מה שקובע אינו עוצמת הפגיעה שלך, אלא איזו תנועה בדיוק הצלחתם לבודד ולהוכיח שגרמה לנזק המצטבר.
חשמלאי או טכנאי נפגע בעבודה בשלוש דרכים שונות לגמרי. יש הרגע הפתאומי, נפילה מסולם או מגג ומכה מארון חשמל, ויש השחיקה האיטית של הידיים, הברכיים והכתפיים, שמצטברת במשך שנים בלי שיש לה תאריך – דהיינו מדובר או במיקרוטראומה או מחלת מקצוע.
בבית הדין לעבודה ובביטוח הלאומי כמעט כל תביעה נפלה או הצליחה על הדרך שבה תואר יום העבודה, ולא על עוצמת הפגיעה.
אז מה נחשב תאונת עבודה ומה נחשב שחיקה? למה כאבי ברכיים של חשמלאי אחד נדחו ושל טכנאי קירור הוכרו? מה בודקים בתביעה נגד המעסיק או נגד בעל האתר, וכמה כסף נשאר בסוף אחרי קיזוזים של ביטוח פרטיים, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה וכך הלאה?
המדריך הזה מיועד לחשמלאים ולעוזרי חשמלאי, לטכנאי קירור, מיזוג, תקשורת, מחשבים ומנופים, למתקיני מזגנים ודודי שמש, לחשמלאי רכב, לעובדי חברות החשמל והתשתיות, למסגרים ולרתכים ולבני משפחותיהם.
הוא עובר מהפגיעה החדה אל השחיקה, ומסביר בשפה פשוטה מה הפיל תביעות, ממה להיזהר ומה עובד!
שלושה מסלולים, ולכל אחד תנאים אחרים
תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שאפשר לתאר אותו בזמן ובמקום, כמו נפילה מסולם או מכת חשמל, והוא קשור לעבודה גם בזמן וגם בסיבה. לרוב מדובר באירוע פתאומי שניתן לבודד.
מיקרוטראומה היא שחיקה של איבר בעקבות תנועות קטנות ודומות שחוזרות שוב ושוב, בלי יום פגיעה אחד. היא מוכרת רק אם התנועות נמשכות ברצף ולפרקי זמן של ממש, דהיינו לרוב בעבודה של מספר שנים בתחום.
מחלת מקצוע היא מחלה שמופיעה ברשימה סגורה בתקנות, וזה ההבדל החשוב ביותר במדריך הזה. המסלול הזה אינו דורש תנועות חוזרות כלל. יש בו פריט שעוסק בעבודה ממושכת עם כלים רוטטים, פריט שעוסק בדלקת גידים בכף היד או במרפק מתנועות חד גוניות, ופריט שעוסק בדלקת בברך מחיכוך ממושך. בכמה מהתיקים המסלול הזה הצליח בדיוק במקום שבו המיקרוטראומה נכשלה.
הבדל נוסף שכדאי להכיר: שכיר נהנה מחזקה בחוק שמקלה על הוכחת הקשר בין הפגיעה לעבודה, ועצמאי צריך להוכיח כל אחד מהתנאים בנפרד. בהקשרים הללו לצערי הביטוח הלאומי מקפח את העצמאי אך זה בכלל שהעצמאי מעיד על עצמו ואילו אצל השכיר המעסיק מאשר את הפגיעה ותנאי העבודה. ההבדלים העקרוניים בין שלושת המסלולים, ומה נחשב אירוע ומה נחשב שחיקה, מוסברים גם במדריך מה ההבדל בין תאונת עבודה, מחלת מקצוע ומיקרוטראומה.
הרגע החד: מה שקבע היה מה שלא היה במקום
בשלושת תיקי הנזיקין המרכזייםאף אחד לא נדרש לשחזר את הנפילה שנייה אחר שנייה. בכל אחד מהם האחריות נקבעה לפי מה שחסר במערכת הבטיחות.
גג שביר בלי שום אמצעי הגנה. עוזר חשמלאי בן שלושים ואחת, שעבד חודשיים אצל קבלן, נשלח לגג בגובה של כשבעה מטרים וחצי כדי להחליף כבל, בלי חגורה, בלי מעקה, בלי מזחלי הליכה ובלי שלט אזהרה, והוא נשאר לבד ונפל. לא היו עדים והוא אינו זוכר את הנפילה, ובכל זאת נקבע שלא היה מקום לעלות על גג כזה בלי אמצעי מניעה. האחריות חולקה בין הקבלן לבין החברה שהזמינה את העבודה ובבעלותה המקרקעין, ולא נקבע אשם תורם. (ת״א 556/93) הנזק הועמד על כחמישה וחצי מיליון שקלים, ואחרי ניכוי הגמלאות נשארו כשלושה מיליון ושליש.
סולם קצר מדי ופנקס הדרכות שלא היה. עוזר חשמלאי בן ארבעים ושש נפל מסולם כשהעביר כבל בתעלה סמוכה לתקרה. הסולמות של המעסיקה היו קצרים מדי, והצוות איתר במתחם סולם שלא היה שלהם. השאלה איך בדיוק החליק הסולם נשארה במחלוקת ולא הוכרעה, וההכרעה נשענה על משהו אחר לגמרי: במקום פנקס הדרכות היה מזכר בודד מלפני יותר משנתיים וחצי, ובו לא הופיע שמו של התובע כלל. הפרת חובת התיעוד יצרה הנחה שההדרכות לא ניתנו, ולא נקבע אשם תורם. (ת״א 5186-08)
ארון חשמל פתוח, מים ובלוני גז. מתקין תקשורת בן עשרים ושש הלך להביא כלי עבודה, עבר ליד ארון חשמל במתח גבוה שדלתותיו היו פתוחות, החליק על מים שזלגו מבלוני חנקן שעמדו לידו ונפל על הלוח. מכת החשמל השביתה שלוש אצבעות בידו הימנית. מרבית האחריות הוטלה על המחזיק במקום, שחייב להגן על חלקי לוח חשמל חשופים ולא לאחסן חפצים לידם, והמעביד נשא בשאר. חלוקת האחריות הזאת בין מזמין, קבלן ומעסיק מפורטת אצלנו בעמוד שבודק את מי בדיוק תובעים אחרי פגיעה באתר. העובדה שהמעביד חתם על טופס התביעה בלי להסתייג חיזקה את גרסת התובע. (ת״א 44800-07-11)
המסקנה המעשית מכל השלושה: מבססים את התביעה על החסר במערכת הבטיחות, לא על הרגע שבו נפלתם. וגם כשהעד שהיה במקום אינו מגיע, זה עלול לפעול דווקא נגד הנתבעים אם הם אלה שמחזיקים בפרטיו. נפילה מגג קניון שבה נפסק פיצוי של כ-7 מיליון ש״ח, וחלוקת האחריות בין הגורמים בה, מתוארות בעמוד נפל מגג קניון ונפסקו לו כ-7 מיליון ש״ח.
מפת האיברים: לכל איבר שואלים שאלה אחרת
זה החלק שרוב הנפגעים אינם מכירים, והוא זה שמכריע. בית הדין אינו שואל כמה קשה עבדתם, אלא שואל על כל איבר שאלה אחרת: האם יש תנועה שחוזרת ברצף, האם מדובר בתנוחה שנשארים בה, או האם יש רטט של כלי.
ידיים ומרפקים: כאן המסלול של הכלים הרוטטים הוא החזק
זה האיבר שבו יש את מספר ההצלחות הגדול ביותר. מתקן גנרטורים שפתח וסגר בין מאה למאתיים ברגים בכל תקלה הגיע למומחה רפואי אחרי שבית הדין קבע חמש שעות ביום של עבודה בכלים רוטטים ובתנועות סיבוביות. (ב״ל 48185-04-19) חשמלאי מוסמך הגיע לאותה תוצאה אחרי שמנהל הפרויקטים של החברה העיד שהמברגה היא כלי העבודה המרכזי וששבעים אחוז מהיום עובדים בכלי נטען. (ב״ל 9823-06-19) חשמלאי שעבד ארבעים ושש שנה נשען על עמית שעבד לצדו שבע עשרה שנה, ושינוי בשם התפקיד לא פגע בתיק שלו. (ב״ל 31077-11-16)
ובית הדין הארצי קבע כאן נקודה חשובה: שעה עד שעתיים ביום של עבודה בכלים רוטטים, לאורך שנים, יכולות להספיק במסלול מחלת המקצוע גם בלי להוכיח תנועות חוזרות בכלל. (עב״ל 39213-06-21) זו בדיוק הסיבה שחשוב לבחור את המסלול הנכון מראש.
ובצד הנדחה: חשמלאי מנופים שהמעסיק שלו העיד שכלים רוטטים אינם מגיעים לידיו אפילו פעם בשבוע, והסרטון שהזכיר בתצהירו לא הוגש בכלל. (ב״ל 38053-07-21) עובד שעבר בין מחלקות ולא הביא יומן עבודה. וחשמלאי שכתב בתצהיר על שלוש עד ארבע שעות עם כלי כבד ומשאות של מאתיים קילוגרם, ובשאלונים שמילא למוסד כתב דברים אחרים לגמרי.
ברכיים: כאן ההבדל בין תנוחה לחיכוך קובע הכול
עובד ביצוע רשת שעלה על עמודי חשמל תשעים עד מאה דקות ביום במשך כמעט עשרים שנה הפסיד בטענה של כריעה ושל טיפוס על סולמות, אבל הטיפוס על העמודים עצמו נבחן כתנועה מבודדת, מפני שהוא מפעיל כוח רב על הברכיים, והתיק הועבר למומחה. (ב״ל 8492-06-20) חשמלאי אחזקה בבית ספר, שעלה וירד במדרגות עשר עד חמש עשרה פעמים ביום, הגיע למומחה אף שעבודתו מגוונת. (ב״ל 51853-01-25)
כתפיים ועבודה מעל הראש
עובד תשתיות שסחב סולם עץ במשקל חמישה עשר עד שישה עשר קילוגרם על הכתף הגיע לבירור רפואי, וחיזק את התיק בכך שגם מנהלו וגם העד מטעם ההגנה אישרו את המשקל. (ב״ל 47526-01-21) סגן מנהל עבודה שעבד כשלוש שעות ביום בכלי כבד, ברוב הזמן כשזרועותיו מעל הכתפיים, הוכר לכתפיים. (ב״ל 62120-05-22) מנגד, עובד שטען שרוב עבודתו נעשית בידיים מעל הכתפיים הביא רק את עדותו שלו ורשימה של תיקים אחרים שהצליחו, ונדחה. (ב״ל 12228-03-22) מי שנפגע בכתף ורוצה להבין איך מוכיחים נזק קבוע ואיך נקבעים אחוזי הנכות ימצא פירוט במדריך פגיעת כתף בעבודה.
צוואר וגב: כאן נקבע הכלל הקשה ביותר
טכנאי שעבד עשרים ושמונה שנים טען למאות סיבובי הברגה ביום, ונדחה בקביעה עקרונית: אין אפשרות ללקט תנועות קצרות ושונות ולהציג אותן יחד כרצף, ועבודה בתנוחה לא נוחה אינה תנועה. (עב״ל 11841-09-19) אותו עיקרון הפיל עובד שתפקידו היה לעקוב אחרי מי שעל העמוד, מפני שהמעקב נעשה בעיניים ולא בצוואר, וההדגמה שעשה בדיון פעלה נגדו. (ב״ל 59887-07-21) מנגד, עובד שעבד עשרים ושבע שנים הצליח בצוואר דווקא דרך הכלים הרוטטים, ונכשל בגב. (ב״ל 34519-05-22)
אבק, אסבסט וכימיקלים
עובד אחזקה בתחנת כוח שנחשף לאסבסט ולממיסים נפטר מסרטן ריאה עשרים וחמש שנים אחרי שהחשיפה הסתיימה, ומומחה בית הדין קבע קשר סיבתי, ואלמנתו זכתה. (ב״ל 60215-05-18) מסגר ורתך שטען לחשיפה לאסבסט קיבל מומחה מפני שבית הדין נשען על הבדיקות התקופתיות של המעסיקה עצמה. (ב״ל 46097-07-22) כלומר במסלול הזה המסמכים של המעסיק הם לעיתים הראיה הטובה ביותר.
אותה כריעה בדיוק: אחד נדחה והשני הוכר
שני התיקים האלה מראים טוב מכל הסבר למה הניסוח קובע. בשניהם מדובר בכאבי ברכיים, ובשניהם הטענה היא עבודה ממושכת על הברכיים.
מה שנדחה: בודק שעבד עשרים ואחת שנים בכמה אתרים ביום טען לכאבי ברכיים מכריעה שתיאר ככארבעים אחוז מיום העבודה. תשובותיו בחקירה היו כלליות, עמית שהעיד מטעמו חזר על אותו תיאור בדיוק, ודוחות העבודה שלפי אותו עמית נרשמו ונמצאים אצל המעסיק לא הוצגו. הוא עצמו אישר שהכריעה והעבודה בגובה משתנות לפי הצורך בכל אתר. נקבע שכריעה של חצי שעה עד שעה היא מצב סטטי ולא תנועה, ובית הדין גם ספר את זמן הנסיעה בין האתרים כגיוון. (ב״ל 19014-04-25)
מה שהוכר: טכנאי קירור ומיזוג שעבד שלוש עשרה שנים, שישה ימים בשבוע, והיה הטכנאי היחיד של רשת סופרמרקטים, התקין מדחסים על גגות כשהוא רכון על ברכיו כארבע שעות ביום. מה שעשה את ההבדל: עדות מפורטת ועקבית שנתמכה בסרטון ובשאלון שמילא למוסד, והמוסד לא סתר את שעות העבודה ואת אופיה. נקבע שביום העבודה שלו אין עבודה משרדית, אין ישיבה ואין נסיעות בין אתרים. וההכרעה המשמעותית: בית הדין לא ראה בכריעה תנועה, אלא הכיר בברכיים במסלול מחלת המקצוע, שמנוסח סביב חיכוך ממושך ולא סביב תנועה חוזרת. (ב״ל 32578-07-24)
ההפרש בין השניים אינו בכובד העבודה. הוא בארבעה דברים: מקור חיצוני לשעות, תיאור מפורט ועקבי, בידוד של עבודה אחת מוגדרת, ובחירת המסלול הנכון. חשוב לציין שגם התיק שהוכר הוכרע עד השלב העובדתי בלבד, וההחלטה אם הכריעה גרמה לליקוי נשארה בידי מומחה רפואי.
עוד בעלי מקצוע, עוד פגיעות ועוד מחלות: מה הוכר ומה נדחה
הטבלאות הבאות מרכזות עשרות מקרים מהשטח, כדי שתוכלו למצוא בהן את המקצוע ואת האיבר שלכם. הן מחולקות לפי סוג ההכרעה: מי הגיע למומחה רפואי, מי נדחה כבר בשלב העובדתי, מי חלה במחלה מחשיפה, מי נפגע ברגע אחד ומה קרה בתיקי הנזיקין נגד המעסיק.
שחיקה ומחלות מקצוע שהגיעו למומחה רפואי
| בעל המקצוע | הפגיעה או המחלה | מה קבע בית הדין | הליך |
|---|---|---|---|
| מכונאי אחזקה בחברת החשמל, משנת 1987 עד 2016 | גב מותני | עבודה כמעט מדי יום בפטישון, בפטיש אוויר ובמקדחה, בין שעתיים לשלוש שעות ביום, ובית הדין הארצי קבע שהיקף משתנה מיום ליום אינו שולל תבנית יומית, ולכן הועבר למומחה | (עב״ל 8235-08-20) |
| חשמלאי וטכנאי רכבות ברכבת ישראל | תסמונת התעלה הקרפלית | כשלוש שעות ביום במברגה ובכלים רוטטים, ועדות חבר צוות שעבד לצדו כעשר שנים גברה על שאלון המעסיק שכתב שהשימוש בכלים רוטטים הוא לעיתים רחוקות, ולכן הועבר למומחה | (ב״ל 42011-01-24) |
| עובד חברת החשמל, מבדקת חשמל ותורן חשמל | תסמונת התעלה הקרפלית ומרפק טניס ביד שמאל | כשעתיים ביום בסיבוב מנואלה לפתיחה וסגירה של מפסקי זרם, ושני מומחים חלקו ביניהם, ובית הדין העדיף את חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח, והתביעה התקבלה | (ב״ל 42935-07-20) |
| עובד תחנת כוח, תורן עוזר ותורן חשמל | תסמונת התעלה הקרפלית ואפיקונדיליטיס בשני הצדדים | פתיחה וסגירה של 30 עד 50 שסתומים בכל משמרת ושל לפחות 40 מפסקים עם מנואלה, כשלוש שעות במשמרת, והוכחה תשתית למחלת מקצוע ולמיקרוטראומה, אך טענת הרטט נדחתה משום שהמגע נמשך שניות | (ב״ל 56360-12-23) |
| עובד חברת החשמל, ראש קבוצה ואחר כך ביחידת שימוש לא חוקי בחשמל | פגיעה בשתי הידיים | ארבע שעות ביום בכלים רוטטים בין 1991 ל-2004 וכשעתיים ביום אחר כך, והועבר למומחה | (ב״ל 26059-08-22) |
| חשמלאי בצה״ל, חיל הים, משנת 1973 עד 2015 | אצבע הדק | כשש שעות ביום בקונגו, בקומפרסור ובמקדחות, והמוסד כבר הכיר בשינויים ניווניים ובתסמונת התעלה הקרפלית בידיו, והעניין הועבר למומחה | (ב״ל 35878-06-25) |
| טכנאי מזגנים, שכיר ואחר כך עצמאי | גב | בית הדין בודד את ההתכופפות כתנועה חוזרת ברצף למרות העבודה המגוונת, כשבכל יום טופלו כ-12 מזגנים, ועדות מנהל העבודה וחבר צוות הכריעה, והועבר למומחה | (ב״ל 14780-04-23) |
| עובד בזק, בלר תשתיות | כתף ויד שמאל | משיכת כבלים מעל הכתפיים בגובים, בעמודים, בארונות תקשורת ובתעלות רשת, כשעתיים עד שלוש שעות בשבוע בכל אחד מארבעת סוגי העבודה, ובית הדין ביקר תצהיר שתיאר פעולה אחת בלבד, אך הוכחה תשתית והעניין הועבר לאורתופד | (ב״ל 41129-06-24) |
| מסגר רתך ואחראי מסגרייה במוסך משאיות ואוטובוסים | תסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים | לפחות שעתיים וחצי ביום בכלים רוטטים במשך כ-22 שנה, ומחלת מקצוע לפי פריט 14 הוכחה לכאורה למרות שהתובע הפריז בהיקף, והועבר למומחה | (ב״ל 4450-04-22) |
| רתך ומסגר בחברה למוצרי מתכת | כתפיים | כתשע שעות נטו ביום, כמחצית ריתוך וכמחצית השחזה במשחזות כבדות, והמעסיק אישר שהרטט מורגש בידיים, והועבר למומחה בשני המסלולים | (ב״ל 32461-06-23) |
| מסגר עצמאי כארבעים שנה | אצבע הדק ושינויים בכפות הידיים | בעל עסק שהקדיש לניהול שעה וחצי עד שעתיים ביום ועבד בעצמו את שאר היום, ועד שעבד אצלו שמונה שנים חיזק את הגרסה, והועבר למומחה | (ב״ל 61537-03-22) |
| מסגר עצמאי משנת 2012 | שינויים ניווניים במפרקי האצבעות | כשעתיים ביום בכלים רוטטים, ומומחה בית הדין קבע קשר סיבתי מעל 50%, ובית הדין הוסיף שהספק פועל לטובת המבוטח, והתביעה התקבלה | (ב״ל 59766-01-23) |
| מסגר, רתך ופחח במוסך אוטובוסים, יותר משלושים שנה | כאבי צוואר | הצוואר מורם ומורד כל 10 עד 15 שניות בעבודה מתחת לאוטובוס, ורטט הכלים משפיע גם על איבר סמוך לכתפיים שכבר הוכרו, והועבר לאורתופד | (ב״ל 68083-08-24) |
| מפעיל מכונות כיפוף, ערגול וחיתוך מתכת, משנת 2000 עד 2022 | כתפיים | מאות תנועות ביום של גרירה או הרמה של לוחות פח במשקל 200 גרם עד 4 ק״ג, והועבר לאורתופד | (ב״ל 37377-11-23) |
| קבלן שיפוצים עצמאי שעבד בעצמו, משנת 1990 | כפות הידיים והאגודלים | שעה וחצי עד שעתיים ביום בקונגו ובפטישון לאורך שנים רבות מספיקות לכאורה לעבודה ממושכת, והארצי החזיר את התיק למינוי מומחה אחרי שהאזורי דחה אותו | (עב״ל 17235-12-21) |
| בעל מוסך להחלפת צמיגים שעבד לצד עובדיו, כ-35 שנה | כפות הידיים | כארבע שעות ביום בפטיש אוויר גדול, ובית הדין הארצי קבע שבעל עסק יכול לעבוד כתף אל כתף עם עובדיו, והעניין הוחזר למינוי מומחה | (עב״ל 11241-05-22) |
שחיקה ומחלות מקצוע שנדחו כבר בשלב העובדתי
| בעל המקצוע | הפגיעה או המחלה | למה נדחתה התביעה | הליך |
|---|---|---|---|
| עובד חברת החשמל, משנת 1975, תפקיד השגחה | צוואר | הבטה כלפי מעלה היא תנוחה ולא תנועה חוזרת, והעבודה בזוגות ובצוות מנתקת את הרצף, והסרטונים שהציג התובע הראו תנוחות ולא חזרתיות | (ב״ל 10601-01-21) |
| חשמלאי בחברת החשמל משנת 1988 | כתפיים | כל משימה נבחנה לחוד, החלפת פלורסנטים, מסדרי חשמל, השחלת כבלים, פירוק מנועים והחלפת רטטים, ובכל אחת התדירות נמוכה או משתנה | (ב״ל 14966-10-19) |
| עובד חברת החשמל משנת 1988 | תסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים | המנהל העיד שסגירת בורג נמשכת כ-20 שניות ושהרצף המרבי הוא 10 דקות במחלקת החיבורים ו-15 דקות באחזקת הרשת, ובית הדין קיבל את המדידה | (ב״ל 27856-08-21) |
| חשמלאי בניין שהיה בעל חברה עם עובדים | תסמונת התעלה הקרפלית | אין ראיה לחלקו האישי של התובע בעבודה, ועדות עצמית על משך הפעולות אינה מספיקה | (ב״ל 14146-03-21) |
| חשמלאי עם למעלה מ-35 שנות ותק | גב | תצהיר על קונגו שלוש עד ארבע שעות ביום ועל משקלים של 200 ק״ג התפרק מול שאלון המעסיק, שדיבר על עגלת יד ועל משקל עד 15 ק״ג | (ב״ל 56739-01-19) |
| טכנאי מחשבים ורשתות עצמאי | תסמונת התעלה הקרפלית וצוואר | שעה ביום של ברגים בלי חשבוניות, בלי עדים ובלי ספירת ברגים, והתובע ויתר באמצע העדות על טענת ההקלדה | (ב״ל 41361-11-23) |
| נגר עצמאי, עשרות שנים | גב | העבודה בנגרייה ובבתי לקוחות מגוונת, והעדות סתרה את התצהיר, ולא הוכח רצף של כיפוף ויישור | (ב״ל 27602-12-23) |
| מסגר עצמאי משנת 1985 | תסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים | העד עצמו אמר שהפטיש והקונגו אינם בשימוש כל יום, ולא הובאו בני המשפחה שעבדו איתו | (ב״ל 49797-10-23) |
| מסגר שעבד גם כנהג ובעסק מזון | תסמונת התעלה הקרפלית | מי שמתאר שלושים שנה כמסגר חייב להוכיח את העיסוק ואת הרצף, וקריירה מעורבת מונעת מינוי מומחה | (ב״ל 32111-03-23) |
| מכונאי ומסגר בחברת רותם אמפרט | יד ומרפק שמאל וברך | בית הדין קבע שהתנועה החוזרת צריכה להתקיים באותו איבר שבו נטען הליקוי, ושדחיות קודמות כבר חלוטות | (ב״ל 43528-10-23) |
חשיפה לאסבסט, לעשן ולאבק
מחלות ריאה אצל בעלי מקצוע נובעות מחשיפה לחומרים ולא מעבודה בכלים רוטטים. החשיפה לאסבסט אצל עובד אחזקה בתחנת כוח ואצל מסגר ורתך בחברת החשמל מוזכרת למעלה, וכאן שלושה מקרים נוספים.
| בעל המקצוע | המחלה | מה קבע בית הדין | הליך |
|---|---|---|---|
| רתך ומסגר במפעלי ים המלח, 36 שנה | מחלת ריאות | עשן ריתוך באולם סגור בלי חלונות ובלי חילופי אוויר, וחשיפה יומיומית שאינה ספורדית מספיקה לשלב המומחה גם כשהיקפה לא ברור, והמעסיק לא הציג דוחות ניטור | (ב״ל 21913-06-24) |
| נגר, כשכיר וכעצמאי | מחלת ריאות חסימתית | עדות יחידה שלא נסתרה על חשיפה לאבק עץ, ללכות ולצבעים בלי מסכה ובלי אוורור הולם, הספיקה למומחה | (ב״ל 5599-09-23) |
| מסגר במוסך אוטובוסים | סרטן ריאות | המומחית קבעה קשר סיבתי מעל 50%, אך תרומת העבודה נמוכה מ-20% לעומת עישון כבד, והתביעה נדחתה | (ב״ל 43269-11-20) |
הרגע החד: התחשמלות, אירוע חריג ופגיעה פתאומית
| בעל המקצוע | הפגיעה | מה קבע בית הדין | הליך |
|---|---|---|---|
| מתקין דודי שמש | התחשמלות ב-23.3.2022 | האירוע הוכר על סמך עד שהיה במקום וטפסי מעסיק שנחתמו בזמן אמת, אף שמסמך רפואי ראשון תיאר כאב אחר, והקשר הרפואי נותר לשלב המומחה | (ב״ל 5017-05-24) |
| מכונאי מסוקים באלביט | גב וצוואר אחרי גרירת מסוקים בסופה | הוכח אירוע חריג בסרטון ובעדים, והתביעה התקבלה אף שהפנייה לרופא נעשתה כשבעה שבועות אחרי האירוע | (ב״ל 30593-06-23) |
| טכנאי מנופים | צוואר וכתף אחרי חיזוק ברגי קורונה בקוטר 27 מ״מ | מומחה בית הדין קבע שבכתף לא היה שינוי, ובצוואר הנוון הנרחב החמיר משמעותית בגלל האירוע, והוכרו אי כושר וטיפול | (ב״ל 70406-05-24) |
| מנהל חשמל ומכשור בתעשייה | אוטם לבבי אחרי ישיבה על תקלה | לא הוכח אירוע חריג, והגרסה השתנתה בין כתב התביעה לעדות | (ב״ל 16638-10-23) |
| טכנאי בזק, תקלות במרכזת | מוות לבבי אחרי משמרת עמוסה | בית הדין הארצי קבע שסמיכות הזמנים לבדה אינה קשר סיבתי, והערעור נדחה אחרי חוות דעת מומחה | (עב״ל 154-97) |
| מתקין מזגנים | בקע מפשעתי | לא הוכח מאמץ לא רגיל, הגרסאות סתרו זו את זו, והטיפול הרפואי וההודעה למעסיק לא נעשו בתוך 72 שעות | (ב״ל 11041-01-24) |
| מנקה מזגנים עצמאי | צוואר אחרי עבודה על סולם | המסמכים הרפואיים מזמן אמת שללו חבלה, והלקוחה לא זומנה להעיד | (ב״ל 62396-02-25) |
| קבלן צנרת עצמאי | קרסול | לא הוכח תיאום עבודה לליל שבת, והודעת התובע למנהל בבוקר שלמחרת לא ציינה שמדובר בעבודה | (ב״ל 45741-11-23) |
תיקי נזיקין נגד המעסיק: כמה נפסק וכמה נשאר
בתביעת נזיקין נבחנת אחריות המעסיק, והפיצוי מוצג בשני מספרים: ברוטו לפני ניכוי הגמלאות של הביטוח הלאומי, ונטו שנשאר לתשלום. בתיק אחד הנזק עמד על 684,272 ש״ח והמעסיקה שילמה 168,372 ש״ח, ובתיק אחר הגמלאות עלו על הפיצוי ובלעו אותו כולו.
| בעל המקצוע | מה קרה | מה נקבע | הליך |
|---|---|---|---|
| עובד בתחום החשמל אצל קבלן, שאינו חשמלאי מוסמך | נפילה מסולם בגובה כ-6 מטרים בעת החלפת נורת חירום | נכות 42%, נזק של 873,123 ש״ח ואחרי 15% אשם תורם 742,145 ש״ח, כי לא בדק בבודק מתח, והגמלאות של 1,048,178 ש״ח בלעו את התביעה | (ת״א 33068-08-20) |
| עוזר חשמלאי | חיתוך בסכין יפנית על סולם | התביעה נדחתה: ללא חוות דעת מומחה בטיחות נקבע שמדובר בסיכון סביר, והנכות של 10% נבלעה בגמלאות | (ת״א 27797-04-11) |
| עוזר חשמלאי | פגיעה בגב מהרמת תוף כבל כבד | 323,000 ש״ח ללא אשם תורם, כי לא היה ציוד הרמה ולא הייתה הדרכה | (ת״א 36096-11-13) |
| עוזר חשמלאי | בורג ניתז לעין, ובצוות היה זוג משקפי מגן אחד | נכות 30%, נזק של 684,272 ש״ח אחרי 10% אשם תורם, ואחרי ניכוי הגמלאות המעסיקה שילמה בפועל 168,372 ש״ח | (ת״א 4119-05) |
| טכנאי מזגנים עם ניסיון של כ-20 שנה | פגיעה בגב בהרמת מדחס מהרצפה | נכות 7.5%, פיצוי של 219,500 ש״ח אחרי ניכוי הגמלאות, כי לא הייתה הדרכה על הרמת משאות כבדים | (ת״א 12595-06-20) |
| חשמלאי מנוסה, ראש צוות | נפילה מסולם מאולתר בגובה 6 עד 8 מטרים | נכות 12.7%, פיצוי של 177,000 ש״ח, והאחריות נקבעה גם בלי עד לנפילה כי המעסיקה לא הביאה ראיות | (ת״א 9526-10-09) |
| עובד תחזוקה, תקשורת וחשמל | נפילה דרך גג שביר בעת העברת כבל תקשורת, ומוות | פשרה על 1,900,000 ש״ח, והאחריות חולקה בין המעסיקה ל-75% למזמין העבודה ל-25% | (ת״א 13703-11-22) |
| חשמלאי רכב | אצבע נתפסה בטבעת חשופה בבמת הרמה | נכות 15.1%, נזק של 370,231 ש״ח, אחריות מלאה של המעסיקה בלי אשם תורם | (ת״א 67842-08-21) |
| חשמלאי רכב | יד נשאבה למגדש טורבו חשוף בעת בדיקת תקלה | נכות 7.5%, פיצוי כולל של 215,519 ש״ח, ובית הדין קבע שהגעה לתקלה שבתחום תפקידו אינה חריגה ממנו | (ת״א 22736-01-15) |
בתיקים שבטבלאות חוזרות שלוש מסקנות, ואין להסיק מהן על תיק אחר בלי לבדוק את העובדות שלו. תיק שנבנה על עבודה ממושכת עם כלים רוטטים מגיע למומחה בקלות רבה יותר מתיק שנשען על תנועות חוזרות, כי הוא אינו דורש רצף תנועות. עדות של מי שעבד לצדכם או של הממונה מכריעה יותר מכל תצהיר. ותביעת נזיקין נבחנת בנפרד מההכרה בביטוח הלאומי, כשהגמלאות מנוכות מהפיצוי.
שני שלבים, וחצי הדרך בידיים שלכם
הדיון בשחיקה מתנהל בשני שלבים נפרדים. בשלב הראשון בית הדין שואל שאלה עובדתית בלבד: מה עשיתם, באיזו תדירות ולכמה זמן. איך בנוי יום העבודה, כמה ממנו בנסיעות, כמה ממנו בהפסקה וכמה ממנו באמת בעבודה הפיזית שגורמת לפגיעה באיברים. רק אם התשתית הזאת הוכחה אז בית הדין לעבודה מפנה את התיק לרופא מומחה שהוא בוחר, והרופא הוא שקובע אם יש קשר לעבודה ולעובדות שהוכרעו לבין הפגיעה ובאיזו מידה – האם גרימה או רק החמרת מצב.
רוב התיקים עומדים בסוף השלב הראשון, ולכן נכון להיום הסיכויים בשלב הרפואי אינם ברורים. גם מי שהגיע לרופא אינו מובטח: באחד התיקים שתי חוות דעת הגיעו למסקנות הפוכות על אותן עובדות בדיוק, ורק אחרי שהוגשה בדיקת הולכה עצבית עדכנית התקבלה התביעה. מומחה שמונה צריך לקבוע קשר סיבתי מעל 50% והשפעה של עבודה בשיעור 20% לפחות, ובמקרה אחד של מסגר במוסך אוטובוסים המומחית אישרה קשר סיבתי ובכל זאת התביעה נדחתה, כי תרומת העבודה הייתה נמוכה מ-20% לעומת עישון כבד. מה שתלוי בכם הוא לתעד תלונות כבר בפנייה הראשונה לרופא, לתאר למומחה את העבודה כפי שנקבעה ולא בהכללות, ולבקש דרך בית הדין שאלות הבהרה ולצרף בדיקות עדכניות. מה שאינו תלוי בכם הוא זהות הרופא, מסקנתו, וגורמי הסיכון האישיים שלכם כמו משקל או סוכרת, שהמומחה שוקל מול העבודה.
מה עליכם להוכיח ואיך
בביטוח הלאומי
בתאונה חדה, עדות אחת עקבית יכולה להספיק – עוזר חשמלאי שנחתך בזמן קילוף כבל קיבל הכרה בחזרה אחרי שהמוסד חזר בו, מפני שבן משפחה שהיה במקום עזר לעצור את הדימום, המסמך הרפואי נכתב ביום האירוע, והמעסיק הודה שהוא חושש מרישום תאונת עבודה בעסק. (ב״ל 41359-01-23) מנגד, טכנאי שטען לכאב בכתף מהרמת מכל נדחה: המחסנאי שעמד שלושה מטרים ממנו לא זומן, הפנייה לרופא הייתה אחרי ארבעה ימים והטופס למעסיק אחרי שלושה שבועות. (ב״ל 22499-06-24)
בשחיקה, בחרו קודם את המסלול – אם העבודה שלכם כוללת כלים רוטטים, מסלול מחלת המקצוע חזק יותר, מפני שהוא אינו דורש תנועות חוזרות אלא חשיפה ממושכת.
בודדו תנועה אחת, ותנו לה מספר – הברגה, פתיחת מפסקים, טיפוס על עמודים או עלייה במדרגות, ולא ביטוי כללי כמו עבודה קשה. כמה פעמים ביום, כמה דקות, באיזה משקל.
הביאו ראיה מהצד של המעסיק – בתיקים שהצליחו העיד מנהל הפרויקטים, מנהל העבודה או חבר צוות שעבד לצדכם שנים, ועדותם גברה על שאלון המעסיק. בתיק שנדחה נקבע במפורש שדרך המלך היא עדות הממונה, ובהיעדרה חבר לעבודה או יומני עבודה.
בקשו את דוחות העבודה בכתב, מוקדם – באחד התיקים העמית העיד שהדוחות נרשמו ונמצאים אצל המעסיק, הם לא הוצגו, והתיק נדחה בגלל זה.
תארו את כל היום בתצהיר הראשון – הפער בין התצהיר לעדות או לשאלונים הוא הסיבה השכיחה ביותר לדחייה בפסיקה. ואל תגזימו, גם לא במעט: תיאורים מופרזים נדחו במפורש.
אל תסתמכו על עמיתים שהוכרו – נקבע שכל תביעה נבחנת לגופה, גם כשבית הדין המליץ למוסד לגבש תשתית מוסכמת לעובדים באותו תפקיד.
אל תקבלו את שאלון המעסיק כפסק דין – שאלון שכתב לעיתים רחוקות על כלים רוטטים לא הכריע כשחבר צוות שעבד ברכבת שמונה עשרה שנה ולצד התובע כעשר שנים העיד שהמברגה היא כלי יומיומי, וכשנציג המעסיקה בעצמו אישר בעדותו פתיחה וסגירה של עשרות ברגים ביום בכלים רוטטים.
עצמאים, הביאו את מי שעבד לצדכם – מסגר עצמאי שניהל את העסק שעה וחצי עד שעתיים ביום נחשב עובד פיזי והגיע למומחה בזכות עד שעבד אצלו שמונה שנים, ואילו מסגר אחר נדחה כי בני משפחתו שעבדו איתו לא הובאו להעיד.
החלטת דחייה חלוטה סוגרת את התקופה שקדמה לה – בתיק של מסגר ומכונאי ליקויים קודמים נדחו בהחלטות חלוטות, ולכן נבחנה רק התקופה שאחריהן.
מועדים – תביעה בגין תאונת עבודה מוגשת לביטוח הלאומי תוך שנים עשר חודשים ממועד הפגיעה. במחלת מקצוע ובמיקרוטראומה אין מועד להגשה, וכשהמחלה מתגלה אפשר להגיש, גם בגיל פנסיה.
צילום – תתעדו בווידאו יום עבודה אחד שלכם, צילום שווה אלפי מילים ומסמכים.
בבית המשפט נגד המעסיק ובעל האתר
יש יותר מנתבע אחד: המעסיק חייב לוודא שגם האתר שאליו שלח אתכם בטוח, ובעל המקום חב בנפרד, גם בלי יחסי עובד ומעביד. נקבע שחובת המזמין אינה פוטרת את המעביד, ובאחד התיקים האחריות הוטלה על שניהם ביחד ולחוד.
ההפרות שחזרו במקצוע הזה: עבודה בגובה בלי אמצעי מניעה, סולמות בלי הדרכה מתועדת, ולוח חשמל פתוח ליד מים. בעניין ההדרכה נקבע שמודעות אפשרית של עובד לסיכון אינה מייתרת הדרכה מתאימה מהמעסיק, ולכן הטענה שחשמלאי מנוסה יודע להיזהר אינה פוטרת.
שמרו תלושי שכר והסבר מתועד לכל שינוי בעבודה: באחד התיקים התובע חזר לעבוד יותר מארבעה עשר חודשים בשכר דומה ואז פרש, ובית המשפט קבע שהפרישה נבעה מהזדמנות כלכלית ולא מנבצרות רפואית, והפסד ההשתכרות נקבע בשיעור מופחת בהרבה.
אשם תורם אינו מובן מאליו: בשלושת תיקי הנזיקין לא נקבע אשם תורם בכלל, מפני שהנטל בעניין הזה על הנתבעים, מפני שהנפגע היה עובד חדש שפעל לפי החלטת המעסיק, ומפני שטעות רגעית אינה אשם תורם. כשכן נקבע אשם תורם הוא עמד על 15%, אצל מי שעבד בתחום החשמל מגיל 16 ולא בדק בבודק מתח, ועל 10% אצל עוזר שלא וידא מול העובד שלידו שסיים לחתוך.
חשבו מה נשאר בכיס לפני שמגישים: באחד התיקים הסכום ירד מכחמישה וחצי מיליון שקלים לכשלושה מיליון ושליש אחרי ניכוי גמלאות מהוונות, ובאחר מכשש מאות אלף לכמאתיים שבעים אלף, ובתיקי עוזרי חשמלאי נפסקו 323,000 ש״ח ו-684,272 ש״ח לפני ניכוי הגמלאות. זה גם ההסבר לכך שסכומי הפיצוי בתאונות עבודה שונים כל כך מתיק לתיק, וראשי הנזק עצמם מפורטים במדריך הפיצויים בתאונת עבודה.
השבוע הראשון, ומה שמכשיל
אמרו לרופא מה קרה, באותו יום – לא שכואב, אלא שהחלקתם על מים ונפלתם על ארון חשמל. בשלושה תיקים שנדחו הרישום הרפואי הראשון לא הזכיר אירוע כלל, ולרישום מזמן אמת ניתן משקל רב.
דווחו למעסיק בכתב וקבלו את הטופס חתום (ב.ל. 250 + ב.ל. 211) – באחד התיקים חתימת המעביד בלי הסתייגות אישרה את הגרסה, ובאחר שלושה שבועות עד שהטופס נמסר פעלו נגד התובע.
רשמו את פרטי מי שהיה במקום – עד שלא זומן, בין שהוא מחסנאי, לקוח או מנהל, נזקף לחובת מי שהיה צריך להביא אותו.
צלמו את המקום לפני שמסדרים אותו – תמונה של הסולם, הגג או הלוח מייתרת ויכוח שלם. באחד התיקים המחלוקת נסבה על מים, בלונים וארון פתוח, ותמונות לא היו.
גרסה אחת בלבד – עצמאים מוסיפים הזמנות עבודה, חשבוניות ואת הלקוח כעד, ובלי זה התיק נשען על עדות יחידה.
שאלות ותשובות
נפלתי מסולם בעבודה, מי אחראי ומה צריך להוכיח?
המעסיק, ולעיתים גם מי שהזמין את העבודה ומחזיק במקום. מוכיחים חסר בטיחות, כמו סולם קצר מדי, היעדר הדרכה מתועדת או היעדר חגורה בגג שביר, ולא את הנפילה עצמה שנייה אחר שנייה.
התחשמלתי באתר של לקוח, אפשר לתבוע את בעל המקום?
כן, כשהסכנה הייתה בשליטתו, ובאחד התיקים מרבית האחריות הוטלה על המחזיק במקום, שהשאיר ארון חשמל פתוח ואחסן בלוני גז לידו, והמעביד נשא בשאר.
יש לי כאבי ברכיים מכריעה, האם זה מוכר?
זה תלוי במסלול שבו טוענים. כריעה כתנוחה נדחתה בקביעה שמצב סטטי אינו תנועה, ואותה כריעה בדיוק הוכרה כשנטענה במסלול מחלת המקצוע, שמנוסח סביב חיכוך ממושך בברך.
אני חשמלאי עצמאי, מה שונה אצלי?
אין לכם את החזקה שמקלה על שכירים, ולכן צריך להוכיח בנפרד גם את הקשר של הפגיעה לזמן העבודה וגם את הקשר לסיבתה. חשמלאי עצמאי שעבד כשעתיים ביום בכלים רוטטים הגיע בכל זאת למומחה (ב״ל 24821-08-25), אבל עצמאי שלא הזמין את הלקוחה להעיד נדחה.
אין לי דוחות עבודה והמעסיק מחזיק בהם, מה עושים?
מבקשים אותם בכתב עוד לפני הדיון, ואם צריך פונים לבית הדין בבקשה מתאימה. באחד התיקים עמית העיד שהדוחות קיימים, הם לא הוצגו, והתביעה נדחתה.
הגעתי לרופא המומחה, האם זה אומר שזכיתי?
לא, כי מינוי מומחה פירושו שהשלב העובדתי עבר בהצלחה, והשלב הרפואי נפרד ממנו. באחד התיקים שתי חוות דעת הגיעו למסקנות הפוכות על אותן עובדות, ולכן אין כאן הבטחת תוצאה.
עברו שנים מאז שהידיים התחילו לכאוב, האם מאוחר מדי?
במחלת מקצוע ובמיקרוטראומה אין מועד להגשה, ולכן אפשר להגיש כשהמחלה מתגלה, גם בגיל פנסיה. בתאונה חדה לעומת זאת המועד הוא שנים עשר חודשים מהפגיעה.
כמה פיצוי מקבלים בתיק כזה?
אין סכום אחד, וההפרש בין תיק לתיק עצום. בתיקי הנפילה, ההתחשמלות והפגיעות החדות הפיצוי נע בין 177,000 ש״ח לכחמישה וחצי מיליון ש״ח, ומה שקובע הוא הגיל, השכר, הנכות התפקודית, חלוקת האחריות וגובה הגמלאות שנוכו.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין?
לפני שממלאים את השאלון הראשון או מוסרים הצהרה. רוב התיקים נדחו על התיאור העובדתי, והתיאור הראשון נשאר בתיק גם כשמנסים לדייק אותו אחר כך.
אני טכנאי מזגנים או מתקין, האם כאבי גב מהתכופפויות והרמות מוכרים?
כן, כשאפשר לבודד את ההתכופפות כתנועה חוזרת ברצף ולהוכיח אותה במספרים ובעדות של מנהל העבודה או של חבר צוות. תיאור כללי של עבודה פיזית קשה אינו מספיק, ולכן כדאי לציין כמה מזגנים מטפלים ביום וכמה התכופפויות דורש כל מזגן.
הביטוח הלאומי הכיר בליקוי ביד אחת, האם יוכר גם ליד השנייה?
כל איבר נבחן לגופו, והתנועה החוזרת צריכה להתקיים באותו איבר שבו נטען הליקוי. בתיק אחד נדחתה תביעה ליד שמאל משום כך, ובתיק אחר של עובד חברת חשמל הליקוי בצד הלא דומיננטי הוכר אחרי חוות דעת מומחה, אף שהתנועות התחלקו ביחס של 30 ל-70 לטובת היד הדומיננטית.
איך מוכיחים התחשמלות כשהרישום הרפואי הראשון לא מזכיר אותה?
בעד שהיה במקום, בטפסי המעסיק שנחתמו בזמן אמת ובמסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע. מתקין דודי שמש שהתחשמל הוכר באירוע אף שמסמך רפואי ראשון תיאר כאב אחר, ובית הדין ראה בסתירות קטנות אי דיוקים ולא ראיה לגרסה בדויה.
מה שחשוב לזכור
בפגיעה חדה האחריות נקבעת לפי מה שהמעסיק והאתר לא סיפקו, הדרכה, סולם מתאים ולוח מוגן, ולא לפי הרגע שבו נפלתם. בשחיקה מתארים את היום איבר אחר איבר, ובוחרים לכל איבר את המסלול שמתאים לו, תנועה, תנוחה או רטט, ועדות מהצד של המעסיק היא לרוב מה שמכריע. ובשני המקרים ההכרעה נופלת כבר בשבוע הראשון, ברישום אצל הרופא, בעד שנשאר בקשר ובגרסה שאינה משתנה.
נפלתם מסולם, קיבלתם מכה מארון חשמל, או שהידיים והברכיים מרגישות את השנים בשטח? שלחו לנו את פקודות העבודה, את הרישומים הרפואיים ואת תיאור יום העבודה, ונבדוק יחד לאיזה מסלול התיק שלכם שייך, לפני שאתם מוסרים גרסה.
לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן, ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי
