תאונת עבודה מחרידה: קטיעת אצבע במפעל – איך להימנע?

זה קורה בשבריר שנייה. מצמוץ אחד, חוסר תשומת לב של רגע, או תקלה טכנית פתאומית במכונה – והחיים כפי שהכרתם אותם משתנים.

רגע אחד אתם עובדים על המכונה התעשייתית, עושים בדיוק את מה שעשיתם כבר אלף פעמים בעבר, בביטחון מלא.

וברגע שאחרי? כאוס מוחלט.

תאונת עבודה שבה מתרחשת קטיעת אצבע במכונה תעשייתית היא מהחוויות המטלטלות והטראומטיות ביותר שאדם יכול לעבור.

זה לא רק הכאב הפיזי המשתק. זה ההלם של הרגע, המראה הקשה, הפחד המיידי מהעתיד, החשש מאובדן מקור הפרנסה, והשאלות שמתחילות לרוץ בראש כמו סרט נע.

“איך אני אחזור לעבוד?”, “מי ישלם לי על התקופה הזו?”, “האם היד שלי תחזור לתפקד?”

אם הגעתם למאמר הזה, סביר להניח שאתם או אדם היקר לכם עברתם ממש לא מזמן תאונה כזו. אתם מחפשים תשובות, ואתם רוצים אותן עכשיו. אתם צריכים מישהו שיעשה לכם סדר בבלאגן.

אז תנשמו עמוק. הגעתם בדיוק למקום הנכון.

במאמר הזה, אני הולך לפרק עבורכם את כל התהליך. משלב הפינוי לבית החולים ועד לרגע שבו הפיצוי נכנס לחשבון הבנק שלכם. בלי מונחים משפטיים מסובכים, בלי סיסמאות באוויר, אלא מדריך פרקטי, בגובה העיניים, שיעניק לכם את כל הכלים שאתם צריכים כדי לנצח במערכה הזו.

וכן, זו בהחלט מערכה. אבל אל דאגה, אנחנו נלחם בה יחד, והמטרה שלנו היא חד משמעית: להחזיר לכם את השליטה על החיים שלכם ולדאוג שתקבלו את הפיצוי המקסימלי שמגיע לכם.

17 שנים מעבר לקווי האויב: מה שחברות הביטוח ממש לא רוצות שתדעו

לפני שנצלול לפרקטיקה, בואו נעשה היכרות קצרה. שמי בנו גליקמן. אני חי ונושם את תחום נזקי הגוף מאז אפריל 2006, ועורך דין מוסמך מדצמבר 2007. יש לי תואר שני במשפטים (L.L.M) ותואר ראשון במנהל עסקים (BA) מאוניברסיטת רייכמן.

אבל התעודות שעל הקיר הן לא מה שחשוב כאן. מה שחשוב הוא הניסיון שלי, והוא – איך לומר בעדינות – קצת שונה מהרגיל.

היום, המשרד שלי מייצג אך ורק תובעים. רק נפגעים ובני משפחותיהם. אבל זה לא תמיד היה ככה.

במשך כ-17 שנים, עבדתי בצד השני. כן, קראתם נכון. הייתי עורך הדין של חברות הביטוח הגדולות ביותר. ייצגתי והגנתי עליהן באופן רצוף – כשכיר, כשותף, וכבעלים של משרד.

למה הנתון הזה הוא הנשק הסודי שלכם?

כי אני מכיר את המערכת מבפנים. אני יודע איך חברות הביטוח חושבות. אני יודע אילו טריקים הן מפעילות כדי להקטין פיצויים, איפה נקודות התורפה שלהן, ומה גורם להן להרים ידיים ולשלם.

כיום, כשאני יושב מול אותן חברות ביטוח ודורש פיצוי עבור הלקוחות שלי, הן יודעות שאי אפשר למרוח אותי. אי אפשר לספר לי סיפורים, כי אני בעצמי כתבתי חלק מהתסריטים האלה בעבר.

המעבר הזה לצד של הנפגעים מגיע ממקום של שליחות. היום אני גאה לעמוד בראש משרד שהוא “One Stop Shop” עבור הנפגע ומשפחתו. אתם לא צריכים להתרוצץ. אנחנו מלווים אתכם מהרגע הראשון, דרך טובי המומחים הרפואיים בישראל, ועד קבלת הפיצוי. ושכר הטרחה? הוא תמיד תלוי תוצאה והצלחה. לא קיבלתם – לא שילמתם. פשוט, הוגן, ושקוף.

השעות הקריטיות: 5 הצעדים הראשונים שיקבעו את גורל התיק שלכם

בואו נחזור לרגע התאונה. קטיעת אצבע במכונה תעשייתית היא אירוע מלחיץ. הדם זורם, הפאניקה בשיאה, והדבר האחרון שאתם חושבים עליו הוא בניית תיק משפטי.

זה מובן לגמרי. הבריאות קודמת לכל.

אבל מהניסיון של משרדנו, מה שתעשו (או לא תעשו) בשעות ובימים שאחרי התאונה, ישפיע דרמטית על סיכויי ההצלחה שלכם מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח.

1. טיפול רפואי ותיעוד מוקפד – אל תחסכו במילים

הדבר הראשון הוא כמובן להתפנות למיון או למוקד רפואי. אבל כאן מגיע הכלל החשוב מכל: בבית החולים, כששואלים אתכם מה קרה, תהיו מדויקים! תגידו “האצבע נקטעה תוך כדי עבודה על מכונת חיתוך/מכבש/מסור במפעל”.

אל תגידו “נפצעתי ביד”. תוודאו שהרופא כותב את המילה “תאונת עבודה” בדו”ח המיון. זה המסמך הבסיסי ביותר שמקשר בין הפציעה שלכם לעבודה.

2. זירת האירוע היא זירת פשע – צלמו הכל!

מכונות תעשייתיות עוברות תיקונים ושינויים. במקרים רבים של תאונות, המעסיק ממהר (לעיתים בתום לב, ולעיתים ממש לא) לתקן את המכונה, להוסיף את מגן הבטיחות שהיה חסר, או לשנות את סביבת העבודה.

בקשו מחבר לעבודה או נציג ועד לצלם את המכונה בדיוק כפי שהייתה ברגע התאונה. צלמו את האזור, את כפתורי החירום (אם עבדו או לא), ואת היעדרם של אמצעי מיגון. תמונה אחת שווה יותר מאלף דיונים בבית המשפט.

3. עדים – מי ראה ומי שמע?

קחו את שמותיהם ומספרי הטלפון של העובדים שהיו סביבכם. גם אם הם לא ראו את הרגע המדויק של הקטיעה, הם יכולים להעיד על התנאים, על הלחץ בעבודה, על המכונה הבעייתית, או על העובדה שהמעסיק מעולם לא העביר לכם הדרכת בטיחות ראויה.

4. טופס ב.ל 250 – תעודת הזהות של תאונת העבודה

זהו הטופס שבו המעסיק מאשר שנפגעתם בזמן העבודה. עליכם לדרוש את הטופס הזה חתום מהמעסיק בהקדם האפשרי ולגשת איתו לרופא קופת חולים כדי לקבל “תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה”. בלי זה, המסלול מול ביטוח לאומי לא מתחיל.

5. פנו לעורך דין מומחה לתאונות עבודה – ויפה שעה קודם

אל תדברו עם חוקרים של חברות הביטוח לפני שהתייעצתם. החוקרים האלה נראים נחמדים, הם מציעים כוס מים ומדברים בנועם, אבל התפקיד שלהם (ואני יודע, כי הייתי שולח אותם) הוא להוציא מכם משפט אחד שיפיל לכם את התיק. תנו למומחים לנהל את השיח הזה עבורכם.

הזירה הכפולה: מול מי אנחנו בעצם תובעים?

קטיעת אצבע במכונה מעלה כמעט תמיד את האפשרות לפעול בשני מסלולים מקבילים. הלקוחות שלי תמיד מופתעים כשאני מסביר להם שזה לא רק תביעה אחת.

מדובר בשני כיסים שונים שמהם נמשוך את הפיצוי שלכם.

הכיס הראשון: המוסד לביטוח לאומי – עוגן ההצלה הראשון

המוסד לביטוח לאומי לא בודק אשמה. לא משנה אם עשיתם טעות קטנה והכנסתם את היד למקום הלא נכון, או אם המכונה השתגעה. אם זה קרה בעבודה – מגיע לכם כיסוי.

השלב הראשון הוא קבלת “דמי פגיעה” עבור הימים בהם לא יכולתם לעבוד (עד 91 ימים).

לאחר מכן, אנחנו ניגשים לוועדה הרפואית. כאן מתרחש המבחן האמיתי. קטיעת אצבע היא לא עניין של שחור ולבן בביטוח הלאומי. אחוזי הנכות נקבעים לפי פרמטרים מאוד מדויקים:

• איזו אצבע נקטעה? אגודל שווה הרבה יותר מאצבע מורה, ושתיהן שוות יותר מהזרת (מבחינת אחוזי נכות, כמובן).
• איזו יד זו? קטיעה ביד הדומיננטית (ימין לימניים) מזכה באחוזי נכות גבוהים יותר מאשר ביד הלא דומיננטית.
• מה גובה הקטיעה? האם זה רק הגליל המרוחק (קצה האצבע), שני גלילים, או האצבע כולה?
• מה המצב של הגדם? האם יש צלקת רגישה? האם יש כאב נוירופטי עצבי שמונע מכם מגע?

אנחנו לא ניגשים לוועדה הזו לבד ובידיים ריקות. בתור משרד שהוא One Stop Shop, אנחנו מציידים אתכם בחוות דעת של טובי המומחים הרפואיים בישראל בתחום כף היד והאורתופדיה. אנחנו מוודאים שהוועדה רואה את התמונה המלאה של הפגיעה שלכם, ולא רק את המובן מאליו.

הכיס השני: תביעת רשלנות נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו

כאן נמצא הכסף הגדול באמת, וכאן גם נמצאת המומחיות הייחודית של המשרד שלנו.

בעוד ביטוח לאומי משלם לפי טבלאות יבשות, תביעה נגד המעסיק נועדה להשלים את הפער עד לפיצוי המלא על כל הנזקים שלכם (כולל כאב וסבל אמיתי).

אבל כדי לנצח כאן, אנחנו חייבים להוכיח רשלנות. בית המשפט דורש שנוכיח שהמעסיק יכול היה וצריך היה למנוע את התאונה.

מניסיון של שנים, תאונות במכונות תעשייתיות כמעט אף פעם לא קורות סתם. כמעט תמיד יש כשל מערכתי:

• חוסר גידור או מיגון: המכונה הייתה צריכה לכלול חיישן עצירה (עין אלקטרונית) או מגן פיזי שימנע מהיד להיכנס פנימה. הרבה פעמים במפעלים מבטלים את החיישנים האלה כדי לעבוד “מהר יותר”. זו רשלנות פושעת.
• היעדר הדרכה: האם המעסיק העביר לכם הדרכת בטיחות ספציפית על המכונה? האם החתימו אתכם על יומן הדרכות רשמי על ידי ממונה בטיחות? לעיתים נדירות התשובה היא כן.
• שיטת עבודה לא בטוחה: האם היה לחץ עבודה מטורף מהמנהל עבודה שהוביל לעיגול פינות? האם התבקשתם לנקות או לתקן את המכונה כשהיא פועלת?
• מומחה בטיחות: במקרים סבוכים והיכן שצריך אנחנו עובדים יחדיו עם מומחה בטיחות רלוונטי לתחום.

בשלב הזה, אנחנו אוספים את כל הראיות, מפעילים מומחי בטיחות מהשורה הראשונה, ובונים קייס הרמטי. המטרה שלנו היא לגרום לחברת הביטוח של המעסיק להבין שהם עומדים להפסיד במשפט, ולגרום להם להציע פשרה גבוהה ומשתלמת מחוץ לכותלי בית המשפט.

הטריק של “אשם תורם” ואיך אנחנו מנטרלים אותו

אחד הנשקים האהובים על עורכי הדין של חברות הביטוח (ואני מזכיר לכם, הייתי שם) הוא לטעון ל”אשם תורם” מצד העובד.

הם יגידו: “הוא הכניס את היד לאן שאסור! הוא לא נזהר! הוא עבד מהר מדי!”.

זה מקומם, זה מכעיס, אבל צריך לדעת איך להתמודד עם זה. החדשות הטובות הן שבתי המשפט בישראל מאוד סלחניים כלפי עובדים במקרים כאלה. ההלכה המשפטית קובעת שחובת הזהירות העיקרית חלה על המעסיק.

עובד בקו ייצור שמבצע פעולה מונוטונית וחוזרת על עצמה שעות על גבי שעות, מועד לטעויות אנוש של חוסר תשומת לב רגעית. המעסיק חייב לקחת את זה בחשבון! הוא חייב להתקין אמצעי הגנה שמונעים מהמכונה לקטוע אצבע גם אם העובד עשה טעות נוראית של שבריר שנייה.

אנחנו יודעים איך לפרק את טענות האשם התורם של חברות הביטוח, ולהעביר את כובד המשקל והאחריות בחזרה לכתפיים של המעסיק שחסך על בטיחות.

איך באמת מחשבים פיצוי על קטיעת אצבע?

הרבה פעמים לקוחות שואלים אותי בפגישה הראשונה: “תגיד, בנו, כמה שווה האצבע שלי?”

התשובה הכנה היא שאין “מחירון מכולת” לאצבעות. הפיצוי משתנה מאדם לאדם, ומורכב ממספר “ראשי נזק”. אנו דורשים פיצוי על כל היבט שבו הפציעה פגעה בחייכם:

1. אובדן השתכרות לעבר

מהרגע שנפצעתם ועד לחזרה לעבודה (או עד היום), סביר להניח שההכנסה שלכם נפגעה, גם אם קיבלתם דמי פגיעה. אנחנו דואגים להשלים את הפער עד לאגורה האחרונה.

2. אובדן כושר השתכרות לעתיד – כאן נמצא הכסף הגדול

קטיעת אצבע אצל פועל כפיים, רתך, נגר או מפעיל מכונות, היא לא רק עניין אסתטי. זו פגיעה ישירה ביכולת לייצר הכנסה עד גיל הפנסיה.

אם, למשל, אחוזי הנכות הרפואית נקבעו על 10%, אבל בפועל אתם לא יכולים לחזור לעבודת כפיים ונאלצתם לרדת בשכר או להחליף מקצוע, אנו נדרוש להכיר בנכות התפקודית שלכם כגבוהה בהרבה (אפילו 30% או 40%). אנו מביאים ראיות ומומחים תעסוקתיים שמוכיחים שהקטיעה פגעה באופן ממשי במסלול הקריירה שלכם.

3. פנסיה וזכויות סוציאליות

כשיש אובדן השתכרות, יש גם פגיעה בהפרשות לפנסיה. מדובר בהפסד של מאות אלפי שקלים שיורגש בעוד עשרות שנים. אנחנו מחשבים גם את ההפסד הזה ודורשים עליו פיצוי מלא.

4. עזרת צד שלישי – כי לא הכל אתם יכולים לבד

בחודשים הראשונים, כשהיד חבושה וכואבת, הייתם צריכים עזרה במקלחת, בלבוש, בבישול. מי עזר לכם? בן או בת הזוג? הילדים? גם לעזרה של בני משפחה יש שווי כספי, ואנחנו דורשים עבורה פיצוי.

5. כאב וסבל (נזק לא ממוני)

זהו הפיצוי על עצם הטראומה, עוגמת הנפש, הכאבים הפיזיים הקשים, הפגיעה האסתטית, ותחושת חוסר האונים. בתביעות נגד המעסיק, הפיצוי על כאב וסבל יכול להגיע לסכומים משמעותיים מאוד.

7 שאלות בוערות שתמיד שואלים אותי במשרד (ותשובות שלא תמצאו בגוגל)

במהלך השנים, שמתי לב שיש שאלות מסוימות שחוזרות על עצמן אצל כמעט כל לקוח שנכנס אליי למשרד לאחר פציעה כזו. ריכזתי עבורכם את העיקריות שבהן:

1. האם המעסיק יפטר אותי אם אני אתבע אותו?

זה החשש הגדול ביותר. חשוב להבין: התביעה מוגשת מול חברת הביטוח של המעסיק, לא נגדו אישית מכיסו (בהנחה שיש לו ביטוח חובה כמובן). רוב המעסיקים מבינים זאת. מעבר לכך, חוקי העבודה בישראל מגנים עליכם מפני פיטורים כנקמה על הגשת תביעה. מעסיק שיעשה זאת, יחשוף את עצמו לתביעה נוספת בבית הדין לעבודה.

2. האצבע נקטעה אבל הצליחו לחבר אותה בניתוח, האם עדיין יש לי קייס?

בהחלט. גם אם האצבע חוברה מחדש, במקרים רבים נותרת מגבלה בתנועה, נוקשות, פגיעה בעצבים ובתחושה, כאבים בקור, וצלקות. גם על כל אלה מגיע לכם פיצוי וקביעת אחוזי נכות, בדיוק כמו (ולעיתים יותר) מקטיעה שלא חוברה.

3. כמה זמן אורך כל התהליך הזה?

אי אפשר לקסום קסמים. תהליך של תביעת נזקי גוף מצריך סבלנות. בדרך כלל, התיק מתגבש רק לאחר כשנה מהתאונה, אז ניתן לקבוע שנכותכם התייצבה ולא תשתנה. התהליך כולו מול ביטוח לאומי וחברת הביטוח יכול לארוך בין שנה וחצי לשלוש שנים. אבל אנחנו כאן כדי ללוות אתכם בכל צעד ולהקדים תשלומים היכן שאפשר.

4. אם קיבלתי כסף מביטוח לאומי, זה אומר שלא אקבל מחברת הביטוח של המעסיק?

לא. מדובר ב”ניכוי רעיוני”. הפיצוי של המעסיק הוא הפיצוי הכולל והגדול יותר. מתוך הסכום הכולל שייקבע שמגיע לכם מול המעסיק, יקוזז הסכום שכבר קיבלתם (ותקבלו בעתיד) מביטוח לאומי. המטרה היא להביא אתכם ל-100% פיצוי על הנזק, ולא פחות מכך.

5. למה בעצם אני צריך את טובי המומחים הרפואיים שלכם? למה לא ללכת לרופא הקופה?

רופא קופת חולים מטפל בכם רפואית, אבל הוא לא כותב חוות דעת משפטית שמחזיקה מים בבית משפט. מומחה רפואי משפטי מטעמנו (פרופסור או מנהל מחלקה) יודע לקשור בין סעיפי החוק הספציפיים לבין המצב הרפואי שלכם, ולתרגם את הפציעה לשפה של אחוזי נכות ופיצוי כספי. חברת הביטוח תביא מומחה מטעמה שינסה לגמד את הפציעה שלכם – ואנחנו חייבים מומחה שמשקלו הסגולי יכריע את הכף.

6. התאונה קרתה כשעבדתי דרך קבלן כוח אדם, את מי תובעים?

זו סיטואציה קלאסית. במקרים כאלה, המשרד שלנו תובע גם את קבלן כוח האדם (שהוא המעסיק הרשמי) וגם את המפעל שבו הוצבתם ועבדתם בפועל (המכונה שלהם, מנהל העבודה שלהם). כך אנחנו מרחיבים את רשת הביטחון ומוודאים שיש מי שישלם את הפיצוי.

7. אין לי כסף לשלם מראש לעורכי דין. כמה זה עולה?

כפי שציינתי, במשרדנו שכר הטרחה תלוי תוצאה והצלחה. אנחנו משקיעים בתיק שלכם את הזמן, המשאבים והמומחיות שלנו, וגובים את שכרנו כאחוזים מהפיצוי שיתקבל בסוף התהליך. האינטרס שלנו זהה לשלכם – להשיג את הפיצוי הגבוה ביותר האפשרי.

אמנות המשא ומתן: כשהמשפט פוגש את הפסיכולוגיה

מעבר לידע המשפטי, בניהול תיק של קטיעת אצבע בתאונת עבודה, הדבר שקובע באמת את גובה הצ’ק שתקבלו בסוף הוא יכולת המשא ומתן של עורך הדין שלכם.

כבוגר מחזור ה’ של תוכנית הדגל של “שקלא וטריא” לניהול תהליכי מו”מ, אני יכול לומר לכם שבית משפט הוא רק זירה אחת מתוך כמה.

השאיפה שלנו היא תמיד להביא לכם את התוצאה המקסימלית בזמן הקצר ביותר, וזה קורה לרוב מחוץ לבית המשפט – בחדרי הגישור או בפגישות מו”מ ישירות עם חברות הביטוח.

כשאני יושב מול נציגי חברת הביטוח, אני לא רק מציג עובדות יבשות. אני מנתח את הסיכונים שלהם. אני מראה להם למה כדאי להם לסגור את התיק עכשיו, בסכום מכובד, מאשר להסתכן בפסק דין שיהווה תקדים נגדם. וכשמצרפים לזה את העובדה שהייתי פעם בצד שלהם – הם מבינים מהר מאוד שאין להם איפה להסתתר.

הדרך שלכם חזרה למעלה מתחילה כאן ועכשיו

לסיום, אני רוצה להגיד לכם משהו בנימה אישית. קטיעת אצבע במכונה היא נקודת שבר בחיים. זה כואב, זה מתסכל, וזה מרגיש לפעמים כאילו העולם חרב עליכם.

אבל המציאות מוכיחה שאפשר לקום מזה. ראיתי אלפי נפגעים שהגיעו אליי שבורים ומיואשים, ויצאו עם גב זקוף, ביטחון כלכלי חזק, ויכולת להמשיך הלאה בחייהם עם חיוך.

אתם לא צריכים לעבור את הדרך הזו לבד. אתם לא צריכים ללמוד את השפה המסובכת של ועדות רפואיות, ואתם לא צריכים להילחם מול סוללת עורכי הדין של חברות הביטוח. בשביל זה אנחנו כאן.

משרדנו יעטוף אתכם, ילווה אתכם יד ביד – מרגע איסוף המסמכים, דרך בניית האסטרטגיה המנצחת יחד עם טובי המומחים, ועד לרגע המיוחל שבו הפיצוי נכנס, כפי שהבטחנו, עד הפיצוי.

אל תשאירו את העתיד שלכם ליד המקרה, ואל תסמכו על חברות הביטוח שידאגו לכם. קחו אחריות על המצב, צרו קשר, ובואו נתחיל לבנות את תוכנית הפעולה שלכם. הניסיון שלנו, המקצועיות שלנו והמחויבות המוחלטת שלנו לנפגעים – הם המפתח שלכם לשקט נפשי ולצדק הכלכלי שמגיע לכם.

לשרותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי