עבור מרבית העובדים, מקום העבודה מהווה מקור לרווחה, ביטחון ושגרה. אך כאשר חוויית העבודה מלווה בהשפלה, דחייה, פגיעה במעמד או יחס עוין מצד המעסיק או עמיתים – התמונה משתנה. מצב זה מוגדר כ”התעמרות בעבודה”. עם זאת, לצד ההשלכות הכבדות על מצבם הנפשי והתעסוקתי של עובדים, קיימת חשיבות להבחנה משפטית ברורה בין התעמרות מתמשכת לבין אירוע חריג בעבודה – בעיקר כאשר בוחנים אפשרות להכרה בתאונת עבודה מול ביטוח לאומי.
מטרת כתבה זו היא לעמוד על ההבדל המהותי בין האירועים, ולפרט את הדרכים המשפטיות העומדות בפני עובד שנפגע, כדי למנוע מכם לעשות טעויות שיובילו לדחיית התביעה ואי קבלת פיצוי כספי.
התעמרות בעבודה היא לא רק ויכוח חד פעמי עם המנהל או אי הסכמה מקצועית. מדובר בדפוס התנהגות שיטתי ומתמשך שמטרתו להשפיל, לבודד או לפגוע בעובד. בתי הדין לעבודה בישראל מגדירים התעמרות כהתנהגות חוזרת ונשנית שפוגעת בכבוד העובד, בבריאותו הנפשית או במעמדו המקצועי.
התעמרות יכולה להתבטא בצורות שונות – החל מצעקות והשפלות פומביות, דרך הדרה מישיבות ופעילויות חברתיות, ועד להעמסת עבודה בלתי אפשרית או להיפך – שלילת משימות משמעותיות. לפעמים מדובר בהערות ציניות “בצחוק”, בביקורת הרסנית שלא מותירה מקום לשיפור, או בשינוי תנאי העבודה באופן שרירותי כדי להקשות על העובד.
התעמרות בעבודה היא התנהלות פוגענית, חוזרת ומתמשכת, מצד המעסיק או גורם אחר במקום העבודה, הפוגעת בכבודו של העובד, מעמדו, בריאותו הנפשית או יכולת עבודתו. מדובר בשרשרת אירועים ולא באירוע אחד, כמו השפלות חוזרות, זלזול מתמשך, הדרה חברתית או מקצועית, העברת ביקורת צינית באופן שיטתי מול יתר עובדי החברה או בחדרי חדרים, הפחתת תפקידים, הטלת משימות מופרכות, קיפוח פרויקטים והזדמנויות, דה־לגיטימציה מקצועית וכו’.
מדובר בהתנהגות מצטברת הנפרשת על ציר זמן ארוך.
החוק הישראלי טרם כולל חקיקה ספציפית נגד התעמרות בעבודה, אם כי הצעת חוק בנושא נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים. אבל גם בהיעדר חוק ייעודי, בתי הדין לעבודה מפרשים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק הגנת הפרטיות וחוקי עבודה נוספים באופן שמאפשר להם להעניק הגנה לעובדים שסובלים מהתעמרות
חשוב להדגיש
התעמרות כשלעצמה – מעצם היותה תהליך מצטבר וממושך – אינה נחשבת “תאונת עבודה“ במובן של הגשת תביעה לביטוח הלאומי. המשמעות היא שאף אם נגרם לעובד נזק נפשי אמיתי ומתמשך כתוצאה מהתעמרות, ככלל לא תוכר בכך “פגיעה בעבודה“ לפי חוק הביטוח הלאומי.
גישת הפסיקה קובעת כי לחץ מתמשך, עוינות ארוכת שנים, דחייה מצטברת או תנאים קשים לאורך זמן – אינם עונים על הגדרת “תאונה בעבודה”.
אירוע מיוחד / חריג בעבודה – אלו ארועים חד-פעמיים, פתאומיים, שאינם חלק משגרת העבודה, ושגרמו לנזק – פיזי או נפשי – אלו בהחלט עשויים להיחשב כ”תאונת עבודה”.
במקרה כזה העובד רשאי לתבוע הכרה בביטוח הלאומי, ואף לקבל דמי פגיעה, קצבה או מענק בגין תביעות לנכות (כמובן אחרי שנבדקים בוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי).
בעקבות ארוע חריג או מיוחד בעבודה ניתן גם להגיש תביעה אזרחית נגד המעסיקים בבית המשפט האזרחי!
הקריטריון המרכזיים להכרה בהתעמרות בעבודה כתאונת עבודה הם: (1) מדובר בארוע חד-פעמיות, (2) ארוע חריג או מיוחד ביחס לשגרת העבודה ו(3)זהו ארוע שניתן לתחום אותו בזמן
למשל:
עובד שנכנס לוויכוח קשה עם המעסיק, שאחרי בו הוא חש כאב בחזה ואובחן בהתקף לב – עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה.
מנגד:
עובד שסובל מלחץ בעבודה לאורך זמן – גם אם נחווה ככבד וקשה – לא יוכר.
במקרה של אירוע חריג או מיוחד הכלל הראשון שיהיה מתועד!
הצעדים הנכונים:
אחד הקשיים המרכזיים בהתמודדות עם התעמרות בעבודה הוא היכולת להוכיח אותה בפועל. במקרים רבים, ההתנהגות הפוגענית מתרחשת בארבע עיניים, האמירות נאמרות בעל פה ללא תיעוד, ועמיתים לעבודה חוששים לקחת חלק פעיל או להעיד. למרות זאת, בתי הדין לעבודה מודעים למורכבות ומוכנים לקבל גם ראיות נסיבתיות כאשר אלו מצביעות על דפוס התנהגותי מתמשך.
תיעוד עקבי הוא כלי מרכזי. מומלץ לנהל יומן אישי שבו נרשמים כל אירוע וכל אמירה: התאריך, השעה, מיקום האירוע, מי נכח, מה נאמר ומה נעשה, וכן ההשפעה הרגשית או התפקודית מיד לאחר מכן. גם אירועים הנראים קטנים או יומיומיים עשויים, בהצטברות, להמחיש דפוס ברור של התעמרות.
תכתובות שונות יכולות אף הן לחזק את טענות העובד. הודעות וואטסאפ, מיילים, הקלטות (בכפוף לדין המתיר הקלטת שיחה שבה אתם צד), או מסמכים פנימיים – כל אלה עשויים להיות משמעותיים. גם אם אמירה מסוימת לא נראית פוגענית בפני עצמה, הצגתה לצד אירועים נוספים עשויה לשקף מגמה רחבה של פגיעה. תיעוד רפואי, כגון אישורי מחלה, פניות לטיפול רגשי וירידה בתפקוד הנובעת מלחץ נפשי, תורם גם הוא לביסוס התביעה.
לעיתים עדויות של עמיתים לעבודה עשויות להיות מכריעות, גם אם לא היו נוכחים בכל אירוע. עדות של עובד שראה אתכם נסערים לאחר פגישה עם המנהל, או ששמע דברים פוגעניים באופן עקיף, עשויה לחזק את התיק. יש לזכור כי במקרים רבים עמיתים מעדיפים להעיד רק לאחר שעזבו את מקום העבודה, ולכן כדאי לשמור על קשרים אלו.
הדבר החשוב ביותר הוא לא להתמודד לבד. התעמרות במקום העבודה משפיעה לא רק על הקריירה, אלא גם על הבריאות הנפשית והפיזית. מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ מקצועי – פסיכולוג תעסוקתי, יועץ ארגוני או עורך דין המומחה בדיני עבודה – על מנת להבין את מצב הדברים ולתכנן את המשך הדרך.
במקביל, חשוב לפנות בכתב למעסיק ולדווח על ההתעמרות. גם אם הגורם המתעמר הוא הממונה הישיר, ניתן לפנות לגורם בכיר יותר או למחלקת משאבי אנוש. פנייה זו יוצרת תיעוד רשמי ומחייבת את המעסיק להתייחס לתלונה. בפנייה יש לתאר באופן ענייני את האירועים, לציין תאריכים, שמות המעורבים ולבקש טיפול מיידי.
במקומות עבודה שבהם מונה נאמן למניעת הטרדה מינית, תפקידו כולל לעיתים גם טיפול בהתעמרות ובהטרדות שאינן על רקע מיני. הנאמן מחויב לשמור על סודיות ולנהל הליך בדיקה ראוי. גם אם הפנייה אינה מביאה לפעולה מיידית, עצם הדיווח יוצר רישום שעשוי לסייע בהמשך.
במקרים חמורים במיוחד, ניתן לשקול נטילת חופשת מחלה על מנת להתאושש ולקבל ייעוץ. רופא תעסוקתי או פסיכיאטר יכולים להעניק אישורים רפואיים על מצוקה נפשית הנובעת מהתעמרות. תקופת מנוחה זו יכולה לסייע בשיקום ולתמוך בהמשך ניהול ההליך המשפטי.
הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת, מציעה הסדרה חוקית שתאפשר פיצוי של עד 120,000 ש”ח ללא צורך בהוכחת נזק. מטרת ההצעה היא ליצור הרתעה כלפי מעסיקים ולהקל על נפגעים להוכיח את זכויותיהם. ההצעה מגדירה מהי התעמרות ומטילה חובות ברורות על מעסיקים למנוע אותה.
גם כיום, למרות העדר חוק ספציפי, בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים משמעותיים לעובדים שנפגעו מהתעמרות. פסקי הדין נשענים על עילות משפטיות קיימות, ובהן הפרת חובת תום הלב ביחסי העבודה, פגיעה באוטונומיה אישית, גרימת עוגמת נפש ולעיתים רשלנות באי־מניעת ההתנהגות הפוגענית. גובה הפיצוי נע בין עשרות למאות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת האירועים, משכם והנזק שנגרם לעובד.
בנוסף, עובד שסבל מהתעמרות בעבודה ונאלץ לעזוב בשל כך, עשוי להיות זכאי להתפטרות בדין מפוטר. משמעות הדבר היא שאף אם העובד התפטר, הוא עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי אבטלה, במידה שהוכח כי ההתעמרות הפכה את תנאי העבודה לבלתי נסבלים.
השאלה מתי לערב עורך דין תלויה בנסיבות המקרה. כאשר ההתעמרות מתונה יחסית והמעסיק מגלה רצון אמיתי לטפל בבעיה, ניתן להתחיל בפנייה פנימית לממונה או למחלקת משאבי אנוש. לעיתים התערבות של גורם ניהולי בכיר, או תהליך גישור מקצועי, עשויים לסייע בפתרון הסכסוך ולשפר את סביבת העבודה.
עם זאת, קיימים מצבים שבהם מומלץ לפנות לעורך דין בהקדם. כאשר המתעמר הוא בעל העסק או גורם בכיר, כאשר ההתעמרות חמורה ומשפיעה על בריאות העובד, או כאשר פניות פנימיות לא הועילו – יש חשיבות לפנייה לייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בדיני עבודה יכול לבחון את חוזק התיק, להדריך את העובד לגבי דרכי תיעוד נכונות, ולנהל משא ומתן מול המעסיק.
חשוב להדגיש שפנייה לעורך דין אינה מחייבת בהכרח פתיחה בהליך משפטי. במקרים רבים, מכתב התראה מנוסח היטב או משא ומתן מקצועי עשויים להוביל להסדר מהיר ומכובד. כאשר המעסיק מבין שהעובד מיוצג ושהדברים נבחנים משפטית, דפוס ההתנהלות משתנה לעיתים באופן משמעותי. במקרים רבים, הסכסוך מסתיים בפשרה הכוללת פיצוי כספי והסכם על סיום יחסי העבודה.
לעניין עלויות, עובדים רבים חוששים מפתיחת הליך משפטי עקב היבטים כספיים. יש לדעת כי עורכי דין רבים בתחום מציעים פגישות ייעוץ ראשוניות בעלות סבירה, ולעיתים הסדרי שכר טרחה מבוססי הצלחה במקרים בעלי סיכוי משמעותי. כמו כן, ארגוני עובדים ועמותות שונות מציעים לעיתים ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות או במחיר מסובסד.
פסיקה ענפה במהלך השנים מדגימה את יחס בתי הדין להתעמרות ואת היקף הפיצוי האפשרי. כך למשל, עובדת בחברת הייטק שפנתה לבית הדין לאחר שמנהלה השפיל אותה באופן שיטתי, שלל ממנה פרויקטים מרכזיים ויצר סביבת עבודה עוינת – זכתה לפיצוי של כ־250,000 שקלים.
במקרה אחר, עובד במפעל ייצור שסבל מהתנהגות מבזה ומתמשכת מצד ממוניו, לרבות צעקות, קללות והטלת משימות בלתי סבירות, זכה לפיצוי של 180,000 שקלים. בית הדין פסק כי המעסיק לא נקט בצעדים למניעת ההתעמרות, למרות תלונות חוזרות.
גם במקרה של מורה בבית ספר, שהודרה מישיבות צוות, לא ניתנו לה שעות הוראה מספקות ונפוצו עליה שמועות פוגעניות, נפסק פיצוי של 150,000 שקלים. בית הדין הדגיש כי גם התעמרות “שקטה”, בדמות הדרה ובידוד חברתי, עלולה לגרום נזק נפשי משמעותי.
מסקנת הפסיקה היא כי לא רק התנהגות בוטה וגלויה תיחשב התעמרות, אלא גם דפוס עקבי ומתמשך של פגיעה, הדרה ופיחות מקצועי. הבסיס לקביעה זו אינו רק האירוע הבודד אלא ההצטברות, הנזק והיעדר פעולת המעסיק לתקן את המצב.
התעמרות בעבודה אינה מסתיימת עם קבלת פיצוי או עזיבת מקום העבודה. רבים מדווחים על השפעות ארוכות טווח, לרבות פגיעה בביטחון העצמי, ירידה באמון בצוותי עבודה, וקושי להשתלב מחדש בסביבה אחרת. מדובר בתגובה אנושית טבעית לסיטואציה חריגה.
טיפול מקצועי עשוי לסייע לעובדים לעבד את החוויה, לבנות מחדש את כוחם הנפשי ולפתח כלים להתמודדות עתידית. שירותי בריאות הנפש בקופות החולים מכירים בהשפעות אלו ומאפשרים קבלת טיפולי המשך במסגרת סל הבריאות.
במקביל, מומלץ לבחון בזהירות את המשך המסלול התעסוקתי. יש מקום לזהות דגלים אדומים בראיונות לעבודה, לבדוק סוגיות של תרבות ארגונית, ולשמוע חוות דעת מעובדים או ממקורות מקצועיים לגבי סביבת העבודה.
האם ביקורת קשה מצד מנהל מהווה התעמרות?
ביקורת עניינית, גם אם היא חריפה, אינה נחשבת להתעמרות. עם זאת, כאשר הביקורת ניתנת באופן משפיל, בפומבי, ללא מטרה מקצועית, או חוזרת על עצמה באופן אובססיבי ומבזה — היא עשויה להיחשב כחלק מדפוס התעמרות, במיוחד אם התקיימה לאורך זמן.
כמה זמן נדרש לקיום התעמרות לצורך הגשת תביעה?
אין פרק זמן מוגדר בחוק, אך בדרך כלל מדובר בהתנהגות שנמשכת לפחות מספר שבועות או חודשים. במקרים חריגים, אירוע בודד עשוי להספיק, אולם ברוב המקרים נדרש דפוס חוזר ומתמשך של פגיעה.
האם מותר להקליט את המנהל ללא ידיעתו?
החוק בישראל מאפשר הקלטת שיחה שבה אתם משתתפים, גם ללא ידיעת הצד השני. אין היתר להקליט שיחות של אחרים שאינכם צד להן, ואין להציב מכשירי הקלטה באופן נסתר. הקלטות מותרות עשויות לשמש ראיה משמעותית בהליך משפטי.
מה המשמעות אם מתלוננים על התעמרות והמעסיק מגיב בפיטורים?
פיטורים בעקבות תלונה על התעמרות נחשבים לפיטורי נקמה, האסורים על פי דין. במקרים כאלה העובד עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי מוגדל ואף לצו המחייב את המעסיק להשיבו לעבודה, בהתאם לנסיבות.
האם מומלץ להתפטר או להמתין לפיטורים?
ההחלטה תלויה בנסיבות המקרה. התפטרות על רקע התעמרות עשויה להיחשב להתפטרות בדין מפוטר, המעניקה לעובד זכאות לפיצויי פיטורים ולדמי אבטלה. לפני קבלת החלטה מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה, כדי לבחון את האפשרויות המשפטיות והשפעתן על הזכויות.
מה ההבדל בין הטרדה מינית להתעמרות?
הטרדה מינית נוגעת להתנהגות בעלת אופי מיני או התייחסות לאדם בהקשר מיני. התעמרות יכולה להתרחש ללא קשר להיבט מיני, ועניינה ביחס פוגעני, מבזה או משפיל במסגרת העבודה. לכל אחת מהתופעות קיימים כלים משפטיים שונים, אף שלעיתים הן מתרחשות במקביל.
האם קיימת חובה על המעסיק לחקור תלונה על התעמרות?
על אף שאין חובה חקוקה מפורשת בדומה להטרדה מינית, הפסיקה קבעה כי על המעסיק מוטלת אחריות לבדוק תלונות על התעמרות ולנקוט צעדים סבירים למניעתה. הימנעות מבדיקה עלולה להיחשב להפרת חובותיו ואף לגרור חיוב בפיצוי.
מה עושים כאשר עמיתים לעבודה לא מוכנים להעיד?
לעיתים עובדים חוששים להעיד. במקרה כזה יש להתמקד באמצעים אחרים כמו תיעוד, הודעות כתובות, הקלטות מותרות, תיעוד רפואי ועוד. במקרים מסוימים עמיתים מוכנים להעיד רק לאחר שעזבו את מקום העבודה, ולכן שמירה על קשר עשויה לסייע.
האם ניתן להגיש תביעה בגין התעמרות שנים לאחר שאירעה?
תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין עומדת על שבע שנים. בתביעות מכוח חוזה עבודה, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד סיום יחסי העבודה. עם זאת, ככל שחולף זמן רב יותר, עשויה להיות ירידה בכוח הראיות, ולכן מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר.
מה הסיכוי להצליח בתביעה?
הסיכוי תלוי בחוזק הראיות ובנסיבות הספציפיות של המקרה. עורך דין מנוסה בתחום יכול לבחון את החומר, להעריך את הסיכויים ולהמליץ על אסטרטגיה נכונה. תיקים רבים מסתיימים בפשרה, מבלי להגיע לפסק דין.
התעמרות בעבודה היא תופעה הפוגעת במאות אלפי עובדים בישראל. למרות העדר חוק ספציפי המטפל בה באופן ישיר, בתי הדין לעבודה מכירים בחומרתה ופוסקים פיצויים משמעותיים במקרים בהם הוכחה התנהגות פוגענית ברורה. תיעוד עקבי, פנייה לגורמים המתאימים וייעוץ משפטי נכון יכולים לשנות את מאזן הכוחות ולהביא לתוצאות צודקות.
אם אתם חווים התעמרות במקום העבודה, חשוב להבין כי מדובר בהתנהגות שאינה לגיטימית ואינה חלק טבעי מחיי העבודה. ישנם כלים משפטיים להתמודד עם המצב, והפעולה הראשונה והחשובה ביותר היא לפנות לייעוץ מקצועי.
עו”ד בנו גליקמן, בעל ניסיון רב בטיפול במקרי התעמרות בעבודה שהן תאונות עבודה, מלווה את לקוחותיו בכל שלבי ההליך – מהייעוץ הראשוני, דרך תיעוד המקרה והכנת התביעה לביטוח לאומי ותביעה אזרחית בגין פגיעה בעבודה, ועד לקבלת הפיצוי המרבי המגיע להם. פגישת ייעוץ מקצועית תאפשר לכם להבין את זכויותיכם, להעריך את מצבכם המשפטי, ולבנות תוכנית פעולה מותאמת.
מומלץ לא לדחות את הטיפול בבעיה. פנו עוד היום לייעוץ משפטי והתחילו את הצעד הראשון לקראת קבלת הליווי המשפטי והפיצויים המגיעים לכם.
ז'בוטינסקי 35 מגדל התאומים 2 (קומה 5) רמת גן
המומחיות שלנו -
השגת הפיצוי המקסימלי בשבילך
