פגיעה פיזית ביילוד פוגעת באיכות החיים של משפחה שלמה והשפעותיה, לצערי הרב, נמשכות שנים רבות, בהתאם לאופי וסוג הפגיעה, כמובן, כי לא אחת היילודים הפגועים לא שורדים זמן רב לאחר מכן.
רשלנות רפואית בלידה
לעתים, נזק מוחי ביילוד יכול להיות ממקור גנטי או בעקבות סיבוך לידתי שלא ניתן היה למנוע או לצפות, כאשר בפועל הנזק עלול להתרחש כתוצאה מטראומה ישירה למוח העובר, או כתוצאה מחוסר זרימת דם – חמצן למוח העובר. טראומות והיעדר חמצן לעובר ניתנות למניעה וצפייה מראש כאשר ניתן ליולדת הטיפול הרפואי הנכון והמתאים, אך עקב רשלנות רפואית אפשרית של הצוות הרפואי פגיעות שכאלו עדיין מתרחשות.
מצוקה עוברית:
במצבים בהם תהליך הלידה מסתבך, חשוב ביותר שהצוות הרפואי יבצע את ההחלטה הנכונה לגבי הצעדים בהם יש לנקוט. החלטה זו צריכה להתבצע בתוך דקות ולעיתים אף בתוך שניות, למשל כשהצעד הנכון הוא הובלת האישה לניתוח קיסרי או ביצוע לידה מכשירנית.
אם הצוות הרפואי אינו מאבחן כראוי את המצב, והתינוק סובל כתוצאה מכך מנזק רפואי, יתכן וקיימת לכם עילת תביעה להגיש לעורך דין רשלנות רפואית.
המדד הראשוני למצבו של העובר מצוי לרוב בידי האם, המכירה את העובר, את תנועותיו וקצב תנועותיו, כך שאם הרגשת שהעובר בסכנה או שקיים סיבוך, והעובר לא זז כבעבר, עליך לדווח על כך בהקדם לצוות הרפואי, שחובתו לבדוק ולבחון את התלונות.
במקרה של מצוקת העובר, הרופא המיילד צריך לקדם במהירות את הלידה או להעניק פתרונות מהירים לטיפול בתינוק המצוי בסכנה. מצוקה עוברית יכולה להתרחש במצב של האטה בדופק העוברי, חוסר תנועתיות של העובר, מים מקולוניאליים ועוד.
היבט הזמן הוא שיקול מהותי ואחד החשובים, וכשהרופא אינו מאבחן בזמן מצוקה עוברית המתפתחת למצב אפשרי של גרימת נזק מוחי בגין היעדר חמצן לעובר, הרי שגם אז יתכן וקיימת עילת תביעה ברשלנות רפואית.
הליכים רפואיים נפוצים שעלולים להוביל לפגיעה מוחית ביילוד במהלך הלידה:
פגיעה מוחית טראומטית עלולה להתרחש במהלך הלידה. למשל כאשר הרופא השתמש שלא כראוי במכשיר הוואקום או במלקחיים על מנת לסייע בחילוץ התינוק מתעלת הלידה, כשאז עלול להיווצר מצב של לחץ בלתי הפיך על ראשו "הרך" של היילוד.
חוסר חמצן למוח של היילוד עלול להוביל לפגיעה מוחית או לחנק. אירוע של חוסר חמצן עלול להתרחש כאשר נגרם קרע ברחם, כאשר נוצרת הפרדות שלייתית טרם הלידה, כאשר יש צניחת או דחיסת חבל הטבור שיכול אף להיכרך סביב העובר, או מצב בריאותי שאינו תקין של היולדת. כשמצבים אלו מתגלים בזמן, ניתן למנוע או להקטין את סיכויי הפגיעה בעובר.
פיקוח נאות על קצב הלב העוברי במהלך הלידה (ניטור דופק עוברי לפני ובמהלך הלידה), מתריע בפני הצוות הרפואי על מצב בו מתרחש שינוי קיצוני בקצב הלב ויתכן והדבר מצביע על מצוקה עוברית או בעיה רפואית אחרת, כאשר בשני המקרים חובת הצוות הרפואי להתייחס ליולדת ולעובר.
עיכוב בהתפתחות עלול להתרחש לאחר פגיעה מוחית בעובר, כאשר שיתוק מוחין יכול להיווצר כאשר העובר סובל מחוסר משמעותי של חמצן למוח וזאת למשך פרק זמן רב יחסית.
אם הצוות הרפואי אינו מצליח לפעול במהירות וליזום את הפעולה הרפואית הנדרשת והנכונה, אותה יתכן והיה עליו לתכנן מספיק זמן מראש, לרבות ביצוע אולטרסאונד לבדיקת מצבו של העובר, התינוק עלול לסבול מפגיעות מוחיות קבועות וחמורות או לצערנו אפילו למות.
אחת מדרכי הפעולה הנפוצות להצלת חיי ומצבם הבריאותי של האם והעובר היא ביצוע ניתוח קיסרי, הליך שנבחר כיום, בין יתר ההליכים האפשריים, למפלט וסממן בולט של הרפואה המתגוננת.
חובת המעקב לאחר הלידה:
לאחר הלידה, הרך הנולד עובר למעקב צמוד של הצוות הרפואי. אחריות אנשי הצוות הרפואי היא שלא תתרחשנה כל טעויות ופגיעות העלולות לגרום נזק ליילוד, כמו למשל זיהום העלול לפגוע בילדיכם ואף לגרום לנזקים מוחיים קשים.
אחריותו העיקרית של הצוות המטפל היא לבדוק כי במהלך הלידה לא נגרם כל נזק לתינוק, לרבות ביצוע בדיקת אפגר, שבודקת פרמטרים עיקריים:
-צבע התינוק
-דופק התינוק
-נשימת התינוק
-מתח ושרירי התינוק
-רפלקסים אצל התינוק
אירועי הלידה והשינויים הפתאומיים המתרחשים במהלכם, מקשים על הצוות הרפואי לנהוג בשיטה או דרך אחידה כל העת, ולפעמים לרשות הרופא המטפל שניות ספורות לקבל את ההחלטה הנכונה עבור האם או היילוד.
רשלנות רפואית בלידה סבוכה להוכחה, ומוכיחים אותה באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, כאשר חוות דעתו של מומחה זה תהווה את הבסיס לתביעתכם.
