מצטער אבל לא מדובר על אוצר או שודדי הקריביים (בסך הכל נזיקין)…
לצערנו, לא מעטים המקרים בהם אדם כלשהו נפגע באופן “מתגלגל” כתוצאה מאירוע מסוים אותו חווה. למרבה הצער לא תמיד ניתן לשער מראש מה יקרה לו בהמשך…
לדוגמה – שני נהגים ניהלו ויכוח סוער בעת מריבה על מקום חנייה. נהג אחד הרים אבן, איים על הנהג השני, פגע בו וגרם לו לחבלה קלה. הנהג השני התמוטט ומת. מאוחר יותר מסתבר שהוא סבל ממחלת לב סמויה (שהנפגע עצמו לא הכיר) והפגיעה מהאבן גרמה לו להתקף לב שהביא למותו.
האם הנהג שזרק את האבן יהיה אשם בנזקי משפחת הנפטר?
אדם זומן לשיחה אצל המעביד שלו, אשר הודיע לו על פיטוריו מהעבודה. ימים ספורים לאחר מכן, לקה האדם שפוטר באירוע מוחי.
האם המעביד אשם בארוע המוחי? האם זו תאונת עבודה?
ממליץ לכם לדעת מתי ובאילו מקרים ניתן לתבוע פיצויים. הלכת “הגולגולת הדקה” מפרטת מה החוק הישראלי “חושב” על כך. יתירה מכך, היא אמורה לשמור עליכם לא לעשות מעשים פזיזים אחרת תישאו בתוצאות שהייתם צריכים לצפות.
מתי ומדוע מוענקים פיצויים לניזוק?
החוק הישראלי מעניק פיצויים לניזוק רק בשל הנזק הצפוי ממהלכם הרגיל של הדברים ושנבע כתוצאה ישירה מעוולת המזיק. אולם, במקרה והנזק נגרם או הוחמר כתוצאה מגורמים בלתי צפויים מראש, ניתן לשקול “שימוש” בהלכת “הגולגולת הדקה”.
הלכת “הגולגולת הדקה”
הלכה זו מהווה חריג לפיצוי בשל היקף הנזק – אני יודע מדובר במשפט מורכב.
ההלכה מכירה באחריות המזיק לנזקים שמקורם בחולשותיו המקדמיות והבלתי צפויות של הניזוק. היא מורה כי לא תתקבל טענת המזיק שלא חזה מראש את נזקי הניזוק, אשר באו לו כתוצאה מחולשה מיוחדת, עליה לא יכול היה לדעת, שכן על המזיק לקבל את הניזוק כמות שהוא ולצפות שאולי מדובר באדם חלש או שקיימת מחלה נסתר.
הלכת “הגולגולת הדקה” חלה על שני מרכיביו של היקף הנזק
• חומרה בלתי צפויה של הנזק הראשוני.
• נזקים בלתי צפויים המתפתחים מהנזק הראשוני, המכונים נזקים שניוניים, למשל: התפתחות דלקת חמורה שנגרמה עקב פגיעה קלה בתאונת דרכים (כאשר הדלקת היא הנזק השניוני) או אפילו התפתחות תסמונת כאב קשה מאוד כמו CRPS.
ההלכה חלה על היקף הנזק, ואינה חלה על תהליך גרימתו של נזק ראשוני, ולא על סוגו של הנזק הראשוני. לדוגמא: אדם שהתאבד עקב רגישות נפשית מיוחדת ובלתי צפויה, בתגובה לפיטוריו ממקום עבודתו, נזק ההתאבדות הוא נזק ראשוני שסוגו והליך גרימתו אינם צפויים ועל כן אין מחילים עליו את הלכת הגולגולת הדקה אבל ניתן להכיל על הליך הפיטורין “רשלנות” במידה וההליך נעשה באופן גס ואגרסיבי.
במקרה של פיטורי העובד, אם “האדם הסביר” שפיטר את העובד ציפה שייגרם נזק כלשהוא לגוף העובד כתוצאה מהמהלך, ולמעשה נגרם נזק הרבה יותר חמור, זה עדיין נופל בגדר האחריות שלו כמזיק. אך אם נזקי הגוף לחלוטין שונים ממה שהיה צפוי היה לקרות, הרי שזה נופל מחוץ לטווח האחריות של המזיק.
מדוע השם “גולגולת דקה” ומה מקור ההלכה
השם הציורי “הגולגולת הדקה” מגיע מהדוגמה הקלאסית שממנה צמחה ההלכה במשפט המקובל: מזיק שהיכה מכה קלה יחסית בראשו של אדם, מבלי לדעת שלאותו אדם גולגולת דקה במיוחד וחריגה מהנורמה, ומכה שהייתה גורמת לחבורה קלה בלבד אצל אדם ממוצע, גרמה לו לפגיעה מוחית חמורה ואף למוות. בתי המשפט קבעו שהמזיק אינו יכול להיבנות מהעובדה שהניזוק היה “חלש יותר” מהצפוי, ועליו לשאת באחריות המלאה לתוצאה שנגרמה בפועל. עיקרון זה, שמקורו במשפט המקובל האנגלי, אומץ ופותח גם בפסיקה הישראלית לאורך השנים, והפך לכלל יסוד בדיני הנזיקין המקומיים.
דוגמאות נוספות ליישום הלכת הגולגולת הדקה
אדם מבוגר הסובל מאוסטיאופורוזיס (דלדול עצם) שאינו מודע למצבו, נופל נפילה קלה יחסית ברחוב עקב מפגע, ובעקבותיה נשבר לו הירך באופן חמור – נזק שאצל אדם ללא הרקע הזה היה נגרם לכל היותר חבורה. אדם עם רגישות נפשית קודמת ובלתי מאובחנת, החווה אירוע מלחיץ יחסית (כגון תאונת דרכים קלה), ומפתח בעקבותיו הפרעת דחק פוסט-טראומטית קשה. במקרים אלו, ובדומה לדוגמת ה-CRPS שהובאה לעיל, המזיק יישא באחריות למלוא היקף הנזק שנגרם בפועל, ולא רק לנזק שהיה סביר לצפות אצל אדם “ממוצע” וללא רקע רפואי מיוחד.
מה ההבדל בין הלכת הגולגולת הדקה לבין “אשם תורם”
חשוב שלא להתבלבל בין שני מושגים נפרדים לחלוטין. הלכת הגולגולת הדקה עוסקת בשאלה של היקף האחריות של המזיק כלפי הניזוק, ותוצאתה היא הרחבת האחריות – המזיק חב במלוא הנזק, גם אם הוא חמור מהצפוי, בשל רגישות מיוחדת של הניזוק. “אשם תורם”, לעומת זאת, עוסק בהתנהגותו של הניזוק עצמו ובשאלה האם הוא תרם ברשלנותו לקרות הנזק או להחמרתו, ותוצאתו היא הפחתת שיעור הפיצוי בהתאם לחלקו של הניזוק באחריות. שני העקרונות עשויים לחול יחד באותו מקרה: ניזוק בעל רגישות מיוחדת (הלכת הגולגולת הדקה מרחיבה את האחריות כלפיו) שגם תרם ברשלנותו לקרות האירוע (מה שמפחית את הפיצוי בשיעור מסוים).
החלת הלכת “הגולגולת הדקה” בתביעות נזיקיות, מחזקת את עניין הטלת האחריות על נזקים והיא מתיישבת עם מגמת התרחבות האחריות בנזיקין, המשקפת מודעות חברתית הולכת וגדלה לצורך להטיל אחריות על התנהגויות שאינן רצויות, ומכאן, להעניק פיצוי הולם לנפגעים מהתנהגויות אלה, שכן ההגינות מחייבת כי ההשלכות הנובעות מהיקף הנזק ינשאו על ידי המזיק ולא על ידי הניזוק.
כיצד מוכיחים בפועל את תחולת ההלכה בבית המשפט
הוכחת תחולת הלכת הגולגולת הדקה מחייבת שני רכיבים במצטבר: ראשית, הוכחת קיומו של מצב רפואי או רגישות מוקדמים אצל הניזוק, לרוב באמצעות התיק הרפואי שקדם לאירוע. שנית, חוות דעת של מומחה רפואי המקשרת באופן ברור בין האירוע המזיק (גם אם קל לכאורה), המצב הרפואי הקודם, לבין הנזק החמור שהתפתח בפועל – כלומר מסבירה מדוע דווקא השילוב בין השניים הוא שהוביל לתוצאה החמורה. ללא חוות דעת כזו המקשרת את שלושת המרכיבים יחדיו, בית המשפט לא יוכל להכריע שמדובר במקרה הנכנס בגדרי ההלכה, ולא רק בנזק “רגיל” שהיקפו תואם לפגיעה.
מהי המשמעות המעשית של ההלכה לגובה הפיצוי
המשמעות המעשית היא שהניזוק זכאי לפיצוי מלא בגין הנזק שנגרם לו בפועל, ולא לפיצוי “מופחת” המשקף רק את מה שהיה קורה לאדם בריא וללא רקע רפואי מיוחד. עבור נפגעים רבים, ובמיוחד עבור מזיקים או חברות הביטוח שלהם המנסים לצמצם את הפיצוי בטענה ש”הנזק החמור נבע בעיקר מהרקע הרפואי הקודם ולא מהאירוע עצמו”, הלכה זו מהווה כלי מרכזי לדחיית טענה כזו ולמימוש מלוא הזכאות, ולכן חשוב לבחון את רלוונטיותה בכל מקרה שבו קיים חשד לרקע רפואי מוקדם שהשפיע על היקף הנזק.
טעויות נפוצות בהערכת תיקים הכוללים רגישות רפואית מוקדמת
הטעות הראשונה היא ויתור מוקדם מדי על תביעה, או הסכמה לפיצוי מופחת, מתוך הנחה מוטעית שקיומו של מצב רפואי קודם “מקזז” את זכות הפיצוי. הטעות השנייה היא אי-איסוף מלוא התיק הרפואי הקודם, התומך בקיומו של המצב הרפואי המוקדם ובקשר בינו לבין הנזק שהתפתח. הטעות השלישית היא בלבול בין שאלת “היקף הנזק” (שעליה חלה ההלכה) לבין שאלת “סוג הנזק” (שעליה היא אינה חלה), מה שעלול להוביל לניסוח שגוי של הטענה המשפטית. הטעות הרביעית היא הסתמכות על חוות דעת רפואית כללית מדי, שאינה מסבירה במפורש את מנגנון הקשר בין הרקע הרפואי הקודם לבין הנזק החמור שנגרם בפועל.
שאלות ותשובות בנושא הלכת הגולגולת הדקה
איך מוכיחים שהיה לי מצב רפואי נסתר לפני התאונה?
באמצעות התיק הרפואי הקודם וחוות דעת מומחה המקשרת בין המצב הרפואי הקודם, הפגיעה שהתרחשה, והנזק החמור שהתפתח בעקבותיה.
המזיק טוען שלא יכול היה לדעת על הרגישות המיוחדת שלי, זה פוטר אותו?
לא. בדיוק זה העיקרון בהלכת הגולגולת הדקה: המזיק חייב לקבל את הניזוק כפי שהוא, כולל חולשות וגורמי סיכון נסתרים שלא היה יכול לדעת עליהם מראש.
ההלכה חלה על כל סוג של נזק בלתי צפוי?
לא. היא חלה על היקף (חומרת) הנזק, ולא על סוג הנזק או אופן גרימתו. נזק שהוא מסוג שונה לגמרי ממה שהיה צפוי אינו נכנס תחת ההלכה.
ההלכה חלה גם על רגישות נפשית ולא רק על מצב רפואי גופני?
כן, בתי המשפט הכירו ביישום ההלכה גם על רגישות נפשית מוקדמת ובלתי מאובחנת, כאשר אירוע שהיה גורם לאדם ממוצע לתגובה מתונה יחסית, גרם לניזוק הספציפי הפרעה נפשית משמעותית בשל רגישותו האישית.
המזיק כלל לא ידע שום דבר על מצבי הרפואי – זה משנה?
לא. עיקרון ההלכה הוא בדיוק שאין צורך שהמזיק ידע על הרגישות המיוחדת מראש – הוא נדרש “לקבל את הניזוק כפי שהוא”, כולל חולשות נסתרות שלא יכול היה לדעת עליהן כלל.
יש מצב הפוך, שבו הניזוק “עמיד” יותר מהרגיל ונפגע פחות מהצפוי?
כן, באופן סימטרי, אם ניזוק בעל חוסן מיוחד נפגע בפועל פחות ממה שהיה צפוי לאדם ממוצע, הפיצוי ישקף את הנזק שנגרם לו בפועל בלבד, ולא את הנזק ההיפותטי שהיה נגרם לאדם “ממוצע” באותן נסיבות.
איך ההלכה משפיעה על עבודת המומחה הרפואי בכתיבת חוות הדעת?
המומחה נדרש להתייחס במפורש לשלושה יסודות: המצב הרפואי הקודם, מנגנון ההשפעה ההדדית בינו לבין האירוע המזיק, וההסבר מדוע השילוב ביניהם (ולא רק האירוע לבדו) הוא שהוביל לנזק הסופי – ניתוח שונה מחוות דעת “רגילה” הבוחנת רק את הקשר הסיבתי הישיר בין האירוע לנזק.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים בתביעות נזיקין מורכבות, כולל מקרים שבהם רגישות רפואית נסתרת החמירה את הנזק מעבר לצפוי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “לא יכולתי לדעת”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח.
נגרם לכם נזק חמור בהרבה ממה שנראה בהתחלה? דברו איתנו לפני שאתם מוותרים על התביעה. צרו קשר עוד היום, לפני שתחליטו.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
