מצוקה עוברית/נזק ליילוד עקב רשלנות רפואית בלידה

פגיעה ביילוד והשלכותיה על המשפחה: כיצד בוחנים אם הייתה חריגה

פגיעה פיזית ביילוד פוגעת באיכות החיים של משפחה שלמה והשפעותיה, לצערי הרב, נמשכות שנים רבות, בהתאם לאופי וסוג הפגיעה, כמובן, כי לא אחת היילודים הפגועים לא שורדים זמן רב לאחר מכן.

רשלנות רפואית בלידה

לעתים, נזק מוחי ביילוד יכול להיות ממקור גנטי או בעקבות סיבוך לידתי שלא ניתן היה למנוע או לצפות, כאשר בפועל הנזק עלול להתרחש כתוצאה מטראומה ישירה למוח העובר, או כתוצאה מחוסר זרימת דם – חמצן למוח העובר. טראומות והיעדר חמצן לעובר ניתנות למניעה וצפייה מראש כאשר ניתן ליולדת הטיפול הרפואי הנכון והמתאים, אך עקב רשלנות רפואית אפשרית של הצוות הרפואי פגיעות שכאלו עדיין מתרחשות.

מצוקה עוברית:
במצבים בהם תהליך הלידה מסתבך, חשוב ביותר שהצוות הרפואי יבצע את ההחלטה הנכונה לגבי הצעדים בהם יש לנקוט. החלטה זו צריכה להתבצע בתוך דקות ולעיתים אף בתוך שניות, למשל כשהצעד הנכון הוא הובלת האישה לניתוח קיסרי או ביצוע לידה מכשירנית.

אם הצוות הרפואי אינו מאבחן כראוי את המצב, והתינוק סובל כתוצאה מכך מנזק רפואי, יתכן וקיימת לכם עילת תביעה להגיש לעורך דין רשלנות רפואית.

המדד הראשוני למצבו של העובר מצוי לרוב בידי האם, המכירה את העובר, את תנועותיו וקצב תנועותיו, כך שאם הרגשת שהעובר בסכנה או שקיים סיבוך, והעובר לא זז כבעבר, עליך לדווח על כך בהקדם לצוות הרפואי, שחובתו לבדוק ולבחון את התלונות.

במקרה של מצוקת העובר, הרופא המיילד צריך לקדם במהירות את הלידה או להעניק פתרונות מהירים לטיפול בתינוק המצוי בסכנה. מצוקה עוברית יכולה להתרחש במצב של האטה בדופק העוברי, חוסר תנועתיות של העובר, מים מקולוניאליים ועוד.

היבט הזמן הוא שיקול מהותי ואחד החשובים, וכשהרופא אינו מאבחן בזמן מצוקה עוברית המתפתחת למצב אפשרי של גרימת נזק מוחי בגין היעדר חמצן לעובר, הרי שגם אז יתכן וקיימת עילת תביעה ברשלנות רפואית.

הליכים רפואיים נפוצים שעלולים להוביל לפגיעה מוחית ביילוד במהלך הלידה:
פגיעה מוחית טראומטית עלולה להתרחש במהלך הלידה. למשל כאשר הרופא השתמש שלא כראוי במכשיר הוואקום או במלקחיים על מנת לסייע בחילוץ התינוק מתעלת הלידה, כשאז עלול להיווצר מצב של לחץ בלתי הפיך על ראשו “הרך” של היילוד.

חוסר חמצן למוח של היילוד עלול להוביל לפגיעה מוחית או לחנק. אירוע של חוסר חמצן עלול להתרחש כאשר נגרם קרע ברחם,  כאשר נוצרת הפרדות שלייתית טרם הלידה, כאשר יש צניחת או דחיסת חבל הטבור שיכול אף להיכרך סביב העובר, או מצב בריאותי שאינו תקין של היולדת. כשמצבים אלו מתגלים בזמן, ניתן למנוע או להקטין את סיכויי הפגיעה בעובר.

פיקוח נאות על קצב הלב העוברי במהלך הלידה (ניטור דופק עוברי לפני ובמהלך הלידה), מתריע בפני הצוות הרפואי על מצב בו מתרחש שינוי קיצוני בקצב הלב ויתכן והדבר מצביע על מצוקה עוברית או בעיה רפואית אחרת, כאשר בשני המקרים חובת הצוות הרפואי להתייחס ליולדת ולעובר.
עיכוב בהתפתחות עלול להתרחש לאחר פגיעה מוחית בעובר, כאשר שיתוק מוחין יכול להיווצר כאשר העובר סובל מחוסר משמעותי של חמצן למוח וזאת למשך פרק זמן רב יחסית.

אם הצוות הרפואי אינו מצליח לפעול במהירות וליזום את הפעולה הרפואית הנדרשת והנכונה, אותה יתכן והיה עליו לתכנן מספיק זמן מראש, לרבות ביצוע אולטרסאונד לבדיקת מצבו של העובר, התינוק עלול לסבול מפגיעות מוחיות קבועות וחמורות או לצערנו אפילו למות.

אחת מדרכי הפעולה הנפוצות להצלת חיי ומצבם הבריאותי של האם והעובר היא ביצוע ניתוח קיסרי, הליך שנבחר כיום, בין יתר ההליכים האפשריים, למפלט וסממן בולט של הרפואה המתגוננת.

חובת המעקב לאחר הלידה:
לאחר הלידה, הרך הנולד עובר למעקב צמוד של הצוות הרפואי. אחריות אנשי הצוות הרפואי היא שלא תתרחשנה כל טעויות ופגיעות העלולות לגרום נזק ליילוד, כמו למשל זיהום העלול לפגוע בילדיכם ואף לגרום לנזקים מוחיים קשים.

אחריותו העיקרית של הצוות המטפל היא לבדוק כי במהלך הלידה לא נגרם כל נזק לתינוק, לרבות ביצוע בדיקת אפגר, שבודקת פרמטרים עיקריים:

• צבע התינוק
• דופק התינוק
• נשימת התינוק
• מתח ושרירי התינוק
• רפלקסים אצל התינוק

אירועי הלידה והשינויים הפתאומיים המתרחשים במהלכם, מקשים על הצוות הרפואי לנהוג בשיטה או דרך אחידה כל העת, ולפעמים לרשות הרופא המטפל שניות ספורות לקבל את ההחלטה הנכונה עבור האם או היילוד.

רשלנות רפואית בלידה סבוכה להוכחה, ומוכיחים אותה באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, כאשר חוות דעתו של מומחה זה תהווה את הבסיס לתביעתכם.

רשלנות רפואית בלידה: מה בודקים כדי להבין אם הייתה חריגה מהסטנדרט

רשלנות רפואית בלידה אינה מוכחת בכך שהתוצאה הייתה קשה. הנזק עצמו אינו מעיד בהכרח על טעות, כי יש סיבוכים שלא ניתן לצפות או למנוע. השאלה המשפטית היא אם הצוות הרפואי פעל כפי שצוות סביר היה פועל באותן נסיבות, ואם החריגה, אם הייתה, גרמה לנזק. לשם כך נבחנים בדרך כלל כמה נושאים:

• ניטור בזמן אמת: האם הדופק העוברי נוטר באופן רציף או תקופתי, כפי שמקובל במצב הרפואי של היולדת, והאם שינויים בקצב הלב זכו להתייחסות מתועדת.
• זמני תגובה: כמה זמן חלף בין הסימן המדאיג, למשל האטה בדופק, לבין ההחלטה והביצוע של התערבות, כגון לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי. אין זמן “נכון” אחד, והפרשנות תלויה בנסיבות.
• נוכחות בעלי הכשרה מתאימה: האם הרופא או המיילדת שהיו נוכחים בעת האירוע התאימו לרמת המורכבות, והאם נקראה עזרה בעת הצורך.
• ההחלטות לפני הלידה: האם מצבה של היולדת, ובכלל זה היסטוריה רפואית, הריון בסיכון או ממצאי אולטרסאונד, הביא לתכנון מתאים של דרך הלידה.
• הטיפול ביילוד מיד לאחר הלידה: הערכת מצבו, החייאה אם נדרשה, והעברה בזמן למחלקה מתאימה.

חלק מהשאלות הללו נענות רק בעזרת ידע מקצועי, ולכן אי אפשר להכריע בהן על פי תחושה או תוצאה בלבד.

הסכמה מדעת ושיחות עם הצוות לפני הלידה

סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, קובע שטיפול רפואי ניתן רק לאחר שהמטופל נתן הסכמה מדעת. פירוש הדבר שלפני החלטות מהותיות, כמו דרך הלידה או התערבות רפואית מסוימת, מגיע לכם לקבל הסבר על המצב, על האפשרויות העומדות על הפרק ועל מה שכרוך בכל אחת מהן. אם אתם זוכרים שיחה כזו, או את היעדרה, כדאי לרשום זאת. שאלו גם בכתב או בעל פה את הצוות מה מתוכנן, ובקשו שהתשובות יירשמו בתיק.

אילו מסמכים כדאי להשיג בתיק רשלנות בלידה

בתביעה בגין רשלנות בלידה, התיעוד הרפואי הוא עמוד השדרה של התיק. מומלץ לבקש עותק מלא מבית החולים ומקופת החולים, ולא להסתפק בסיכום השחרור. בין המסמכים שחשוב לבקש:

• גיליון הלידה וכל רישומי המיילדת והרופאים במהלך הלידה.
• רצועות הניטור העוברי, כולל הרישום המלא ולא רק התיאור המילולי.
• תיעוד ההריון: בדיקות, אולטרסאונד וסקירות, ומעקב אצל רופא נשים בקהילה.
• תיק היילוד: ציוני אפגר, בדיקות דם, תיעוד אשפוז בפגייה או ביחידה לטיפול נמרץ ביילודים, בדיקות הדמיה ומעקב נוירולוגי.
• תיעוד התפתחותי מאוחר יותר: הערכות של רופא ילדים, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ומסמכי מעקב אחרים.

יש לבקש את החומר בכתב ולשמור אישור על הבקשה. מומלץ גם לרשום, בסמוך ככל האפשר לאירוע, את זיכרונותיכם מהלידה: מה נאמר, מתי ומי היה נוכח. רישום כזה אינו תחליף לתיעוד הרפואי, אבל הוא מסייע בהמשך.

הליך התביעה ברשלנות רפואית בלידה: שלבים עיקריים

בחינה ראשונית

בשלב זה נאסף החומר הרפואי ונבחן אם יש בסיס מקצועי להמשיך. לעיתים קרובות מתברר שלא הייתה חריגה מהסטנדרט, ואז ההמלצה היא שלא לפתוח בהליך. לכן הבדיקה נעשית בזהירות ובלי הבטחות.

חוות דעת מומחים

בתיקים מסוג זה נדרשות לרוב חוות דעת של מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, ובדרך כלל גם של מומחים נוספים, למשל בנוירולוגיה של ילדים או ברפואת ילדים, כדי להעריך את הקשר בין האירוע לבין הנזק ואת מצבו הנוכחי והעתידי של הילד. גם הצד שכנגד יציג חוות דעת מטעמו.

הגשת התביעה וניהולה

התביעה מוגשת בדרך כלל נגד המוסד הרפואי, ולעיתים גם נגד גורמים נוספים, והיא מבוססת על פקודת הנזיקין (נוסח חדש). ההליך עשוי להימשך זמן רב, ובמהלכו מתקיימים דיוני קדם משפט, ובמקרים רבים גם הליכי פשרה או גישור. ההחלטה אם לקבל הצעה נתונה בידיכם, לאחר שקיבלתם הסבר מלא.

כשהתובע הוא ילד: אישור בית המשפט לפשרה

בתביעה שמוגשת בשם ילד, בית המשפט הוא שומר הסף בענייני קטינים. כל פשרה טעונה אישור של בית המשפט, והוא צריך לקבוע שהיא לטובת הקטין. המשמעות היא שגם כשההורים והצד שכנגד הגיעו להסכמה, ההסכם נבחן בנפרד על ידי השופט.

מגבלות זמן

תביעות בגין רשלנות רפואית כפופות לחוק ההתיישנות, התשי”ח-1958. התקופה הכללית לתביעות שאינן מקרקעין היא שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק). כל עוד התובע קטין, ההתיישנות אינה רצה (סעיף 10 לחוק), ולכן בתביעת ילד התקופה נספרת מהיום שבו מלאו לו 18 שנים. כאשר הנזק התגלה מאוחר, התקופה נמנית מיום הגילוי, אך לא יותר מעשר שנים מיום האירוע, לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. גם אם נדמה שיש זמן, עדיף להתחיל באיסוף המסמכים כבר עכשיו.

שאלות נפוצות על רשלנות בלידה

האם כל פגיעה ביילוד נובעת מרשלנות?

לא. יש מצבים רפואיים, גנטיים או סיבוכים שאינם ניתנים למניעה. תביעה מבוססת על הוכחה שהייתה חריגה מהסטנדרט הרפואי הסביר ושהיא גרמה לנזק.

מי יכול להגיש תביעה: ההורים או הילד?

התביעה מוגשת בדרך כלל בשם הילד, באמצעות הוריו כאפוטרופוסים. מי עוד יכול לתבוע ובאילו רכיבים, נבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו.

האם חשוב להגיש בקשה לתיק הרפואי מוקדם?

כן, אין סיבה לדחות. בקשה מוקדמת מאפשרת לברר אילו מסמכים קיימים ואילו חסרים, ולהשלים אותם בלי לחץ.

האם אפשר לדעת מראש כמה אפשר לקבל?

לא. הפיצוי תלוי בחומרת הנזק, בהשלכותיו על חיי הילד ובמשפחה, ובהוכחת האחריות. אסור להבטיח תוצאה מראש.

מתי כדאי לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית

אם הלידה הסתיימה בפגיעה ביילוד או ביולדת, ואתם תוהים אם נעשתה טעות, אפשר לשקול פנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בלידה כבר בשלב איסוף המסמכים. פגישה ראשונה נועדה להבין את הפרטים, להסביר מה ההליך כולל ולבדוק את המועדים, והיא אינה התחייבות לכל הליך. מדובר בנושא טעון, ואין צורך להחליט מיד.

כשהפגיעה ביילוד היא נזק מוחי או שיתוק קבוע, ההערכה כבר אינה של אירוע אחד אלא של תביעת נזק גוף קשה ומורכב, שבה נבחנים צורכי הטיפול, ההשגחה והשיקום של הילד לאורך עשרות שנים.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי