דמיינו את הרגע הזה: אתם יושבים מול רופא בוועדה רפואית. הכאב ביד, בגב או ברגל עדיין פועם. אתם יודעים שהחיים שלכם השתנו. אתם יודעים שאתם כבר לא מסוגלים לעבוד כמו פעם. הפרנסה שלכם בסכנה, החרדה הכלכלית משתקת, ואתם מצפים שהמערכת תבין אתכם. אבל אז, הוועדה קובעת לכם אחוזי נכות “יבשים”, מתעלמת מהעובדה שאתם לא יכולים להמשיך לעבוד במקצוע שלכם, ומשאירה אתכם עם פיצוי מעליב.
זהו הרגע שבו רוב האנשים נשברים. אבל זה בדיוק הרגע שבו אתם צריכים לדעת את האמת על הפעלת תקנה 15 לנפגעי תאונות עבודה.
המאמר הזה הוא לא עוד הסבר משפטי משעמם. זהו מסמך “חושף אמת” שמבוסס על ניתוח מעמיק של פסקי דין תקדימיים (כמו פרשת בן מויאל, היימנס ובלנקי). אנחנו נראה לכם איך המוסד לביטוח לאומי מנסה להשתמש בטכניקות בירוקרטיות (“מקדמות”, “הכנסה חסומה”) כדי להקטין את הפיצוי שלכם – ואיך בתי הדין לעבודה, כשמציגים להם את הטיעונים הנכונים, הופכים את הקערה על פיה.
אם נפגעתם בתאונת עבודה, המאמר הזה שווה לכם עשרות ואף מאות אלפי שקלים.
כדי לנצח במגרש של הביטוח הלאומי, אתם חייבים להבין את הקודים שלהם. הנה המונחים הקריטיים שמופיעים בפסקי הדין:
נכות רפואית היא המספר ה”יבש” בספר הליקויים (למשל: 10% על הגבלה בתנועה). נכות תפקודית (שבאה לידי ביטוי דרך הפעלת תקנה 15( בודקת איך הנכות הזו משפיעה על היכולת שלכם לעבוד בפועל – המטרה שלנו היא להפוך את הרפואי לתפקודי.
כאשר אדם נפגע בעבודה, העניין שלו יכול להיות מועבר לגוף פנימי של הביטוח הלאומי (פקיד שיקום, רופא ועובד מוסד) שממליץ לוועדה הרפואית המסכמת האם להפעיל את תקנה 15. רוב הנפילות קורות כאן, כי ועדת הרשות נוטה להיות שמרנית ו”קמצנית”, בפרט אם אתם לא מופיעים בפני חברי הוועדה. עורך דין תאונות עבודה חייב להתייצב איתכם בועדת הרשות ולטעון בפני חברי הוועדה מדוע במקרה שלכם נכון וראוי להפעיל תקנה 15.
מונח קריטי לעצמאיים. זהו ניסיון של הביטוח הלאומי לקבע את גובה הפיצוי לפי המקדמות ששילמתם לפני התאונה, גם אם בפועל הרווחתם יותר. בתי הדין לעבודה קבעו שזה לא רלוונטי להפעלת תקנה 15.
כדי להפעיל את התקנה, לא מספיק להראות ירידה של אחוזים בודדים בהכנסות. הפסיקה קובעת כי “ירידה ניכרת” היא בדרך כלל ירידה של 20% ומעלה בשכר.
אחד העוולות הגדולות ביותר מתרחשת אצל עצמאיים שנפגעו בתאונות עבודה. דמיינו שאתם בעלי עסק. שילמתם מקדמות לביטוח לאומי לפי צפי הכנסה מסוים. נפגעתם בתאונה, ההכנסות צנחו, אבל כשהגעתם לוועדה, פקידי הביטוח הלאומי שלפו את “תקנה 11” וטענו: “אנחנו בודקים את הירידה בהכנסות רק לפי המקדמות ששולמו, לא לפי מה שקרה במציאות בשטח”.
מדובר בטענה שנדחתה על ידי בית הדין לעבודה – בפסק דין דרמטי (עב”ל 13779-11-11, המוסד לביטוח לאומי נ’ נועם בן מויאל), בית הדין הארצי לעבודה עשה סדר עם נפגעי תאונות עבודה עצמאיים.
הסיפור של נועם בן מויאל: נועם, טכנאי מיזוג אוויר, נפגע במרפק. הוועדה סירבה להפעיל את תקנה 15 בטענה שאין ירידה בהכנסות, כשהיא מסתמכת על נתוני הגבייה של המוסד (המקדמות) ולא על דוחות מס הכנסה האמיתיים שהראו ירידה דרמטית.
ההכרעה המהפכנית: בית המשפט קבע חד משמעית : הפעלת תקנה 15 נועדה לעשות צדק עם הנפגע. היא בודקת נזק אמיתי. לכן, אין להשתמש ב”הכנסה חסומה” (לפי מקדמות) אלא יש לבדוק את השומה הסופית ואת המציאות הכלכלית האמיתית. השופטים הדגישו: “הסתמכות על הכנסה חסומה תביא לכך שלא תיבדק הירידה האמיתית בהכנסות… תוצאה זו אינה מתקבלת על הדעת ופוגעת שלא לצורך במבוטח”.
המשמעות עבורכם: אם אתם עצמאיים והוועדה טוענת ש”אין ירידה בהכנסות” לפי המחשב שלהם – אסור לוותר. הנתונים של רואה החשבון שלכם ושומות המס הסופיות הם אלו שיקבעו אם תופעל תקנה 15.
בפסקי דין היימנס (עב”ל 571/09) ובלנקי (בר”ע 48027-05-25), בתי הדין לעבודה הבהירו את המצב המשפטי והקשיחו את פרשנות החוק – כדי לזכות בהפעלת תקנה 15, עליכם לעמוד בשני תנאים מצטברים:
למה זה קריטי? קחו לדוגמה את המקרה של דניאל בלנקי. הוא היה שחקן כדורסל שנפגע בברך, אך במקביל עבד בהייטק. אחרי הפציעה הוא הפסיק לשחק כדורסל (איבד את העיסוק), אבל המשכורת שלו בהייטק עלתה, כך שבסך הכל הכנסתו גדלה ב-20%. התוצאה? הבקשה להפעלת תקנה 15 נדחתה. בית המשפט קבע: “במקרה שבו נכותו של המבוטח לא פגעה ביכולתו להתפרנס מעבודה אחרת… אין מקום להפעיל את תקנה 15”.
סיפורו של יורי היימנס, דייל אוויר שנפגע בראשו מלבנה בחו”ל, מלמד שיעור חשוב לשכירים שמקבלים רכיבי שכר מיוחדים. יורי טען לירידה בהכנסות כי הוא הפסיק לקבל תשלומי אש”ל (דולרים) שהיוו חלק גדול משכרו.
הוועדה דחתה את טענתו, ובית המשפט אישר: תשלומי אש”ל, שלא משולמים עליהם דמי ביטוח, לא נחשבים “הכנסה” לצורך הפעלת תקנה 15. אבל שימו לב לניואנס – בית המשפט העיר שאם המעסיק היה צריך לשלם דמי ביטוח ולא שילם, זה לא אמור לפגוע בעובד.
מה עושים – בבדיקת התיק שלכם, אנחנו צוללים לתוך כל ההכנסות שלכם מעבודה, גם המדווחות וגם הלא מדווחות. האם המעסיק הגדיר רכיבי שכר כ”החזר הוצאות” פיקטיבי כדי להימנע ממס? אם כן, אנחנו נלחם כדי שהוועדה תכיר בזה כהכנסה לכל דבר ועניין לצורך חישוב הירידה בשכר.
בתיק של סוהילה גהגאה, דיילת בסופר-פארם שנפלה ונחבלה, נקבעו לה 5% נכות בלבד. הוועדה קבעה שהיא מסוגלת לחזור לעבודתה בהיקף מלא, ולכן אין מקום להפעלת תקנה 15. הטעות של רוב נפגעי תאונת העבודה ועורכי הדין לתאונת עבודה כי רבים מהם לא מגיעים לוועדות הרפואיות, לא מלווים את הלקוח ובוודאי שלא מגיעים לוועדת הרשות.
כדי לנצח, חייבים להוכיח קשר סיבתי ישיר בין הכאב לבין פעולה ספציפית בעבודה שאי אפשר לבצע יותר. למשל: “בגלל הפגיעה בכתף, היא לא יכולה להרים ארגזים למדף העליון, שזו דרישת חובה בתפקיד”. אמירות כלליות כמו “קשה לי” פשוט לא עובדות.
כשאנחנו במשרד מקבלים תיק של נפגע עבודה, אנחנו לא מסתכלים עליו כעל “תיק רפואי”. אנחנו מסתכלים עליו כעל “תיק כלכלי”. הנה המתודולוגיה שלנו להבטחת הפעלת תקנה 15:
נניח שנקבעו לכם 20% נכות רפואית על פגיעה בגב.
ההבדל הזה יכול להסתכם בקצבה חודשית לכל החיים שגבוהה באלפי שקלים. בתיקים כמו של ליזי זאב (עורכת דין שנפגעה ושינתה מקצוע), המאבק הוא על ההכרה בכך שגם אם החלפת מקצוע, הפגיעה הכלכלית עדיין קיימת.
אל תתנו למוסד לביטוח לאומי להחליט עבורכם ש”הכל בסדר”. ההיסטוריה המשפטית מוכיחה שהם טועים, מפרשים את החוק לטובתם, ומשתמשים בחישובים טכניים כדי לשלם פחות.
הוועדות הרפואיות עובדות כמו סרט נע. יש לכם הזדמנות אחת לעשות רושם ראשוני, להציג את המסמכים הנכונים ולדרוש את הפעלת התקנה. אם כבר קיבלתם החלטה שלילית, שעון החול להגשת ערעור אוזל והוא עומד כיום על 60 ימים.
משרדנו מתמחה בפיצוח תיקים מורכבים של נפגעי עבודה, תוך שימוש באסטרטגיות שיושמו בפסקי הדין של בן מויאל, שמיר והיימנס. אנחנו יודעים איך להפוך נכות רפואית “קטנה” לפיצוי כספי גדול דרך המסלול התפקודי.
אל תישארו לבד מול המערכת. השאירו פרטים עכשיו לבדיקת התיק ללא התחייבות, ובואו נבדוק יחד האם ניתן להפעיל תקנה 15 והאם מגיע לכם להגדיל את הפיצוי ב-50%.
ז'בוטינסקי 35 מגדל התאומים 2 (קומה 5) רמת גן
המומחיות שלנו -
השגת הפיצוי המקסימלי בשבילך
