מה זה רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר ישנם מצבים בהם אדם מפר את חובת הזהירות כלפי אדם אחר, וזה קורה ע”י מחדל או מעשה כלשהו שחורגים מהסטנדרט של התנהגות “אדם סביר”, ורק כאשר ההתנהגות הזאת גרמה לנזק.
במידה וההתנהגות של האדם שחרג מחובת הזהירות גורמת לנזק, נוצר “קשר סיבתי”.
במידה ולא יתאפשר לקשר בין הנזק להתנהגות הרשלנית, לא תהיה רשלנות.
מהי רשלנות רפואית בהריון?
החוק אינו מגדיר מפורשות את התרשלות הרפואית בהריון, אך כן נקבעו מבחנים כלליים בנוגע לרשלנות.
רשלנות בהריון מתייחסת למצבים בהם הגורמים המטפלים באישה הרה במהלך ההריון, מפרים את חובת הזהירות, ועקב הפרה זו בני הזוג אינם יודעים כי בריאות העובר אינה תקינה.
גורמים אלו יכולים להיות רופאי נשים, רופאים מומחים, אחיות או כל גורם מטפל.
דוגמאות לרשלנות רפואית בהריון
מאחר ולטיפול הרפואי במהלך ההריון יש היבטים רבים, כך גם ההתרשלות לגביו יכולה להתבטא במגוון אופנים.
רשלנות זו עלולה לגרום לנזקים חמורים, ולרבות אי איתור מומים חמורים בעובר או תסמונות גנטיות קשות.
במקרים חמורים וקשים במיוחד, הרשלנות הרפואית בהריון אף עלולה להביא חלילה למות העובר ו/או מות האם ההרה.
להלן מספר דוגמאות לרשלנות רפואית במהלך ההריון.
- רשלנות רפואית לגבי תהליך מעקב ההריון
מעקב הריון נועד להבטיח שההריון מתנהל באופן תקין, וללא פגיעה בבריאותם של העובר והאם ההרה.
במסגרת מעקב ההריון יש לבצע בדיקות שוטפות וקבועות, בשלבים שונים, וזאת על מנת לאתר קיום בעיות רפואיות אצל האם ההרה ו/או בעובר.
רוב הבדיקות כלולות בסל הבריאות, אך ישנן גם בדיקות שאינן כלולות בו, ויש לממן אותן באופן פרטי.
הבדיקות לגבי האם ההרה נועדו לשמור על בריאותה (וכפועל יוצא מכך – גם על בריאות העובר), וכן לגלות האם יש אולי חשש להריון בסיכון כגון סכרת הריון, רעלת הריון, וכדומה.
בדיקות אלו כוללות בדיקות משקל, לחץ דם, ובדיקות מעבדה (דם ושתן).
הבדיקות לגבי העובר נועדו לבדוק קיומם של מומים ותסמונות גנטיות, או חוסר התפתחות תקינה שלו. בדיקות אלו כוללות בדיקות אולטרא סאונד, סקירת מערכות, בדיקת שקיפות עורפית, חלבון עוברי, העמסת סוכר, בדיקות סקר גנטי, בדיקות מי שפיר/סיסי שליה, ועוד.
במקרים חמורים, בהם מתגלים מומים קשים שהינם חשוכי מרפא ואשר עלולים לפגוע קשות בבריאותו של העובר, רווחת חייו, או תוחלת חייו, יש להמליץ להורים גם לשקול את אפשרות הפסקת ההריון.
הרשלנות לגבי בדיקות מעקב ההריון יכולה להתבטא באי הפניה לביצוע הבדיקות הרלוונטיות (בין אם הן כלולות בסל הבריאות ובין אם לאו), ביצוע רשלני של הבדיקות, פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקות, אי הפניה להמשך בירור מעמיק בעקבות ממצאי הבדיקות הראשוניות, אי מתן טיפול מתאים בממצאי הבדיקות, ועוד. - רשלנות רפואית לגבי טיפול בבעיות שנוצרות תוך כדי ההריון
ישנם מקרים בהם עלולות להיגרם במהלך ההריון בעיות שונות, כגון מצוקה עוברית, היפרדות שליה, כריכת חבל הטבור סביב העובר, וכדומה. מדובר בבעיות שעלולות להיות מסוכנות מאד ולפגוע קשות בעובר, ובמקרים חמורים אף להביא למותו.
לפיכך, חיוני לאתר בעיות אלו מבעוד מועד, ולטפל בהן במהירות האפשרית.הרשלנות לגבי הטיפול בבעיות אלו עלולה להתרחש בעיקר נסיבות בהן הצוות הרפואי התעלם מסימנים אשר מעידים על קיומן של בעיות אלו, לרבות סימנים שהופיעו במוניטור העוברי, ולא מיהר לטפל בהן במהירות הראויה.
- רשלנות רפואית לגבי מתן הנחיות לאם לשמירה במהלך ההריון
הרשלנות בהריון יכולה גם להתבטא באי מתן הנחיות לאם ההרה שעליה להקפיד עליהן במהלך ההריון, כדי שלא לפגוע בבריאותה ו/או בבריאות העובר.מדובר בהנחיות כגון חובת הימנעות מצריכת ניקוטין, אלכוהול, וסמים, חובת נטילת תוספי מזון חיוניים כגון חומצה פולית, הימנעות מפעילות גופנית מאומצת יתר על המידה, ועוד.
- רשלנות רפואית לגבי מתן תרופות לאם ההרה
כשם שהאם ההרה צריכה להימנע מצריכת חומרים מסוכנים כגון ניקוטין, אלכוהול, וסמים, כך גם עליה להימנע מנטילת תרופות שעלולות להזיק לעובר.זאת מאחר שהתרופות חודרות אף הן לעובר דרך השליה ועלולות לפגוע בהתפתחותו ואף לגרום לו למומים קשים מולדים.
זו גם הסיבה מדוע על גבי אריזות התרופות ותוספי התזונה השונים מופיעה בדרך כלל אזהרה קבועה לנשים בהריון (או מניקות) אשר אוסרת על השימוש בהן במהלך ההריון, או מציינת שיש להתייעץ עם רופא לגבי השימוש בהן במהלך ההריון.
לפיכך, הרשלנות בהקשר זה יכולה להתרחש במידה והרופא רשם לאם ההרה תרופה שאינה מתאימה לה או שהוא נתן לה ייעוץ שגוי לגבי נטילת תרופה כלשהי במהלך ההריון.
איך להוכיח תביעת רשלנות רפואית בהריון?
תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון, בצד תביעות הרשלנות בלידה, נחשבות לתביעות בעלות שכיחות גבוהה במסגרת תחום הרשלנות הרפואית.
הנזקים שיכולים להיגרם עקב עילת רשלנות בהריון מתבטאים לרוב בלידת תינוקות בעלי מומים מולדים קשים, כגון פיגור שכלי, שיתוק מוחין, תסמונת דאון, מחלות גנטיות ועוד.
כדי להוכיח תביעת רשלנות רפואית בהריון יש לעשות מספר דברים:
- לאסוף את כל החומרים הרפואיים שיכולים להיות רלוונטיים למעקב ההריון, כולל כרטיס מעקב הריון, תוצאות של בדיקות(אולטרסאונד, מעבדה,סקירות),תיק יילוד ותיק יולדת.
- אם היו הריונות קודמים יש לאסוף גם את המסמכים שלהם
- יש לפנות למומחה על מנת לבדוק ם יש אפשרות להגשת תביעה.
- במקרים מסויימים יכול להיות צורך בפנייה ליותר ממומחה אחד.
- במידה והמומחה סבור שהייתה רשלנות רפואית, הוא יכות חוות דעת רפואית שתהווה ביסוס לתביעה.
- לאחר מכן תוגש תביעה לבית המשפט.
ממה עלולה להתרחש רשלנות רפואית בהריון?
במהלך תקופת ההריון שלה, קיימים גורמים רפואיים שונים שמטפלים באשה ההרה, כגון רופא נשים – גניקולוג, רופא מומחה לבעיות פוריות, גנטיקאים, טכנאי אולטרא סאונד, וכדומה.
הרשלנות הרפואית בהריון יכולה להתבטא באופנים שונים לכל אורך תקופת ההריון, ובמיוחד בכל הקשור למעקב ההריון וטיפול בהריון בסיכון גבוה.
למעקב במהלך ההריון ישנן מספר מטרות.
ראשית, מעקב ההריון נועד לעקוב אחר התפתחות העובר על מנת לוודא שאכן המדובר בעובר בריא ותקין, להבדיל מעובר שלוקה במום מולד קשה.
במקרה כזה, יש להציע להורים לשקול את הפסקת ההריון, כדי למנוע לידה של תינוק שסובל מפגם מולד קשה, דבר שעלול לגרום לסבל רב ליילוד כמו גם לבני משפחתו.
בנוסף, המעקב גם נועד לזהות האם המדובר בהריון בסיכון גבוה, כגון במצבים של רעלת הריון או סכרת הריון, שאז יש לתת לאם ההרה טיפול רפואי מתאים כדי למנוע גרימת נזק לעובר ואף לאם עצמה.
כמו כן, מעקב ההריון נועד לעקוב אחר בריאותה הכללית של האשה ההרה, על מנת להבטיח שמצבה הבריאותי תקין וכי לא נגרם לה עצמה נזק כלשהו עקב ההריון.
כדי לבצע מעקב הריון, יש לבצע שורה של בדיקות תקופתיות מעת לעת.
מדובר בבדיקות שגרתיות כגון בדיקות דם, שתן ומשקל.
זאת לצד בדיקות ספציפיות, כגון בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת חלבון עוברי, סקירת מערכות מוקדמת ומורחבת, בדיקת מי שפיר ועוד.
לפיכך, עילות הרשלנות הרפואית בהריון יכולות להתבטא באי הפניית האם לבדיקות הריון, ביצוע רשלני של בדיקות מעקב ההריון, פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקות, אי מסירת תוצאות הבדיקות להורים או מסירת תוצאות הבדיקות ללא המלצות נלוות בדבר האפשרות להפסיק את ההריון, התעלמות מתסמינים שמעידים על גורמי סיכון לעובר ו/או לאם, היעדר בירור או בירור רשלני בדבר גורמי סיכון אצל משפחת הורי העובר, ועוד.
בכל המקרים הללו, אלמלא הרשלנות הרפואית, ניתן היה למנוע לידה של תינוק שסובל ממומים מולדים קשים.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בהריון ובלידה
1. מה ההבדל בין “טעות רפואית” לבין “רשלנות רפואית”?
לא כל תוצאה רפואית מאכזבת או כואבת נחשבת לרשלנות על פי חוק. טעות רפואית יכולה לקרות גם לרופא מקצועי שפעל לפי כל הפרוטוקולים, אך הנסיבות הובילו לתוצאה בלתי רצויה. לעומת זאת, רשלנות רפואית מתגבשת כאשר הרופא חרג מ”סטנדרט הזהירות הסביר”. במילים אחרות: האם רופא אחר, באותן נסיבות ובאותה רמת מומחיות, היה פועל אחרת ומונע את הנזק? אם התשובה היא כן, והרופא הנוכחי פעל בסטייה מהפרקטיקה המקובלת (למשל: לא הזמין בדיקה קריטית או התעלם מסימן אזהרה במוניטור), הרי שמדובר ברשלנות המקימה עילה לתביעה.
2. מהי עילת “הולדה בעוולה” ואיך היא קשורה לרשלנות בהריון?
“הולדה בעוולה” היא אחת העילות המרכזיות והמורכבות בתחום. היא מתייחסת למקרים בהם עקב רשלנות באבחון (כגון אי-גילוי מום בבדיקת אולטרסאונד או ייעוץ גנטי לקוי), נולד ילד עם מומים קשים. הטענה המשפטית במקרה זה היא שאלמלא הרשלנות, ההורים היו מקבלים את המידע המלא, פונים לוועדה להפסקת היריון, והילד לא היה נולד לחיים של סבל ומוגבלות קשה. הפיצוי בתביעות אלו נועד לכסות את העלויות האדירות של גידול הילד, הטיפולים הרפואיים והתמיכה לה הוא יזדקק לאורך כל ימי חייו.
3. האם ניתן לתבוע רשלנות גם אם הבדיקה שהוחמצה אינה בסל הבריאות?
בהחלט כן. על פי הפסיקה בישראל, חובת הגילוי של הרופא היא רחבה מאוד. גם אם בדיקה מסוימת (כמו בדיקת צ’יפ גנטי או סקירה מורחבת ספציפית) אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, מחובתו של הרופא ליידע את ההורים על קיומה, על חשיבותה ועל האפשרות לבצעה באופן פרטי. אם הרופא לא הציג בפני ההורים את כל האפשרויות הרלוונטיות ובדיעבד התגלה מום שהיה יכול להתגלות באותה בדיקה, זוהי עילה מובהקת לרשלנות רפואית בגין “היעדר הסכמה מדעת”.
4. עברו מספר שנים מאז הלידה, האם עדיין ניתן להגיש תביעה?
דיני ההתיישנות ברשלנות רפואית הם מורכבים. בתביעות של הורים בגין הוצאות גידול הילד (עילת “הולדה בעוולה”), תקופת ההתיישנות היא בדרך כלל 7 שנים מיום הלידה. עם זאת, במקרים של נזק שנגרם ליולדת עצמה, או בנסיבות מסוימות של נזק לילד, קיימים כללים המאפשרים הארכה. בגלל המורכבות של מועדי ההתיישנות, קריטי לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר כדי לא לאבד את הזכות לפיצוי בשל התיישנות טכנית.
5. מה המשמעות של “חוות דעת רפואית” בתיק כזה?
חוות דעת של מומחה רפואי היא עמוד השדרה של כל תביעת רשלנות. ללא חוות דעת חתומה על ידי רופא מומחה (למשל, גניקולוג בכיר או נוירולוג ילדים), בית המשפט לא יקיים את הדיון. המומחה צריך להסביר שלושה דברים:
היכן הייתה הסטייה מהנורמה הרפואית.
מהו שיעור הנזק (הנכות) שנגרם.
קיומו של קשר סיבתי – כלומר, להוכיח שהנזק נגרם ישירות בגלל הרשלנות ולא בגלל גורמים גנטיים או אקראיים אחרים שלא היו בשליטת הרופא.
6. האם מותר לי לדרוש את התיק הרפואי המלא מבית החולים?
חד משמעית כן. על פי חוק זכויות החולה, לכל מטופל (או לאפוטרופוס שלו) יש זכות מלאה לקבל את התיק הרפואי שלו, כולל רישומי אחיות, תוצאות מעבדה, צילומי הדמיה וסיכומי מחלה. איסוף החומר הרפואי הוא השלב הראשון והחשוב ביותר. לעיתים, חוסר ברישומים או “תיעוד חסר” מצד הצוות הרפואי עשוי אפילו לפעול לטובת התובע, כיוון שהוא מעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המוסד הרפואי.
רשלנות רפואית במהלך הלידה
אין צורך להכביר מילים ולהסביר עד כמה הליך הלידה הינו הליך רגיש ומורכב, הן בבחינה בריאותית-פיזיולוגית, והן מבחינה נפשית ורגשית, וזאת במיוחד כשמדובר בהריון “יקר” שהושג לאחר טיפולי הפרייה ממושכים ומורכבים.
יש גם לקחת בחשבון שכל לידה לכאורה עלולה להסתבך לפתע באופן בלתי צפוי ו/או בלתי נמנע, קל וחומר כשמדובר בלידות בסיכון גבוה.
לפיכך, חשוב מאד שהצוות הרפואי בחדר הלידה, הן הרופאים והן האחיות, יקפידו לנהל כראוי את מהלך הלידה, לעמוד על המשמר בכל הקשור לזיהוי ואבחון בעיות, ולטפל בהן במהירות האפשרית.
ניהול לא תקין של מהלך הלידה עלול להוות רשלנות רפואית, להלן מספר דוגמאות:
- התעלמות מסימני מצוקה שהופיעו אצל האם היולדת ו/או העובר, ולרבות בשל אי מתן תשומת לב למוניטור העוברי.
- ביצוע רשלני של מתן זריקת האפידוראל.
- בחירה שגויה בסוג הלידה, או ביצוע רשלני של סוג הלידה. סוגים אלו כוללים לידה נרתיקית רגילה, ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים).
- הפעלת כח מוגזם בעת חילוץ העובר מתעלת הלידה. למשל, משיכה חזקה מדי של ראש, כתף, או זרוע של העובר, שלרוב מתרחשת כאשר מדובר בעובר בעל משקל גבוה יחסית, עלולה לגרום לו לשיתוק על שם ארב, ואף לשבור את עצם הזרוע או עצם הבריח שלו.
- הותרת חלק מהשלייה בתוך הרחם. בדרך כלל, זמן קצר לאחר הלידה השליה נפלטת בשלמותה מהרחם. אולם, לעתים חלק ממנה עדיין נותר בדופן הרחם. מדובר בתופעה מסוכנת, שעלולה לפגוע בסיכוי היולדת להיכנס שוב להריון, ואף לעקרות. כדי למנוע זאת, על הצוות הרפואי לבצע בדיקה.
בכל מקרה בו קיים חשד לרשלנות רפואית בהריון ו/או בלידה, מומלץ מאד לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה שיודע לטפל בתביעות של רשלנות רפואית, ובמיוחד בתביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה.
