10 השאלות (והתשובות) הנפוצות של נפגעי תאונות עבודה

עו״ד בנו גליקמן

10 השאלות (והתשובות) הנפוצות של נפגעי תאונות עבודה

תאונת עבודה היא אירוע מטלטל. ברגע אחד, שגרת החיים נעצרת, והאדם העובד מוצא את עצמו מתמודד עם כאב פיזי, חרדה כלכלית ובירוקרטיה סבוכה, בלא מחפשת להקל עליו. מניסיוני רב השנים, הן כמי שייצג את המעסיקים וחברות הביטוח (כלל, הפניקס, AIG) והן כמי שמייצג כיום את העובדים הנפעים, אני רואה שוב ושוב את אותן טעויות קריטיות שנעשות בימים הראשונים לאחר תאונת העובדה.

טעויות אלו עולות לנפגעים מאות אלפי שקלים ויותר.

במאמר זה אענה בהרחבה על 10 השאלות הנפוצות ביותר שמגיעות למשרדי, ואחשוף בפניכם את הזווית הפנימית של ניהול התביעות כפי שעורך דין תאונות עבודה מומחה עובד.

1. מהי הפעולה הראשונה והקריטית ביותר שיש לעשות מיד לאחר תאונת עבודה?

רבים חושבים שהדבר החשוב ביותר הוא להודיע למעסיק. זה חשוב, אבל הפעולה הקריטית ביותר היא התיעוד הרפואי הראשוני.

כאשר אתם מגיעים לחדר מיון, טרם, או לקופת החולים, הרופא ישאל אתכם: “מה קרה?”. התשובה שלכם נרשמת בתיק הרפואי. משפט זה הוא הבסיס לכל התביעות העתידיות שלכם.

למה זה קריטי? אם תגידו “נפלתי וכואב לי הגב” ולא תציינו שזה קרה בעבודה, או בגלל מכשול בעבודה, הביטוח הלאומי וחברות הביטוח ינסו לטעון מאוחר יותר שהאירוע כלל לא קשור לעבודה.

הטיפ שלי: היו מדויקים. אמרו: “נפלתי מסולם בזמן העבודה במפעל” או “החלקתי על שמן  או נוזל במשרד“. וודאו שהרופא כותב את דבריכם במדויק בסיכום הביקור. גרסה ראשונית זו נחשבת בבית המשפט כגרסה האותנטית והאמינה ביותר.

לאחר מכן תדווחו למעסיק.

2. האם כל תאונה בזמן העבודה נחשבת “תאונת עבודה”?

ההגדרה בחוק הביטוח הלאומי רחבה, אך יש לה גבולות. תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה “תוך כדי ועקב” העבודה.

זה כולל:

  • תאונות במקום העבודה עצמו.
  • תאונות בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית (בתנאי שלא הייתה סטייה משמעותית מהדרך).
  • תאונות בהפסקת צהריים (במגבלות מסוימות).
  • מחלת מקצוע ומיקרו-טראומה: חשוב לדעת שלא רק אירוע תאונתי חד פעמי נחשב. גם נזק המצטבר לאורך שנים (כמו נזקי שמיעה, בעיות גב אצל סבלים, או בעיות נשימה לעובדים בסביבה רעילה) יכול להיות מוכר כתאונת עבודה תחת דוקטרינת ה”מיקרו-טראומה”. זהו תחום מורכב הדורש הוכחה משפטית ורפואית ספציפית.

3. את מי תובעים – את הביטוח הלאומי או את המעסיק?

זוהי אחת השאלות שמבלבלות נפגעים רבים.

התשובה היא שלעיתים קרובות תובעים את שניהם. מדובר בשני מסלולים שונים לחלוטין שמשפיעים האחד על השני.

  • ביטוח לאומי: זהו הרובד הסוציאלי. לא צריך להוכיח שמישהו אשם. נפגעת בעבודה? מגיע לך פיצוי כספי (דמי פגיעה, טיפול רפואי, ובמקרים של נכות – מענק או קצבת נכות מעבודה).
  • תביעת נזיקין נגד המעסיק (וחברת הביטוח שלו): כאן חובה להוכיח רשלנות. כלומר, שהמעסיק לא סיפק סביבת עבודה בטוחה, לא סיפק ציוד מגן, לא הדריך אתכם כראוי וכדומה.
    שימו לב! הפיצוי מהמעסיק הוא בנוסף לפיצוי מביטוח לאומי. עם זאת, החוק לא מאפשר “כפל פיצוי” מלא. הסכום שתקבלו מביטוח לאומי יקוזז (ינוכה) מהפיצוי שישלם המעסיק. המטרה שלנו כעורכי דין היא למקסם את הסכום הכולל בשני המישורים.

4. חברת הביטוח של המעסיק יצרה איתי קשר. האם לדבר איתם?

כמי שישב בצד השני של השולחן שנים רבות וייצג את המעסיקים הגדולים במשק, אני אומר לכם חד משמעית: לא.

חוקר הביטוח הוא איש מקצוע מיומן. תפקידו הוא אחד – להקטין את החבות והאחריות של חברת הביטוח. הוא עשוי להישמע אמפתי ונחמד (“אני רק רוצה לסגור את הפינה כדי שנוכל לשלם לך”), אבל הוא מחפש סתירות. הוא ישאל שאלות מתוחכמות שנועדו לגרום לך להודות באשמה תורמת, או להודות שהפציעה אינה חמורה כפי שאתה טוען.

כל שיחה כזו מוקלטת. עשו לעצמכם טובה: הפנו אותו ישר לעורך דין תאונות עבודה שלכם ואל תנדבו מידע.

5. איך מחושב גובה הפיצוי בגין אובדן כושר עבודה?

החישוב מתבסס על השכר שלכם ברוטו (כולל שעות נוספות קבועות, בונוסים ועוד רכיבים שלעיתים נשמטים).

בביטוח הלאומי, “דמי פגיעה” (עבור 91 הימים הראשונים) הם בשיעור של 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.

לאחר מכן, אם נותרה נכות, הפיצוי נגזר מאחוזי הנכות הרפואית והשפעתם על היכולת שלכם לעבוד. בתביעת נזיקין מול המעסיק, החישוב מורכב יותר וכולל צפי להפסדי שכר עתידיים עד גיל הפרישה, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים. טעות בחישוב בסיס השכר יכולה לעלות לכם באובדן של עשרות אחוזים מהפיצוי.

6. האם חזרה לעבודה תפגע בסיכויים שלי לקבל פיצויים?

לא בהכרח, אך יש לעשות זאת בחוכמה ובליווי משפטי.

מערכת המשפט מעודדת חזרה למעגל העבודה. עם זאת, אם חזרתם לעבוד כשאתם עדיין סובלים מכאבים, והדבר לא מתועד, חברת הביטוח תטען בבית המשפט: “הנה, הוא חזר לעבוד, סימן שהוא בריא”.

אם אתם חוזרים לעבודה, עשו זאת בהדרגה, וודאו שרופא תעסוקתי מגדיר לכם מגבלות ברורות (למשל: איסור הרמת משאות, קיצור שעות עבודה). ירידה בשכר בעקבות התאונה היא הוכחה חזקה לנזק וזו תבוא לידי ביטוי בתלושי השכר שלכם.

7. מה עושים אם המעסיק מסרב לחתום על טופס בל/250 או בל/211?

טופס 250 הוא הטופס בו המעסיק מאשר את קרות התאונה וכי מדובר בתאונת עבודה. לעיתים מעסיקים מסרבים לחתום מחשש לתביעה או מעליית פרמיית הביטוח.

אל דאגה. סירוב המעסיק לא חוסם את דרככם לתבוע את ביטוח לאומי. ניתן להגיש את התביעה לביטוח הלאומי גם ללא חתימתו. במקרה כזה, אנו מגישים “תביעה אישית” ומצרפים תצהיר מפורט של העובד, עדויות של חברים לעבודה, דוחות רפואיים וכל ראיה אחרת. חוקר של הביטוח הלאומי יבדוק את המקרה, וברוב המקרים, אם האמת איתכם אזי התביעה תוכר.

8. תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה? (התיישנות)

הזמנים בתאונות עבודה קצרים משנדמה:

  • לביטוח לאומי: חייבים להגיש את התביעה (בל/211) לדמי פגיעה תוך 12 חודשים מיום התאונה. הגשה מאוחרת תפגע בקבלת הפיצוי ופילו יכולה לגרור שלילה של הזכות לתשלום רטרואקטיבי.
  • תביעת נזיקין (נגד המעסיק): תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום האירוע.
  • ביטוחים פרטיים (אובדן כושר עבודה/תאונות אישיות): כאן ההתיישנות היא לרוב קצרה מאוד 3 שנים בלבד!
  • תביעה נגד קרן הפנסיה – גם כאן ההתיישנות היא 3 שנים.
  • המלצתי: אל תחכו. ראיות נעלמות, מצלמות אבטחה נמחקות וזיכרון של עדים מתעמעם. התחילו את הטיפול המשפטי סמוך ככל האפשר לאירוע.

9. האם אני צריך עורך דין לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי?

הוועדה הרפואית היא המקום שבו נקבע גורל התיק. זהו הליך מעין-שיפוטי. אתם נכנסים לחדר עם רופא אחד או שניים ומזכיר ועדה, ויש לכם דקות ספורות להציג את המקרה ולנסות להסביר את הפגיעה שלכם.

ללא הכנה מוקדמת וללא ייצוג בוועדה של נכות מעבודה, רוב האנשים מתבלבלים, שוכחים לציין מגבלות חשובות או לא מציגים את המסמכים הנכונים. עורך דין מנוסה יודע בדיוק אילו בדיקות לבקש מהרופא לבצע, איך לנסח את התלונות כך שיתאימו ל”ספר הליקויים” של הביטוח הלאומי, וכיצד לוודא שהפרוטוקול משקף את המציאות. ההבדל בין ייצוג עצמי לייצוג מקצועי הוא לעיתים ההבדל בין 0% נכות לבין קצבה חודשית לכל החיים.

10. למה לבחור בעורך דין שמכיר את חברות הביטוח “מבפנים”?

במשפט כמו במלחמה, מודיעין הוא הכל.

כשאני מייצג תובע, אני לא רק מכין את התביעה שלו. אני יודע לצפות מראש מה יהיה הצעד הבא של חברת הביטוח שממול. אני יודע אילו מסמכים הם מחפשים, על אילו סעיפים הם ינסו להתמקח, ומתי ההצעה שלהם היא “הצעת סרק” ומתי היא הצעה רצינית.

היכרות מעמיקה עם המערכת הפנימית של חברות כמו הפניקס, כלל ו-AIG מאפשרת לי לבנות ללקוחותיי אסטרטגיה חכמה יותר, שמביאה לתוצאות טובות יותר בזמן קצר יותר.

עו"ד בנו גליקמן

עו”ד ונוטריון בנו גליקמן, עו”ד תאונות עבודה
עם ותק של 20 שנים בתחום נזקי הגוף (משנת 2006), מביא עימו יתרון, ידע ונסיון עמוקים, כמי שייצג בעבר את חברות הביטוח הגדולות, כך שהצעד הבא של הצד השני צפוי ומוכר.
בנוסף, הייחודיות שלנו היא מעטפת One Stop Shop” 360°” – במשרדנו לא מטפלים רק ב”תיק”‘, אלא באדם באופן הוליסטי ובשיקום הכלכלי שלו ושל משפחתו. המשרד מוביל ומלווה את הלקוח בבתי המשפט, מול הביטוח הלאומי, הביטוחים הפרטיים וקרנות הפנסיה (אובדן כושר עבודה) – הכל תחת קורת גג אחת.
המטרה היא לסנכרן בין ההליכים השונים, כדי למנוע קיזוזים מיותרים ולהבטיח שתקבלו את הפיצוי הכספי שמגיע מכל המקורות יחדיו.

תרצו לחזור למשהו ספציפי בדף?

תוכן עניינים

צרו קשר:

המומחיות שלנו -
השגת הפיצוי המקסימלי בשבילך

שיחה עם נציג

×

שיחת ווטסאפ

דילוג לתוכן +972776670583