תאונת דרכים היא חוויה קשה בכל מני מישורים. מעבר לפגיעה הפיזית והנפשית, הנפגע מוצא את עצמו מול מערכת משומנת וחזקה של חברות הביטוח. מטרתן העסקית של חברות הביטוח היא לשלם כמה שפחות, בעוד מטרת החוק (חוק הפלת”ד) היא להעניק לנפגע פיצוי מלא שיחזיר את המצב לקדמותו ככל הניתן. הפער הזה בין מטרת הביטוח לזכות הנפגע הוא המקום שבו ייצוג משפטי איכותי עושה את כל ההבדל.
להלן 10 שאלות קריטיות ותשובות מפורטות שיעזרו לכם להבין את זכויותיכם שלכם ולמנוע טעויות יקרות.
התשובה המפתיעה היא: כן, באופן מוחלט.
בישראל, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת”ד) פועל לפי עיקרון של “אחריות מוחלטת”. המשמעות היא שבכל הנוגע לנזקי גוף, שאלת האשמה אינה רלוונטית.
גם אם עברת באור אדום, גם אם לא נתת זכות קדימה, וגם אם איבדת שליטה על הרכב באשמתך הבלעדית – אתם זכאים לפיצוי מלא בגין נזקי הגוף שלכם מחברת הביטוח (ביטוח החובה).
החריג היחיד הוא מקרים של גרימת תאונה במכוון, נהיגה ללא רישיון או ללא ביטוח תקף.
רבים חושבים שהפיצוי העיקרי הוא על הכאב. בפועל, זהו רק ראש נזק אחד מיני רבים ולרוב הוא הקטן מביניהם.
פיצוי בגין “כאב וסבל” (נזק לא ממוני) מחושב לפי נוסחה מתמטית קבועה בחוק, הלוקחת בחשבון שלושה פרמטרים:
ללא קביעת אחוזי נכות, הפיצוי בגין כאב וסבל מוגבל לתקרה מסוימת. התפקיד שלי כעורך דין הוא להילחם על קביעת אחוזי הנכות הנכונים, שכן הם המפתח להגדלת הפיצוי בסעיף זה ובסעיפים האחרים זה שיעור הנכות בעקבות תאונת הדרכים.
זוהי אחת המלכודות הנפוצות ביותר. זמן קצר לאחר התאונה, נציג הביטוח יתקשר ויציע סכום (למשל 5,000 או 10,000 ש”ח) “לסגירת התיק מהר וללא כאבי ראש”.
המלצתי החד משמעית: אל תסכימו ואל תחתמו על שום מסמך ויתור (שטר סילוק) בשלב זה.
נזקי גוף מתפתחים לעיתים לאט. כאבי גב עלולים להקרין לרגל רק אחרי חודש; פגיעת ראש עשויה להתבטא בסחרחורות רק לאחר זמן מה. ברגע שחתמתם וקיבלתם את הפיצוי ה”מהיר”, התיק נסגר לתמיד. גם אם בעוד חצי שנה תזדקקו לניתוח יקר בעקבות התאונה – לא תוכלו לתבוע שקל נוסף.
אם התאונה אירעה בדרך לעבודה, בחזרה ממנה, או במהלך ביצוע העבודה – היא נחשבת “תאונה מעורבת”.
במקרה כזה, הנפגע זכאי לתבוע משני גופים:
חשוב להבין: אין כפל פיצוי. חברת הביטוח תפחית מהפיצוי שלה את כל הסכומים שקיבלתם (או שתהיו זכאים לקבל בעתיד) מהביטוח הלאומי. אז למה זה חשוב? כי ניהול נכון של התביעה מול ביטוח לאומי הוא קריטי לקביעת הנכות שתחייב גם את חברת הביטוח. טעות בביטוח לאומי עלולה “לנעול” אתכם עם אחוזי נכות נמוכים גם בתביעה האזרחית מול מבטחת הרכב.
צליפת שוט היא הפגיעה הנפוצה ביותר בתאונות “שרשרת”. הראש מוטח קדימה ואחורה בעוצמה, ונגרם נזק לרקמות הרכות בצוואר או בגב.
חברות הביטוח נוטות לזלזל בפגיעה זו ולטעון ש”אין ממצאים בצילום רנטגן”. אולם, כאבים כרוניים, הגבלת תנועה בצוואר או בגב, כאבי ראש ונימול בידיים או ברגליים הם תופעות אמיתיות שמשבשות את החיים ואת היכולת לעבוד.
כדי לקבל פיצוי הולם, יש צורך בתיעוד רפואי עקבי: הפניות לפיזיותרפיה, בדיקות הדמיה מתקדמות (CT/MRI במידת הצורך) ותלונות חוזרות לרבות בדיקת EMG. במקרים בהם נותרת הגבלה בתנועה, הפיצוי יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כתלות בהשפעה על כושר העבודה.
כן. החוק מחייב דיווח למשטרה על תאונה עם נפגעים, וזהו גם צורך בירוקרטי חיוני.
עליכם לגשת לאגף התנועה עם פרטי הרכבים המעורבים, הביטוחים והמסמכים הרפואיים הראשוניים ולקבל “אישור משטרה”.
ללא אישור זה: חברת הביטוח יכולה להערים קשיים בהכרה בעצם קיום האירוע כתאונת דרכים.
בהחלט. נזק גוף כולל גם נזק נפשי.
תאונת דרכים יכולה להוביל לחרדות נהיגה, סיוטים בלילה, פלאשבקים, עצבנות ודיכאון. לעיתים הנזק הנפשי חמור יותר ומשבית יותר מהנזק הפיזי (למשל, נהג משאית שמפחד לחזור להגה).
כדי לקבל פיצוי על נזק נפשי, לא מספיק להגיד “אני בטראומה”. יש לפנות לטיפול אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, לצרוך כדורים פסיכיאטרים ולתעד את התלונות. במקרים מתאימים, בית המשפט ימנה מומחה בתחום הפסיכיאטריה לקביעת נכות נפשית.
במצבים אלו (הולך רגל שנפגע מרכב ללא ביטוח, או נהג שברח), הנפגע אינו עומד בפני שוקת שבורה.
המחוקק הקים גוף בשם “קרנית” – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. “קרנית” משמשת כחברת הביטוח לכל דבר ועניין במקרים אלו.
חשוב לדעת: בתאונות “פגע וברח”, קרנית תדרוש הוכחות חזקות לכך שהתאונה אכן קרתה כפי שתואר, כדי לוודא שלא מדובר בניסיון הונאה (למשל, אדם שנפל במדרגות וטוען שרכב פגע בו). חקירה משטרתית ועדים הם קריטיים כאן והיה עליכם להראות שפעלתם באופן סביר לאתר את הנהג הפוגע (זה שברח).
בתחום זה, המחוקק הגן על הלקוחות וקבע תקרות שכר טרחה באחוזים מהפיצוי המתקבל, כך שאינכם משלמים מכיסכם מראש. התשלום הוא רק על בסיס הצלחה.
התעריפים המקסימליים הקבועים בחוק הם:
זהו יתרון עצום לנפגע – עורך הדין משקיע את כל העבודה והמשאבים, והתשלום נגזר רק מהתוצאה הסופית.
כן, וזה קורה יותר ממה שאתם חושבים.
לא בטוח שיעקוב אחריך אך די בוודאות אחרי הגשת התביעה הוא יגיע לביתך וינסה לחקור אותך.
כאשר סכום התביעה משמעותי, חברות הביטוח שולחות חוקרים פרטיים כדי לצלם את הנפגע “בסתר”. הם ינסו לתפוס אתכם מרימים שקיות מהסופר, מתכופפים לרכב, או רוקדים בחתונה – כל פעולה שתסתור את טענתכם למוגבלות פיזית.
כמו כן, הם סורקים את הרשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם) שלכם. תמונה שלכם בטיול בחו”ל או בחדר כושר עלולה לשמש נגדכם בבית המשפט.
הטיפ שלי: המשיכו בחייכם, אך היו זהירים. אל תגזימו בתיאור המגבלות מעבר לאמת, והימנעו מלהעלות תמונות שעלולות ליצור מצג שווא של “הכל דבש” ברשתות החברתיות בזמן ניהול התיק.
עו”ד ונוטריון בנו גליקמן, עו”ד תאונות עבודה
עם ותק של 20 שנים בתחום נזקי הגוף (משנת 2006), מביא עימו יתרון, ידע ונסיון עמוקים, כמי שייצג בעבר את חברות הביטוח הגדולות, כך שהצעד הבא של הצד השני צפוי ומוכר.
בנוסף, הייחודיות שלנו היא מעטפת One Stop Shop” 360°” – במשרדנו לא מטפלים רק ב”תיק”‘, אלא באדם באופן הוליסטי ובשיקום הכלכלי שלו ושל משפחתו. המשרד מוביל ומלווה את הלקוח בבתי המשפט, מול הביטוח הלאומי, הביטוחים הפרטיים וקרנות הפנסיה (אובדן כושר עבודה) – הכל תחת קורת גג אחת.
המטרה היא לסנכרן בין ההליכים השונים, כדי למנוע קיזוזים מיותרים ולהבטיח שתקבלו את הפיצוי הכספי שמגיע מכל המקורות יחדיו.
ז'בוטינסקי 35 מגדל התאומים 2 (קומה 5) רמת גן
המומחיות שלנו -
השגת הפיצוי המקסימלי בשבילך
