובילה לדחיית התביעה, ויש מקרים שנקבעה בהם תשתית עובדתית והשאלה הרפואית נשלחה למומחה. אין הבטחת תוצאה, והתשובה תלויה בתיעוד, במנגנון ובמומחה.
מה ההבדל בין נכות מעבודה לנכות כללית בברך?
נכות כללית היא תחום אחר עם תקנות אחרות, ולכן אחוז שנקבע שם לברך מלאכותית אינו אומר מה ייקבע בנכות מעבודה.
האם החלפת ברך עתידית מוסיפה אחוזים?
לא בהכרח, שכן אזכור שלה בחוות דעת עוזר אבל אינו מבטיח אחוזים נוספים, והיא נשקלת בעיקר בהפסד כושר ההשתכרות.
אפשר לערער על האחוז שנקבע?
בתאונת עבודה אפשר לערער לוועדה לעררים, וכדאי להגיע לערעור עם מדידה עדכנית של טווח התנועה.
האם סיבוך אחרי ניתוח החלפת ברך הוא רשלנות רפואית?
לא בהכרח, כי סיבוכים מסוימים קורים גם כשהניתוח בוצע כראוי, ובתביעה מסוג זה צריך להוכיח שהצוות סטה מהמקובל ושהסטייה גרמה לנזק. תביעה נדחתה כשלא הוכחו התרשלות וקשר סיבתי.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
תביעה לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה יש לכם 12 חודשים מהפגיעה להגיש תביעה, ובמחלת מקצוע ובמיקרוטראומה אין מועד להגשה.
אם מדובר בתאונת דרכים או תביעת רשלנות רפואית או תביעה נגד המעסיק בבית המשפט יש לכם 7 שנים להגיש את התביעה.
לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי
