רשלנות רפואית – שיתוק מוחין
שיתוק מוחין (CP) הוא הגדרה כוללת למספר ליקויים נוירולוגיים הנגרמים כתוצאה מנזק מוחי הנגרם לעובר ו/או לתינוק במהלך ההיריון או הלידה או לאחריה. שיתוק מוחין מלווה בדרך כלל בשיתוק הגפיים ונזקיו ההתפתחותיים באים לידי ביטוי כהפרעה תפקודית, הפרעה בדיבור, פיגור שכלי ועוד. חשוב לציין שתסמיני וחומרת הפגיעה הנוירולוגיות, יכולים להתגלות רק בשלבים מתקדמים יותר בחיי התינוק, וזאת לנוכח עיכוב התפתחותי אליו ניתן לשים לב רק לאחר מספר חודשים מיום הלידה. לפיכך, חלה אחריות מצד הצוות המטפל לעקוב אחר כל שינוי בקרב יילודים עם גורמי סיכון לשיתוק מוחין ו/או בקרב פעוטות בהם התגלו תסמינים המעוררים חשד לפגיעה מוחית.
מהם גורמי הסיכון לשיתוק מוחין?
הפרעה נוירולוגית הגורמת לשיתוק מוחין, עלולה להתרחש על רקע גורמי סיכון שונים שהנפוץ שבהם הינה פגות (לידה לפני מועדה המשוער), כאשר גורמי סיכון נפוצים נוספים כוללים: ירידה באספקת החמצן למוח, זיהומים שונים, מצבים מולדים המתרחשים על רקע הימצאותם של מומים התפתחותיים במוח, אוטם מוחי הנובע כתוצאה מחסימת זרימת הדם למוח, חבלות מוחיות ועוד.
שיתוק מוחין – אבחון
עיקר האבחנה של שיתוק מוחין היא קלינית, כאשר בירור החשד בנוגע לשיתוק מוחין מתרחש ברוב המקרים על רקע הימצאותם של תסמינים אופייניים כגון: עיוותים ופרכוסים, איחור התפתחותי, מתח שרירים ירוד, קשיי אכילה ובליעה, בעיות נשימה ועוד. הבירור הראשוני כולל סדרה של בדיקות אשר נועדו לשלול מצבים רפואיים אחרים המתאפיינים גם הם בתסמינים אלו, כאשר הבדיקות המקיפות יותר לבירור חשד לשיתוק מוחין כוללות: בדיקות הדמיה כגון: MRI מוח ו-אולטרסאונד, בדיקת EEG ובדיקות דם לאבחון מחלות גנטיות ו/או מחלות מטבוליות.
חשוב לציין שקיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם ככל האפשר, וזאת אף על פי שלא תמיד ניתן לאבחן מראש מצב של שיתוק מוחין. חשיבותו של האבחון המוקדם נובעת לנוכח הצורך במתן טיפולים שיקומיים כגון: טיפול אורטופדי המיועד לתיקון פגמי שרירים ועצמות, טיפולי פיזיותרפיה המיועדים לשיפור היציבות, הגמישות וכדומה, טיפול ריפוי בעיסוק המיועד לשיפור מיומנויות מוטוריות וכדומה וטיפול תרופתי המיועד להקלה על נושקות שרירי הגוף.
תביעת רשלנות רפואית במקרה של שיתוק מוחין – מה חשוב לדעת?
העילות המאפשרות הגשה של תביעת רשלנות רפואית במקרה של שיתוק מוחין, הן רבות ומגוונות, וזאת לנוכח גורמי הסיכון הרבים הנלווים לאורך כל תקופת ההיריון, הלידה ולאחריה. בין יתר העילות האפשריות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין ניתן למצוא שתי עילות מרכזיות, האחת לנוכח מעקב היריון רשלני, והשנייה לנוכח רשלנות במהלך הלידה.
מעקב הריון רשלני עלול להתרחש על רקע אי אבחון פגמים מולדים, אי גילוי מצבים רפואיים העלולים לגרום לשיתוק מוחין אצל העובר, אי ביצוע בדיקות למחלות זיהומיות ופעולות מעקב רשלניות בכל הנוגע להתפתחות העובר ומצבה של נושאת ההיריון.
רשלנות במהלך הלידה עלולה להתרחש על רקע קבלת החלטות שגויה מצד הצוות המיילד, לרבות, רשלנות באבחון מצוקה עוברית במהלך הלידה, אי ביצוע ניתוח קיסרי בזמן, רשלנות בביצוע לידת ואקום ו/או לידת מלקחיים, לידה מהירה ו/או איטית מדי אשר גרמה לנזק מוחי לעובר ופעולות רשלניות נוספות במהלך הלידה העלולות להתרחש בין היתר על רקע הערכה שגויה של משקל העובר.
חשוב לציין שתביעות רשלנות בשיתוק מוחין, ניתנות להגשה גם בעילת רשלנות מייד לאחר הלידה וזאת לנוכח אי אבחון של זיהומים ו/או דלקת קרום המוח בקרב העובר ולנוכח רשלנות בטיפול במקרים של ירידת דופק, דימום והפסקת נשימה אצל העובר. עילות נוספות להגשת תביעת רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, קשורות לאבחון שגוי ו/או מאוחר של שיתוק מוחין באמצעות הליך בירור רפואי מקיף החייב להיעשות בכל אותם מקרים בהם עולה חשד לשיתוק מוחין בקרב היילוד.
מעקב הריון רשלני כגורם עצמאי לשיתוק מוחין
לא כל מקרה של שיתוק מוחין קשור לאירוע שהתרחש בחדר הלידה. חלק ניכר מהתביעות מתמקדות דווקא בתקופת ההריון: אי ביצוע סקירת מערכות מקיפה, אי הפניה לבדיקת מי שפיר כשתוצאות בדיקת השקיפות העורפית או החלבון העוברי חריגות, אי איתור זיהום כמו ציטומגלווירוס או טוקסופלזמה שעלול לפגוע במוח העובר עוד לפני הלידה, ואי מעקב הולם אחר עצירת גדילה תוך רחמית (IUGR) שעלולה להעיד על אספקת חמצן לקויה. במקרים כאלה הרשלנות אינה בהכרח אירוע בודד אלא כשל מתמשך לאורך ההריון, שהצטבר לפגיעה בלתי הפיכה. את סוגיות המעקב עצמו אפשר לקרוא בהרחבה בעמוד על הריון, לידה ורשלנות רפואית.
גרף הניטור העוברי, הראיה המרכזית בתביעה
בכל תביעה שעניינה נזק מוחי בלידה, גרף הניטור העוברי (הצג’) הוא לרוב הראיה החשובה ביותר. הוא מתעד ברצף את דופק העובר ואת עוצמת הצירים, ומאפשר לזהות בדיעבד סימני מצוקה עוברית: ירידות בדופק (דצלרציות), איבוד שונות הדופק או דפוסים חריגים אחרים. המומחה מטעם התובעים בוחן את הגרף כדי לקבוע מתי בדיוק החלה המצוקה וכמה זמן חלף עד שהצוות הגיב. פער ממושך בין הופעת הסימנים לבין ההחלטה על התערבות, כמו ניתוח קיסרי דחוף, הוא לרוב הבסיס המרכזי לקביעת רשלנות. הגרף הוא מסמך שיש לבקש מבית החולים במפורש, כי לעיתים הוא אינו כלול בסיכום השחרור הרגיל. הנושא מפורט גם במאמר על מצוקה עוברית ונזק ליילוד עקב רשלנות בלידה.
רשלנות בטיפול ביילוד אחרי הלידה: צהבת קשה וזיהומים
לא כל נזק מוחי נגרם בהריון או בלידה עצמה. גם בימים הראשונים אחרי הלידה קיים סיכון ממשי. אחד המקרים המוכרים הוא צהבת ילודים שאינה מטופלת כראוי: כשרמת הבילירובין בדם התינוק עולה מעבר לסף המסוכן ואינה מזוהה או מטופלת בזמן (באמצעות טיפול באור כחול או, במקרים חמורים, החלפת דם), עלול להיגרם נזק מוחי בלתי הפיך שנקרא קרניקטרוס. מקרה נוסף הוא זיהום או דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) אצל היילוד, שאם אינם מאובחנים ומטופלים באנטיביוטיקה במהירות הנדרשת עלולים לגרום לנזק נוירולוגי קשה. במקרים אלה בודקים אם בדיקות הבילירובין השגרתיות בוצעו בזמן, והאם הצוות הגיב לסימני אזהרה כמו חוסר עירנות, סירוב לינוק או חום.
ארבעת התנאים שיש להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בשיתוק מוחין
כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, גם כאן יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים. חובת זהירות – קיימת תמיד בין הצוות הרפואי למטופל, ולכן זהו התנאי הקל ביותר להוכחה. הפרת החובה – סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל, לדוגמה אי מעקב תקין אחר דופק העובר או איחור בביצוע ניתוח קיסרי. נזק – קיומו של שיתוק מוחין מתועד ומאובחן. קשר סיבתי – זהו התנאי המורכב ביותר, שכן יש להוכיח שהנזק המוחי נגרם דווקא כתוצאה מההתרשלות הספציפית, ולא ממצב רפואי קודם או מגורם שלא ניתן היה למנוע. מומחה נוירולוג ילדים ומומחה גניקולוג ומיילדות משמשים יחד לבניית הקשר הסיבתי, לרוב תוך הסתמכות על גרפי ניטור העובר וזמני התגובה של הצוות המיילד.
מהם ראשי הנזק בתביעת שיתוק מוחין
תביעות שיתוק מוחין נמנות עם התביעות המורכבות והגדולות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית, מכיוון שהנזק מלווה את הילד לאורך כל חייו. עזרת צד ג׳ – מרבית המקרים מחייבים סיוע צמוד, לעיתים על ידי מטפל צמוד לאורך כל שעות היממה. הפסד השתכרות עתידי – מחושב לפי שכר ממוצע במשק, בהתחשב בפגיעה התפקודית והקוגניטיבית. הוצאות רפואיות ושיקומיות – כוללות פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, ציוד מותאם, והתאמת הדיור. כאב וסבל – הן של הילד והן, במקרים המתאימים, פיצוי נפרד להורים. ראשי נזק אלה מצטרפים לעיתים לסכומי פיצוי של מיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הפגיעה התפקודית.
טעויות נפוצות שהורים עושים בבדיקת חשד לרשלנות
הורים רבים מפספסים זכויות בשל כמה טעויות חוזרות. המתנה לגיל שבו ניתן לאבחן באופן סופי – אך ניתן ומומלץ לפתוח בבירור המשפטי מוקדם יותר, גם כשעוד לא ברור טווח החומרה הסופי, כדי לשמר ראיות ולתעד. אי-בקשת דפי ניטור העובר המלאים – אלה הראיה המרכזית לבחינת קשר סיבתי, וללא אבחון מדויק של רגעי המפנה בהם החל הנזק אי אפשר לבסס תביעה. הסתמכות בלבד על מה שנאמר בעל פה בבית החולים – יש לקבל את מלוא התיק הרפואי בכתב, כולל רישומי האחיות והרופאים, ולא להסתפק בהסבר תמציתי.
מה קבעו בתי המשפט: שלושה מקרים מהפסיקה
הילדה שנולדה אחרי שש ניסיונות אינטובציה כושלים. סמדר עמר נולדה בבית החולים סורוקה בבאר שבע בניתוח קיסרי בהרדמה כללית. המרדימים ניסו שש פעמים להחדיר לאם צינור נשימה. האם הכחילה, פיתחה הפרעות בקצב הלב וסבלה כ-30 דקות ממחסור בחמצן, ורק הניסיון השביעי הצליח. סמדר נולדה בציון אפגר 1, הנמוך ביותר לילוד חי, והיא סובלת משיתוק מוחין בכל ארבע גפיה, עם נכות מוטורית שהוערכה ב-100%. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, אך העליון קיבל את הערעור. הוא קבע שאיש מהצוות שנכח בחדר הניתוח לא הובא לעדות, שרישומי בית החולים לא הסבירו את הקשיים, ושמכתב של המרדים שנכתב יותר משנתיים אחרי האירוע אינו ראיה שאפשר להישען עליה. משום כך עבר הנטל לבית החולים להוכיח שלא התרשל, והתיק חזר למחוזי לדיון בנזק. הלקח להורים: רשומה רפואית חסרה אינה פוגעת בתובע אלא בבית החולים. (ע”א 789/89 עמר נ’ קופת חולים של ההסתדרות הכללית, בית המשפט העליון, 1992)
הילד שנולד בלידה שלא נשקלה בה האפשרות לניתוח קיסרי. בבית החולים מקאסד בירושלים נולד ילד שנשאר עם שיתוק ביד ימין, פגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית (זו אינה שיתוק מוחין, אך הפסיקה קובעת מה נדרש מצוות מיילד). העובר היה בהצגת עכוז, העיכוב בשלב השני של הלידה נמשך כשלוש שעות, והלידה סייע בה רופא שלא היה מורשה לעסוק ברפואה בישראל, לבדו וללא התייעצות עם מומחה. צילומי הרנטגן של האגן לא היו ברורים, ראשו של הילד חולץ במלקחיים בלי שתועדה הרדמה כללית שמבטיחה הרפיה מלאה, ואיש לא שקל ניתוח קיסרי. העליון דחה את ערעור בית החולים וקבע שהאחריות מוטלת על המיילד ועל בית החולים גם יחד, שאי שקילת חלופה של ניתוח קיסרי היא התרשלות בפני עצמה, ושכשאין רישום של פעולה שנדרשה, הנטל להוכיח שנעשתה מוטל על בית החולים. הפיצוי נקבע בפשרה בסך 120,000 ש”ח. על השימוש במלקחיים ובוואקום בלידה אפשר לקרוא גם במאמר על לידת ואקום ומלקחיים ומתי היא רשלנות. (ע”א 2222/98 אגודת בית החולים מקאסד ירושלים נ’ מ., בית המשפט העליון, 2000)
התיק שנדחה, ומה אפשר ללמוד ממנו. אמג’ד מרעי נולד בשנת 2000 בבית החולים משפחה קדושה בלידת ואקום. בגיל 5 חודשים הבחינו הוריו בחולשה בצד ימין של גופו, ובגיל 8 חודשים אובחן אצלו אוטם מוחי. ההורים טענו שהוואקום גרם לנזק ושהוא בוצע על ידי רופאה שלא הייתה מומחית ולא מתמחה. בית המשפט העליון דחה את הערעור. שני הצדדים הסכימו שמצוקה עוברית חייבה לסיים את הלידה מיד, גם מומחה התובעים אישר שהוואקום בוצע כרגיל, בשתי משיכות, וילדם נולד עם אפגר ו-PH טבורי תקינים. העליון קבע שהיעדר הסמכה אינו מספיק כשלא הוכח שהטיפול חרג מהסטנדרט, ושלא הוכח קשר סיבתי: המומחה מטעם בית החולים העריך שהאוטם נגרם מקריש דם שנוצר שבועות לפני הלידה, ומומחה התובעים עצמו הודה שקשר כזה נדיר. הלקח: חוות דעת שאינה מצביעה על כשל קונקרטי בביצוע, ושאינה שוללת סיבה שהתרחשה בהריון, לא תספיק. (ע”א 7692/09 מרעי נ’ בית חולים משפחה קדושה, בית המשפט העליון, 2011)
תביעות רשלנות בשיתוק מוחין – למי פונים?
בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית אחרת, גם תביעות רשלנות בשיתוק מוחין, מחייבות אתכם לשכור את שירותיו של עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בכל ההיבטים המשפטיים הנלווים להגשת תביעת נזיקין בגין עוולה רפואית. היוועצות מוקדמת עם עו”ד רשלנות רפואית, תאפשר לכם לפעול בהתאם להנחיותיו המקצועית החל משלב איסוף המסמכים הרפואיים הנדרשים לצרכי הגשת התביעה , דרך הפנייה לקבלת חוות דעת רפואית מרופא מומחה ועד לשלבי הגשת התביעה וניהול התביעה אל מול הגופים הרלוונטיים.
חשוב לציין שהיוועצות מוקדמת עם עורך דין רשלנות רפואית, תאפשר לכם לבחון בהיבט המשפטי את סיכויי התביעה וזאת בטרם נקיטת צעדים משפטיים כאלו ואחרים. בכל אותם מקרים בהם יתברר ויוחלט (בהתאם להמלצות עורך הדין המתבססות על חוות הדעת הרפואית) להגיש תביעת רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, סכום הפיצויים ייקבע על פי הנזק שנגרם בעקבות האבחון ו/או הטיפול הרשלני ובהתאם להשלכות העתידיות של הנזק המוחי אשר נגרם לעובר. תביעות רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, הן ברוב המקרים תביעות נזיקין בהיקף סכומי פיצוי גדולים, וזאת בהתאם להיקף הנזק המוחי אשר נגרם ליילוד.
שאלות ותשובות בנושא תביעות שיתוק מוחין ורשלנות רפואית
איזה מומחה רפואי נדרש לחוות דעת בתביעת שיתוק מוחין?
לרוב נדרשת חוות דעת משולבת: מומחה בגניקולוגיה ומיילדות שיקבע האם היה סטייה מהסטנדרט הרפואי בלידה, ומומחה נוירולוג ילדים שיקבע את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק המוחי ואת חומרת הפגיעה התפקודית.
למה חשוב לשחזר את הכרונולוגיה המדויקת של הלידה?
כי שאלת המניעה כמעט תמיד נמדדת בדקות: מתי החל השינוי בדופק העוברי, כמה זמן חלף עד לתגובת הצוות, וכמה זמן ארך מרגע ההחלטה על ניתוח קיסרי ועד לביצועו. חלון זמן זה קובע לרוב האם הנזק היה ניתן למניעה.
מה קורה אם רק חלק מהתיק הרפואי מהלידה נמצא בידינו?
ניתן לפנות בבקשה רשמית לבית החולים לקבלת מלוא התיק, כולל דפי ניטור העובר, ובמקרים המתאימים לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים.
כמה זמן יש להגיש תביעה בשם ילד עם שיתוק מוחין?
תקופת ההתיישנות בשם קטין ארוכה משמעותית ומתחילה להימנות רק מגיל 18, כך שיש זמן רב יותר לברר את הזכאות מאשר בתביעה רגילה.
מה ההבדל בין שיתוק מוחין שנגרם מרשלנות לבין שיתוק מוחין שאינו קשור לטיפול הרפואי?
לא כל מקרה של שיתוק מוחין קשור לרשלנות. חלק מהמקרים נגרמים ממומים מולדים, זיהומים תוך רחמיים או פגות שאינם קשורים להתנהלות הצוות הרפואי. רק חוות דעת מומחה, שבוחנת את מלוא התיק הרפואי, יכולה לקבוע אם הנזק היה נמנע אילו פעל הצוות כראוי.
מה קורה אם הילד עדיין קטן מדי לקביעת מידת הנכות הסופית?
ניתן ומומלץ להגיש את התביעה גם בטרם התגבשה התמונה הרפואית הסופית. בית המשפט יכול לפסוק פיצוי המבוסס על הערכה רפואית עדכנית, ובמקרים המתאימים אף לקבוע כי התיק יישאר פתוח לבחינה חוזרת בעתיד ביחס לראשי נזק מסוימים.
האם אפשר לתבוע אם הרופאים אמרו שלא הייתה ברירה אלא לפעול כפי שפעלו?
כן, ניתן. הצהרה כזו מצד הגורם המטפל אינה קביעה משפטית מחייבת. רק חוות דעת של מומחה חיצוני ובלתי תלוי יכולה לקבוע אם אכן לא הייתה חלופה סבירה, או שהצוות התעלם מסימני אזהרה שחייבו פעולה אחרת ומוקדמת יותר.
מה זה קרניקטרוס, וכיצד הוא קשור לרשלנות רפואית?
קרניקטרוס הוא נזק מוחי בלתי הפיך שנגרם מרמת בילירובין גבוהה מדי בדם היילוד, שאינה מטופלת בזמן. זהו מצב שאפשר למנוע כמעט לגמרי בבדיקות שגרתיות ובמעקב תקין, ולכן כשהוא מתרחש בכל זאת קיים חשד ממשי לכשל בהשגחה על היילוד בימים הראשונים.
מה ההבדל בין תביעה שמתמקדת בהריון לתביעה שמתמקדת בלידה עצמה?
תביעה שמתמקדת בהריון בוחנת את איכות בדיקות המעקב וההפניות לבירור נוסף לאורך תשעת החודשים, ואילו תביעה שמתמקדת בלידה בוחנת את קבלת ההחלטות בזמן אמת בחדר הלידה. לעיתים קיימות שתי העילות במקביל, ויש לבדוק את שתיהן באותו הליך.
איך משיגים את גרף הניטור העוברי אם בית החולים לא מספק אותו מרצונו?
פונים בבקשה רשמית ומפורשת לקבלת מלוא התיק הרפואי, ומציינים שהבקשה כוללת את דפי הניטור העוברי (הצג’). אם בית החולים מתעכב או מסרב, אפשר לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים במסגרת ההליך.
התינוק אובחן עם צהבת וקיבל טיפול, ובכל זאת נשאר נזק. יש עילה?
ייתכן. גם כשניתן טיפול כלשהו, בודקים אם הוא ניתן בזמן הנכון, אם רמות הבילירובין נבדקו במרווחים הנדרשים ואם הוחלט על החלפת דם כשהטיפול באור לא הספיק. במקרים חמורים עיכוב של שעות ספורות עשוי להכריע.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה משפחות שילדיהן לוקים בשיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית בלידה, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח ולמשפחתו.
הילד שלכם אובחן עם שיתוק מוחין וטרם בדקתם את התיק הרפואי מהלידה? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
