חשיפה ממושכת וקבועה למקור רועש עלולה זמן לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשמיעה.
במקומות עבודה רבים קיימת חשיפה רבה לרעש מטריד על בסיס יומיומי. מדובר בעובדים המועסקים במפעלים, נגרים, חשמלאים, מסגרים, עובדים המשתמשים במכשירים חשמליים רועשים, או מועסקים בכל עבודה אחרת הכרוכה בסביבת עבודה רועשת על בסיס קבוע.
על מנת להגיש תביעת ביטוח לביטוח הלאומי בגין ירידה בשמיעה, כדאי לדעת ולהיערך מראש בהתאם.
עפ”י סע’ 84 א’ (א’) [תיקון התשס”ה (מס’ 2] לחוק, המוסד לביטוח לאומי יכיר בליקוי שמיעה ככזה שנגרם כתוצאה מעבודה רק בהתמלא כל התנאים הבאים:
-העובד היה חשוף במקום עבודתו לרעש מתמשך העולה על 85 דציבלים (להלן “רעש מזיק”).
-בדיקת השמיעה שנערכה לעובד הראתה כי הוא סובל מירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מן האוזניים.
–העובד הגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מהיום שבו תועד לראשונה הליקוי הנטען ברשומות הרפואיות ו/או היום שבו לדעת הועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה, המוקדם מביניהם.
-אולם, עם שינוי החוק המגדיר את הקריטריונים הנחוצים להוכחה מסתבר שחובת ההוכחה איננה כה פשוטה.
אילו מסמכים כדאי לאסוף עוד לפני הגשת התביעה
מומלץ לאסוף תיאור מפורט ומדויק של התפקיד וסביבת העבודה לאורך השנים (כולל שמות מעסיקים ותקופות העסקה), כל בדיקת שמיעה שבוצעה בעבר (גם אם נעשתה במסגרת פרטית ולא לצורך התביעה), אישורי בטיחות תעסוקתית או מדידות רעש שבוצעו במקום העבודה ככל שקיימות, ותיעוד של פניות קודמות לרופא בגין בעיות שמיעה או טנטון, גם אם לא טופלו באופן פורמלי באותה עת. ריכוז מסמכים אלו מראש, לפני הגשת התביעה הפורמלית, מאפשר גיבוש תיק חזק ומצמצם את הסיכון לדחייה על רקע חוסר בתיעוד תומך.
כיצד מתבצעת בדיקת השמיעה הקובעת את הזכאות
הבדיקה הקובעת היא אודיוגרמה (בדיקת שמיעה) המבוצעת בדרך כלל על ידי רופא תעסוקתי או קלינאי תקשורת, הבוחנת את סף השמיעה בתדרים שונים בכל אוזן בנפרד. ירידה בשמיעה הנגרמת מחשיפה לרעש תעסוקתי מציגה לרוב דפוס אופייני – פגיעה בולטת יותר בתדרים הגבוהים (סביב 4000 הרץ), הנבדלת מדפוס ירידה בשמיעה הקשורה לגיל (פרסביקוזיס), הנוטה להיות אחידה יותר על פני התדרים. הבחנה זו בין הדפוסים היא לרוב מרכיב מרכזי בחוות הדעת הרפואית הנדרשת לתמיכה בתביעה, שכן היא מסייעת להוכיח שמקור הירידה הוא אכן החשיפה התעסוקתית ולא תהליך ההזדקנות הטבעי.
מה עושים אם התביעה נדחתה בטענת התיישנות של 12 החודשים
גם כאשר המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעה בטענה שחלפו יותר מ-12 חודשים ממועד גילוי הליקוי, חשוב לבחון בקפידה מהו בדיוק המועד הרלוונטי – האם אכן זהו המועד שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומות הרפואיות, או שמא קיים תיעוד רפואי מוקדם יותר שהמוסד לא נתן לו משקל מספק. ניתן לערער על קביעת המוסד לוועדה הרפואית לעררים ולהציג תיעוד רפואי נוסף המבהיר את הרצף הכרונולוגי המדויק. במקרים המתאימים, ניתן להמשיך ולערער גם לבית הדין האזורי לעבודה, במיוחד כאשר קיימת מחלוקת עובדתית או משפטית לגבי המועד הנכון שממנו יש למנות את תקופת ההגשה.
אילו מקצועות חשופים ביותר לירידה בשמיעה תעסוקתית
עובדי ייצור ותעשייה החשופים למכונות כבדות (מסגרים, נגרים, עובדי מתכת) נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, לצד עובדי בנייה החשופים לרעש כלי עבודה חשמליים וציוד כבד. חשמלאים ועובדי תחזוקה המשתמשים במקדחות ובמכשירים חשמליים רועשים על בסיס יומיומי חשופים אף הם. מוזיקאים, טכנאי הגברה ועובדים באולמות אירועים ובברים החשופים לרעש מוגבר לאורך שעות ארוכות מהווים קטגוריה נוספת ופחות מוכרת. וכן, עובדי שדות תעופה החשופים לרעש מנועי מטוסים. בכל אחת מהקטגוריות הללו, תיעוד מדויק של אופי העבודה, סוג הציוד וכלי הרעש שהיו מעורבים, ומשך החשיפה היומי, חיוני להוכחת עמידה בסף ה-85 דציבל הנדרש בחוק.
מהי הבעייתיות הנגזרת מן החוק המתייחס לירידה בשמיעה במקום עבודה?
ירידה/פגיעה בשמיעה, במקרים מסויימים, תהיה מחלת מקצוע עליה ניתן לתבוע את ביטוח לאומי כאשר תתקיים זיקה ישירה בין עצם התרחשותה לתחום העיסוק של התובע ובעת מענה על קריטריונים נוספים הקבועים בחוק. (ראו מאמר בנושא “מחלת מקצוע”).
–ירידה/פגיעה בשמיעה הינה תהליך האורך זמן, לעיתים לא ניתן לגלות אותה תוך שנה בלבד מרגע גילוי הליקוי, יתירה מכך קשה להגדיר תאריך מדויק המעיד כי מרגע זה התרחשה הפגיעה.
-לעיתים העובד לא מודע לבעיה, איננו מבקש טיפול רפואי ואף תפקודו בעבודה לא נפגע. עם גילוי הבעיה, רבים הסיכויים שיהיה זה בחלוף יותר משנה אחת, אז יחול עליה חוק ההתיישנות ולא ניתן יהיה כלל לתבוע.
-ירידה/פגיעה בשמיעה מתרחשת עם העלייה בגיל, לפיכך קיימת חובה להוכיח כי הירידה נגרמה כתוצאה ממאפייני סביבת העבודה אליהם חשוף התובע ולא מסיבות אחרות -דהיינו שהגורם למחלת המקצוע הינו העבודה ולא תחלואה טבעית.
-לעיתים קרובות ירידה בשמיעה שנובעת ממחלת מקצוע מיוחסת לכל מיני גורמים אחרים ולאו דווקא לתנאי העבודה. לכן, לא תמיד ניתן ליחס את הירידה בשמיעה בעת התלונה הראשונה, לחשיפתו של העובד לרעש מזיק.
מהם ראשי הנזק וזכויות נוספות מעבר לביטוח הלאומי
ההכרה בביטוח הלאומי מזכה בקצבת נכות או במענק בהתאם לאחוזי הנכות השמיעתית שנקבעו. מעבר לכך, ככל שמוכח שהמעסיק לא סיפק אמצעי מיגון שמיעה מתאימים (אטמי אוזניים או אוזניות מגן) או לא נקט באמצעים סבירים להפחתת רמת הרעש במקום העבודה, ייתכן שקיימת גם עילת תביעה אזרחית נגד המעסיק בשל הפרת חובת הזהירות, העשויה להוסיף פיצוי בגין כאב וסבל והפסד השתכרות מלא, מעבר לגמלה המשולמת מהביטוח הלאומי.
דוגמה לאופן שבו נקבעים אחוזי הנכות בירידה בשמיעה
אחוזי הנכות בגין ירידה בשמיעה נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, על בסיס ממוצע סף השמיעה שנמדד בתדרים הרלוונטיים בכל אוזן בנפרד, ולאחר מכן משוקללים בין שתי האוזניים (כאשר האוזן הטובה יותר משפיעה פחות מהאוזן הפגועה יותר על התוצאה הסופית). ירידה קלה יחסית בשתי האוזניים עשויה להניב אחוז נכות נמוך שאינו מזכה בקצבה, בעוד שירידה משמעותית יותר, במיוחד כשהיא א-סימטרית בין האוזניים, עשויה להצטבר לאחוז נכות משמעותי יותר. משום כך, בדיקת אודיוגרמה מדויקת ומפורטת, המציגה את סף השמיעה בכל תדר ותדר בנפרד, חיונית לקביעה מדויקת של דרגת הנכות.
היות ומדובר בנזק מתמשך לאורך זמן וגם כנזק אותו לא ניתן לגלות באופן מיידי, מומלץ להתייעץ מבעוד מועד, עם עורך דין מומחה לנזקי גוף, “מחלות מקצוע” . זאת במיוחד כשישנו חשש לפגיעה מעבודה ולירידה בשמיעה, כאשר היכולת שלו לעקוב ולבדוק לאורך זמן סביר האם תתכן הגשת תביעה המקנה פיצויים, הינה קריטית במקרים מעין אלו.
טעויות נפוצות בתביעת ירידה בשמיעה מרעש
הטעות הראשונה היא הימנעות מבדיקות שמיעה תקופתיות למרות עבודה ממושכת בסביבה רועשת, מה שמקשה בהמשך לקבוע מתי בדיוק החלה הירידה ולתעד אותה בזמן אמת. הטעות השנייה היא אי-בקשת מדידות רעש רשמיות במקום העבודה (אשר המעסיק מחויב לבצע מעת לעת), תיעוד שיכול לתמוך ישירות בעמידה בסף ה-85 דציבל הנדרש בחוק. הטעות השלישית היא המתנה ממושכת לאחר גילוי הליקוי לפני הגשת התביעה, בעוד שהחוק קובע מרוץ קצר יחסית של 12 חודשים בלבד מיום התיעוד הרפואי הראשון. הטעות הרביעית היא הנחה עצמית מוקדמת ש”זה כנראה רק הגיל”, מבלי לבצע בדיקת אודיוגרמה מקצועית שיכולה להבחין בין דפוס תעסוקתי לדפוס גילי.
שאלות ותשובות בנושא ירידה בשמיעה מתנאי עבודה
עברו כמה שנים מאז שהפסקתי לעבוד באותו מקום, אפשר עדיין לתבוע?
יש לבדוק מתי בפועל תועד הליקוי לראשונה ברשומות הרפואיות, שכן מרגע זה נמנית תקופת ה-12 החודשים להגשת התביעה, ולא ממועד סיום העבודה עצמו.
אני עדיין עובד באותו מקום רועש, כדאי לחכות עם התביעה?
לא מומלץ להמתין. ברגע שיש חשד לירידה בשמיעה כדאי לבצע בדיקת שמיעה ולתעד זאת, כדי לא לפספס את מירוץ ההתיישנות הקצר יחסית.
איך מוכיחים שהירידה בשמיעה נובעת מהעבודה ולא מגיל?
נדרשת בדיקת שמיעה מקצועית וחוות דעת רפואית שתבחן את מאפייני הירידה ותשווה אותם לדפוס האופייני לפגיעה מרעש תעסוקתי, לצד תיעוד רמת החשיפה לרעש במקום העבודה.
המעסיק לא סיפק לי אטמי אוזניים – זה משנה את התביעה לביטוח הלאומי?
לא משפיע על עצם ההכרה מול הביטוח הלאומי, שאינה תלויה בהוכחת אשמת המעסיק. עם זאת, עובדה זו עשויה לבסס עילת תביעה אזרחית נפרדת נגד המעסיק, בנוסף לגמלה מהביטוח הלאומי.
עבדתי בכמה מקומות עבודה רועשים לאורך השנים – איך זה משפיע על התביעה?
יש לתעד את רמת החשיפה לרעש ומשכה אצל כל מעסיק בנפרד. הביטוח הלאומי בוחן את מכלול תקופות החשיפה המצטברות לצורך קביעת הזכאות, ואינו דורש שמדובר במעסיק אחד בלבד.
יש לי צפצופים באוזניים (טינטון) אבל בדיקת השמיעה יצאה כמעט תקינה – יש לי זכאות?
טינטון ללא ירידה מדידה בשמיעה בשיעור הנדרש בחוק (20 דציבל לפחות בכל אוזן) מקשה על עמידה בתנאי הסף הפורמליים, אך ייתכן שקיימת עדיין דרך חלופית להכיר בו כפגיעה, ומומלץ להיוועץ בעניין הספציפי.
איך מוכיחים שהייתי חשוף בפועל ליותר מ-85 דציבל, אם לא בוצעו מדידות במקום העבודה?
ניתן להסתמך על תיאור מפורט של תפקידך וסביבת העבודה, עדויות עמיתים, וחוות דעת של מומחה בטיחות תעסוקתית המעריך את רמת הרעש הסבירה בהתאם לסוג הציוד והתהליכים שהיו מעורבים, גם בהיעדר מדידה רשמית שבוצעה בזמן אמת.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה עובדים בתביעות ירידה בשמיעה כמחלת מקצוע מול המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים ממורכבות ההוכחה. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מבדיקת הזכאות ועד לערר בבית הדין לעבודה במידת הצורך.
חושדים שהשמיעה שלכם נפגעה מרעש במקום העבודה? דברו איתנו לפני שעובר עוד זמן. צרו קשר עוד היום, לפני שיהיה מאוחר מדי.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
