רשלנות רפואית בביצוע הפסקת הריון

להפסקת הריון יזומה סיבות שונות. הסיבות הללו עשויות להיות סיבות רפואיות, כגון מומים בעובר או סיכון לבריאותה ולחייה של האם, וכן סיבות אשר נובעות מחוסר רצונה של האישה להמשיך את ההיריון כאשר מדובר בקטינה, בקורבן אונס, בשיקולי תכנון המשפחה ועוד.

שיטות להפסקת היריון

הפסקת הריון תרופתית

בשלבים מוקדמים של ההיריון, עד השבוע התשיעי, לרוב תוצע הפסקת הריון תרופתית, שהיא שילוב של שני סוגי כדורים: מיפג’ין וציטוטק. גישה זו אינה פולשנית ונחשבת לבטוחה יחסית. חסרונות ההליך נעוצים בכאב ובדימום אשר לעתים עלולים להיות חריגים בעוצמתם ובמשכם. לכן, נדרש הרופא להכין את המטופלת לתרחיש אשר יכלול כאבים חזקים ודימום כבד. בנוסף, ייתכן מצב בו ההליך לא צלח ונוצרו שאריות היריון ברחם, כך שיש לחזור על ההליך או לבצע גרידה.

גרידה

הגרידה תתבצע לרוב בין השבוע התשיעי לשבוע העשרים ושתיים. ההליך מצריך הכנה מוקדמת בדמות החדרת למינריה או נטילת ציטוטק על מנת לרכך את צוואר הרחם. לאחר מספר שעות ניתן לבצע גרידה.

הליך זה הפך עם התקדמות הרפואה לפשוט ובטוח יחסית. כמו כן, שלא כמו בהפסקת הריון תרופתית, לרוב האישה לא צפויה לסבול מכאבים קיצוניים או מדימום כבד וממושך. עם זאת, מכיוון שההליך נעשה באופן עיוור, עלולות להיוותר שאריות חומר הריוני ברחם. לרוב מופרשות שאריות אלו ביחד עם הדימום הווסתי, אשר צפוי להופיע בתוך ארבעה עד ששה שבועות, אולם במידה ואינן מופרשות הן עלולות לגרום לדלקות בחלל הרחם ולתסמונת אשרמן, אשר כתוצאה ממנה עלולה להיגרם עקרות מכאנית.

הפסקת היריון מאוחרת – לידה שקטה

החל משבוע עשרים ושניים, תתבצע הפסקת היריון על ידי הזרקת תמיסת מלח ללב העובר, השראת לידה ולבסוף ביצוע לידה. זהו תהליך ארוך ומורכב, אשר טומן בחובו מעמסה רגשית כבדה מנשוא לאישה ולבני משפחתה. לרוב בשלב זה תתבצע הפסקת היריון כאשר מתגלים מומים חמורים בעובר.

מאמר זה יבחן את סוגיית הרשלנות הרפואית בביצוע הפסקת היריון תוך בחינת שיטת הגרידה שהוזכרה לעיל. הוזכר, כי הגרידה מתבצעת באופן עיוור, מה שעשוי להותיר שאריות חומר הריוני ברחם, או לנזקים חמורים יותר כגון נזק לרירית או ניקוב דופן הרחם. מקרה שתואר בת”א 8281/04 דן בתביעתה של אישה אשר התקבלה בבית החולים “שערי צדק” בירושלים לצורך ביצוע הפסקת היריון בהליך גרידה. התובעת טענה שניתן לה טיפול רפואי לקוי, שבעטיו נגרמו לה נזקים קשים עד כדי נכות. הגרידה נערכה על ידי רופא מתמחה, ובחדר הניתוח נכחו אותו רופא, אחות ורופא מרדים. כאשר התעוררה התובעת מהניתוח, היא החלה לסבול מכאבים חריגים בעוצמתם, אשר לא היו מוכרים לה מעברה המיילדותי כאם לשמונה ילדים אשר עברה גם מספר הפלות. עקב העומס במחלקת נשים, אושפזה התובעת במחלקה אחרת, ולאחר שהמשיכה להלין על כאבים עזים הוזעק למקום הרופא אשר ביצע את הגרידה. הרופא לא בדק את התובעת אולם הורה להתחיל במתן אנטיביוטיקה. בהמשך, ביקשה התובעת בשנית להיבדק, אולם לא נבדקה ואף שוחררה מבית החולים. משלא שכחו הכאבים לאחר הגעתה לביתה, הזמינה התובעת רופא אשר הורה להבהילה לבית החולים, שם נערכו בדיקות אשר עוררו חשד לחסימת מעיים. למרות זאת הוחלט להמתין זמן נוסף, ורק לאחר שהגיע רופא בכיר ובדק את התובעת, התקבלה החלטה להחיש אותה אל חדר הניתוח. בניתוח התגלתה כמות גדולה של דם וממצאים נוספים, וכן עלה כי דופן הרחם, המעיים וחלק מהכבד נפגעו כתוצאה מהגרידה.

לא זו בלבד כי עדותה של התובעת לא נסתרה על ידי הנתבע, אלא אף נתמכה בעדות של מטופלת נוספת אשר עברה גרידה בידי אותו הרופא, אלא שהנזק שנגרם לה היה קטן יותר והמקרה הסתיים בגישור. התובעת הוכיחה כי הטיפול אשר ניתן לה חרג מסטנדרט הזהירות הסביר, וכי הרופא המתמחה התרשל בביצוע הגרידה. כמו כן, עלה כי לא רק הרופא התרשל אלא אנשי צוות נוספים במחלקה, בכך שלא שעו לתלונותיה של התובעת ולא בדקו אותה. כמו כן, שעות רבות חלפו מהרגע שהתקבלה התובעת בחדר המיון ועד הרגע בו נותחה והתבררו הממצאים העגומים.