תאונת עבודה: פציעה בעין שקשה לקרוא

בואו נדבר רגע על השנייה הזאת. השנייה האחת והיחידה שמשנה הכל.

אתם במשמרת, עובדים כרגיל, אולי מרתכים, אולי חותכים עץ, אולי מתעסקים עם חומרים כימיים. הכל שגרתי.

ואז – פלאק. משהו קטן, זעיר, לפעמים כמעט בלתי נראה, עף לכם ישר לתוך העין.

הכאב חד. העין דומעת בטירוף. ראייה מטושטשת. לחץ מטורף.

באותו שבריר שנייה, הראש מתחיל לרוץ: “אני אראה שוב כרגיל? איך אני אחזור לעבוד? מי ישלם את המשכנתא אם אני אשב בבית עכשיו חודשיים?”

ולצערי הרבה פעמים אתם בוחרים בטעות ולא מדווחים למעסיק ולא פונים לקבל טיפול רפואי.

אם הגעתם לכאן, כנראה שאתם או מישהו קרוב אליכם חוויתם בדיוק את הרגע הזה – תאונת עבודה של פציעה בעין עקב חדירת גוף זר.

מהניסיון של משרדנו, שמלווה נפגעי גוף כבר משנת 2006, תאונות עין הן מהתאונות המלחיצות ביותר שיש.

אבל, ויש פה אבל גדול – יש מערכת שלמה שאמורה לעטוף אתכם עכשיו, לדאוג לכם רפואית, ולפצות אתכם כלכלית.

בואו נצלול פנימה ונעשה סדר, שלב אחרי שלב, בשפה ברורה ובגובה העיניים.

1. השעות הראשונות: איך טעות קטנה יכולה לעלות לכם הרבה כסף?

קרה האירוע. יש לכם משהו בעין. מה עכשיו?

קודם כל ולפני הכל – בריאות. טסים למיון הקרוב או לרופא עיניים. לא מחכים “שזה יעבור מחר”. בענייני עיניים, זמן שווה ראייה.

אבל פה נכנס הטיפ המשפטי הראשון שלי אליכם, והוא קריטי.

הסיפור שאתם מספרים לרופא שווה זהב

כשאתם מגיעים למיון, הרופא שואל “מה קרה?”.

רוב האנשים בלחץ ובכאב פשוט אומרים: “כואבת לי העין, נכנס לי משהו”.

טעות!

מבחינת המוסד לביטוח לאומי ומבחינת חברות הביטוח (ואנחנו נדבר עליהן בהרחבה תכף), מה שלא כתוב בדו”ח הרפואי הראשון – לא קרה.

אתם חייבים לוודא שהרופא כותב בדיוק, אבל בדיוק, שזה קרה בזמן העבודה.

“נכנס לי שבב ברזל לעין בזמן שחתכתי צינור במפעל“.

“השפריץ לי חומר ניקוי בזמן שניקיתי את המשרד“.

התיעוד הראשוני הזה (אנחנו קוראים לו בעגה המשפטית “אנמנזה”) הוא עמוד התווך של התיק שלכם.

התעוד הרפואי הראשוני מבסס את התביעות העתידיות שלכם.

2. סוד קטן על הצד השני (ולמה כדאי לכם להקשיב לי)

לפני שנמשיך עם מה עושים, אני רוצה לשים את הקלפים על השולחן.

כיום, משרדנו הוא “One Stop Shop” שמייצג אך ורק נפגעים. ליווי מלא עד הפיצוי.

אבל זה לא תמיד היה ככה.

במשך 17 שנים, הייתי בצד השני. עבדתי עבור חברות הביטוח. כשכיר, כשותף, וכבעלים של משרד.

אני ישבתי בחדרים הסגורים שבהם מחליטים כמה לשלם לכם, או יותר נכון – איך לשלם לכם כמה שפחות.

אני מכיר את כל הטריקים, את כל השטיקים, ואת כל תירוצי ה”למה לא מגיע לו” שחברות הביטוח ממציאות.

עכשיו? אני משתמש בכל הידע הזה, בכל הניסיון הזה, אך ורק בשבילכם. הצד של הנפגעים.

אז כשאני אומר לכם שחברת הביטוח תחפש את התיעוד הראשוני הזה מהמיון – אני אומר לכם את זה כי פעם, אני בעצמי חיפשתי שם חורים כדי להפיל תביעות. אל תתנו להם את התענוג הזה.

3. ביטוח לאומי: איך הופכים את הבירוקרטיה לכסף בחשבון?

אוקיי, טופלנו רפואית. הוציאו את הגוף הזר. אולי יש שריטה בקרנית (קורניאה), אולי נזק חמור יותר.

התחנה הראשונה שלנו בעולם הפיצויים היא המוסד לביטוח לאומי.

למה? כי זו תאונת עבודה. ובתאונת עבודה, ביטוח לאומי הוא הכתובת הראשונה וזו שמשלמת לכם הכי מהר.

שלב א’: דמי פגיעה (ב.ל. 211 תביעה להכרה ודמי פגיעה) – המשכורת החלופית שלכם

אי אפשר ללכת לעבוד עכשיו, נכון? העין חבושה, אתם רגישים לאור, שמים טיפות כל שעתיים.

אתם זקוקים ל”תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה” מרופא קופת החולים שלכם.

התעודה הזו היא הבסיס לתביעת “דמי פגיעה”.

ביטוח לאומי אמור לשלם לכם כ-75% מהמשכורת הממוצעת שלכם בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, למשך עד 91 ימים שבהם אתם יושבים בבית.

זה לא פיצוי על הסבל, זה פשוט כדי שתוכלו לקנות במכולת בזמן שאתם מחלימים.

טיפ חשוב – לרוב תעודה רפואי לנפגע בעבודה מונפקת על ידי רופא המשפחה שרשאי לכתוב ימי מחלה מיוחדים לתאונות עבודה עד לשלושה חודשים.
מעבר לזה חשוב לקבוע ולתאם תור לרופא תעסוקתי בקופת החולים.

שלב ב’: הוועדה הרפואית (ב.ל. 200 – תביעה לנכות)- המאני טיים

אחרי שנגמרים דמי הפגיעה (או אם חזרתם לעבודה קודם אבל נשאר לכם נזק), אנחנו מגישים תביעה ל”קביעת דרגת נכות מעבודה”.

כאן זה נהיה מעניין ומורכב יותר.

מזמנים אתכם לוועדה רפואית. מולכם יושב רופא עיניים של ביטוח לאומי.

מהניסיון של משרדנו, ועדות רפואיות יכולות להיות חוויה מלחיצה. אתם נכנסים לחדר קטן, כמה אנשים מסתכלים ובחונים אתכם, וצריך להסביר תוך שלוש דקות איך החיים שלכם השתנו.

איך קובעים את אחוזי הנכות בעין?

• חדות ראייה: כמה טוב אתם רואים עכשיו לעומת פעם? כל ירידה בראייה שווה אחוזים.
• שדה ראייה: האם שדה הראייה שלכם הצטמצם? זה קריטי במיוחד למי שנוהג או עובד עם מכונות.
• נזק אסתטי: לפעמים הגוף הזר משאיר צלקת הנראית לעין, או גורם לעין דומעת באופן כרוני. גם על זה מגיע פיצוי.
• פוטופוביה: רגישות קיצונית לאור כתוצאה מהפגיעה.

אנחנו לא נותנים ללקוחות שלנו ללכת לבד לוועדות האלה. אנחנו מכינים אתכם, נכנסים איתכם, ומדברים בשמכם את השפה המשפטית-רפואית שהוועדה מבינה.

שלב ג’: ערעור על הוועדות הרפואיות

שלב קריטי ביותר, שאז אנחנו מפנים אתכם למומחה עיניים מטעמנו שנותן חוות דעת רפואית משפטית איתה אנחנו מערערים על קביעות המוסד לביטוח לאומי.
יתכנו כמובן מקרים שהמומחה שלנו יסכים עם קביעת רופאי הוועדה הרפואית אך מקרה שכזה הוא חריג.

4. תביעת נזיקין (נזקי גןף) נגד המעסיק: פה נמצא הכסף הגדול באמת

הרבה אנשים חושבים שאחרי ביטוח לאומי, הסיפור נגמר. ממש לא!

ביטוח לאומי הוא רק רשת הביטחון הבסיסית. הוא לא מפצה אתכם על עוגמת הנפש, על הכאב האמיתי, ועל כל הפסדי ההכנסה העתידיים.

אם התאונה קרתה בגלל רשלנות של המעסיק או צד שלישי אחר, אנחנו מגישים תביעה נזיקין בבית המשפט נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו (ביטוח חבות מעבידים).

מה נחשב לרשלנות מעסיק בחדירת גוף זר לעין?

בתי המשפט בישראל מחמירים מאוד עם מעסיקים. חובת הזהירות של המעסיק היא עצומה.

הנה כמה דוגמאות קלאסיות שבהן המעסיק יצטרך לפתוח את הארנק (או יותר נכון, חברת הביטוח שלו):

• לא סיפקו משקפי מגן: הדבר הכי בסיסי. עבדתם עם דיסק? ריתכתם? אם לא היו משקפי מגן זמינים ותקינים – המעסיק אחראי.
• היו משקפיים, אבל לא אכפו את השימוש: זה לא מספיק שהמעסיק זרק משקפי מגן בארון. הוא חייב לוודא שאתם מרכיבים אותם! אם מנהל העבודה ראה אתכם עובדים בלי משקפיים ולא עצר אתכם – זו רשלנות שלו.
• מכונה לא תקינה: מגן שבבים שהיה חסר על המכונה, תקלה טכנית שגרמה לחלק לעוף.
• חוסר הדרכה: האם העבירו לכם הדרכת בטיחות מסודרת על הסכנות של חדירת גוף זר? יש רישום של זה? (לרוב אין, וזה קלף מנצח עבורנו).

5. “אבל לא שמתי משקפי מגן, זו אשמתי!” – האמנם?

אני שומע את זה כל כך הרבה מלקוחות שיושבים אצלי במשרד. הם מרגישים אשמים.

“בנו, היו לי משקפיים על הראש, אבל היה חם והזעתי אז הורדתי אותם לשנייה, ובדיוק אז עף לי השבב לעין. הלך עליי, נכון?”

אז זהו, שממש לא הלך עליכם.

במשפט הישראלי יש מושג שנקרא “אשם תורם”. זה אומר שבית המשפט בודק האם גם לכם יש חלק באשמה.

אבל, וזה אבל ענק – בתאונות עבודה, בתי המשפט נוטים להקל מאוד על העובדים ולהחמיר עם המעסיקים.

הגישה היא שהעובד מרוכז בעבודה שלו, בלהספיק את המכסה, בלחץ של הבוס. לכן, גם אם עשיתם טעות, ברוב המקרים זה לא יבטל את התביעה שלכם. אולי יפחיתו מעט מהפיצוי הסופי, אבל עדיין מדובר בסכומי כסף משמעותיים מאוד שנועדו להבטיח את העתיד שלכם.

6. איך באמת מחשבים את הפיצוי? המספרים שמאחורי הקלעים

פיצוי על פגיעה בעין יכול לנוע בין עשרות אלפי שקלים למיליוני שקלים. הכל תלוי בנסיבות.

איך אנחנו, עורכי הדין, יחד עם השופטים, מחשבים את זה? הנה הנוסחה בגדול:

הפסדי שכר לעבר ולעתיד

כמה כסף הפסדתם מהיום שנפצעתם ועד היום? וכמה תפסידו בעתיד?

אם אתם רתכים מקצועיים, ופגיעה בראייה לא מאפשרת לכם לרתך יותר באופן מדויק, תצטרכו להחליף מקצוע. מי ישלם על ההפרש במשכורת? חברת הביטוח.

הפסדי השכר לעבר ולעתיד מתבססים על הגיל שלכם, על המשכורת שלכם וכמובן על שיעור הנכות שתיקבע לכם.

כאב וסבל (עוגמת נפש)

עיניים זה אחד האיברים הכי רגישים בגוף האדם.

החרדה מאיבוד ראייה, הטיפולים המציקים, הניתוחים (אם נדרשו), והחיים עם עין פגועה – כל אלה שווים כסף. הרבה כסף.

בשביל לקבל פיצוי משמעותי ברכיב הכאב וסבל צריך להוכיח נזק אמיתי, שיקום משמעותי וטמבע הדברים ככל שהפגיעה קשה יותר כך הפיצוי יהיה גבוה יותר.

הוצאות רפואיות ועזרת צד ג’

נזקקתם לעזרה מהאישה? מהבעל? הילדים הסיעו אתכם לטיפולים כי אסור לכם לנהוג? קניתם משקפיים מיוחדים? טיפות עיניים יקרות שלא בסל?

כל קבלה כזו נכנסת לתיק. אנחנו לא משאירים שקל על הרצפה.

אז תשמרו את כל הקבלות שיש לכם ויהיו לכם כדי שנוכל לתבוע את הנזק המיוחד שלכם (הכוונה לנזק לעבר שמחייב הוכחה בפועל).

7. נבחרת המומחים: למה אתם חייבים את הרופאים הטובים ביותר לצידכם?

חברת הביטוח לא תפתח את הארנק רק כי אני, עורך הדין, אומר שמגיע לכם.

היא צריכה הוכחות רפואיות.

וכאן נכנס היתרון העצום של משרד שמייצג כ”One Stop Shop”.

מהניסיון של משרדנו, חוות דעת של מומחה רפואי היא פעמים רבות מה שמכריע את התיק.

אנחנו עובדים בליווי טובי המומחים הרפואיים בישראל בתחום רפואת העיניים (אופתלמולוגיה).

כשאנחנו שולחים אתכם למומחה שלנו, הוא יודע בדיוק אילו בדיקות לעשות, איך לנסח את חוות הדעת, ואיך לקשור מבחינה רפואית ומשפטית בין שבב הברזל שעף לכם לעין, לבין הירידה בראייה שאתם חווים עכשיו.

וזכרו – חברת הביטוח תביא מומחה מטעמה. מומחה שמקבל מהם כסף כדי להגיד ש”הכל בסדר, הנזק מינימלי, והוא בכלל היה צריך משקפיים עוד לפני התאונה”.

אנחנו יודעים איך לחקור את המומחים האלה בבית המשפט ואיך לחשוף את האמת.

8. מילה על שכר טרחה

הרבה פעמים אנשים חוששים לפנות לעורך דין כי הם חושבים: “אין לי כסף עכשיו לשלם מראש על משפטים ובלגן, אני גם ככה בחל”ת בגלל העין”.

אצלנו במשרד, הגישה היא שונה לחלוטין.

שכר הטרחה תלוי תוצאה והצלחה. ברגעים הקשים שלכם אנחנו לא גובים דמי פתיחת תיק.

זה אומר שאנחנו באותה סירה. אנחנו לא מרוויחים אגורה עד שאתם לא מקבלים את הפיצוי שלכם. זה מבטיח שאנחנו נילחם עבורכם כמו אריות, כי ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו.

---

9. שאלות ותשובות שיעשו לכם קצת סדר בראש

במהלך השנים, נשאלתי כמעט כל שאלה אפשרית בנושא. ריכזתי עבורכם את השאלות הנפוצות ביותר שאני מקבל מלקוחות שיושבים אצלי במשרד עם רטייה על העין:

ש: נכנס לי רק קצת חול לעין באתר הבנייה, הרופא אמר שזו רק שריטה קטנה. שווה בכלל לתבוע?

ת: בהחלט כדאי לבדוק! שריטה בקרנית (ארוזיה) יכולה לפעמים להחלים תוך ימים, אבל לפעמים היא משאירה צלקת מיקרוסקופית שגורמת לסנוור או לטשטוש קל. גם נכות של 0% או 5% בביטוח לאומי יכולה להוות בסיס לפיצוי יפה מחברת הביטוח של המעסיק.
לא מחליטים מראש – בודקים!

ש: כמה זמן לוקח כל התהליך הזה של התביעה?

ת: בואו נהיה כנים, הליכים משפטיים הם לא ספרינט, הם מרתון. תביעה בביטוח לאומי יכולה לקחת מספר חודשים עד שנה. תביעה נגד המעסיק יכולה לקחת גם שנתיים-שלוש. אבל החדשות הטובות הן שאנחנו עושים את כל העבודה הקשה בזמן שאתם  עושים מאמצים כדי לחזור לשגרה שלכם.

ש: אם אני אתבע את המעסיק שלי על הפציעה בעין, הוא יפטר אותי?

ת: זה פחד מאוד טבעי ומובן. אבל חשוב להבין: אתם לא באמת לוקחים כסף מהכיס של המעסיק. אתם תובעים את חברת הביטוח שלו! בשביל זה הוא משלם פרמיות כל חודש. רוב המעסיקים מבינים את זה ורוצים שהעובד שלהם יקבל את מה שמגיע לו דרך הביטוח.

ש: הראייה שלי חזרה ל-100%, אבל נשארה לי צלקת קטנה בעין שרואים מקרוב. מגיע לי משהו?

ת: כן! נזק אסתטי, בטח באזור הפנים והעיניים, מוכר כפגיעה לכל דבר. ביטוח לאומי יכול לקבוע אחוזי נכות פלסטית, וזה שווה כסף.

ש: התאונה קרתה כשהייתי עצמאי, לא שכיר. נכנס לי מסמר לעין כשהתקנתי פרגולה אצל לקוח. מה הזכויות שלי?

ת: כעצמאי, אתה עדיין מבוטח בביטוח לאומי (כל עוד שילמת מקדמות כחוק). אתה זכאי לדמי פגיעה ולאחוזי נכות בדיוק כמו שכיר.
בנוסף, אם יש לך פוליסות ביטוח פרטיות (תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה), אנחנו נתבע גם אותן עבורך.

ש: עבר כבר חודש מהתאונה ולא דיווחתי בעבודה שזה קרה שם. מאוחר מדי?

ת: זה מקשה, אבל ממש לא אבוד. נצטרך לאסוף ראיות – אולי שלחת הודעת וואטסאפ לאשתך מיד אחרי? אולי חבר לעבודה ראה? אנחנו מומחים בבניית הפאזל מחדש.
הטיפ הכי טוב הוא: דיווח בזמן אמת חוסך הרבה כאב ראש.

ש: האם אני חייב ללכת לוועדות הרפואיות של חברת הביטוח?

ת: חברת הביטוח של המעסיק (הנתבעת) רשאית לדרוש שתיבדקו על ידי רופא מטעמה. זה חלק מהליך משפטי תקין. אבל אתם לעולם לא הולכים לשם לבד וללא הכנה. אנחנו מנחים אתכם בדיוק מה להגיד ואיך להתנהג כדי שהרופא שלהם לא יצליח “להקטין” את הפגיעה שלכם.

---

רגע לפני סיום – תרימו ראש, יש פתרון

פציעה בעין, במיוחד חדירת גוף זר שהגיעה משום מקום, היא אירוע מטלטל. היא פוגעת בביטחון העצמי, ביכולת להשתכר, ולפעמים גם בשמחת החיים.

אבל חשוב לי שתדעו – אתם לא צריכים לעבור את זה לבד, ואתם בטח לא צריכים לצאת מזה קירחים מכאן ומכאן.

החוק הישראלי נועד להגן עליכם בדיוק במצבים כאלה.

המערכת אולי נראית גדולה, מסורבלת, ולפעמים קצת מאיימת, אבל כשמגיעים אליה עם הכלים הנכונים, עם ידע מבפנים, ועם גישה של ליווי צמוד עד הניצחון – המערכת הזו תשלם, ובגדול.

אנחנו כאן כדי לדאוג שאתם תתרכזו רק בדבר אחד: בהחלמה שלכם, ובחזרה לשגרת החיים הטובה ביותר שאפשר.

את כל המלחמות, הטפסים, הוועדות, והמשא ומתן מול חברות הביטוח – תשאירו לנו.

לשרותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי