עבודה במשמרות ופגיעה בבריאות: מה הביטוח הלאומי מכיר ומה לא

מה קבע בית הדין הארצי על עבודה במשמרות

עובדים שנים במשמרות לילה, ערב ובוקר, ומרגישים שהגוף משלם על זה: שינה, עייפות, לב, סוכרת. הכרה בפגיעה כזו בביטוח הלאומי אפשרית רק בדרכים שהחוק והפסיקה מכירים, ובית הדין הארצי לעבודה קבע שעבודה במשמרות מתחלפות כשלעצמה אינה מקימה תביעה במסלול המיקרוטראומה (עב״ל 29129-06-18). העמוד מסביר מה נקבע, למה, ומה כן אפשר לבדוק.

נפגעי עבודה בביטוח הלאומי מוכרים בשלוש דרכים: תאונת עבודה (אירוע תאונתי), מיקרוטראומה (פגיעות זעירות שחוזרות על עצמן) ומחלת מקצוע (רשימה סגורה בתקנות). ההסבר המלא נמצא במדריך מחלת מקצוע ומיקרוטראומה.

מה נפסק בעניין עבודה במשמרות מתחלפות?

מפקח בחדר פיקוח על קווי חלוקה בחברת החשמל עבד משנת 1981 עד 2015, ב-25 השנים האחרונות במשמרות: כ-20 אחוז משמרות לילה, 20 אחוז ערב, 20 אחוז בוקר, 20 אחוז משמרות כמחליף ו-20 אחוז ימי חופש ומנוחה. הוא אובחן בסוכרת ב-2003 וטען שעבודת המשמרות החריפה את המחלה. בית הדין האזורי דחה את תביעתו, ובית הדין הארצי דחה את הערעור (עב״ל 29129-06-18, בית הדין הארצי לעבודה, 2019).

בית הדין הסביר שמיקרוטראומה היא יצירה של הפסיקה, שנועדה למלא חלל שהותיר המחוקק כשסגר את רשימת מחלות המקצוע. הוא קבע שעבודת משמרות מתחלפות אינה מקימה תשתית מתאימה, כי יסוד ה״תאונה״ חסר: עצם ביצוע העבודה בשעות הרגילות אינו עונה על המסוימות והפתאומיות שבמונח הזה, ומתח מתמשך או תנוחה אינם עונים עליו.

למה בית הדין הבחין בין משמרות לבין רעש, רטט, שמש וחומרים?

העובד ביקש ללמוד מהפסיקה שהכירה בחשיפה לרטט, לשמש, לרעש, לקרינה ולחומרים. בית הדין השיב שבמקרים האלה יש מקור חיצוני שפוגע בגוף שוב ושוב: קרן האור, גל הקול, הקרינה או החומר, וכל פגיעה כזו נחשבת תאונה. בעבודת משמרות לא ניתן להצביע על גורם, חיצוני או בגוף העובד, ש״פוגע״ בגוף. לכן, גם אם עבודה במשמרות גורמת נזק פיזיולוגי, היא לא נחשבת בעצמה כתאונה.

בית הדין הוסיף שעצם העובדה שהעבודה גורמת נזק לבריאות אינה מספיקה לפי הדין הקיים, ושבחלוף השנים מאז נקבעה רשימת מחלות המקצוע ראוי לבחון את עדכונה. מהמאגר לא ידוע אם הרשימה עודכנה בעקבות כך.

מה נפסק אחרי פסק דין בנימין?

בית הדין הארצי והאזוריים יישמו את ההלכה בתיקים נוספים. בכולם נדחתה התביעה, גם כשמומחה רפואי מצא קשר בין המשמרות לבין המחלה:

• עב״ל 47067-12-19 (2020): עובד במפעל במשמרות מתחלפות לקה באפילפסיה, ומומחית של בית הדין מצאה קשר בין חסך השינה לבין המחלה. בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע שגם אם עבודה במשמרות גורמת לשיבוש השעון הביולוגי ולנזקים פיזיולוגיים, אין בכך די, כי יסוד התאונה חסר. הוא הוסיף שפסק דין בנימין הוא שינוי נסיבות משפטי מהותי, ושהסכמה קודמת של הצדדים על מינוי מומחה אינה מחייבת.
• ב״ל 16753-03-14 (2021): עובד חברת חשמל במשמרות בוקר, ערב ולילה בין 1988 ל-2018. המומחה קבע קשר בין עבודה ארוכת שנים במשמרות משתנות לבין הפרעות שינה, והתביעה נדחתה בעקבות פסק דין בנימין.
• עב״ל 19933-07-21 (2022): מאבטח לילה בבית אבות עבד חמש שנים ארבע עד חמש משמרות לילה קבועות בשבוע (23:00 עד 07:00) וצפה במסכי מצלמות, ולקה בהתקף אפילפסיה במהלך משמרת. הערעור נדחה ברוב דעות: המשמרות היו קבועות ולא מתחלפות, אבל הרוב קבע שאין בכך כדי להצדיק הבחנה. שופטת המיעוט הייתה מחזירה את התיק למינוי מומחה, בין השאר כי עבודת לילה קבועה חורגת ממה שהחוק מתיר (סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה).
• תיקים נוספים בבתי הדין האזוריים: ב״ל 22423-06-14 (2019, עובד תחנת כוח במשמרות מתחלפות), ב״ל 35870-01-19 (2020, עובד בית דפוס, נדחתה ללא מינוי מומחה) וב״ל 1155-07-20 (2021, רב חובל ונתב בנמל חדרה).

לכן, מי שהמחלה שלו מוסברת רק בעבודה במשמרות, גם בלילה בלבד, צריך להיערך לכך שתביעתו תידחה, ולבדוק אם יש אירוע, חשיפה או תנועה חוזרת שאפשר להוכיח.

מה כן אפשר לבדוק אם עובדים במשמרות ונפגעתם?

• אירוע תאונתי בעבודה. נפילה, מכה או אירוע חריג במשמרת עשויים להוות תאונת עבודה בלי קשר לשעות. על המסלול הזה כתוב בעמוד עורך דין תאונות עבודה.
• אירוע לבבי או מוחי במהלך העבודה. בנסיבות מסוימות הם מוכרים כתאונת עבודה, והבדיקה נעשית לפי נסיבות האירוע: מתי אירוע לבבי או מוחי הם תאונת עבודה.
• חשיפה למקור חיצוני בעבודה שמתבצעת במשמרות, כמו רעש קבוע, רטט, קרינה או חומרים: הפסיקה הכירה בחשיפות כאלה במסלול המיקרוטראומה, ומה שקובע הוא תיאור מדויק של החשיפה.
• תנועה חוזרת מוגדרת, למשל הקלדה, הרמה או כריעה, שמתבצעת בתוך המשמרת, כשאפשר לבודד אותה ולהראות את תדירותה.
• מחלה מהרשימה הסגורה בתוספת השנייה לתקנות ביטוח מפני פגיעה בעבודה, שהעבודה מתאימה לתיאור שלה.

איך מתכוננים אם עובדים במשמרות?

• מתעדים אירוע או חשיפה מוגדרים: מה קרה, מתי, באיזו משמרת ומי ראה.
• שומרים תלושי שכר ולוחות משמרות, כדי להראות את הוותק ואת דפוס העבודה.
• מספרים לרופא על הקשר לעבודה ושומרים את הסיכומים הרפואיים.
• פונים לייעוץ לפני הגשת התביעה, כי תביעה לתאונת עבודה מוגשת תוך 12 חודשים מהפגיעה.

שאלות ותשובות על עבודה במשמרות והכרה בפגיעה בעבודה

האם סוכרת או מחלה אחרת מעבודה במשמרות מוכרת כפגיעה בעבודה?

בפסק הדין שנסקר כאן נדחתה תביעה להכרה בסוכרת שנטען שהחריפה בגלל עבודה במשמרות מתחלפות, כי עבודת משמרות כשלעצמה אינה מקימה את יסוד התאונה. ייתכן שמצב רפואי מסוים יוכר דרך מסלול אחר, אם יש אירוע או חשיפה שאפשר להוכיח.

האם עבודה קבועה במשמרות לילה מוכרת?

כן, ונדחתה גם שם. בעב״ל 19933-07-21 נדון מאבטח לילה שעבד במשמרות לילה קבועות, והערעור נדחה ברוב דעות, כשהשופטת במיעוט הייתה מחזירה את התיק למינוי מומחה. פסק דין בנימין עצמו עסק במשמרות מתחלפות.

האם כל עבודה גורמת נזק מספיקה להכרה?

לא. בית הדין קבע שעצם העובדה שהעבודה גורמת נזק לבריאות אינה מספיקה, ושצריך לעמוד בהגדרות החוק: תאונת עבודה, מיקרוטראומה בתנאיה או מחלת מקצוע מהרשימה.

האם כדאי לפנות לעורך דין לפני הגשת תביעה?

כן. בחירת המסלול הנכון ותיעוד האירוע או החשיפה לפני ההגשה קובעים אם התביעה נדחית כבר בשלב הראשון.

על המשרד ועל המאמר

עו״ד ונוטריון בנו גליקמן עוסק בנזקי גוף מאז אפריל 2006, ובכלל זה תאונות עבודה, תאונות דרכים ורשלנות רפואית. המשרד פועל כ-ONE STOP SHOP לנפגע ולבני משפחתו. עבדתם במשמרות ופגעתם בבריאותכם? אפשר להתקשר בטלפון 03-6135337, ולבדוק איזה מסלול הכרה אפשרי במקרה שלכם.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי