מי זכאי להגדרה “נכה נזקק”?

נכה נזקק: המעמד שנועד למי שאינו מסוגל לשוב לעבודה

מכירים אנשים שנפגעו בעבודה ואינם מסוגלים לחזור לעבוד בגלל הפגיעה?
כנראה שהם מקבלים דמי פגיעה וקצבת נכות מהביטוח הלאומי, אך אלו משולמים לתקופה מוקצבת מראש.
מה קורה עם יכולתם להתפרנס ולהתקיים בכבוד של נפגעי תאונות עבודה, במידה ואינם יכולים לשוב לעבודה לאחר פרק הזמן שנקבע על פי החוק? או אם נכותם הזמנית כפי שנקבעה בוועדות הביטוח לאומי נמוכה מ-100%?

הידעתם? אדם יכול לקבל מעמד של נכה נזקק.

דהיינו – יכירו בו כ-100% נכה – כאשר:
· אינו מקבל הכנסה.
· נקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית.
· אין לו את היכולת להשתכר בעקבות פגיעה ותאונת עבודה, שלאחריה נדרש שיקום המקשה עליו לחזור ולתפקד כראוי, או שאינו מסוגל לעבוד כלל.
ההכרה כנכה נזקק נעשית על-ידי ועדת רשות של המוסד לביטוח לאומי, המורכבת מפקיד שיקום, רופא ועובד מינהל נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי.
הכרה זו מאפשרת לנפגע בעבודה להתמודד עם מצב הביניים שבין סוף תקופת קבלת דמי הפגיעה בעבודה ותחילת חזרתו לעבודה, במקרים בהם הנכות אינה קשה באופן קבוע, אולם היא לא מאפשרת לו בינתיים, לחזור למעגל העבודה.

למה חשוב ליווי משפטי כבר בהגשת הבקשה הראשונה

הגשת בקשה למעמד נכה נזקק אינה עניין פורמלי בלבד – היא מחייבת הצגה משכנעת ומתועדת של שילוב בין המצב הרפואי, המצב התעסוקתי וההיעדר הכנסה, שלושה תנאים שכל אחד מהם צריך להוכיח בנפרד. עורך דין המכיר את הקריטריונים שהוועדה בוחנת בפועל יודע להנחות מראש אילו אישורים רפואיים לבקש, כיצד לנסח את הבקשה כך שתתייחס במפורש לכל אחד מהתנאים, ומתי כדאי לצרף גם תיעוד תעסוקתי (כגון פניות לעבודה שנדחו) לחיזוק הטענה. בקשה שמוגשת ללא הכנה כזו נוטה להסתמך רק על האישור הרפואי הפורמלי, ולפספס את הצגת התמונה המלאה שהוועדה נדרשת לבחון. כמה משלמים בפועל לנכה נזקק תלוי בחישוב לפי כללים מסוימים, והם מפורטים בסכום קצבת נכה נזקק ואיך מגיעים לסכום המרבי.

נכות זמנית מול נכות יציבה – למה ההבדל קריטי למעמד נכה נזקק

כאשר נפגע עבודה מסיים את תקופת קבלת דמי הפגיעה, הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קובעת האם מצבו הרפואי התייצב. אם המצב עדיין אינו יציב וצפוי להשתפר או להחמיר, נקבעת “נכות זמנית” לתקופה מוגבלת, ורק לאחריה, כשהמצב מתייצב, נקבעת “נכות יציבה” (קבועה) המזכה בקצבה או מענק בהתאם לאחוזי הנכות הסופיים. מעמד “נכה נזקק” נועד בדיוק לגשר על הפער הכלכלי בתקופת הביניים הזו – כאשר נקבעה כבר נכות זמנית, אך זו נמוכה מ-100% ואינה משקפת את חוסר יכולתו המעשית של הנפגע להתפרנס באותה עת, לפני שהגיע למצב של נכות יציבה. אבל מה קורה כשהוועדה קבעה שהמצב התייצב והקצבה נשללה, על כך עונה קצבת נכות שנשללה על ידי ביטוח לאומי והצעדים אחרי ההחלטה.

מתי נפגע עבודה הוא “נכה נזקק”?

תהליך ההכרה כנכה נזקק יכול להתבצע ביוזמת ועדת הרשות של המוסד לביטוח לאומי או ביוזמת נפגע העבודה/הנכה עצמו.
הועדה יכולה לקבוע כי האדם שבפניה “כביכול” נכה בעל 100% נכות, ולכן הוא זכאי לקצבה חודשית גבוהה יותר מזו לה הוא היה זכאי במידה והיו מחשבים את אחוזי הנכות הזמנית שלו בלבד.
ועדת הרשות מוסמכת לקבוע סטאטוס של “נכה נזקק” למשך ארבעה חודשים. לאחר ארבעת החודשים, אותו אדם יכול להגיש תביעה נוספת להמשך ההכרה וזאת למשך תקופות זמן נוספות. בכל בקשה מחודשת, ועדת הרשות צריכה לקבוע האם הוא עומד בקריטריונים לקבלת הסטאטוס.

מי יושב בוועדת הרשות ואיך מתנהל הדיון בפועל

ועדת הרשות מורכבת משלושה גורמים: פקיד שיקום, רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי, ועובד מינהל נפגעי עבודה. שילוב זה נועד לבחון את המקרה משלוש זוויות משלימות – הזווית התעסוקתית-שיקומית, הזווית הרפואית, והזווית המנהלית-תקציבית. ועדת הרשות בוחנת את המסמכים שהוגשו. לפי נוהל אגף נכות מעבודה מ-30.1.2020 היא אינה מזמינה את המבוטח או בא כוחו לדיון בפניה, ולכן חשוב שהמסמכים והטענות יוגשו בכתב ובשלמות. הכנה מוקדמת לקראת הדיון, לרבות הבנה ברורה של הקריטריונים שהוועדה בוחנת, עשויה להשפיע במידה ניכרת על התוצאה.

סמכויות ועדת הרשות לדרוש מידע ולחקור

תקנה 18א(ג) מאפשרת לוועדת הרשות לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא מידע נוסף הדרוש לה להחלטה, ולדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות. דרישת הוועדה צריכה להיות מפורטת ומנומקת בפרוטוקול. חומר חקירה ומידע אחר שהמוסד העביר לרשות מועבר גם לנפגע (תקנה 18א(ד)). משמעות הדברים בפועל היא שאם הוועדה מבקשת מסמכים, כדאי להשיב בכתב ובשלמות, ואם הועברו אליה ממצאי חקירה, אפשר לדרוש לקבל אותם כדי לדעת על מה היא מסתמכת ולהשיב לטענות.

ועדת הרשות היא רק אחת מהוועדות שנפגע עבודה פוגש בדרך, ולצידה פועלות הוועדות הרפואיות שקובעות את אחוזי הנכות. מי שמכיר את מסלול התביעות לגמלאות של נפגעי עבודה מגיע לכל אחת מהן עם המסמכים הנכונים.

נפגע עבודה שהנכות שלו נקבעה לצמיתות פוגש את שאלת המעמד רק אחרי שהתאונה הוכרה, ואת שלב ההכרה מסביר העמוד לנפגעי תאונות עבודה.

“נכה נזקק”- מי זכאי להכרה?

נפגע עבודה העומד בכל התנאים הבאים:
· נקבעה לו דרגת נכות מעבודה לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור הנמוך מ-100%.
· ועדת רשות מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה כי אין לו סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה.
· אין לו הכנסה מעבודה או תעסוקה.
 

דוגמה מספרית להמחשת הפער הכלכלי שמעמד נכה נזקק סוגר

פירוט קריטריון הסיכוי הסביר לעבודה

לפי חוזר נפגעי עבודה 17/2011, “אין סיכוי סביר לעבודה כלשהי” פירושו שהנכה אינו מסוגל לעבוד ואינו עובד בפועל עקב הפגיעה. נכה שפנה לשירות התעסוקה והוכר כבלתי ניתן להשמה נחשב כמי שאין לו סיכוי לעבודה. נכה שלא היה מסוגל לעבוד יותר ממחצית החודש נחשב כמי שלא היה לו סיכוי סביר באותו חודש, וניתן להכיר בו בימים שבהם לא עבד ולא השתכר. לעומת זאת, נכה שנמצא בהכשרה מקצועית נחשב כמי שיש לו סיכוי סביר לעבודה, ונכה שפרש לגמלאות ואינו עובד בשל הפרישה אינו נחשב כמי שאין לו סיכוי לעבודה עקב נכותו.

נניח עובד שנקבעה לו נכות זמנית של 20% בלבד לאחר תאונת עבודה, בעוד שבפועל מגבלותיו הפיזיות (למשל צורך בהחלמה ממושכת מניתוח, או מגבלת תנועה זמנית חמורה) מונעות ממנו כל אפשרות מעשית לחזור לעבודה כלשהי באותה תקופה. קצבה המחושבת לפי 20% נכות בלבד תהיה נמוכה משמעותית מקצבה המחושבת לפי 100% נכות. אם ועדת הרשות משתכנעת שאין לו הכנסה ואין לו סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי בתקופה זו, היא רשאית להכיר בו כ”נכה נזקק” ולזכותו בתגמול כאילו נקבעה לו נכות של 100%, למשך ארבעת החודשים הקרובים, עד לבחינה מחודשת של מצבו.

מה נחשב הכנסה מהתעסקות

לפי חוזר 17/2011, “הכנסה מהתעסקות” של עובד שכיר היא כל הכנסה משכר עבודה, ובלבד ששולמה לפחות עבור מחצית ימי העבודה בחודש. נחשבת הכנסה גם משכורת שקיבל הנכה לאחר הודעת פיטורים מוקדמת, אף אם לא עבד בפועל באותו חודש, וכן הכנסה מחליפת שכר כמו דמי לידה, דמי אבטלה ודמי פגיעה בשל פגיעה אחרת בעבודה. אצל עצמאי נחשבת הכנסה כל הכנסה מהעסק, גם אם לא עבד בפועל. לעומת זאת, הכנסה חד-פעמית שנתקבלה באקראי, כמו משכורת י”ג, דמי הבראה והפרשי שכר בגין תקופות עבר, אינה נחשבת הכנסה, וכך גם תשלום עבור ניצול ימי מחלה או חופשה.

מה קורה כשמסתיים מעמד נכה נזקק ועדיין לא נקבעה נכות יציבה

אם בתום תקופת ההכרה הנוכחית עדיין לא התייצב מצבו הרפואי של הנפגע וטרם נקבעה לו נכות יציבה, יש להגיש בקשה מחודשת להארכת מעמד נכה נזקק לפני תום התקופה הקיימת, כדי למנוע פער בתשלומים. חשוב לצרף לכל בקשה מחודשת עדכון רפואי ותעסוקתי טרי, המשקף את מצבו הנוכחי של הנפגע ולא להסתמך על מסמכים ישנים מהבקשה הקודמת. תהליך זה עשוי לחזור על עצמו מספר פעמים, כל עוד מצבו הרפואי של הנפגע לא התייצב סופית, ורק לאחר קביעת נכות יציבה נקבעת הזכאות הסופית והקבועה לקצבה או למענק בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לצמיתות.

כיצד מגישים את הבקשה להכרה כ”נכה נזקק”?

· ממלאים טופס תביעה להכרה כנכה נזקק (ב.ל. 279) ומגישים אותו בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים בו הוגשה תביעתכם להכיר בתאונה כתאונת עבודה ולהכיר בכם כנפגעי עבודה.
· לטופס התביעה מצרפים אישור מהמעסיק לגבי מועד החזרה לעבודה בתקופת הנכות הזמנית – דהיינו יש לסמן בטופס ש”טרם חזרתם לעבודה”.
· תעודות אי כושר לעבודה לתקופת הנכות הזמנית ואישור מהמעביד שהנכה לא עבד באותה תקופה; לפי חוזר 17/2011 מסמכים אלה יכולים לשמש הוכחה שלא היה לנכה סיכוי סביר לעבודה בתקופה זו. הגשת תביעה לקבלת הכרה כ“נכה נזקק” בביטוח הלאומי הינה תביעה מורכבת. אתם מוזמנים להתייעץ שכן מדובר במהלך קריטי העשוי להשפיע באופן ישיר על איכות חייכם מבחינה כלכלית.

מה עושים אם ועדת הרשות דוחה את הבקשה – הליך הערר

אם ועדת הרשות קובעת שהמבקש אינו עומד באחד או יותר מהתנאים (למשל שקיים לו סיכוי סביר לעבוד בעבודה מתאימה אחרת, חרף מגבלותיו), ניתן להגיש ערר על ההחלטה בתוך המועד הקבוע בהודעת הדחייה. בשלב הערר חשוב להציג ראיות נוספות שלא הובאו בפני הוועדה המקורית – למשל חוות דעת מעודכנת מרופא תעסוקתי, תיעוד ניסיונות למצוא עבודה מתאימה שלא צלחו, או מכתבי דחייה ממעסיקים פוטנציאליים המעידים על חוסר היכולת המעשית להשתלב בשוק העבודה. ניתן לפנות בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בעקבות החלטת ועדת הרשות, כפי שנעשה בעב”ל 11762-01-24.

טעויות נפוצות בהגשת בקשה למעמד נכה נזקק

הטעות הראשונה היא השתהות בהגשת הבקשה המחודשת לקראת סיום תקופת ארבעת החודשים, מה שעלול ליצור פער תשלום בין תקופת ההכרה הקודמת לבין החדשה. הטעות השנייה היא הגשת אישור מרופא תעסוקתי כללי ותמציתי מדי, שאינו מפרט במפורש את חוסר היכולת לעסוק בכל עבודה מתאימה, ולא רק בעבודה הספציפית שבוצעה קודם לכן. הטעות השלישית היא אי-תיעוד ניסיונות בפועל למצוא עבודה חלופית, בעוד שתיעוד כזה מחזק משמעותית את הטענה שאין סיכוי סביר להשתלבות תעסוקתית. הטעות הרביעית היא ויתור על ערר לאחר דחייה ראשונה, מבלי לבחון האם ניתן לחזק את התיק בראיות נוספות.

שאלות ותשובות בנושא מעמד “נכה נזקק”

מה קורה בתום ארבעת החודשים אם המצב עדיין לא השתפר?

ניתן להגיש בקשה מחודשת להארכת הסטטוס, וועדת הרשות בוחנת מחדש האם עדיין מתקיימים התנאים: היעדר הכנסה, נכות זמנית מתחת ל-100%, וחוסר סיכוי סביר לחזור לעבודה.

מה ההבדל בין “נכה נזקק” לנכות זמנית רגילה?

נכות זמנית משולמת לפי האחוז שנקבע בפועל. מעמד “נכה נזקק” מאפשר לקבל תגמול כאילו נקבעה נכות של 100%, גם כשהנכות הרפואית בפועל נמוכה, בתנאי שהנפגע אינו מסוגל להשתכר.

מה קורה אם הבקשה נדחית?

ניתן לערער על החלטת ועדת הרשות, ומומלץ להיערך לכך עם מלוא התיעוד הרפואי והתעסוקתי הרלוונטי.

אפשר לעבוד במשרה חלקית ועדיין לקבל מעמד נכה נזקק?

אחד התנאים המרכזיים הוא היעדר הכנסה מעבודה, ולכן עבודה במשרה חלקית עם הכנסה כלשהי עלולה לפגוע בזכאות, גם אם ההכנסה נמוכה. יש לבדוק את הנסיבות הספציפיות מול הוועדה, שכן לעיתים נבחנת גם מהות ההכנסה ולא רק קיומה הפורמלי.

יש לי חסכונות או נכסים – זה משפיע על הזכאות?

התנאי הרלוונטי הוא היעדר הכנסה מעבודה, ולא היקף הנכסים או החסכונות של המבקש, ולכן ככלל קיומם של חסכונות אינו שולל את הזכאות למעמד נכה נזקק.

אני יכול לחזור לעבודה אחרת, שונה מזו שעבדתי בה קודם – זה משנה?

כן, זהו בדיוק המבחן המרכזי שהוועדה בוחנת – לא רק האם ניתן לחזור לעבודה הקודמת הספציפית, אלא האם קיים סיכוי סביר לעבוד בכל עבודה מתאימה אחרת בהתחשב במגבלות הרפואיות שנקבעו.

זה אותו דבר כמו נכות כללית מהביטוח הלאומי?

לא, מדובר במסלול נפרד המיועד ספציפית לנפגעי עבודה, להבדיל מנכות כללית שאינה קשורה לפגיעה בעבודה. שני המסלולים כפופים לתנאי זכאות שונים ומנוהלים על ידי אגפים שונים במוסד לביטוח לאומי.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעי עבודה בהגשת בקשות למעמד “נכה נזקק” ובערעורים על החלטות ועדת הרשות. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מדחייה ראשונית. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מהגשת הבקשה ועד לערר בבית הדין לעבודה במידת הצורך.

נגמרו לכם דמי הפגיעה והנכות שנקבעה לא מספיקה כדי להתפרנס? דברו איתנו לפני שאתם מגישים בקשה בעצמכם. צרו קשר עוד היום, לפני הפנייה הבאה.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי