רשלנות רפואית בניתוחי הגדלת חזה
ניתוחים להגדלת החזה נחשבים לפופולריים במיוחד בישראל. הגדלת החזה נעשית באמצעות הכנסת שתלים לשדיים. ישנם סוגים שונים של שתלים, לדוגמה: שתלי סיליקון, שתלי פוליאוריתן ועוד. כמו כן, ישנם נפחים שונים של שתלים, וכן מיקומים שונים שבהם מתבצע החתך – אשר תלויים בבחירתה של המנותחת ובהמלצתו של המנתח. הניתוח מתבצע תחת הרדמה מלאה או תחת הרדמה חלקית אשר משולבת עם טשטוש.
לעתים יכולה המטופלת השתחרר לביתה עוד באותו היום, וזאת כמובן בהיעדר נסיבות מיוחדות אשר מצריכות אישפוז ומצביע על רשלנות רפואית.
עם זאת, למרות שמדובר בניתוח נפוץ מאוד, עלולים להתגלות מקרי רשלנות רפואית לאורך כל התהליך, ולאו דווקא רק במהלך הניתוח עצמו.
לפני הניתוח
על המועמדת לניתוח הגדלת חזה להבין כי הניתוח אינו מתאים לכל אחת, והצלחתו תלויה בגורמים אינדיבידואליים, כגון גיל, מבנה גוף ועוד. כמו כן, במצבים רפואיים שונים יש לערוך בדיקות נוספות שרק לאחר קבלת תוצאותיהן יש להחליט האם לבצע את הניתוח. ישנן תרופות שונות שיש להפסיק ליטול טרם הניתוח, כגון מדללי דם. בנוסף, על מטופלת מעשנת לחדול מעישון לפרק זמן מסוים טרם הניתוח.
הרשלנות העשויה להתגלות בשלב זה עשויה להתייחס לביצוע בדיקות מקדימות לוקות בחסר, דבר אשר עלול להוביל לתמונה קלינית לא שלמה לפני הניתוח. בנוסף, קיימת סוגיה כבדת משקל של הסכמה מדעת: מכיוון שמדובר בהליך אלקטיבי, הפסיקה הכירה בחובתו של הרופא בת”א (חי’) 1098-06 (ליאת נווה נ’ ר.ר. שירותים רפואיים בע”מ ואח’) להציג בפני המטופל הפוטנציאלי מידע רפואי מפורט ככל האפשר ולוודא כי אכן הובן כהלכה. באופן זה, כך נכתב, מתאפשר לאותו מטופל פוטנציאלי לקבל החלטה מושכלת לאחר ששמע והבין את היתרונות והחסרונות של כל הליך ותחליף רפואי.
במהלך הניתוח
ניתוח הגדלת חזה הנו הליך כירורגי לכל דבר ועניין. מחדל או התרשלות של הצוות הרפואי במהלך ניתוח עלול להקים עילת תביעה נזיקית. דוגמאות אפשריות לכך עשויות להיות בחירה לא נכונה של מיקום החתך או של גודל השתל, אשר עשויות להשפיע לרעה על תוצאות הניתוח ולהותיר את המנותחת, שביקשה לשפר את מראה גופה, מול שוקת שבורה עם מראה פגום.
לאחר הניתוח
על המנותחת להקפיד ולהגיע לביקורת לאחר הניתוח, על מנת לוודא שהאזור המנותח מחלים כשורה. בתקופה שלאחר הניתוח עשויים להתרחש מצבים שונים של זיהום או דלקת. התעלמות מהתסמינים הללו, או טיפול לא נכון, עלולים לגרום לנזק רב למטופלת.
פגיעות נוספות
ניתוח להגדלת חזה אשר בוצע באופן רשלני, או בהיעדר הסכמה מדעת, עלול לגרור נזקים נוספים, אשר דוגמאות להם ניתן למצוא בפסק דינו של כב’ השופט מוסק בתא (י-ם) 14901/01 (ליאת מלחי נ’ ד”ר רובינפור).
דוגמה ראשונה לכך היא נכות נפשית: הוכרו נזקים נפשיים אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מסדרת הניתוחים אשר עברה. הפגיעה האסתטית בשדיה של התובעת, שהם איבר אינטימי, הובילה לנכות נפשית אצל התובעת, והיא הוכרה בשיעור של 10%.
דוגמה נוספת היא נכות תפקודית, אשר הוכרה בשיעור של 10% (זהה לנכות הנפשית).
דוגמה שלישית היא נכות רפואית, אשר עשויה להיגרם כתוצאה מניתוחים נוספים שבוצעו לאחר הניתוח הראשון על מנת לתקן את הליקויים אשר נגרמו בעטיו, ובפסק דין זה אכן הוכרו – ובשיעור של 28%.
הנה כי כן, ניתן לראות כי תוצאותיו של ניתוח כושל להגדלת החזה עשויות להיות מרחיקות לכת וחמורות, עד כדי פגיעה של ממש באיכות חייה של המנותחת, רווחתה הנפשית והגופנית וכן קיימת השפעה חריפה על הסובבים, שלעזרתם היא עשויה להזדקק.
לסיכום
אם את סבורה שניתוח הגדלת החזה אשר עברת בוצע באופן רשלני, אנו מזמינים אותך ליצור קשר עם משרדנו ולברר את סיכויי תביעתך.
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בניתוחי הגדלת חזה
הניתוח היה בחירה שלי (אלקטיבי), זה משנה את התביעה?
כן. בניתוח אלקטיבי, שאינו הכרח רפואי, בית המשפט בוחן בקפדנות רבה יותר את מלוא ההסבר שניתן על הסיכונים לפני שהוחלט להיכנס אליו מרצון.
נדרשתי לעבור ניתוחים נוספים לתיקון, זה נכלל בפיצוי?
כן, נכות רפואית שנוצרה כתוצאה מניתוחי תיקון נוספים היא ראש נזק נפרד שניתן לתבוע בגינו, בנוסף לנכות הנפשית והתפקודית.
איזה מומחה נדרש לחוות דעת בתביעה כזו?
בדרך כלל כירורג פלסטי, ולעיתים גם פסיכיאטר לצורך הערכת הנכות הנפשית שנגרמה מהפגיעה האסתטית.
ארבעת התנאים להוכחת רשלנות בניתוח הגדלת חזה
גם כאן יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים. חובת זהירות – קיימת בין המנתח למטופלת, ומוגברת בהליך אלקטיבי כזה. הפרת החובה – סטייה מהסטנדרט הרפואי, כגון בחירה שגויה בגודל או מיקום השתל, ביצוע טכני לקוי, או היעדר הסכמה מדעת מלאה. נזק – נכות תפקודית, נפשית או רפואית, כפי שהוכרו בפסיקה שהובאה לעיל. קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נובע מהביצוע הרשלני ולא מסיכון ידוע ומוסבר מראש של ההליך עצמו. בהליכים אלקטיביים כמו זה, בית המשפט בוחן בקפידה יתרה את איכות ההסבר שניתן על הסיכונים והחלופות, ולעיתים די בכשל בהסברה בלבד כדי לבסס עילת תביעה, גם כשהביצוע הטכני היה תקין.
טעויות נפוצות בבדיקת חשד לרשלנות בניתוח קוסמטי
נשים רבות מפספסות זכויות בשל כמה טעויות חוזרות. הנחה שתוצאה לא אסתטית “זה מה שיש” בניתוח פרטי – גם בניתוח שנעשה במרפאה פרטית ולא בבית חולים ציבורי, חלים אותם כללי רשלנות רפואית, ואין להסתפק בכך שהמנתח “עשה כמיטב יכולתו”. אי-פנייה לחוות דעת שנייה לפני ניתוחי תיקון נוספים – טרם ביצוע ניתוח מתקן אצל אותו מנתח או אחר, כדאי לקבל חוות דעת עצמאית שתבחן מה בדיוק השתבש בניתוח המקורי. אי-שמירת תיעוד צילומי לפני ואחרי הניתוח – תיעוד ויזואלי הוא ראיה חשובה מאוד להוכחת הפער בין התוצאה המובטחת לתוצאה בפועל.
הניתוח בוצע במרפאה פרטית ולא בבית חולים, זה משנה את הזכויות שלי?
לא, אותם כללי רשלנות רפואית חלים גם על הליכים במרפאות פרטיות. יש לבדוק את פוליסת האחריות המקצועית של המנתח או המרפאה, שכן גם גורמים פרטיים מחויבים בביטוח כזה.
כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח קוסמטי?
תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים מיום הניתוח. מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר ולשמור תיעוד צילומי ורפואי מלא לאורך כל הדרך.
המנתח הציע לי לתקן את הבעיה בניתוח נוסף בחינם, זה אומר שאין לי עילת תביעה?
לא בהכרח. הצעה לתיקון אינה שוללת עילת תביעה בגין הנזק שכבר נגרם (כולל הסבל מהניתוח הכושל וסיכוני ניתוח התיקון עצמו), ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני קבלת החלטה.
מה קורה אם לא הוסבר לי שיש סיכון לצורך בניתוחי תיקון נוספים?
ייתכן שקיימת עילה נפרדת של פגיעה באוטונומיה בשל היעדר הסכמה מדעת, אם הצוות הרפואי לא הסביר מראש את הסיכון הריאלי לצורך בניתוחים נוספים כתוצאה מסיבוכים אפשריים.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נשים שנפגעו מרשלנות רפואית בניתוחי הגדלת חזה, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “סיכון ידוע”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוחה.
עברתן ניתוח הגדלת חזה שהסתבך? דברו איתנו לפני שאתן פונות בחזרה למנתח. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
