על הריון, לידה, ורשלנות רפואית

על פי נתונים שהתפרסמו בארץ לאחרונה, תחום תביעות הרשלנות הרפואית בגניקולוגיה, הריון, ולידה, הינו התחום הבולט ביותר מקרב תביעות הרשלנות הרפואית בארץ, וזאת בהיקף של כמחצית (!) התביעות הללו.

רוב התביעות בתחומים הרפואיים הללו גם מתקבלות על ידי בתי המשפט בארץ. בנוסף, מגמת הגידול הבולטת ביותר בסכומי הפיצויים הממוצעים שנפסקים בארץ קיימת אף היא בתחום הלידה. כך, בעוד שבשנת 2006 סכום הפיצויים הממוצע בתחום הלידה עמד על סך של כ-150,000$, אזי בשנת 2017 הוא כבר זינק לסך של כ-280,000$ (!) נתון זה גם יכול להסביר מדוע סכומי הפיצויים שנפסקים בגין תביעות הרשלנות הרפואית בתחומים הללו גם מהווים יותר ממחצית כלל סכומי הפיצויים שנפסקים בארץ.

מרכיביה של תביעת הרשלנות הרפואית בהריון או לידה הינם אותם המרכיבים הקיימים בכל תביעת רשלנות רפואית: הרופא המטפל (או כל גורם אחר השייך לצוות הרפואי) התרשל, למטופל נגרם נזק, ויש קשר סיבתי בין התרשלות הגורם המטפל לנזק שנגרם למטופל. בהתאם לכך, יש להוכיח שהגורם המטפל התרשל בטיפול באשה ההרה/היולדת, לאשה ו/או לעובר נגרם נזק, וקיים קשר סיבתי בין התרשלות הגורם המטפל לנזק זה.

זכות התביעה בגין הרשלנות הרפואית בהריון ולידה שמורה להורים. תקופת התיישנות התביעה הינה 7 שנים (בדומה לתקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית רגילה).

רשלנות רפואית בהריון

מאחר ולטיפול הרפואי במהלך ההריון יש היבטים רבים, כך גם ההתרשלות לגביו יכולה להתבטא במגוון אופנים. רשלנות זו עלולה לגרום לנזקים חמורים, ולרבות אי איתור מומים חמורים בעובר או תסמונות גנטיות קשות. במקרים חמורים וקשים במיוחד, הרשלנות הרפואית בהריון אף עלולה להביא חלילה למות העובר ו/או מות האם ההרה.

להלן מספר דוגמאות לרשלנות רפואית במהלך ההריון.

(א) רשלנות רפואית לגבי תהליך מעקב ההריון. מעקב הריון נועד להבטיח שההריון מתנהל באופן תקין, וללא פגיעה בבריאותם של העובר והאם ההרה. במסגרת מעקב ההריון יש לבצע בדיקות שוטפות וקבועות, בשלבים שונים, וזאת על מנת לאתר קיום בעיות רפואיות אצל האם ההרה ו/או בעובר. רוב הבדיקות כלולות בסל הבריאות, אך ישנן גם בדיקות שאינן כלולות בו, ויש לממן אותן באופן פרטי.

הבדיקות לגבי האם ההרה נועדו לשמור על בריאותה (וכפועל יוצא מכך – גם על בריאות העובר), וכן לגלות האם יש אולי חשש להריון בסיכון כגון סכרת הריון, רעלת הריון, וכדומה. בדיקות אלו כוללות בדיקות משקל, לחץ דם, ובדיקות מעבדה (דם ושתן). הבדיקות לגבי העובר נועדו לבדוק קיומם של מומים ותסמונות גנטיות, או חוסר התפתחות תקינה שלו. בדיקות אלו כוללות בדיקות אולטרא סאונד, סקירת מערכות, בדיקת שקיפות עורפית, חלבון עוברי, העמסת סוכר, בדיקות סקר גנטי, בדיקות מי שפיר/סיסי שליה, ועוד. במקרים חמורים, בהם מתגלים מומים קשים שהינם חשוכי מרפא ואשר עלולים לפגוע קשות בבריאותו של העובר, רווחת חייו, או תוחלת חייו, יש להמליץ להורים גם לשקול את אפשרות הפסקת ההריון.

הרשלנות לגבי בדיקות מעקב ההריון יכולה להתבטא באי הפניה לביצוע הבדיקות הרלוונטיות (בין אם הן כלולות בסל הבריאות ובין אם לאו), ביצוע רשלני של הבדיקות, פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקות, אי הפניה להמשך בירור מעמיק בעקבות ממצאי הבדיקות הראשוניות, אי מתן טיפול מתאים בממצאי הבדיקות, ועוד.

(ב) רשלנות רפואית לגבי טיפול בבעיות שנוצרות תוך כדי ההריון. ישנם מקרים בהם עלולות להיגרם במהלך ההריון בעיות שונות, כגון מצוקה עוברית, היפרדות שליה, כריכת חבל הטבור סביב העובר, וכדומה. מדובר בבעיות שעלולות להיות מסוכנות מאד ולפגוע קשות בעובר, ובמקרים חמורים אף להביא למותו. לפיכך, חיוני לאתר בעיות אלו מבעוד מועד, ולטפל בהן במהירות האפשרית.

הרשלנות לגבי הטיפול בבעיות אלו עלולה להתרחש בעיקר נסיבות בהן הצוות הרפואי התעלם מסימנים אשר מעידים על קיומן של בעיות אלו, לרבות סימנים שהופיעו במוניטור העוברי, ולא מיהר לטפל בהן במהירות הראויה.

(ג) רשלנות רפואית לגבי מתן הנחיות לאם לשמירה במהלך ההריון. הרשלנות בהריון יכולה גם להתבטא באי מתן הנחיות לאם ההרה שעליה להקפיד עליהן במהלך ההריון, כדי שלא לפגוע בבריאותה ו/או בבריאות העובר. מדובר בהנחיות כגון חובת הימנעות מצריכת ניקוטין, אלכוהול, וסמים, חובת נטילת תוספי מזון חיוניים כגון חומצה פולית, הימנעות מפעילות גופנית מאומצת יתר על המידה, ועוד.

(ד) רשלנות רפואית לגבי מתן תרופות לאם ההרה. כשם שהאם ההרה צריכה להימנע מצריכת חומרים מסוכנים כגון ניקוטין, אלכוהול, וסמים, כך גם עליה להימנע מנטילת תרופות שעלולות להזיק לעובר. זאת מאחר שהתרופות חודרות אף הן לעובר דרך השליה ועלולות לפגוע בהתפתחותו ואף לגרום לו למומים קשים מולדים. זו גם הסיבה מדוע על גבי אריזות התרופות ותוספי התזונה השונים מופיעה בדרך כלל אזהרה קבועה לנשים בהריון (או מניקות) אשר אוסרת על השימוש בהן במהלך ההריון, או מציינת שיש להתייעץ עם רופא לגבי השימוש בהן במהלך ההריון. לפיכך, הרשלנות בהקשר זה יכולה להתרחש במידה והרופא רשם לאם ההרה תרופה שאינה מתאימה לה או שהוא נתן לה ייעוץ שגוי לגבי נטילת תרופה כלשהי במהלך ההריון.

רשלנות רפואית בלידה

בדומה לרשלנות הרפואית בשלב ההריון, כך גם בשלב הלידה יכולה הרשלנות הרפואית להתרחש במגוון אופנים.

אין צורך להכביר מילים ולהסביר עד כמה הליך הלידה הינו הליך רגיש ומורכב, הן בבחינה בריאותית-פיזיולוגית, והן מבחינה נפשית ורגשית, וזאת במיוחד כשמדובר בהריון “יקר” שהושג לאחר טיפולי הפרייה ממושכים ומורכבים. יש גם לקחת בחשבון שכל לידה לכאורה עלולה להסתבך לפתע באופן בלתי צפוי ו/או בלתי נמנע, קל וחומר כשמדובר בלידות בסיכון גבוה. לפיכך, חשוב מאד שהצוות הרפואי בחדר הלידה, הן הרופאים והן האחיות, יקפידו לנהל כראוי את מהלך הלידה, לעמוד על המשמר בכל הקשור לזיהוי ואבחון בעיות, ולטפל בהן במהירות האפשרית.

ניהול לא תקין של מהלך הלידה עלול להוות רשלנות רפואית. רשלנות זו עלולה לגרום לנזקים חמורים הן ליולדת והן לעובר, ובמקרים חמורים אף להביא חלילה למותם. הנזקים ליולדת כוללים קרע ברחם, פגיעה בנרתיק, זיהומים, פגיעה אורטופדית, פגיעה נוירולוגית, קושי להיכנס להריון נוסף, ועוד. הנזקים לעובר כוללים שלל פגיעות, כגון פגיעות מוחיות, פגיעות מוטוריות, פגיעות שכליות, ועוד.

להלן מספר דוגמאות לרשלנות רפואית במהלך הלידה.

(א) התעלמות מסימני מצוקה שהופיעו אצל האם היולדת ו/או העובר, ולרבות בשל אי מתן תשומת לב למוניטור העוברי.

(ב) ביצוע רשלני של מתן זריקת האפידוראל.

(ג) בחירה שגויה בסוג הלידה, או ביצוע רשלני של סוג הלידה. סוגים אלו כוללים לידה נרתיקית רגילה, ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים).

(ד) הפעלת כח מוגזם בעת חילוץ העובר מתעלת הלידה. למשל, משיכה חזקה מדי של ראש, כתף, או זרוע של העובר, שלרוב מתרחשת כאשר מדובר בעובר בעל משקל גבוה יחסית, עלולה לגרום לו לשיתוק על שם ארב, ואף לשבור את עצם הזרוע או עצם הבריח שלו.

(ה) הותרת חלק מהשלייה בתוך הרחם. בדרך כלל, זמן קצר לאחר הלידה השליה נפלטת בשלמותה מהרחם. אולם, לעתים חלק ממנה עדיין נותר בדופן הרחם. מדובר בתופעה מסוכנת, שעלולה לפגוע בסיכוי היולדת להיכנס שוב להריון, ואף לעקרות. כדי למנוע זאת, על הצוות הרפואי לבצע בדיקה..

בכל מקרה בו קיים חשד לרשלנות רפואית בהריון ו/או בלידה, מומלץ מאד לפנות לעו”ד שבקיא ומנוסה בתביעות רשלנות רפואית, ובמיוחד בתביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה. זאת, על מנת לבדוק האם המדובר בחשד מוצדק שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגינו, וכן על מנת להשיג באמצעותה את סכום הפיצויים הגבוה ביותר שניתן להשיג בנסיבות המקרה. את התביעה יש להגיש לבית משפט השלום, לגבי תביעות בסכום של עד 2.5 מליון ₪, או לבית המשפט המחוזי, לגבי תביעות מעל סכום זה.