רשלנות רפואית במפרצת מוח

מפרצת במוח (aneurysm), היא אירוע רפואי מורכב הנובע עקב התרחבות של אחד מכלי הדם המוחיים העלולה להתפוצץ ולגרום למוות. התרחבות כלי הדם המוחיים מתרחשת על רקע היחלשות דופן כלי הדם, כאשר חלק משמעותי מכלל מקרי המפרצת מתרחשים בעורקים שבסיס המוח.

מהם גורמי הסיכון להיווצרות מפרצת במוח ?

ברשימת גורמי הסיכון למפרצת במוח נכללים הגורמים הבאים: גיל מבוגר, השמנת יתר, יתר לחץ דם, עישון, צריכת אלכוהול מופרזת, צריכת סמים קשים, טראומה מוחית, מחלות גנטיות העלולות לפגוע ברקמת החיבור בעוקרי בסיס המוח ועוד.

חשוב לציין שאף על פי שהסיבות להיווצרות דימום במפרצת במוח אינן ידועות לרופאה המודרנית, ידוע כי קיימים מספר גורמים מעלי לחץ דם המגבירים את הסיכוי להופעת דימום במפרצת המוחית וביניהן: נטילת תרופות מדללי דם, הבעת רגשות בעוצמה ניכרת (התרגשות, כעס וכו’) והרמת משאות כבדים ו/או מאמץ פיזי מוגבר.

תסמיני מפרצת מוח

תסמיניה של המפרצת המוחית משתנים בהתאם לגודלה ומיקומה, כאשר במקרים בהם מדובר בהרחבות קטנה של כלי הדם, המפרצת אינה תהיה מלווה בסימפטומים מיוחדים. מנגד, התרחבות משמעותית של אחד מכלי הדם המוחיים עלולה להוביל להופעתם של סימפטומים שונים כגון: כאב ראש תדיר וחזק, בעיות ראיה, פרכוסים, איבוד תחושה בפנים, בעיות בדיבור ובזיכרון ותחושת נימול בגפיים.

במידה ומתרחש אירוע של קרע במפרצת המוחית, עלולים להופיע תסמינים שונים כגון: רגישות יתר לאור יום ואור מלאכותי, כאב ראש בעוצמה חריגה ובאופן פתאומי, תחושת בלבול, אובדן הכרה, נוקשות עורפית ופרכוסים חמורים.

חשוב לדעת: במקרים רבים לא מופיעים תסמינים מקדימים למפרצת מוח והיא עלולה להתגלות רק במצבים בהם המפרצת נקרעת והדבר מוביל לדימום מוחי מאסיבי שברוב המקרים מסתיים במוות. כפועל יוצא מכך, קיימת חשיבות רבה למעקב רפואי אחר גורמי הסיכון ו/או התסמינים השונים העלולים להעיד על היווצרותה של מפרצת במוח.

אבחון וטיפול במפרצת מוחית – מה חשוב לדעת?

אבחון מפרצת מוח מיושמת כיום באמצעות מספר בדיקות הדמיה שונות וביניהן: בדיקת CT מוח,  ובדיקת דימות כלי דם הידועה בשם angiography. בדיקת ה-CT היא הבדיקה העיקרית בה נעשה שימוש לצרכי אבחון וזאת אף על פי שממצאי הבדיקה אינם מספקים “תמונה ברורה” בנוגע לאבחון מפרצת שטרם נקרעה אלא בעיקר לצורך אומדן היקף הדימום המוחי לאחר היווצרות קרע באחד מכלי הדם המוחיים.

הטיפול במפרצת מוח מותאם לגודל המפרצת ומיקומה, כאשר במקרים בהם המפרצת הינה בקוטר הקטן מ-3 מ”מ, הטיפול הינו מניעתי והוא כולל מעקב אחר התרחבות המפרצת.

במקרים בהם המפרצת הינה בקוטר של מעל 7 מ”מ ו/או במקרים בהם המפרצת הינה בקוטר הגדול מ-3 מ”מ, כאשר מופיע גורם סיכון אחד לפחות, הטיפול מיושם באחת משתי האפשריות הבאות: ניתוח להחדרת מהדקים במקום המפרצת או צינתור לצורך החדרת מעין קפיץ למקום המפרצת. אחד מהטיפולים הנ”ל מיושם במטרה למנוע קרע עתידי של המפרצת וההחלטה לגביו מתקבלת במסגרת היוועצות של מצנתר מוח ומנתח כלי דם בהתאם למצבו של המטופל.

ניתוחי חירום המיושמים במצבים של מפרצת קרועה, נחשבים לניתוחים בעלי סיכוי הצלחה נמוכים, וזאת לנוכח העובדה שרוב האנשים הסובלים ממפרצת קרועה אינם מספיקים להגיע לחדר הניתוחים טרם האבחנה.

רשלנות רפואית במפרצת מוח – מה חשוב לדעת?

בדומה לכל תחום רשלנות רפואית אחר, גם רשלנות רפואית במקרים של מפרצת מוח עלולה להתרחש על רקע סיבות שונות אשר וביניהן: אי טיפול ו/או חוסר תשומת לב לאחד מגורמי הסיכון, מעקב רפואי רשלני אחר חולים עם גורמי סיכון להתפרצותה של מפרצת במוח, פענוח שגוי של ממצאי בדיקות האבחון, קבלת טיפול רפואי העשוי להגביר את הסיכוי לקרע במפרצת וסיבות נוספות העלולות לעורר חשד לקיומה של רשלנות רפואית אשר הובילה להחמרה במצבו של החולה ואף למותו.

במקרים בהם קיים חשד לרשלנות רפואית בהקשר של מפרצת במוח, מומלץ להיוועץ בהקדם האפשרי עם עורך דין רשלנות רפואית וזאת לצורך בירור נסיבות המקרה ובמידת הצורך לצורך הגשת תביעת רשלנות. תביעת הרשלנות במקרים אלו, יכולה להיות מוגשת בגין כל אחת מהסיבות המופיעות לעיל, לרבות, רשלנות רפואית באבחון מפרצת מוח ואף רשלנות רפואית של רופא המשפחה אשר לא היה ער לגורמי הסיכון השונים העלולים להעיד על היווצרותה של מפרצת מוחית.

מכיוון שמפרצת מוחית עלולה להתפתח למצב רפואי מורכב ללא תסמינים מקדימים, קיימת חשיבות רבה למעקב רפואי (גם על ידי רופא המשפחה) אחר מטופלים הנמנים על קבוצת הסיכון להיווצרות מפרצת מוח. במקרים אלו, הרשלנות הרפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בחוסר תשומת לב של רופא המשפחה לגורמי הסיכון ו/או בעקבות אי הפנייה לבדיקות הדמיה לאבחון מפרצת מוחית.

מכיוון שמדובר במצב רפואי מורכב, כל איחור ו/או עיכוב באבחון, עלול להוביל לנזק בלתי הפיך ובחלק גדול מהמקרים לנכות ואף למוות. במקרים אלו, קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, כאשר בית המשפט נוטה להכיר בחלק מן המקרים כרשלנות רפואית המצדיקה פיצוי כספי הולם למטופל ו/או לבני משפחתו. לצורך כך, יש להיוועץ בהקדם עם עו”ד רשלנות רפואית ולבחון יחד איתו את נסיבות המקרה והיתכנות התביעה.

בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית אחרת, גם כאן התובע נדרש להוכיח קשר סיבתי בין הגורם לרשלנות לנזק הגופני שנגרם לו, כאשר סכום הפיצוי בתביעה מבוסס בין היתר על חומרת הנזק וחוות דעת רפואית.

תביעות רשלנות רפואית במפרצת מוח, יכולות להיות מוגשות לבית המשפט עד 7 שנים מיום האירוע הרשלני אשר הוביל לגרימת נזק ו/או למוות. לבירור פרטים נוספים בנושא והיוועצות מוקדמת עם עורך דין רשלנות רפואית אתם מוזמנים להשאיר פרטי התקשרות כאן ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.