לידת ואקום ומלקחיים: מתי לידה מכשירנית היא רשלנות רפואית

 

הלידה מתקדמת, העובר לא יורד, והצוות מחליט לסיים אותה במהירות בעזרת מכשיר. לידת ואקום או לידת מלקחיים הן פעולות נפוצות ולגיטימיות, ולרוב הן עוברות בשלום. אבל כשהן מבוצעות בתנאים לא מתאימים, בכוח מופרז או בלי הצדקה, הן עלולות לגרום נזק קשה ליולדת ולעובר, ואז מדובר ברשלנות רפואית.

 

הקושי הוא שאישה שעברה לידה מכשירנית קשה לא תמיד יודעת אם מה שקרה היה בלתי נמנע או שהיה אפשר למנוע אותו. לעיתים נאמר לה רק שהמכשיר היה הכרחי, בלי הסבר על מה שקדם להחלטה ועל החלופות שעמדו על הפרק. ההכרעה אינה בעצם השימוש במכשיר, אלא בשאלה אם התקיימו התנאים לשימוש בו, אם הוא בוצע כראוי, ואם נשקלו חלופות כמו ניתוח קיסרי.

 

המאמר הזה מסביר בשפה פשוטה מה זו לידה מכשירנית, מתי היא חוצה את הקו אל רשלנות רפואית, אילו כשלים חוזרים בפסיקה, כמה פיצוי אפשר לקבל, ומה כדאי לעשות באופן מעשי. הכול מבוסס על פסקי דין אמיתיים של בתי המשפט בישראל בתביעות של יולדות.

מה זו לידה מכשירנית, ומתי משתמשים בה

לידה מכשירנית היא לידה נרתיקית שבה הצוות נעזר במכשיר כדי לסייע בחילוץ העובר בשלב האחרון. שני הכלים המרכזיים הם שולפן ריק (ואקום), שנצמד לראש העובר ומסייע במשיכה בזמן הצירים, ומלקחיים, שני כפות מתכת שאוחזות את ראש העובר.

השימוש בכלים האלה נועד למצבים מסוימים, למשל שלב שני שמתארך, חוסר התקדמות בלידה, מצוקה עוברית שמחייבת סיום מהיר, או יולדת שמתקשה ללחוץ. במצבים האלה לידה מכשירנית מבוצעת היטב יכולה למנוע ניתוח קיסרי ולסיים לידה בבטחה.

אבל בדיוק מפני שמדובר בהפעלת כוח על ראש העובר ועל רקמות היולדת, הכלים האלה דורשים תנאים מוקדמים ומיומנות. לידה מכשירנית מעלה את הסיכון לקרע מיילדותי חמור (קרע דרגה שלישית או רביעית), ולכן יש לה כללים ברורים.

התנאים שחייבים להתקיים לפני ואקום או מלקחיים

לפני שמפעילים מכשיר, צריך לוודא שורה של תנאים. צוואר הרחם צריך להיות בפתיחה מלאה, ראש העובר צריך להיות בגובה מתאים בתוך האגן ולא גבוה מדי, מנח הראש צריך להיות ידוע ומתאים, וקרום מי השפיר צריך להיות פקוע. צריך גם הצדקה רפואית ברורה לשימוש, ושיקול אם ניתוח קיסרי מתאים יותר.

הנקודה הקריטית היא גובה הראש. ביצוע ואקום או מלקחיים על ראש שנמצא גבוה מדי באגן הוא מסוכן, מעלה את הסיכון לכישלון ולנזק, ולעיתים מצדיק מעבר לניתוח קיסרי. גם מנח חריג של הראש, למשל פנים לכיוון לא נכון, מחייב זהירות מיוחדת.

כשתנאים אלה לא מתקיימים, או כשהם לא נבדקו כלל, השימוש במכשיר עלול להיות רשלני. וכאן נכנס גם נושא התיעוד, כי אם לא נרשם שהראש נבדק ושמנחו זוהה, קשה לבית החולים להוכיח שפעל כראוי.

הכשלים שחוזרים בפסיקה

בפסקי הדין שבהם יולדות זכו, חוזרים כמה דפוסי כשל אופייניים בלידה מכשירנית. הכרתם עוזרת להבין מה בית המשפט בודק.

ואקום בראש גבוה ומנח חריג

אחד הכשלים הבולטים הוא ביצוע ואקום כשהראש גבוה מדי או במנח לא תקין. בתביעה נגד בית החולים שיבא, ת”א 17026-12-18, תיאר בית המשפט “שרשרת כשלים” בלידת ואקום, כולל אי בדיקת מנח הראש וזיהוי מנח חריג כשהראש באמצע האגן, בלי שקילת חלופות ובלי הסכמה מדעת. הקרע הגיע לאורך 7 סנטימטרים, נותרה נכות של 30 אחוז, והיולדת קיבלה כמיליון וחצי ש”ח.

שלב שני מוארך והחלטה אגרסיבית

כשל נוסף הוא ניהול לקוי של השלב השני שמוביל ללידה מכשירנית פזיזה. בתביעה אחרת נגד שיבא, ת”א 50568-08-21, נקבע שהצוות התעלם משלב שני מוארך, לא ניטר את היולדת בנקודות הזמן הנדרשות, ולבסוף ביצע לידה מכשירנית בתנאים בעייתיים, לצד תמרון לחיצה על הבטן. היולדת קיבלה פיצוי של 2,474,617 ש”ח.

בחירת המכשיר ואופן הביצוע

גם הבחירה בין ואקום למלקחיים, ואופן הפעלת הכוח, נבדקים. מלקחיים מגבירים את הסיכון לקרע חמור, ולכן השימוש בהם דורש הצדקה ומיומנות. בתביעה נגד הסתדרות מדיצינית הדסה, ת”א 11230-08-12, לידת מלקחיים הסתיימה בקרע דרגה רביעית, ובית המשפט קבע רשלנות בטיפול לצד היעדר הסכמה מדעת. נפסקו 2,500,000 ש”ח.

הקשר בין לידה מכשירנית לקרע ולנזק

לידה מכשירנית מגבירה את הסיכון לקרע מיילדותי חמור, ולכן הרבה תביעות בנושא קשורות גם לקרע דרגה שלישית או רביעית. הכוח שמופעל על הרקמות בזמן המשיכה, יחד עם אפיזיוטומיה לא נכונה, יכול להוביל לפגיעה בשריר הסוגר של פי הטבעת.

הנזק שנשאר עלול להיות קשה: חוסר שליטה על גזים וצואה, בריחת שתן, כאבים כרוניים, פגיעה בתפקוד המיני וצניחת איברי אגן. בפסיקה נמצא גם דגש על סוג האפיזיוטומיה, כשחתך מדיאני מעלה את הסיכון לקרע לעומת חתך מדיו-לטרלי, וגם זה נבדק כחלק מהתנהלות הלידה המכשירנית.

חשוב להבין, הנזק לבדו אינו מוכיח רשלנות. צריך להראות שהלידה המכשירנית בוצעה בתנאים לא מתאימים או בכוח מופרז, ושזה מה שגרם לקרע ולנזק. כאן נכנסים גרף המוניטור, תיעוד גובה הראש, ותיעוד מספר המשיכות.
מדריך נפרד מסביר לעומק מתי קרע בנרתיק בלידה הוא רשלנות רפואית, ומה נבדק בתיק כזה.

הסכמה מדעת ללידה מכשירנית

לידת ואקום או מלקחיים היא פעולה רפואית שמחייבת הסכמה מדעת. על הצוות להסביר ליולדת, לפני הפעולה, מה מתוכנן, מדוע, מה הסיכונים ומה החלופות, כולל האפשרות לניתוח קיסרי.

גם כאן ההסכמה היא עילה עצמאית. בכמה מהתיקים שהוזכרו, היעדר הסכמה מדעת ללידה המכשירנית נזקף לחובת בית החולים לצד הרשלנות בטיפול. גם אם לא תמיד אפשר לעצור לשיחה ארוכה במהלך לידה, בית המשפט מצפה שיינתן הסבר סביר ושההסכמה תתועד, ושיובהר ליולדת שיש חלופה.
את הזכות הזו, וההבדל בינה לבין היעדר הסכמה מדעת, מרחיב המדריך על הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה.

ארבעת התנאים לתביעת רשלנות בלידה מכשירנית

כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, גם בלידה מכשירנית צריך להוכיח ארבעה תנאים מצטברים, והם המסננת שדרכה עובר כל תיק.

הראשון הוא חובת זהירות, וזה התנאי הקל, שכן בית החולים והצוות חבים חובה מובהקת כלפי היולדת. השני הוא הפרת החובה, כלומר סטייה מהסטנדרט הרפואי, למשל ביצוע ואקום בראש גבוה או בלי בדיקת מנח. השלישי הוא נזק ממשי, רפואי ותפקודי. הרביעי, והקשה ביותר, הוא קשר סיבתי, כלומר הוכחה שההתרשלות היא שגרמה לנזק ולא גורם אחר.

הקושי בתנאי הקשר הסיבתי הוא שהצד שכנגד יטען שהנזק היה נגרם בכל מקרה. כאן בדיוק נכנסת חשיבותם של גרף המוניטור, תיעוד גובה הראש ומספר המשיכות, שמאפשרים להראות שהמכשיר הופעל בתנאים לא נכונים, ושזה מה שגרם לקרע ולנזק.

תמרון הלחיצה על הבטן (קריסטלר)

נושא נוסף שעולה בלידות מכשירניות הוא תמרון קריסטלר, כלומר הפעלת לחץ ידני על בטן היולדת כדי לסייע בדחיפת העובר. זו פעולה שנויה במחלוקת, ולעיתים מבוצעת בלי הסכמה ובלי תיעוד.

בתביעה נגד שיבא, ת”א 50568-08-21, נדון השימוש בתמרון הזה כחלק מהתנהלות לידה מכשירנית פזיזה. גם כשהתמרון עצמו אינו פעולה אסורה, ביצועו בלי הסכמה ובלי תיעוד, ובמיוחד בשילוב עם ואקום בתנאים בעייתיים, מצטרף לתמונה הכוללת של ההתרשלות. לכן חשוב לבדוק אם בוצע תמרון כזה, אם הוסבר ליולדת, ואם הוא תועד.

מקרי בוחן מהפסיקה

בית החולים שיבא, שרשרת כשלים בלידת ואקום (ת”א 17026-12-18, בית המשפט המחוזי בתל אביב, 14.11.2022). ואקום בוצע בלי בדיקת מנח הראש וזיהוי מנח חריג, הראש באמצע האגן, בלי חלופות ובלי הסכמה מדעת, לצד אפיזיוטומיה מדיאנית ותפירה בידי מתמחה. הקרע הגיע ל-7 סנטימטרים ונותרה נכות של 30 אחוז. נפסקו כ-1.5 מיליון ש”ח (1,495,250 ש”ח, לפני הוצאות). המיוחד בתיק הוא הצטברות מחדלים לאורך כל הלידה ולא כשל בודד.

בית החולים שיבא, שלב שני מוארך (ת”א 50568-08-21, בית המשפט המחוזי בתל אביב, 29.3.2026). הצוות התעלם משלב שני מוארך, לא ניטר את היולדת כנדרש, ולבסוף ביצע לידה מכשירנית פזיזה עם תמרון לחיצה על הבטן ותפירה בעייתית. נפסקו 2,474,617 ש”ח. המיוחד בתיק הוא הקשר בין ניהול לקוי של הלידה לבין החלטה אגרסיבית לסיימה.

הסתדרות מדיצינית הדסה, לידת מלקחיים (ת”א 11230-08-12, בית משפט השלום בירושלים, 8.10.2014). לידת מלקחיים שהסתיימה בקרע דרגה רביעית. בית המשפט קבע רשלנות בטיפול והיעדר הסכמה מדעת, הן לאופן סיום הלידה והן לניתוח התיקון. נפסקו 2,500,000 ש”ח. המיוחד בתיק הוא הסיכון המוגבר שבמלקחיים והדרישה להצדקה ולהסכמה.
ילדה שנולדה בוואקום ונפגעה בכתף, שירותי בריאות כללית, בית החולים סורוקה (ע”א 169/15, בית המשפט העליון, 25.4.2017). האם, אישה עם סכרת הריון שילדה בעבר עוברים גדולים, הגיעה ללידה פעילה, והוחלט להשלים אותה בוואקום בלי הערכת משקל אולטרסונית. הראש נמשך, ואז נוצרה כליאת כתפיים. התינוקת נולדה עם פגיעה בעצבי היד (שיתוק ארב), ובגיל שלושה חודשים חלה בהלם ספטי שהותיר אותה עם נכות של 100 אחוז. בית המשפט העליון קבע שההחלטה ללדת בוואקום בלי הערכת משקל, ובלי שהוצגה ליולדת החלופה של ניתוח קיסרי, היא התרשלות. אבל לא נפסק פיצוי על הנזק הגופני, משום שלא הוכח קשר סיבתי בין הלידה לבין הנכות, שנבעה מהאירוע החמור שקרה ביום ה-89 לחייה. במקום זאת נפסקו 300,000 ש”ח על הפגיעה באוטונומיה של האם, כי לא הוצגו לה הסיכונים והחלופות. המיוחד בתיק הוא הלקח על קשר סיבתי: גם כשההתרשלות ברורה, בלי הוכחה שהיא שגרמה לנכות, הפיצוי עלול להצטמצם לפגיעה באוטונומיה בלבד.

כמה פיצוי אפשר לקבל בתביעת לידה מכשירנית

אין סכום אחיד, והפיצוי נקבע לפי הנזק הספציפי לכל יולדת. בית המשפט מחשב כל ראש נזק בנפרד, הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ועזרים, ולעיתים פגיעה באוטונומיה. ככל שהנכות גבוהה יותר ופוגעת יותר בתפקוד ובהשתכרות, הפיצוי גדל.

מהפסיקה אפשר ללמוד על טווח רחב, מסכומים של מאות אלפי שקלים ועד יותר משני מיליון שקלים. בתיקי שיבא שהוזכרו נפסקו כמיליון וחצי וכ-2.47 מיליון ש”ח, ובתיק המלקחיים בהדסה נפסקו 2,500,000 ש”ח. הסכום תלוי בעיקר בחומרת הנכות שנותרה ובהשפעתה על חיי היולדת. כשלא הוכח קשר סיבתי לנכות, אפשר עדיין לקבל פיצוי על הפגיעה באוטונומיה לבדה, כמו ב-300,000 ש”ח שנפסקו בתיק סורוקה.

מה לעשות באופן מעשי אם עברת לידה מכשירנית קשה

אם עברת לידת ואקום או מלקחיים ונשאר לך נזק, יש כמה צעדים מעשיים שיכולים לבסס תביעה עתידית. הם נובעים ישירות מהדברים שבית המשפט בודק.

בקשי עותק מלא של התיק הרפואי, ובמיוחד את גרף המוניטור, דו”ח חדר הלידה ודו”ח התפירה. גרף המוניטור חשוב במיוחד, כי הוא מראה בזמן אמת אם הייתה מצוקה עוברית שהצדיקה סיום מהיר, וכמה זמן נמשך השלב השני. בדקי אם תועד גובה הראש ומנחו לפני הפעלת המכשיר, וכמה משיכות בוצעו, ואם המכשיר התנתק. בדקי אם הוחתמת על טופס הסכמה ללידה המכשירנית ואם הוסברה לך האפשרות לניתוח קיסרי. ואל תניחי שלידה מכשירנית קשה היא דבר שאין מה לבדוק לגביו, התייעצי עם עורך דין נזקי גוף.

תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה

לתביעת רשלנות רפואית בלידה מכשירנית חלה תקופת התיישנות. ככלל מדובר בשבע שנים מיום האירוע, ולעיתים ממועד שבו התגלה הנזק או הקשר שלו לרשלנות. כשהנפגעת קטינה, התקופה נמנית מגיל 18 ואפשר לתבוע עד גיל 25. בגלל מורכבות חישוב המועדים, כדאי לבדוק את התיק מוקדם ולא להמתין.

שלושה דברים שחשוב לזכור

לידה מכשירנית אינה רשלנות בפני עצמה, אבל היא גם לא חסינה מביקורת. ההכרעה תלויה בשאלה אם התקיימו התנאים, אם הפעולה בוצעה כראוי, ואם נשקלו חלופות.

גרף המוניטור ותיעוד גובה הראש הם הראיות המרכזיות. הם מראים בזמן אמת אם הייתה הצדקה לסיום מהיר ואם המכשיר הופעל בתנאים נכונים, והיעדרם פועל לרעת בית החולים.

הזמן עובד נגדך, גם בגלל ההתיישנות וגם בגלל היכולת לאסוף מסמכים ולתעד את הנזק. בדיקה מוקדמת של התיק בידי איש מקצוע יכולה לעשות את ההבדל.

שאלות ותשובות בנושא לידת ואקום ומלקחיים

האם לידת ואקום או מלקחיים היא תמיד רשלנות?

לא. אלה פעולות לגיטימיות ונפוצות שלרוב עוברות בשלום. רשלנות נבחנת לפי השאלה אם התקיימו התנאים לשימוש במכשיר, אם הוא בוצע כראוי, ואם נשקלו חלופות.

מתי אסור לבצע ואקום או מלקחיים?

בין היתר כשראש העובר גבוה מדי באגן, כשמנח הראש חריג או לא ידוע, או כשאין פתיחה מלאה. במצבים כאלה לעיתים יש לבחור בניתוח קיסרי.

עברתי לידת מלקחיים וקיבלתי קרע דרגה רביעית, יש לי עילה?

ייתכן. מלקחיים מגבירים את הסיכון לקרע חמור, ולכן השימוש בהם דורש הצדקה ומיומנות. צריך לבדוק אם התקיימו התנאים ואם בוצעה הפעולה כראוי.

מה הקשר בין השלב השני המוארך לבין לידה מכשירנית רשלנית?

שלב שני מוארך שלא טופל, בלי מעקב ובלי שקילת ניתוח קיסרי במועד, מוביל לעיתים להחלטה אגרסיבית ופזיזה לסיים את הלידה במכשיר. זה אחד הכשלים שהוכרו בפסיקה.

למה גרף המוניטור חשוב כל כך?

הוא מראה בזמן אמת אם הייתה מצוקה עוברית שהצדיקה סיום מהיר, וכמה זמן נמשך השלב השני. הוא ראיה אובייקטיבית מרכזית, והיעדרו פועל לרעת בית החולים.

הצוות לא הסביר לי כלום לפני הוואקום, זה משנה?

כן. לידה מכשירנית מחייבת הסכמה מדעת. היעדר הסבר על הפעולה, על הסיכונים ועל החלופה של ניתוח קיסרי הוא עילה עצמאית לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.

מה זו אפיזיוטומיה, ולמה הסוג שלה חשוב?

אפיזיוטומיה היא חתך מבוקר באזור חיץ הנקבים. חתך מדיאני מעלה את הסיכון לקרע חמור לעומת חתך מדיו-לטרלי, ולכן בחירת הסוג נבדקת כחלק מהתנהלות הלידה.

אומרים לי שהמכשיר הציל את התינוק, אז על מה יש לתבוע?

גם כשהשימוש במכשיר היה מוצדק, אפשר לבחון אם הוא בוצע כראוי, אם הופעל כוח מופרז, ואם נשאר נזק שניתן היה למנוע. ההצדקה לפעולה אינה מכשירה אופן ביצוע רשלני.

מי מוסמך לבצע לידת ואקום או מלקחיים?

הפעולה צריכה להתבצע בידי רופא שהוכשר והוסמך לכך, ובפיקוח מתאים. ביצוע בידי מתמחה חסר ניסיון, בלי פיקוח של רופא בכיר, נבדק בפסיקה כחלק משאלת ההתרשלות, במיוחד כשנגרם נזק.

כמה זמן יש להגיש תביעה כזו?

ככלל שבע שנים מיום האירוע, ולעיתים ממועד גילוי הנזק. אם הנפגעת קטינה, אפשר לתבוע עד גיל 25. כדאי לא להמתין בגלל מורכבות חישוב המועדים.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה יולדות ומשפחות שנפגעו מרשלנות רפואית בלידה מכשירנית, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוחה ולמשפחתה.

עברת לידת ואקום או מלקחיים ונשאר לך נזק? דברו איתנו לפני שאתן פונות בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.

את כל מה שחשוב לדעת על התחום כולו מרכז העמוד עורך דין רשלנות רפואית: למי פונים ומתי, ועל ההיבטים הרחבים של לידה מדובר במדריך על רשלנות רפואית באופן הלידה.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.