חשבתם על כך שיתכן והמחלה התפתחה במהלך השנים כתוצאה מתחום העיסוק היומיומי שלכם, כדאי לכם לבדוק ולברר. מחלת מקצוע נגרמת בדרך כלל בהתייחס לאופיו של מקצוע מסוים או בעקבות התנאים הסביבתיים הנלווים לו, אשר הם הגורמים הישירים להיווצרותה.
להגדרתה כמחלת מקצוע, בגינה ניתן לתבוע פיצויים, יש להוכיח כי קשר סיבתי ישיר בין התפתחותה, לבין תחום העיסוק הנדון וסביבת העבודה. קיימת חובת הוכחה כי המחלה לא התפרצה בתקופה אחרת, טרם תחילת העיסוק במקצוע האמור.
מחלת האסטמה לא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע. אולם, עם זאת, במקרים מסוימים, ניתן יהיה להוכיח כי אכן ישנו קשר בין החשיפה לחומרים מסוימים במקום העבודה לבין התפתחות מחלת האסטמה. במקרה הזה נהוג להשתמש במונח “אסטמה תעסוקתית”. באילו מקרים ונסיבות נחשבת מחלת האסטמה, המוגדרת כ”אסטמה תעסוקתית” כמחלת מקצוע?
מהם התסמינים המעידים שמדובר באסטמה תעסוקתית ולא באסטמה “רגילה”
הסימן המובהק ביותר לאסטמה תעסוקתית הוא דפוס זמנים ברור: החמרה בקוצר נשימה, שיעול או צפצופים בימי עבודה, לצד שיפור ניכר בסופי שבוע, בחופשות או בתקופות היעדרות ממושכת מהעבודה. עובד הסובל מאסתמה “רגילה” שאינה קשורה לעבודה לרוב אינו מדווח על שיפור עקבי כזה בכל פעם שהוא מתרחק מסביבת העבודה. סימן נוסף הוא הופעת התסמינים לראשונה רק לאחר תחילת העבודה במקצוע החשוף לחומר המזיק, ולא לפני כן. תיעוד עצמי של דפוס התסמינים – יומן תסמינים יומי המציין ימי עבודה מול ימי מנוחה – הוא כלי פשוט אך בעל ערך ראייתי רב לקראת הגשת תביעה.
מה קורה בפועל בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי בתביעת אסטמה תעסוקתית
הוועדה הרפואית בוחנת את מלוא התיעוד שהוגש – בדיקות תפקודי ריאה, חוות דעת מומחה, ותיאור החשיפה התעסוקתית – ומכריעה תחילה בשאלה העקרונית האם קיים קשר סיבתי בין העבודה למחלה, ורק לאחר מכן קובעת את אחוזי הנכות הנשימתית בפועל. בשל האופי הרפואי-מדעי המורכב של תביעות אלו, לרוב תידרש חוות דעת של רופא ריאות (פולמונולוג) מטעם הנפגע, ולעיתים גם מינוי מומחה מטעם הוועדה עצמה. הכנה מוקדמת ומדויקת לקראת הוועדה, לרבות הצגה ברורה של דפוס ההחמרה בימי עבודה מול ימי מנוחה, משפיעה במידה ניכרת על סיכויי ההכרה. במקרה של דחייה, ניתן לערער לוועדה הרפואית לעררים ובהמשך, במקרים המתאימים, גם לבית הדין האזורי לעבודה.
מקצועות העלולים לגרום להתפתחות אסטמה תעסוקתית
במקצועות לא מעטים בתחום התעשייה, תנאי עבודה מסוימים עלולים לגרום לאסתמה תעסוקתית בקרב עובדים החשופים לחומרים כימיים, אבקות שונות, פיח ועשן (מפעלים, מוסכים ועוד), עבודות צביעה, נגרות ומתכת.
עובדי תחבורה, מורים או אנשי מקצוע העובדים עם גירים, עובדים במפעלי טקסטיל, עובדים המבלים שעות רבות במרתפים, עובדים במפעלי קמח או טלק, עובדים החשופים לטחב, עלולים לפתח אסטמה. מדובר גם בעבודה ממושכת במקומות סגורים בהם מצטבר אבק, או כאשר חלקיקים שונים של חומר מתפזרים באוויר, כתוצאה מריתוך, שיוף, ליטוש יהלומים.
מה עושים אם נאלצתם לעזוב את מקום העבודה בשל האסטמה
עזיבת מקום העבודה, מרצון או בשל חוסר יכולת פיזית להמשיך לעבוד בסביבה הפוגעת, אינה שוללת את הזכאות להגשת תביעה, כל עוד המחלה נגרמה או הוחמרה במהלך תקופת ההעסקה הרלוונטית. יש לשמר ולתעד את פרטי תנאי העבודה, תיאור התפקיד וסוג החשיפה גם לאחר סיום ההעסקה, שכן ככל שחולף הזמן קשה יותר לשחזר פרטים אלו ולהשיג מסמכים מהמעסיק הקודם. במקרים שבהם המעסיק אינו משתף פעולה במסירת מידע על תנאי העבודה, ניתן במסגרת ההליך המשפטי לבקש צו לגילוי מסמכים שיחייב את המעסיק להמציא את הנתונים הרלוונטיים.
אילו מסמכים ותיעוד נדרשים להגשת תביעת אסטמה תעסוקתית
יש לאסוף גיליונות בטיחות של החומרים הכימיים במקום העבודה (MSDS) המפרטים את הסיכונים הנשימתיים הידועים של כל חומר, דוחות ניטור סביבתי של איכות האוויר במקום העבודה ככל שבוצעו, תוצאות בדיקות תפקודי ריאה שבוצעו הן בסמוך לשעות עבודה והן בתקופות היעדרות, תיעוד רפואי מלא הכולל את המועד שבו הופיעו התסמינים לראשונה ביחס למועד תחילת העבודה, ואישורי העסקה המפרטים את תיאור התפקיד וסביבת העבודה בפועל. ככל שהתיעוד הסביבתי והרפואי עשיר ומדויק יותר, כך גדל הסיכוי להרים את נטל ההוכחה הכבד החל בתביעות מסוג זה.
מעוניינים להגיש תביעה ולהוכיח שמחלה האסטמה נגרמה לכם בעקבות תנאי העבודה ותחום העיסוק שלכם? מוזמנים להעזר בידע המקצועי ובניסיון של המשרד שלי בתביעות כגון אלו. אתם עלולים לחסוך זמן יקר ועוגמות נפש. יותר מכך, הנכם עשויים להעלות את הסיכוי שלכם לזכות בתביעה ולקבל את הפיצוי המגיע לכם על פי החוק.
שאלות נפוצות: אסטמה תעסוקתית ומימוש זכויות רפואיות
שאלה: אם מחלת האסטמה אינה מופיעה ברשימה הרשמית והסגורה של מחלות המקצוע, באילו כלים משפטיים ניתן להשתמש כדי שהביטוח הלאומי יכיר בה בכל זאת?
תשובה: מאחר שרשימת מחלות המקצוע בתקנות הביטוח הלאומי היא רשימה סגורה ואסטמה אינה מופיעה בה כסעיף עצמאי, הדרך המרכזית להכרה בה היא באמצעות דוקטרינת המיקרוטראומה.
תחת פגיעה בעילת המיקרוטראומה, בית המשפט והביטוח הלאומי בוחנים את הפגיעה לא כאירוע תאונתי חד-פעמי ולא כמחלת מקצוע קלאסית, אלא כשרשרת של פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן לבדה גרמה לנזק קטנטן ובלתי מורגש, אך הצטברותן לאורך זמן הולידה את מחלת האסטמה.
במסלול זה נדרש להוכיח כי העובד נחשף במסגרת תפקידו (כגון בנגרות, מוסכים, מפעלי טקסטיל או קמח) לאורך שעות רבות וביומיום ל”סדרה של פעימות חשיפה” – חלקיקי אבק, אדים כימיים, פיח או רסס צבע. כל שאיפה של חומרים אלו מהווה פגיעה זעירה במערכת הנשימה, ורק הוכחה של רצף פעולות קבוע זה מאפשרת לעקוף את מגבלת הרשימה הסגורה ולהביא להכרה באסטמה התעסוקתית כפגיעה בעבודה.
שאלה: כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי מובהק בין תנאי העבודה לאסטמה, אם מדובר בעובד שעישן בעברו או שסבל מאלרגיות בילדותו?
תשובה: חובת ההוכחה בתביעות נשימתיות היא מורכבת במיוחד, שכן גורמים סביבתיים כמו עישון או רקע אלרגי מוקדם (אטופיה) משמשים לעיתים קרובות כטענת הגנה מצד המוסד לביטוח לאומי או המעסיק כדי לדחות את התביעה.
כדי להרים את נטל ההוכחה, האסטרטגיה המשפטית והרפואית נשענת על שני אלמנטים מרכזיים:
-
אבחון רפואי ייעודי (מבחני תגר): לא די באבחנה כללית של אסטמה. יש צורך בבדיקות תפקודי ריאה ספציפיות המבוצעות בסמוך לשעות העבודה ולאחר סוף השבוע (או חופשה). אם רואים ירידה מובהקת בתפקודי הריאה במהלך שבוע העבודה ושיפור משמעותי בזמן היעדרות מהעבודה, זוהי ראיה מדעית חזקה לקשר ישיר לסביבת העבודה.
-
עקרון ההחמרה (עקרון “הגולגולת הדקה”): גם אם לעובד היה נטייה מוקדמת או רקע אלרגי, החוק מגן עליו אם יוצג כי החשיפה לחומרים במקום העבודה (כמו גירים למורים, טחב במרתפים או חלקיקי ריתוך) היא זו שהוציאה את המחלה מהכוח אל הפועל, האיצה את התפתחותה או החמירה אותה באופן דרמטי. חוות דעת של מומחה תעסוקתי או רופא ריאות (פולמונולוג) חיונית כאן כדי לבודד את השפעת העישון אל מול השפעת החומרים המזיקים בעבודה.
שאלה: מהם היתרונות של פנייה מוקדמת לעורך דין המתמחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית לפני הגשת התביעה על אסטמה תעסוקתית?
תשובה: תביעות בגין מחלות ריאה תעסוקתיות נוטות להסתבך עקב הצורך בהוכחות מדעיות וסביבתיות מורכבות. מעורבות של עורך דין מומחה ברשלנות רפואית ונזקי גוף כבר בשלב הראשוני, עוד לפני מילוי הטפסים, מעניקה מספר יתרונות מכריעים:
-
מיפוי חומרי החשיפה ומדידות סביבתיות: עורך הדין המתמחה בנזקי גוף, ינחה את העובד כיצד לאסוף נתונים קריטיים על החומרים המדויקים אליהם נחשף (כגון גיליונות בטיחות של חומרים כימיים – MSDS) ואף לבחון האם בוצעו במפעל או במוסך בדיקות ניטור סביבתיות של איכות האוויר.
-
תיעוד נכון של ציר הזמן הרפואי: הגשת תביעה עם תאריכים לא מדויקים או תיאור רפואי שגוי עלולה לגרום לדחייה על הסף בטענת התיישנות או היעדר קשר סיבתי. עורך הדין מוודא שיש התאמה מלאה בין תלונות העובד בזמן אמת לתיעוד בתיק הרפואי.
-
הערכת כדאיות כפולה (ביטוח לאומי מול המעסיק): עורך הדין יבחן האם מעבר לתביעה מול הביטוח הלאומי, קיימת עילת תביעה נזיקית מול המעסיק בגין רשלנות – למשל, אם יוכח שהמעסיק לא סיפק מסכות סינון מתאימות, לא התקין מערכות יניקת אוויר וונטילציה בנגרייה או במפעל, או חיווה עובדים לעבוד במרתפים טחובים ללא הגנה. הדרכה נכונה מונעת עוגמת נפש ומקסום של הפיצויים המגיעים לעובד על פי חוק.
מהם ראשי הנזק שניתן לתבוע בגין אסטמה תעסוקתית
תשובה: מול המוסד לביטוח לאומי, ההכרה מזכה בקצבת נכות או במענק בהתאם לאחוזי הנכות הנשימתית שנקבעו. מעבר לכך, ככל שמוכחת התרשלות המעסיק (למשל אי-אספקת מסכות מיגון מתאימות או אי-התקנת מערכת יניקה וונטילציה נדרשת), ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד המעסיק, שעשויה לכלול גם פיצוי בגין כאב וסבל והפסד השתכרות מלא, ראשי נזק שאינם משולמים במסגרת הגמלה מהביטוח הלאומי.
תקופת ההתיישנות בתביעת אסטמה תעסוקתית – ממתי היא נמנית
תשובה: מאחר שמדובר במחלה המתפתחת בהדרגה, מרוץ ההתיישנות אינו נמנה בהכרח ממועד הופעת התסמינים הראשונים והעמומים, אלא מהמועד שבו העובד גילה, או שהיה עליו לגלות בבדיקה סבירה, את הקשר בין מצבו הנשימתי לבין תנאי עבודתו. בשל המורכבות הרפואית בקביעת מועד זה, מומלץ לפעול לבירור המצב המשפטי מיד עם קבלת אבחנה של אסטמה תעסוקתית, ולא להמתין.
מה קורה אם המעסיק טוען שהאסטמה קשורה לעישון או לרגישות אישית בלבד
תשובה: זוהי טענת ההגנה הנפוצה ביותר, ולכן חשוב מראש לבסס באמצעות חוות דעת רפואית של רופא ריאות את עקרון ההחמרה (המכונה גם “עקרון הגולגולת הדקה”) – די בכך שהחשיפה במקום העבודה החמירה או האיצה מצב קיים, גם אם לא הייתה הגורם היחיד למחלה, כדי לבסס זכאות.
עברתי בין כמה מקומות עבודה עם חשיפה דומה – זה מסבך את התביעה
תשובה: זה דורש בירור מדוקדק יותר של ההיסטוריה התעסוקתית המלאה, אך אינו שולל את הזכאות. יש לתעד את סוג החשיפה ומשכה אצל כל מעסיק בנפרד, שכן ייתכן שהאחריות תתחלק בין מספר מעסיקים בהתאם לתרומתם היחסית להתפתחות המחלה.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה עובדים בהגשת תביעות מחלות מקצוע ותביעות מיקרוטראומה מול המוסד לביטוח לאומי, כולל מקרים מורכבים כמו אסטמה תעסוקתית שאינה ברשימה הסגורה. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “רקע אלרגי קודם” או “עישון בעבר”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מאיסוף התיעוד הרפואי והסביבתי ועד לניהול ההליך המשפטי כולו.
מרגישים שקשיי הנשימה שלכם קשורים לחומרים או לתנאים במקום העבודה? דברו איתנו לפני שאתם ממלאים טופס תביעה בעצמכם. צרו קשר עוד היום, לפני הפנייה הבאה.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
