אירוע לבבי בעבודה: מתי הביטוח הלאומי מכיר בו
האם שמעתם על חבר או מכר, אולי חלילה חוויתם בעצמכם אירוע לבבי בעת היותכם בעבודה?
זוהי אכן חווייה קשה, לא נעימה ומסכנת חיים.
הידעתם?
הביטוח הלאומי לא מכיר בכל מקרה כזה כתביעה פוטנציאלית המוכרת לקבלת פיצויים כספיים. רבים המקרים בהם מוגשות תביעות ביטוח, הנתבעים לא מצליחים להוכיח כנדרש את פגיעתם והם נותרים ללא פיצוי, או יכולת לטפל כראוי בנזקים הנפשיים והגופניים שנגרמו להם.
כאשר מדובר במקרים קשים בהם הוכר התובע כבעל אחוזי נכות גבוהים או חלילה ארע מוות, הרי שמדובר בסכומי פיצוי גבוהים מאד. יודעים מדוע לא כל תביעה מצליחה? כי לא כל מקרה רפואי שארע בעבודה הוא בבחינת “תאונת עבודה” על פי החוק ושאכן עורך דין תאונות עבודה יכול לסייע. התשתית העובדתית של הנפגע מחייבת גם להכיר את שגיאות נפוצות במילוי טופס בל 200 לפני ההגשה.
למה “התשתית העובדתית” הקודמת של הנפגע קריטית כל כך בתביעות אלו
בניגוד לתאונת עבודה “רגילה” שבה מספיק להוכיח קרות אירוע ופגיעה כתוצאה ממנו, בתביעת אירוע לבבי או מוחי נדרש קודם כל לבסס תשתית עובדתית מלאה על מצבו הרפואי הקודם של הנפגע – קיומם או היעדרם של גורמי סיכון מוכרים, טיפולים תרופתיים קודמים, ותוצאות בדיקות שגרתיות שביצע בעבר. רק לאחר שנפרשת תמונה מלאה של מצבו הרפואי טרם האירוע, ניתן לבחון את השאלה המרכזית – האם האירוע החריג בעבודה תרם באופן משמעותי לקרות האירוע הלבבי, לצד גורמי הסיכון הקיימים ולא במקומם. משום כך, איסוף מלוא התיק הרפואי ההיסטורי של הנפגע הוא שלב הכרחי וראשון בכל תביעה מסוג זה, ולא רק בירור נסיבות האירוע עצמו.
מתי אירוע לבבי בזמן העבודה מוכר כתאונת עבודה?
על פי החוק, על מנת שאירוע לב או אירוע מוחי יוגדרו כתאונת עבודה על התובע להוכיח כי אותו אירוע לב או אירוע מוחי, נגרם בעקבות “אירוע חריג בעבודה” כלשהו או “מאמץ מיוחד בעבודה” שקרו במסגרת העבודה.
“אירוע חריג” ו”מאמץ מיוחד” – הינם אותם מקרים בהם חווה הנתבע לדוגמא, עומס עבודה חריג שהינו מעבר לנורמה אליה הורגל במקום עבודתו, הודעת פיטורין ללא הכנה מראש, אלימות מילולית, פיסית או האשמות שווא, שינוי תנאי עבודתו באופן מיידי הפוגע באיכות חייו ועוד.
הביטוח הלאומי מכיר באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה כשמוכח אירוע חריג בעבודה, אם כמאמץ גופני חריג או כדחק נפשי חריג, ובשלב הבא נבחן הקשר הסיבתי הרפואי. גורמי סיכון קודמים אינם שוללים הכרה מראש.
על גורמי סיכון אלו נמנים – רקע היסטורי של מחלות לב במשפחה, עישון, יתר לחץ דם, מומים מולדים בלב, קריש דם, גיל מבוגר, סוכרת לא מאוזנת, השמנת יתר, טרשת עורקים, הפרעה בשומני הדם ולחץ נפשי חריג. יתכן וגורמי סיכון אלו היו ידועים אבל השפעתם על העובד הייתה קטנה ביותר לעומת האירוע שקרה בעבודה – אשר הוביל באופן ישיר לקרות ההתקף.
לפיכך, תביעות מן הסוג הזה הינן קשות ביותר להוכחה, שכן בדרך כלל קיימים עוד מספר גורמים שונים אצל הנפגע, אשר יכלו להביא לקרות האירוע הלבבי או האירוע המוחי, מלבד אותו אירוע חריג שקרה במקום העבודה.
דוגמאות למקרים שנוטים להתקבל ולמקרים שנוטים להידחות
ויכוח על יציאה מוקדמת שהפך לדחק חריג
עובד ביקש לצאת מוקדם מהעבודה, ולפי עמית עבד ללא הפסקות כדי להספיק הכל. ביום 23.12.2019 התנהל בינו לבין המנהל ויכוח. עמית שהמתין סמוך למשרד המנהל סיפר שהעובד צעק על מנהלו מדוע אינו יכול לצאת מוקדם, והמנהל תיאר בפני פקידת התביעות שהעובד “איבד את הצפון”. למחרת אובחן אצלו אוטם שריר הלב. בית הדין הארצי קבע שהוויכוח גרם לדחק נפשי חריג ולכן הוא אירוע חריג, והחזיר את התיק לבית הדין האזורי למינוי מומחה רפואי שיבחן אם יש קשר סיבתי. המוסד חויב בהוצאות. אין בכך הכרעה בשאלה אם האוטם יוכר. (עב”ל 48886-09-23, אלקיאן נ’ המוסד לביטוח לאומי, בית הדין הארצי לעבודה, 22.8.2025)
מקרים שנוטים להתקבל כוללים לרוב אירוע חד-פעמי, מזוהה וניתן להוכחה בזמן קצר לפני האירוע הלבבי – למשל ויכוח חריף ובלתי צפוי עם מנהל, הודעת פיטורים פתאומית ללא כל התראה מוקדמת, או דרישה לביצוע משימה חריגה בהיקפה תחת לחץ זמן קיצוני. מקרים שנוטים להידחות כוללים עומס עבודה מתמשך וקבוע לאורך זמן, גם אם הוא כבד ומתיש, שכן החוק דורש “חריגה” ביחס לשגרת העבודה הרגילה של אותו עובד ולא רק עומס כללי. באופן דומה, מתח נפשי כרוני שאינו קשור לאירוע מזוהה וממוקד בזמן קשה במיוחד להוכחה, שכן קשה להראות שהוא “חריג” ביחס לשגרה הקבועה. ההבחנה בין “שגרה קשה” לבין “אירוע חריג נקודתי” היא לרוב לב המחלוקת בתביעות מסוג זה.
כשהאירוע לא הספיק: מקרה של עובד וסדרן
עובד שלקה באירוע לב טען שהתרחשות בינו לבין הסדרן במקום עבודתו היא האירוע החריג. בית הדין האזורי קבע שלא הוכח אירוע חריג. בבית הדין הארצי הובהר שבתביעה לאירוע לב יש לבחון תחילה אם הטענה היא למאמץ גופני חריג או לדחק חריג, ושיש להוכיח אירוע יסוד שאירע עקב העבודה ושגרם לדחק חריג. נקבע שלא הוכח דחק חריג, והערעור נדחה ברוב דעות. משמעות הדבר היא שלא כל אי הסכמה בעבודה נחשבת אירוע חריג, ושצריך ראיות לעוצמת הדחק. (עב”ל 25208-01-23, מסארווה נ’ המוסד לביטוח לאומי, בית הדין הארצי לעבודה, 20.5.2024)
מתי ניתן להגיש תביעת ביטוח לקבלת פיצויים מביטוח לאומי?
• קיום אירוע חריג בעבודה השונה ממהלך האירועים התקינים המתרחשים מידי יום. חשוב שתהיה לכם היכולת להוכיח את קרות האירוע החריג.
• קיום קשר סיבתי ישיר בין האירוע החריג שארע בעבודה לבין התרחשות האירוע הלבבי.
• מתקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע הלבבי, כפי שיקבע מומחה רפואי. לפי סעיף 83 לחוק, אין רואים כתאונת עבודה אם הוכח שהשפעת העבודה על האירוע היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.
הגשת התביעה כרוכה במילוי טפסים, פנייה לרופא מומחה בתחום בו ארעה הפגיעה (במקרים מעין אלו: אירוע לב – קרדיולוג, אירוע מוחי – נוירולוג) בה יחווה המומחה דעתו באשר לקיום הקשר הסיבתי או לאו – בין ה”אירוע החריג” או ה”מאמץ המיוחד” לבין קרות האירוע בעבודה.
חשוב לציין שלעיתים אי מילוי נכון של הטופס לביטוח הלאומי, עלול לגרום להפסד התביעה בין היתר כי טופס התביעה לביטוח הלאומי מהווה את ה”הודאה” הראשונה שלכם.
מוזמנים לפנות ולהתייעץ, כדי לאפשר לעצמכם להגיש תביעה באופן נכון ומיטבי.
אנו מומחים בהכרות מעמיקה וניסיון של שנים רבות בהגשת תביעות ביטוח בגין תאונות עבודה
מה קורה במקרה של מוות – זכויות בני המשפחה
שיחת טלפון עם חבר: מקרה של רופא קרדיולוג
רופא קרדיולוג לקה באוטם שריר הלב בעקבות סערת רגשות במהלך שיחת טלפון עם חבר, שעסקה בדאגותיו לגבי התרחשויות במקום עבודתו. בית הדין הארצי דחה את ערעורו. נקבע שבוחנים את מידת הסבירות שבין הפעולה לבין העבודה, כדי למנוע חריגה ממתחם הכיסוי של ביטוח נפגעי עבודה. המערער נהג לקיים שיחות שבועיות עם חברו, ובזמן השיחה לא עסק בפעולה בעלת קשר סביר לעבודתו אלא בשיחת רעים, ולכן האירוע לא הוכר כפגיעה בעבודה. (עב”ל 57352-01-18, פלוני נ’ המוסד לביטוח לאומי, בית הדין הארצי לעבודה, 16.6.2019)
כאשר האירוע הלבבי או המוחי הסתיים במוות, בני המשפחה (בן/בת הזוג, ילדים) עשויים להיות זכאים לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי, בכפוף להכרה באירוע כתאונת עבודה לפי אותם מבחנים שפורטו לעיל. במקרה כזה, המשפחה נדרשת לשחזר את נסיבות האירוע החריג שקדם לאירוע הלבבי לרוב ללא יכולתו של הנפגע עצמו לתאר את הדברים, ולכן עדויות עמיתים לעבודה, תיעוד ארגוני (מיילים, הודעות, דוחות משמרת) ותצהירים ממי שהיה עד לאירוע החריג הופכים לקריטיים במיוחד. פנייה מהירה לאיסוף עדויות אלו, בטרם יישכחו פרטים או יתחלפו עובדים במקום העבודה, חשובה מאין כמותה במקרים כאלה.
מהם ראשי הנזק מעבר לגמלת הביטוח הלאומי
מעבר לקצבת הנכות או השאירים המשולמת מהביטוח הלאומי, ככל שמתברר שהמעסיק תרם באופן מהותי לקרות האירוע החריג (למשל באמצעות דרישות בלתי סבירות, אי-מתן תמיכה בעת עומס קיצוני, או התעלמות מתלונות קודמות על מצוקה), ייתכן שקיימת גם עילת תביעה אזרחית נגד המעסיק. תביעה כזו, כאשר מתקבלת, עשויה להוסיף פיצוי בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות מלא, ובמקרה של מוות – פיצוי נפרד לבני המשפחה בגין אובדן התמיכה הכלכלית והנפשית שנגרם להם.
טעויות נפוצות בהגשת תביעה על אירוע לבבי בעבודה
הטעות הראשונה היא תיאור עמום ולא ממוקד של “האירוע החריג” בטופס הראשוני לביטוח הלאומי, במקום תיאור מדויק וכרונולוגי של מה שקרה, מתי ובאילו נסיבות. הטעות השנייה היא אי-איסוף עדויות עמיתים לעבודה בזמן אמת, מיד לאחר האירוע, כאשר הפרטים עדיין טריים בזיכרון. הטעות השלישית היא פנייה לחוות דעת קרדיולוגית או נוירולוגית כללית מדי, שאינה מתייחסת במפורש למבחן המשפטי הספציפי הנדרש (קיום הקשר הסיבתי והשוואת משקל האירוע החריג מול גורמי הסיכון האחרים). הטעות הרביעית היא השתהות בפנייה לייעוץ משפטי, בעוד שדווקא בתביעות מסוג זה, המבוססות במידה רבה על עדויות ותיעוד רגעי, פעולה מהירה קריטית להצלחת התביעה.
אחרי ההכרה באוטם: מי קובע את הנכות
עובד לקה באוטם שריר הלב ביום 24.4.2015, ובית הדין הארצי הכיר באוטם כפגיעה בעבודה. בית הדין הסביר שדווקא משום שאוטם מתפרץ בדרך כלל על רקע מחלה כלילית שקיננה במבוטח, בשלב ההכרה אין דורשים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין המחלה הכלילית עצמה. את השאלה איזה נזק רפואי נגרם בעטיו של האוטם, כלומר מהי הנכות, תקבע הוועדה הרפואית בלבד, והיא מוסמכת לקבוע קשר סיבתי חלקי או לנכות מדרגת הנכות מצב רפואי קודם. (עב”ל 66149-03-23, חסן נ’ המוסד לביטוח לאומי, בית הדין הארצי לעבודה, 6.7.2025)
שאלות ותשובות בנושא אירוע לבבי ומוחי כתאונת עבודה
יש לי גורמי סיכון ידועים כמו עישון או יתר לחץ דם, זה שולל את התביעה?
לא בהכרח. גורמי סיכון קודמים אינם שוללים הכרה מראש, ובשלב ההכרה בעצם האירוע החריג לא נדרש להוכיח גרימה של המחלה הכלילית עצמה. את הקשר הרפואי בוחן מומחה.
מה נחשב “אירוע חריג” לצורך ההכרה?
עומס חריג ביחס לשגרת העבודה הרגילה, הודעת פיטורים פתאומית, אלימות מילולית או פיזית, או שינוי דרסטי ופתאומי בתנאי העבודה. עומס עבודה רגיל וקבוע, גם אם כבד, אינו נחשב “חריג”.
מה קורה אם פספסתי את הניסוח הנכון בטופס הראשוני לביטוח הלאומי?
הטופס הראשוני חשוב מאוד, שכן הוא נחשב להצהרה הראשונה שלכם. עם זאת, ניתן במקרים מסוימים להשלים ולהבהיר את התיאור בהמשך ההליך, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין בהקדם.
האירוע הלבבי קרה בבית שעות אחרי שסיימתי משמרת קשה – זה עדיין נחשב?
ההכרעה תלויה בשאלה אם התרחש אירוע חריג בעבודה, ואם הוא גרם לאירוע הלב, כפי שיקבע מומחה רפואי. מקום קרות האירוע הלבבי אינו הקובע לבדו.
לא היו לי כלל גורמי סיכון ידועים מראש – זה מקל על התביעה?
היעדר גורמי סיכון אינו תנאי להכרה, אך הוא עשוי להשפיע על מסקנת המומחה הרפואי.
יקירי נפטר ולא הספיק להגיש תביעה בעצמו – עדיין אפשר להגיש בשמו?
כן, בני המשפחה רשאים להגיש תביעה בשם המנוח ובשמם שלהם, אך עליהם לשחזר את נסיבות האירוע החריג באמצעות עדויות עמיתים לעבודה, תיעוד ארגוני וחוות דעת רפואית, ולכן פעולה מהירה לאיסוף הראיות קריטית במיוחד במקרים כאלה.
שחיקה ולחץ מתמשך בעבודה, בלי אירוע בודד וממוקד, מספיקים להכרה?
קשה משמעותית להוכיח זאת, שכן החוק דורש “אירוע חריג” נקודתי ומזוהה, להבדיל משגרת עבודה קשה ומתמשכת. עם זאת, ניתן לעיתים לבודד אירוע ספציפי בתוך תקופת השחיקה (למשל אירוע שיא מסוים) ולבסס עליו את התביעה.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעי אירועים לבביים ומוחיים בעבודה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “גורמי סיכון קודמים”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מהגשת התביעה ועד לערר בבית הדין לעבודה במידת הצורך.
אתם או בן משפחה חוויתם אירוע לבבי או מוחי בעבודה? דברו איתנו לפני שאתם ממלאים את הטופס לביטוח הלאומי בעצמכם. צרו קשר עוד היום, לפני הפנייה הבאה.
לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי
