רשלנות רפואית ברפואת שיניים

טיפול שיניים: הסכמה מדעת ומה נפסק כשהטיפול נעצר באמצע

אתם מחליטים לעבור טיפול שיניים, המצריך טיפול רפואי כירורגי ו/או טיפול אסתטי. במהלך הטיפול או לאחר סיומו אתם מרגישים אי נוחות וכאבים ה”מדליקים לכם נורה אדומה”. אתם מבינים שמשהו בטיפול לא צלח או התאים לכם.

ביצוע טיפול שיניים לסוגיו השונים כרוך בסיכונים וסיבוכים אפשריים. פעולות מורכבות כמו שיקום הפה והלסת, שתלים, מבנים וכו’ ואף פעולות הנראות פשוטות כגון עקירה, או סתימה עלולות להסתיים בנזק גופני חמור למטופל, לצד השלכות של כאב וסבל ברמה הפיסית והנפשית כאחד.

בטיפולי שיניים חשוב לדעת שרופא שיניים כללי ללא הסמכת מומחה (לשיקום, כירורגיה, אורתודונטיה, חניכיים ועוד) יכול לבצע כמעט כל טיפול שיניים ולכן תקפידכם לבדוק את מומחיות והכשרתו של הרופא המטפל בכם.

רשלנות רפואית ברפואת שיניים, מהי?

כמו בכל טיפול רפואי, רופא השיניים מחויב אף הוא לנהוג על פי כללים המעוגנים בפסיקה ובחוק. הרופא המטפל חייב בחובת הזהירות מול המטופל שלפניו, בהסכמתו מדעת של המטופל לטיפול, בביצוע ההליך הרפואי על פי הסטנדרטים הנורמטיביים הידועים כמצופה ממנו במבחן ה”רופא הסביר”. הוא מחויב לעקוב אחר תוצאות הטיפול והשלכותיהם בעתיד, על המטופל.

רופא שיניים המבצע טיפול שיניים כלשהו בצורה לקויה, בלתי מקצועית או בלתי זהירה, יכול לגרום לנזק למטופל ובמצב זה, ניתן להטיל עליו אחריות בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים.

כשהטיפול נעצר באמצע: מה נפסק לצעיר שלא הציעו לו חלופות

צעיר פנה בשנת 2005 למרפאה של קופת חולים כדי לשפר את המראה האסתטי של שיניו. רופאת השיניים הציעה לו דרך אחת: ארבע עקירות, שן אחת בכל רבע פה, כדי לפנות מקום לשיניים הבולטות ולהמשיך ליישור. באחת העקירות נשברה השן ונדרש ניתוח להוצאת השורש. הניתוח היה טראומטי, נגרם אובדן עצם באזור, והשן הסמוכה נפגעה. בהמשך הופסק הטיפול האורתודנטי, והמרפאה ביקשה להחזיר לו את כספו. הרווחים נשארו בפיו, וגם הצפיפות שממנה ביקש להיפטר.

בית משפט השלום מצא שהבחירה בעקירות הייתה סבירה, אבל מומחה בית המשפט קבע שראוי היה להציג למטופל חלופות לפני שהחל, כמו טיפול בסד אבחנתי או ניתוח לסתות. הרופאה עצמה העידה שהוצעה לו אפשרות אחת בלבד. עוד נקבע שהיעדר הסמכה של רופאה כללית ליישור שיניים אינו עילה בפני עצמו, כי אין חוק שאוסר עליה לעסוק בכך, אבל הוא נשקל בהחלטה להפסיק את הטיפול באמצע. בכרטיס המטופל לא נרשם מהלך העקירה הקשה והנזק שנגרם, ולכן עבר הנטל אל הנתבעות להוכיח שלא התרשלו, והן לא הצליחו לעשות זאת ביחס לשן הסמוכה. הן חויבו ב-49,000 ש”ח: 20,000 ש”ח כאב וסבל ו-29,000 ש”ח למימון סיום הטיפול לפי הערכת המומחה (ת”א 67336-06, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, 2011).

המשמעות המעשית ברורה. לפני טיפול אסתטי שכרוך בעקירות כדאי לשאול אילו דרכים אחרות קיימות ומה הסיכון בכל אחת מהן, ואחרי סיבוך שווה לבדוק מה נרשם בכרטיס על אותו יום טיפול.

הסכמה מדעת בטיפולי שיניים

אחד הנושאים המרכזיים בבירור של טיפול שיניים שהסתבך הוא לא רק איכות הביצוע, אלא גם השאלה אם הוסבר לכם מה צפוי. סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, קובע שאין לתת טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של המטופל. כדי שההסכמה תהיה מדעת, על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי להחליט אם להסכים לטיפול. הדבר נכון לעקירה, לשתל, לטיפול שורש וגם לטיפול אסתטי.

חתימה על טופס כללי אינה בהכרח משקפת הסבר אמיתי. השאלה היא מה הוסבר לכם בפועל, באיזה אופן ובאיזה שלב. כדאי לשאול את עצמכם אם הוצגו בפניכם חלופות, ואם הסיכון שהתממש הוזכר לפני הטיפול. בדיקה כזו נעשית לגופו של כל מקרה.

מה עושים כשחושדים בטיפול שיניים רשלני: הצעדים הראשונים

אם אתם מרגישים שהטיפול שקיבלתם גרם לנזק, כדאי לפעול בצורה מסודרת ולא להסתפק בתחושה.

• המשיכו מעקב רפואי: פנו לרופא שיניים נוסף, רצוי כזה שמתמחה בתחום הרלוונטי, כדי לקבל אבחנה מקצועית ולטפל בבעיה.
• בקשו את התיק הרפואי: בקשו עותק מלא של התיק, כולל כרטיס המטופל, תוכנית הטיפול, צילומי רנטגן ופנורמיים ואישורי הסכמה.
• אספו קבלות: שמרו אסמכתאות לכל תשלום, הן עבור הטיפול המקורי והן עבור טיפולי התיקון.
• תעדו את הסימפטומים: צלמו, ורשמו מתי הופיע כאב, נפיחות, חוסר תחושה או קושי באכילה.
• המתינו עם חתימה: אם מציעים לכם ויתור, פשרה או החזר כספי, התייעצו לפני שאתם חותמים.

הוכחת הנזק והקשר הסיבתי

בתביעה בגין טיפול שיניים אין די בכך שהתוצאה אינה טובה. צריך להראות שהרופא סטה מהסטנדרט הסביר, ושהסטייה גרמה לנזק. סיבוך ידוע אינו בהכרח רשלנות, ולעיתים הוא נובע ממצב רפואי קיים. לכן נעזרים בדרך כלל בחוות דעת של מומחה בתחום הספציפי, שבוחן את התיעוד ואת הצילומים ומשיב על השאלה אם ההתנהלות הייתה סבירה.

תיעוד שנרשם בזמן אמת הוא חשוב מאוד. כרטיס מטופל חסר או לא ברור מקשה על שחזור מה נעשה ומתי, וגם על הבנת מה הוסבר למטופל. לכן כדאי לשמור כל מסמך שקיבלתם מהמרפאה, כולל הודעות ותזכורות לתורים.

מועדי התיישנות בתביעות רשלנות רפואית בשיניים

לתביעות נזיקין יש מועד סיום לפי חוק ההתיישנות, התשי”ח-1958, ולכן אל תמתינו שנים. תקופת ההתיישנות הכללית בתביעות שאינן במקרקעין היא שבע שנים. ההתיישנות אינה רצה כל עוד התובע קטין, והיא נספרת מגיל 18. כשהנזק התגלה מאוחר, הספירה מתחילה מיום הגילוי, אך לא יותר מ-10 שנים ממועד האירוע. מכיוון שהחישוב תלוי בנסיבות, מומלץ לבדוק את המועד עם עורך דין בהקדם האפשרי.

שאלות נפוצות

האם כל סיבוך אחרי טיפול שיניים הוא רשלנות?

לא. טיפולים רבים כרוכים בסיכונים ידועים. השאלה היא אם הרופא פעל כרופא סביר, וכן אם הוסברו לכם הסיכונים מראש.

האם אפשר לתבוע גם אם עברתי את הטיפול במרפאה של קופת חולים?

ככלל, אפשר לבחון תביעה כלפי הרופא וכן כלפי המוסד הרפואי שבו בוצע הטיפול. הגורם הנכון לתביעה נקבע בהתאם לנסיבות.

אילו נזקים אפשר לבחון?

בין היתר אפשר לבחון עלות טיפולי תיקון, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ופגיעה בכושר ההשתכרות, ככל שהוכחו. אין באמור הבטחה לסכום כלשהו.

האם מומלץ לפנות קודם לרופא שביצע את הטיפול?

אפשר לברר איתו, אך כדאי לקבל קודם חוות דעת בלתי תלויה ולשמור תיעוד של כל שיחה.

איך מתכוננים לפגישה עם עורך דין?

רכזו את התיק הרפואי, את הצילומים ואת הקבלות, וכתבו ציר זמן קצר: מתי התחיל הטיפול, מה נאמר לכם, מתי הופיעו התסמינים ומה נעשה אחר כך. ציר זמן כזה חוסך זמן ועוזר להבין את המקרה במהירות.

לפני שחותמים על פשרה: צעד שלא כדאי לדלג עליו

אם הציעו לכם החזר כספי או טיפול תיקון ללא תשלום, עצרו לרגע. בדיקה משפטית של מקרה רשלנות רפואית תעזור לכם להבין מה אתם מקבלים ומה אתם מוותרים עליו, ואילו מסמכים עוד חסרים לכם. ההתייעצות לא מחייבת אתכם להגיש תביעה.

רשלנות, מתי?

לפני הטיפול – חוסר הקשבה מספקת לתלונות המטופל אודות בעיות מהן הוא סובל ספציפית, אי ביצוע כל הבדיקות הנדרשות לרבות צילום רנטגן/פנורמי במידת הצורך, ביצוע אבחון שגוי והמלצה על טיפול לא מתאים, כתוצאה מאבחנה לא מדויקת.
בשלב ההכנה לטיפול ובטיפול – העדר בדיקה מקיפה אודות רגישות המטופל לחומרי הרדמה או תרופות, בצוע בדיקה בצורה לא זהירה, רשלנות בביצוע ההרדמה כגון החלטה על מינון לא מתאים, רשלנות במהלך הטיפול עצמו ובעת ניתוחים כדוגמת פה ולסת.
לאחר הטיפול – מחדל בביצוע מעקב רפואי סדיר אחר המטופל, במיוחד כשמדובר בטיפול מורכב, אשר עלולים להיות לו סיבוכים והוא דורש ביקור חוזר אצל רופא השיניים לאחר תקופה מסוימת על מנת לוודא שהטיפול לא גרם לסיבוך כלשהו. לעתים יש צורך בהחלפת תרופות או המשך טיפול כדי לשמור על הצלחת הטיפול, לרבות הזמנת המטופל לביקורות חוזרות.

טיפולי שיניים נפוצים ורשלנות רפואית

מגוון הטיפולים הינו רב, להלן דוגמאות לטיפול רשלני:

• מתן זריקת הרדמה לפני הטיפול, במינון שגוי או על ידי חומר שהמטופל רגיש לו, עלולה לגרום לכאבים מיותרים במהלך הטיפול, לנזקים ולעתים אף למוות.
• טיפול שורש אשר אינו מבוצע כראוי, עלול לגרום לדלקת וזיהום חוזר ונשנה.
• עקירת שן בינה שלא צורך לרבות בצוע ניתוח באופן רשלני העלול לגרום לזיהום ונזקים נוספים.
• שיקום הפה אשר מיועד לצורך אסתטי ולתפקוד טוב יותר של השיניים (יישור, הלבנה, סתימות, כתרים) המבוצע באמצעות טיפול רשלני שאינו מוביל לתוצאה הרצויה והמתאימה.
• אורתודונטיה – יישור שיניים בקרב ילדים ומבוגרים באמצעות גשרים, פלטות ועוד, אשר במהלכו מובטח שינוי תמידי אשר לא תמיד מושג עקב תזוזת השיניים במהלך הזמן. המטופל אינו יודע זאת ומחויב לעבור התערבויות נוספות הכרוכות בכאב, זמן ותשלום נוסף.

כיצד מגישים תביעה?

אתם מרגישים שטיפול השיניים שקבלתם גרם לכם לנזקים עקב טיפול רשלני? אנו מתייעצים עם רופא שיניים מומחה לתחום ספציפי בו נעשתה הרשלנות הרפואית – האם קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית וצורך להתייעצות עם עו”ד רשלנות רפואית. לכך תצטרכו לצרף מסמכים רפואיים, צילומי רנטגן וקבלות על התשלום. את התביעה ניתן להגיש לבית המשפט, נגד רופא השיניים או המוסד הרפואי בו טופלתם.

התייעצות תסייע לנו ולכם להבין יותר את מידת הנזק הרפואי, לרבות התשלום שבוצע עבור הטיפול, תשלום נוסף לטיפול מנע או תיקון הנזק, כאב וסבל, אבדן השתכרות ועוד נזקים שניתן לתבוע.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי