החמרת מצב של נפגעי עבודה

נפגעתם בתאונת עבודה וקבעו לכם אחוזי נכות קבועים. (לצמיתות). הזמן עובר ואתם מרגישים שמצבכם הבריאותי בעקבות התאונה משתנה ואף מחמיר. אתם בהחלט רשאים  וזכאים (!)
להגיש בקשה לדיון מחודש במצבכם. ועדה רפואית תקבע האם חלה החמרה או לאו והאם נתן להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו קודם לכן.

מה זה בדיוק “החמרת מצב” ולמה זה שונה מקביעת נכות מחדש

“החמרת מצב” אינה בקשה לבחינה חוזרת של האירוע המקורי או של הקביעה הרפואית שכבר ניתנה, אלא בקשה לבחון האם המצב הרפואי, כפי שהוא כיום, החמיר לעומת מה שנקבע בוועדה הקודמת – כלומר האם הפגיעה המקורית ממשיכה להשפיע ולהחריף עם הזמן. הוועדה הדנה בהחמרת מצב אינה בוחנת מחדש את עצם הזכאות או את נסיבות התאונה, אלא משווה בין המצב הרפואי כפי שתועד בוועדה הקודמת לבין המצב הנוכחי, ובוחנת האם קיים קשר סיבתי ישיר בין ההרעה לבין הפגיעה המקורית בעבודה, ולא בין ההרעה לבין מצב רפואי אחר או תהליך התיישנות טבעי שאינו קשור לתאונה.

תנאים מקדימים להגשת בקשת החמרת מצב של נפגעי עבודה

תביעת החמרת מצב רפואי לפי תקנה 36 לנפגעי תאונת עבודה ניתן להגיש לביטוח הלאומי ב.ל. 228 רק כאשר:

• חלפו שישה חודשים מרגע קביעת הוועדה הרפואית את דרגת הנכות על ידי הביטוח הלאומי.
• התקבל אישור החמרה (ב.ל. 248) חתום על ידי רופא קופת החולים שהוסמך לכך, או סיכום אשפוז שרופא המוסד אישר כי האשפוז קשור לפגיעה. כדי שהרופא יוכל להשוות, כדאי להציג בפניו את פרוטוקול הוועדה הקודמת.
• הדיון יתקיים בביטוח הלאומי רק במידה והוכח כי קיים קשר ישיר בין החמרת המצב הבריאותי של הנפגע לפגיעה המקורית שהתרחשה עקב העבודה והיא מהווה תוצאה ישירה למצבו הבריאותי המחמיר של הנפגע.

המלצתנו היא להגיש את תביעתכם להחמרת המצב כתביעה חדשה ולא כערעור על החלטת וועדת הביטוח הלאומי שקבעה את אחוזי הנכות קודם לכן (לכל הפחות שישה חודשים) ולהתייעץ עם עו”ד רשלנות רפואית.

מה קורה בפועל בוועדה הרפואית הדנה בהחמרת מצב

אישור ההחמרה והגשת התביעה

התביעה להחמרה מוגשת בטופס ב.ל. 228 ומצורף אליה אישור החמרה בטופס ב.ל. 248, חתום על ידי רופא קופת החולים שהוסמך לכך, או סיכום אשפוז שרופא המוסד אישר כי האשפוז קשור לפגיעה. מאז מרץ 2023 תוקף האישור הוא שנה, ואם הוגש אישור בלבד בלי טופס תביעה, מועד הגשתו נחשב כמועד הגשת הבקשה. הנכות החדשה נקבעת ככלל מיום הגשת התביעה, ואם הנפגע אושפז בגין ההחמרה והגיש תביעה בתוך 90 יום מהשחרור היא נקבעת מיום האשפוז. תביעה שהוגשה אחרי חלוף התקופה הזו לא תחזיר את הזמן אחורה.

הוועדה בוחנת תחילה את פרוטוקול הוועדה הקודמת שקבעה את דרגת הנכות המקורית, ומשווה אותו למצבו הנוכחי של הנפגע כפי שהוא מוצג לפניה – הן באמצעות בדיקה גופנית והן באמצעות המסמכים הרפואיים שהוגשו. הוועדה בוחנת האם קיים החמרה בפגימה שבקשר אליה נקבעה הדרגה, והאם השינוי הזה קשור סיבתית לפגיעה המקורית בעבודה ולא למקור אחר, כגון מחלה נפרדת או תהליך התיישנות טבעי. ככל שהוועדה משתכנעת בקיומם של שני התנאים הללו, היא רשאית להעלות את דרגת הנכות בהתאם, ובמקרים המתאימים אף להעניק גמלה גבוהה יותר או קצבה במקום מענק.

מה הוועדה לא יכולה לעשות בהחמרה

הוועדה הדנה בהחמרה אינה רשאית להקטין את דרגת הנכות הקיימת, גם אם לדעתה חלה הטבה במצבו של הנפגע. היא רשאית לציין בפרוטוקול שמצבו הוטב ולהשאיר את הדרגה בעינה. הוועדה דנה רק בפגימה שבקשר אליה ציין הרופא באישור שחלה החמרה או שנתגלתה פגימה חדשה, ולא בפגימות נוספות שלא צוינו בו. אם חלה החמרה זמנית וחולפת ובסופו של דבר הנכות היציבה לא השתנתה, אין היא דנה מחדש בתקנה 15. לכן חשוב שאישור ההחמרה יפרט את הפגימה המדויקת שהוחמרה ולא יהיה כללי, וכדאי להציג לרופא את הדוח המלא של הוועדה הקודמת.

הגשת ערעור
באם תחליט הוועדה הרפואית לא לאשר את הבקשה להחמרת המצב ניתן להגיש ערעור לוועדה הרפואית לערעורים , והמועד המדויק רשום במכתב ההחלטה. על החלטת הוועדה לערעורים אפשר לערער בבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד.

מקרים חריגים
כאשר מדובר במצב קשה שאינו סובל דיחוי והמתנה, רשאי רופא שהוסמך על ידי הביטוח הלאומי, לבקש להקדים את הדיון בבקשת הדורש, גם אם טרם חלפו שישה חודשים כפי שנקבע בחוק.
במקרים קיצוניים של נכות או מחלת מקצוע, ניתן לדון בבקשת הנפגע לביטוח לאומי על ידי מסמכים רפואיים בלבד וללא צורך בהגעתו הפיסית לדיון בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

הגשת תביעה להחמרת מצב בביטוח הלאומי בליווי המסמכים המתאימים, עשויה לעזור לכם לקבל את המגיע לכם על פי חוק, אף להעלות את אחוזי הנכות והפיצויים במידה וימצא לנכון לעשות זאת. החמרה מוגשת כתביעה חדשה, ולכן כדאי לעבור על מילוי טופס ב.ל. 228 סעיף אחר סעיף.
כשעולה השאלה אם הרקע הרפואי הקודם של הנפגע מקטין את זכאותו, נכנס לתמונה הכלל שנקרא הגולגולת הדקה, ומוסבר בהלכת הגולגולת הדקה ומה היא אומרת על נפגע עם רקע קודם.

בריאותכם ואיכות חייכם חשובים. שמרו עליהן.

איך ההחמרה עשויה להפוך מענק חד-פעמי לקצבה חודשית

כאשר דרגת הנכות המקורית הייתה נמוכה מ-20% (ולכן זיכתה במענק חד-פעמי בלבד), עלייה בדרגת הנכות כתוצאה מהחמרה עשויה לחצות את סף ה-20% ולהפוך את הזכאות לקצבה חודשית קבועה במקום מענק – שינוי בעל משמעות כלכלית מצטברת גדולה בהרבה מעליית האחוזים הנקודתית עצמה. גם כאשר כבר משולמת קצבה, החמרה מוכחת עשויה להגדיל את סכומה החודשי בהתאם לדרגת הנכות המעודכנת, ולכן אין לזלזל בבדיקת הזכאות גם כאשר כבר מתקבל תשלום כלשהו מהמוסד לביטוח לאומי.

מה קורה לכסף כשמענק הופך לקצבה

מי שקיבל בעבר מענק ודרגת נכותו עלתה בעקבות ההחמרה עד כדי זכאות לקצבה, צריך לדעת שהחוק קובע ניכוי: מהקצבה ינוכה הסכום שבו עודף המענק על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק ועד היום שבו נעשה זכאי לקצבה, אילו חל סעיף 106 על הדרגה שזיכתה אותו במענק. משמעות הדבר שהקצבה אינה בהכרח מתחילה בסכום מלא מיד. מענק ניתן לדרגה יציבה של 9% עד 19%, וקצבה מדרגה יציבה של 20%, ולכן כדאי לבקש מהמוסד חישוב מפורט לפני שמסכימים לקביעה.

שלבי ההליך מרגע שמרגישים החמרה ועד הדיון בוועדה

בשלב הראשון יש לפנות לרופא (רופא תעסוקתי בקופת החולים או רופא מומחה בתחום הרלוונטי) ולקבל ממנו התייחסות כתובה מפורשת המתעדת את ההחמרה שחלה, תוך הצגת פרוטוקול הוועדה הקודמת בפניו. בשלב השני יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי התומך – בדיקות, הדמיות וסיכומי ביקור – מהתקופה שמאז הוועדה האחרונה. בשלב השלישי מוגשת תביעה להחמרת מצב (ב.ל. 228) לביטוח הלאומי, בצירוף אישור ההחמרה (ב.ל. 248) ומלוא המסמכים. בשלב הרביעי מתקיים דיון בוועדה, לרוב הכולל בדיקה גופנית של הנפגע, ובסיומו ניתנת החלטה – אישור ההחמרה ועדכון דרגת הנכות, או דחיית הבקשה, שאז ניתן לעבור לשלב הערר.

כשיש כמה פגימות בתאונה אחת

אם נקבעו כמה פגימות בתאונה אחת, אפשר להגיש תביעה להחמרה עבור כולן ולדון בהן יחד, או עבור פגימה אחת בלבד. אם הדיון היה על פגימה אחת, ניתן יהיה לדון בהחמרה של פגימה זו רק אחרי שחלפו שישה חודשים ממועד הדיון בה, אך אפשר להגיש תביעה בפגימה האחרת בתנאי שחלפו שישה חודשים מאז הדיון האחרון באותה פגימה. לדוגמה, מי שנפגע ביד וברגל והגיש תביעה להחמרה ברגל יכול להגיש בנפרד תביעה להחמרה בפגימה שביד, בלי קשר למועד הדיון בהחמרה שחלה ברגל, ובלבד שיצורף אישור החמרה שמפרט את הפגימה הרלוונטית.

מה חשוב לתעד לפני הגשת בקשת החמרת מצב

הצלחת בקשת החמרת מצב תלויה כמעט תמיד באיכות התיעוד הרפואי שנאסף מאז הוועדה האחרונה. חשוב לשמור ולהציג את כל הבדיקות, ההדמיות (MRI, CT) והביקורים אצל רופאים מומחים שבוצעו מאז נקבעה דרגת הנכות הקודמת, ולא רק מכתב תמציתי אחד. וועדה רפואית הבוחנת בקשה להחמרת מצב, מצפה לראות רצף רפואי מתועד המראה החמרה אמיתית ולא רק תלונה סובייקטיבית.

מה ההבדל בין החמרה זמנית לבין החמרה שמצדיקה עדכון דרגת נכות

לא כל הרעה זמנית במצב, כגון החרפת כאבים לתקופה קצרה עקב מאמץ יתר או מזג אוויר, מצדיקה בהכרח עדכון דרגת נכות קבועה. הוועדה הרפואית בוחנת האם מדובר בשינוי יציב ומתמשך במצב התפקודי, ולא בתנודתיות זמנית וחולפת. משום כך, מומלץ להמתין ולתעד את ההחמרה על פני תקופה סבירה (ולא רק אירוע בודד), ולהציג בפני הוועדה תמונה עקבית המראה שההרעה נמשכת ואינה חולפת מעצמה, שכן זהו לרוב ההבדל בין בקשה שמתקבלת לבין בקשה שנדחית על הסף.

דוגמאות נפוצות למצבים המצדיקים בקשת החמרת מצב

דוגמה נפוצה אחת היא החמרה בכאבי גב או ברכיים כתוצאה משינויים ניווניים (ארטריטיס) שהתפתחו באזור הפגיעה המקורית עם השנים. דוגמה נוספת היא הידרדרות תפקודית עקב הצורך בניתוח נוסף שלא היה צפוי בעת הוועדה הראשונה, כגון החלפת מפרק או ניתוח משוחזר. דוגמה שלישית היא פגיעה נפשית משנית שהתפתחה כתוצאה מהתמודדות ממושכת עם המגבלה הגופנית – חרדה, דיכאון או הפרעת דחק, המוכרת אף היא כהחמרה כאשר קיים קשר סיבתי מתועד לפגיעה המקורית. דוגמה רביעית היא החמרה בתפקוד הנובעת מפיצוי-יתר של הגוף על האזור הפגוע, למשל כאבים חדשים בגב עקב הליכה לא תקינה שנוצרה כתוצאה מפגיעה ברגל.

טעויות נפוצות שמובילות לדחיית בקשת החמרת מצב

הטעות הראשונה היא הגשת הבקשה בליווי מכתב רפואי כללי ותמציתי מדי, שאינו מפרט את השינוי הספציפי במצב לעומת הוועדה הקודמת. הטעות השנייה היא הסתמכות על תלונות סובייקטיביות בלבד ללא תיעוד אובייקטיבי (הדמיה, בדיקות תפקודיות) התומך בהחמרה הנטענת. הטעות השלישית היא אי-קישור מפורש בין המצב הנוכחי לבין הפגיעה המקורית בעבודה, מה שמאפשר לוועדה לטעון שההחמרה מקורה בגורם אחר. הטעות הרביעית היא ויתור על הגשת ערעור לאחר דחייה ראשונה, מתוך הנחה מוטעית שהדחייה היא סופית ואין עוד מה לעשות.

שאלות ותשובות בנושא החמרת מצב לנפגעי עבודה

מה קורה אם עברו יותר משישה חודשים ולא הגשתי בקשה?

אין בתקנה 36 מועד אחרון להגשת הבקשה, כל עוד חלפו לפחות שישה חודשים מהוועדה האחרונה וההחמרה נובעת מהפגיעה המקורית. אולם דרגת הנכות החדשה נקבעת מיום הגשת התביעה ולא לתקופה שקדמה לה, ולכן כל חודש של המתנה הוא חודש בלי התוספת (תקנה 37א).

הוועדה דחתה את הבקשה, יש עוד מה לעשות?

כן, ניתן לערער לוועדה הרפואית לערעורים ולאחר מכן, אם נדרש, להמשיך לבית הדין האזורי לעבודה.

האם אפשר להגיש בקשת החמרת מצב יותר מפעם אחת?

כן, כל עוד עומדים בתנאי הזמן ומציגים תיעוד רפואי חדש המעיד על החמרה נוספת מאז הדיון האחרון.

העלאת דרגת הנכות חלה למפרע או רק מרגע ההחלטה החדשה?

דרגת הנכות החדשה נקבעת מיום הגשת התביעה (או מיום האשפוז בגין ההחמרה, אם התביעה הוגשה בתוך 90 יום מהשחרור), ולא לתקופה שקדמה לכך (תקנה 37א). חשוב לברר את המועד המדויק שנקבע בהחלטה הספציפית.

ההחמרה היא באיבר אחר מזה שנפגע במקור, אך נובעת ממנו – זה עדיין רלוונטי?

כן, כל עוד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה החדשה לבין הפגיעה המקורית (למשל פיצוי-יתר שיצר עומס על איבר אחר), הוועדה עשויה להכיר בכך כהחמרה הנובעת מהפגיעה המקורית בעבודה.

חובה להיעזר בעורך דין כדי להגיש בקשת החמרת מצב?

מבחינה פורמלית ניתן להגיש את הבקשה עצמאית, אך ליווי מקצועי מסייע מאוד בניסוח הבקשה, באיסוף התיעוד הרפואי המתאים ובניהול הערר במקרה של דחייה, מה שמעלה משמעותית את סיכויי ההצלחה.

יש הגבלה כמה פעמים אפשר להגיש בקשת החמרת מצב באותה פגיעה?

אין הגבלה פורמלית על מספר הפעמים, אך כל בקשה חדשה מחייבת עמידה מחדש בתנאי שישה החודשים מהוועדה האחרונה והצגת תיעוד רפואי חדש המעיד על החמרה נוספת מאז אותה וועדה.

מה קורה אם כבר קיבלתם פיצוי בתביעת נזיקין על התאונה, וכעת המצב החמיר

סוגיה חשובה וכואבת: כאשר מלבד הזכאות מהביטוח הלאומי התנהלה גם תביעת נזיקין (למשל נגד מעסיק מתרשל) בגין אותה תאונת עבודה, וזו הסתיימה בפסק דין חלוט או בהסכם פשרה סופי, האפשרות לתבוע פיצוי נוסף בגין ההחמרה תלויה בנוסח פסק הדין או הסכם הפשרה, ולכן חשוב לבדוק אותם לפני כל צעד. זו הסיבה שבעת ניהול תביעת נזיקין מקורית, חשוב מאוד לוודא שחוות הדעת הרפואית מביאה בחשבון גם סיכון סביר להחמרה עתידית ידועה, ושסכום הפיצוי משקף זאת. לעומת זאת, מול המוסד לביטוח לאומי, בקשת החמרת מצב תמיד אפשרית כל עוד מתקיימים תנאי הסף, ואינה מוגבלת בסופיות דומה, שכן מדובר בגמלה מתמשכת ולא בפיצוי חד-פעמי. מי שכבר סיים הליך נזיקין ומרגיש כעת בהחמרה, צריך אפוא למקד את המאמץ בערוץ הביטוח הלאומי, ולא להניח שניתן “לפתוח מחדש” את התביעה האזרחית שכבר הסתיימה.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעי עבודה בהגשת בקשות החמרת מצב ובערעורים על החלטות הוועדות הרפואיות. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מדחייה ראשונית. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מאיסוף התיעוד הרפואי ועד לערר בבית הדין לעבודה במידת הצורך.

מרגישים שמצבכם הבריאותי מהתאונה החמיר וטרם הגשתם בקשה? דברו איתנו לפני שאתם פונים בעצמכם לביטוח הלאומי. צרו קשר עוד היום, לפני הפנייה הבאה.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי