אתם עובדים שנים רבות באותו מקצוע וחווים שינויים פיסיים, כאבים, ירידה בתפקוד כלשהוא של איבר בגופכם. מודעים לכך שכנראה התפתחה אצלכם מחלה ונזק הקשורים ככל הנראה לתחום העיסוק שלכם ויודעים
שקיים קשר בין התפתחות המחלה לתחום עיסוקכם. יתכן שיש לכם מחלת מקצוע.
דעו לכם שאתם יכולים לבדוק, וכדאי לעשות זאת בליווי עו”ד רשלנות רפואית, האם הנכם זכאים לאחוזי נכות או פיצויים בהתאם לדרישות החוק ובאמצעות טופס ביטוח לאומי 202.
מחלת מקצוע והקשר שלה לביטוח לאומי
סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה- 1995 מגדיר מחלת מקצוע כמחלה שנגרמה לעובד בזמן עבודתו או כתוצאה מעבודתו. הסיבות להיווצרות מחלת המקצוע יכולות לנבוע ממספר גורמים, כגון:
חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים, צרידות מתמשכת, ליקויי קול, ליקויי שמיעה, קרינה ועוד או על ידי פעולות תדירות שנעשו במשך תקופה ארוכה והצטברו עם הזמן לכדי פגיעה ממשית.
מחלת מקצוע היא מחלה המופיעה ברשימת מחלות מוגדרת אשר קבועות בתקנות המוסד לביטוח לאומי ורק אם הנפגע לוקה באחת מאלו הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
דוגמאות נפוצות למחלות מקצוע המוכרות בישראל
ליקויי שמיעה תעסייתיים הם המחלה השכיחה ביותר מבין מחלות המקצוע המוכרות, ופוגעים בעיקר בעובדים החשופים לרעש מתמשך במפעלי תעשייה, מחצבות ואתרי בנייה. תסמונת התעלה הקרפלית ופגיעות אחרות הנובעות מתנועות חוזרות ונשנות (RSI) שכיחות בקרב עובדי הרכבה, קופאים ועובדי מחשוב. מחלות עור ונשימה הנובעות מחשיפה כרונית לחומרים כימיים שכיחות בקרב עובדי ניקיון, צבעים ותעשייה כימית. פגיעות בעמוד השדרה ובמפרקים כתוצאה ממאמץ פיזי חוזר שכיחות בקרב עובדי הרמת משאות וסיעוד. וכן, ליקויי מיתרי קול הנובעים משימוש מתמשך בקול שכיחים בקרב מורים ועובדי מוקדי שירות. בכל אחד מהמקרים הללו, ההכרה כמחלת מקצוע מותנית בעמידה במבחנים שפורטו לעיל ובהופעת המחלה ברשימת התקנות הרלוונטית.
את מי ניתן לתבוע וכיצד?
אדם הנפגע מ”מחלת מקצוע” רשאי להגיש תביעה לביטוח הלאומי ואף לתבוע בנוסף את המעביד שלו בהליך נפרד. על פי חוק הביטוח הלאומי, על מנת שמחלה מסוימת תוכר כ”מחלת מקצוע” יש להוכיח שלשה תנאים מצטברים:
1. המחלה נמצאת ברשימת המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי (לדוגמא: מחלות עור, ליקויי שמיעה, מחלות קרינה, הרעלות ועוד).
2. המחלה פרצה אצל העובד בזמן בו היא הייתה מוכרת על ידי תקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע (בתקנות מצוין מאיזה תאריך מחלה מוכרת כמחלת מקצוע).
3. יש להוכיח קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע עצמה, דהיינו, שהעובד חלה במחלה בעקבות עבודתו אצל המעביד שלו או מטעמו.
(למשל: אדם שנולד עם ליקוי שמיעה אולם ליקוי זה החריף עקב עבודתו אצל מעבידו, יהיה עליו להוכיח שהחרפת מצבו קשורה לסביבת עבודה רועשת ושהיא אינה קשורה לליקוי עמו הוא נולד).
לצורך הכרה במחלה כמחלת מקצוע, על המבוטח להגיש תביעה לביטוח הלאומי, בצירוף מסמכים רפואיים התומכים בטענתו. חובת ההוכחה בעניין קיום קשר סיבתי ישיר המוביל לפיצוי או הכרה
באחוזי נכות אינו פשוט כלל. המבוטח ידרש לעמוד בפני ועדה רפואית ויש צורך להיערך לכך היטב.
כאשר עובד מחליט לתבוע את המעביד שלו, הרי שאין צורך שמחלת המקצוע תהיה מוכרת כמחלת מקצוע על פי חוק הביטוח הלאומי. התביעה מתבצעת מול בית המשפט האזרחי ועליה להיתמך בחוות דעת של מומחה רפואי.
במערכת היחסים שבין המעביד לעובדיו, מוטלות על המעביד מספר חובות וביניהן החובה להגן על עובדיו מסיכונים אשר מצויים במקום העבודה וסיכונים אשר נובעים מתהליכי העבודה אליהם העובדים עלולים להיות חשופים.
כאשר מעביד מפר את החובה הזו הוא עשוי להימצא אחראי כלפי עובדים שניזוקו ובכך הוא יהיה חייב לפצותם עבור כל הנזקים שנגרמו להם.
המקור הסטטוטורי לחיוב המעביד הוא עוולת הרשלנות אשר קבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב], או בגין הפרת חובה חקוקה אשר מטילה על המעביד חובות מפורשות בנוגע לצורת התנהגות והתנהלות.
יש לזכור שהאחריות של המעביד היא אינה מוחלטת ואינה מחייבת את המעביד בתשלום פיצויים באופן אוטומטי.
מהם ראשי הנזק שניתן לתבוע מהמעסיק מעבר לגמלת ביטוח לאומי
קצבת הנכות מהמוסד לביטוח לאומי, גם כאשר מוענקת, לרוב אינה מכסה את מלוא הנזק שנגרם לעובד. תביעה אזרחית נגד המעסיק, כאשר מוכחת התרשלות, עשויה להוסיף פיצוי בגין כאב וסבל (ראש נזק שביטוח לאומי אינו משלם בגינו כלל), הפסד השתכרות מלא המשקף את השכר שהיה ונפגע ולא רק תחליף חלקי לפי נוסחת הגמלה, עזרת צד ג’ במקרים המתאימים, והוצאות רפואיות שלא כוסו על ידי קופת החולים או הביטוח הלאומי. משום כך, גם עובד שכבר מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע, ראוי שיבחן במקביל האם קיימת גם עילת תביעה אזרחית נגד המעסיק שתוסיף על הפיצוי שכבר מתקבל.
תקופת ההתיישנות בתביעת מחלת מקצוע – מתי מתחיל המירוץ
שלא כמו תאונת עבודה חד-פעמית, שבה מועד קרות הנזק ברור וידוע, מחלת מקצוע מתפתחת לרוב באופן הדרגתי על פני שנים, מה שמקשה על קביעת מועד תחילת מרוץ ההתיישנות. הכלל המקובל הוא שההתיישנות מתחילה להימנות מהמועד שבו העובד גילה, או שהיה עליו לגלות בבדיקה סבירה, הן את עצם קיומה של המחלה והן את הקשר האפשרי בינה לבין תנאי עבודתו – ולא בהכרח מהמועד שבו הופיעו התסמינים הראשונים והעמומים. בשל מורכבות זו, בכל מקרה של חשד למחלת מקצוע מומלץ לפעול במהירות לבירור המצב המשפטי מיד עם קבלת אבחנה רפואית ברורה, ולא להמתין מתוך חשש או ספק.
שאלות נפוצות בנושא מחלות מקצוע ומימוש זכויות
שאלה: מה ההבדל המהותי מבחינת סדרי הדין וחובת ההוכחה בין הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי לבין הגשת תביעת נזיקין אזרחית נגד המעסיק?
תשובה: מדובר בשני מסלולים משפטיים נפרדים לחלוטין, שביניהם קיימים הבדלים מהותיים ברף ההוכחה ובדרישות הסף.
בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי, התביעה כפופה לרשימה סגורה וקשיחה של מחלות המוגדרות בתקנות (מכוח סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי). המבוטח נדרש להוכיח שלושה תנאים מצטברים, כולל הוכחת קשר סיבתי ישיר בין תנאי העבודה לפרוץ המחלה, והתייצבות בפני ועדה רפואית של המוסד. אם המחלה אינה מופיעה ברשימה הרשמית במועד הרלוונטי, הביטוח הלאומי ידחה את התביעה במסלול זה.
לעומת זאת, בתביעה אזרחית נגד המעסיק בבית המשפט, אין תלות ברשימת המחלות של ביטוח לאומי. הבסיס המשפטי נשען על פקודת הנזיקין – לרוב עקב עוולת הרשלנות (סעיף 35) או הפרת חובה חקוקה (כגון אי-אספקת ציוד מגן או אי-אכיפת נהלי בטיחות). כדי להצליח בתביעה זו, יש להוכיח שהמעסיק התרשל או הפר חוק, וכי רשלנות זו היא שהובילה לנזק הבריאותי. תביעה כזו מחייבת תמיכה של חוות דעת רפואית מאת רופא מומחה בתחום הרלוונטי, והפיצוי בה עשוי לכלול רכיבים נוספים מעבר לקצבאות המוסד לביטוח לאומי.
שאלה: כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי כאשר מדובר במצב רפואי קיים או במחלה קונגניטלית (מולדת) שהחמירה במהלך שנות העבודה?
תשובה: הוכחת קשר סיבתי במקרים של החמרה היא אחד האתגרים המורכבים ביותר ברפואה משפטית. הכלל המנחה הוא שאין צורך שהעבודה תהיה הגורם הבלעדי למחלה, אלא די בכך שתנאי העבודה תרמו באופן ממשי להחמרת המצב הרפואי.
במקרה כזה, נדרש לבצע אבחנה מבדלת מדויקת באמצעות תיעוד רפואי מקיף וחוות דעת מומחה. המטרה היא לבודד את קצב ההתפתחות הטבעי של הליקוי המולד או הקודם, ולהראות כי תנאי הסביבה בעבודה (כגון חשיפה ממושכת לרעש מזיק, חומרים מסוכנים או מאמץ פיזי חוזר) האיצו, החמירו או גרמו לטריגר מובהק שהחריף את מצבו של העובד באופן שלא היה מתרחש אלמלא תנאי עבודה אלו. איסוף עקבי של בדיקות תקופתיות, תיעוד של שינויים במשימות בעבודה ומסמכים רפואיים מזמן אמת הם קריטיים כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על התובע.
שאלה: האם כל פגיעה בריאותית שנגרמה במקום העבודה מטילה אחריות אוטומטית על המעסיק לתשלום פיצויים?
תשובה: בשום אופן לא. הדין בישראל אינו מטיל אחריות מוחלטת על מעסיקים בגין מחלות מקצוע במסגרת המשפט האזרחי. מעסיק אינו משמש כ”מבטח על” של בריאות העובד ללא קשר להתנהלותו.
כדי לייחס חבות משפטית למעסיק ולחייבו בפיצויים, יש להוכיח אשם – כלומר, שהמעסיק הפר את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית שהוא חב כלפי עובדיו. חובת המעסיק היא לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי להגן על העובדים מפני סיכונים ידועים או סיכונים שהיה עליו לצפות מראש בתהליכי העבודה. אם המעסיק פעל כדין, סיפק הדרכות בטיחות, סיפק ציוד מגן מתאים, ביצע בדיקות סביבתיות ותעסוקתיות כנדרש, ושמר על סביבת עבודה תקנית, ייתכן שייקבע כי הוא לא התרשל, ולכן לא יהיה חב בפיצויים אזרחיים, גם אם העובד חלה.
שאלה: מהי החשיבות הדיונית של טופס ביטוח לאומי 202, ומדוע מומלץ לערב עו”ד רשלנות רפואית כבר בשלבים הראשוניים של גילוי המחלה?
תשובה: טופס ביטוח לאומי 202 (“תביעה להכרה במחלת מקצוע או פגיעה בעבודה כתוצאה ממיקרוטראומה”) הוא למעשה יריית הפתיחה הרשמית של ההליך, והאופן שבו הוא מנוסח משפיע ישירות על סיכויי ההצלחה של התיק. כל פרט, תאריך ותיאור של אופי העבודה והחשיפה לגורמי הסיכון שיופיעו בטופס זה, יחייבו את העובד לאורך כל הדרך, לרבות בפני הועדות הרפואיות ובתי המשפט.
הסתייעות בעורך דין העוסק ברשלנות רפואית ונזקי גוף בשלב מוקדם זה חיונית מכמה סיבות:
-
אסטרטגיה ובניית תיק: עורך הדין מסייע בריכוז ובסינון החומר הרפואי, ומנחה אילו בדיקות משלימות יש לבצע כדי לענות במדויק על תנאי הסף הנדרשים בחוק.
-
מניעת טעויות קריטיות: ניסוח לא זהיר של נסיבות העבודה או החשיפה עלול להוביל לדחייה מנהלית של התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, טעויות שקשה מאוד לתקן בשלבי הערעור.
-
הכנה לוועדות רפואיות: הוועדה הרפואית היא גוף מעין-שיפוטי קפדני. הכנה מקצועית מוקדמת לגבי אופן ההצגה של המגבלות התפקודיות והתשובות לשאלות הרופאים בוועדה משנה לעיתים קרובות את התוצאה הסופית וקביעת אחוזי הנכות.
שאלה: האם אפשר להגיש תביעה למחלת מקצוע גם אחרי פרישה מהעבודה או פיטורים?
תשובה: כן, עצם סיום יחסי העבודה אינו שולל את הזכאות להגיש תביעה, כל עוד המחלה נגרמה או הוחמרה במהלך תקופת העבודה הרלוונטית ותביעת ההכרה מוגשת בתוך תקופת ההתיישנות הרלוונטית. יש לשמר ולתעד את פרטי תנאי העבודה וההיסטוריה התעסוקתית גם לאחר סיום העבודה, שכן ככל שחולף הזמן קשה יותר לשחזר פרטים אלו.
שאלה: מה קורה אם עבדתי אצל כמה מעסיקים שונים בתפקיד דומה שחשף אותי לאותו גורם מזיק?
תשובה: במקרה כזה יש לבחון את מלוא ההיסטוריה התעסוקתית מול המוסד לביטוח לאומי, אשר בוחן את מכלול תקופות החשיפה. בתביעה אזרחית נגד המעסיקים, ייתכן שיהיה צורך לבחון את חלקו היחסי של כל מעסיק בגרימת הנזק המצטבר, בהתאם לתקופת ההעסקה ולתנאי העבודה אצל כל אחד מהם.
שאלה: מה עושים אם המעסיק טוען שהמחלה נגרמה מתחביב או פעילות פרטית ולא מהעבודה?
תשובה: יש להציג תיעוד מפורט של תנאי העבודה בפועל (משך שעות, עוצמת חשיפה, ציוד מגן שסופק או לא סופק) מול חוות דעת רפואית מקצועית הבוחנת האם החשיפה התעסוקתית, ולא הפעילות הפרטית הנטענת, היא שהובילה למחלה בפועל. עדויות עמיתים לעבודה עשויות גם הן לתרום להוכחת תנאי העבודה בפועל.
תביעה בגין מחלת מקצוע הינה מורכבת ולא פשוטה. מוצע מבעוד מועד להיערך להגשתה לצד קבלת יעוץ מתאים והכנה מקצועית של תיק התביעה. זאת לקראת מיצוי מיטבי של זכויות העובד שנפגע,
בהתאם לנסיבות והדין הנכון.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה עובדים בהגשת תביעות מחלת מקצוע מול המוסד לביטוח לאומי ובתביעות נזיקין אזרחיות מקבילות נגד מעסיקים. אנחנו מכירים את הוועדות הרפואיות ואת דרישות ההוכחה לעומק ולא נבהלים מדחייה ראשונית. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מהגשת טופס 202 ועד לניהול ההליך המשפטי כולו במידת הצורך.
מרגישים שהתפתחה אצלכם מחלה הקשורה לעבודתכם וטרם הגשתם תביעה? דברו איתנו לפני שאתם ממלאים את טופס 202 בעצמכם. צרו קשר עוד היום, לפני הפנייה הבאה.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
