אתר בנייה נחשב לאחד ממקומות העבודה המסוכנים ביותר בישראל. מדי יום, אלפי פועלים ועובדים מגיעים לאתרים ברחבי הארץ, מטפסים על פיגומים, עובדים בגובה רב ונמצאים בקרבת מכונות כבדות ומנופים עצומים. בעוד שרובם חוזרים הביתה בשלום, הסטטיסטיקה העגומה מוכיחה שיש רבים שלא.
תאונות עבודה בענף הבניין הן מציאות יומיומית כואבת, כאשר תאונות המערבות מנופים נחשבות לרוב כתאונות קשות ביותר עם השלכות הרסניות. אם אתם או קרוביכם נפגעתם בתאונת מנוף, קריטי שתכירו את מכלול הזכויות שלכם וכיצד ניתן לתרגם את הפגיעה לפיצוי כספי הולם ממספר מקורות שונים.
חשוב ביותר לדעת – אם נפגעתם בתאונת עבודה ממנוף שמחובר למשאית יתכן ונפגעתם במהלך תאונת דרכים, לכן חשוב מאוד לבחון לעומק את נסיבות הפגיעה ולהשיג את מספר הרישוי של המשאית וכמה יותר מהר לפנות לעורך דין.
תאונות עבודה ממנוף באתר בנייה
סכנת חיים בגובה: מדוע תאונות מנוף הן הקטלניות ביותר?
מנוף הוא כלי עצום המרים משקלים של טונות לגבהים של עשרות קומות. די בטעות קטנה כדי שהתוצאות יהיו הרסניות. תאונות עבודה בבניין הקשורות למנופים כוללות תרחישי אימה כמו:
- נפילת מטענים כבדים על עובדים בקרקע.
- התהפכות המנוף עקב חוסר יציבות או רוחות.
- פגיעה ישירה מזרוע המנוף בזמן תנועה סיבובית.
- נפילה מגובה רב של המנופאי או טכנאי בזמן תחזוקה.
המחיר הגופני: מפגיעות ראש ועד נכות צמיתה
הפציעות בתאונות מנוף מוגדרות כמעט תמיד כפגיעות משמעותיות. אין כאן “מכות יבשות”; מדובר בדרך כלל בשברים מרובים ומרסקים, פגיעות ראש טראומטיות, נזקים בלתי הפיכים לעמוד השדרה, ולצערנו – במקרים רבים גם מוות. גם מי ששורד תאונה קשה כזו, עלול להישאר עם נכות לכל החיים שתמנע ממנו לחזור למעגל העבודה.
הסיבות לתאונות אלו מגוונות ולרוב מעידות על כשל מערכתי: הרכבה לקויה של המנוף, תחזוקה לקויה של המנוף, הכשרה חסרה של המפעיל, העמסת משקל יתר, התעלמות מתנאי מזג אוויר קיצוניים, או רשלנות פושעת של הקבלן המנהל את האתר.
לרוב אלו תאונות שניתן היה למנוע אילו רק היו נצמדים לכללי הזהירות ולחוקי ההגנה על עובדים בעבודה.
“שעת האפס”: מה עושים מיד לאחר תאונת עבודה?
הרגעים הראשונים אחרי תאונת עבודה עם מנוף הם קריטיים – לא רק להצלת חיים אלא גם להצלחת התיק המשפטי בעתיד.
- טיפול רפואי: לפני הכל, פנו למיון. אל תזלזלו בפציעה גם אם היא נראית קלה, שכן פגיעות פנימיות מתגלות לעיתים באיחור.
- תיעוד בזמן אמת: ברגע שאתם מסוגלים לכך, צלמו הכל: את המנוף, את המטען שנפל, את זירת האירוע ואת הפציעות שלכם.
- איסוף עדים: רשמו שמות וטלפונים של כל מי שראה את התאונה.
- דיווח רשמי: דווחו לממונה הבטיחות וודאו שהאירוע נרשם ב”פנקס התאונות”.
- ביטוח לאומי: יש לדווח על התאונה לביטוח לאומי (מומלץ תוך זמן קצר, למרות שיש 12 חודשים). הכרה באירוע כפגיעה בעבודה היא הבסיס לכל התהליך.
ממי מקבלים כסף? מפת הפיצויים המלאה
רבים חושבים שהפיצוי מגיע רק מביטוח לאומי, אך בפועל נפגע תאונת עבודה בבניין זכאי לפיצויים ממספר מקורות מצטברים, שיכולים להגיע לסכומים גבוהים מאוד:
- המוסד לביטוח לאומי
זהו הרובד הבסיסי. המוסד משלם “דמי פגיעה” על ימי ההיעדרות הראשונים (עד 91 יום), מממן טיפולים רפואיים, ואם נקבעה נכות בוועדה רפואית – משלם קצבת נכות חודשית או מענק חד-פעמי (בהתאם לאחוזי הנכות).
- תביעת נזיקין (רשלנות)
אם התאונה קרתה בגלל רשלנות של גורם כלשהו – הקבלן, מפעיל המנוף, חברת התחזוקה או יזם הפרויקט – ניתן להגיש תביעת נזיקין. כאן הפיצוי מכסה ראשי נזק שביטוח לאומי לא מכסה במלואם: כאב וסבל, אובדן הכנסה עתידי מלא, עזרת צד ג’ ועוד. בתאונות מנוף לרוב ישנם מספר גורמים שניתן לתבוע במקביל.
- קרן פנסיה (אובדן כושר עבודה)
לרוב העובדים בישראל יש קרן פנסיה פעילה. בתוך הקרן קיים רכיב ביטוחי של אובדן כושר עבודה. אם הפציעה מונעת מכם לעבוד לתקופה ממושכת (מעל 3 חודשים בדרך כלל), אתם זכאים לקבלת קצבה חודשית מהקרן (בדרך כלל 75% מהשכר), בנוסף לשחרור מתשלום פרמיות. חשוב לממש זכות זו במקביל לתביעות האחרות.
- ביטוחים פרטיים (תאונות אישיות / מנהלים / אובדן כושר עבודה)
אם רכשתם באופן פרטי או דרך העבודה פוליסת ביטוח תאונות אישיות, ביטוח חיים או ביטוח מנהלים, ייתכן שמגיע לכם פיצוי נוסף ללא קשר לשאלת האשם בתאונה. פוליסות אלו מעניקות לרוב פיצוי חד פעמי על שברים, ימי אשפוז, נכות צמיתה או מצב סיעודי.
למה אסור להתמודד לבד מול חברות הביטוח?
רבים מנפגעי תאונות עבודה מנסים לחסוך ומסתפקים בהתנהלות עצמאית. זו טעות שעלולה לעלות במיליונים. תאונות עבודה בבניין הן תיקים מורכבים משפטית וכדי לנהל בהצלחה את כל התביעות במקביל חייבים הובלה של עורך דין תאונות עבודה. נדרש להוכיח רשלנות, להתמודד עם חברות ביטוח שעושות הכל כדי לשלם פחות, ולדעת לחשב נזקים עתידיים.
עורך דין תאונות עבודה מנוסה ידע:
- לנהל את התיק מול כל הגורמים במקביל (ביטוח לאומי, חברת הביטוח של הקבלן, קרן הפנסיה וביטוחים פרטיים).
- להביא מומחים רפואיים ומומחי בטיחות שיחזקו את הטענות. במידת הצורך ניעזר גם בחוקרים.
- לוודא שאתם לא מפספסים זכויות נסתרות כמו קצבת ניידות או שיקום ומקבלים את הפיצויים המקסימאליים שניתן.
מאחורי הקלעים: איך מתנהל ההליך המשפטי?
תביעת נזיקין בגין תאונה קשה מתחילה בבניית תיק ראיות מקיף ואיסוף כל הניירת הרפואית. בשלב הבא מוגשת התביעה לבית המשפט. רוב התיקים מסתיימים בפשרה כספית לפני פסק דין, אך כדי להשיג פשרה מקסימלית – הצד השני חייב להבין שאתם מוכנים ללכת “עד הסוף”. התהליך עשוי להימשך זמן (שנה או יותר), אך הסטטיסטיקה מראה שנפגעים המיוצגים על ידי עור דין זוכים לפיצויים גבוהים משמעותית מאלה שמנסים לפעול לבד.
משרד עורכי דין בנו גליקמן – המומחים שלכם לתאונות עבודה
משרד עורכי דין בנו גליקמן מתמחה בייצוג נפגעי תאונות עבודה בבניין כבר שנים רבות. המשרד מכיר לעומק את כל ערוצי הפיצוי – מביטוח לאומי ועד תביעות ביטוח ופנסיה – ויודע כיצד למקסם את הסכומים עבור הלקוח. נפגעתם בתאונת מנוף או תאונת עבודה קשה אחרת? פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. הצוות יעריך את התיק ויבנה עבורכם את האסטרטגיה המשפטית הטובה ביותר.
שאלות נפוצות על תאונות עבודה ובנייה (FAQ)
- האם תאונה במדרגות, לובי או חניה של הבניין נחשבת תאונת עבודה? כן, בתנאי שהתאונה קרתה במהלך העבודה או בדרך סבירה אליה. המדרגות, הלובי והחניה נחשבים כחלק מהדרך לעבודה או ממקום העבודה עצמו.
- האם תאונה בדרך מהבית לעבודה נחשבת תאונת עבודה? כן. תאונות דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה מוכרות כתאונת עבודה, בתנאי שמדובר בדרך הרגילה והסבירה. עצירות קצרות והכרחיות (כמו להוריד ילד בגן) אינן שוללות את ההכרה בזכאות.
- איזה טפסים צריך למלא אחרי תאונת עבודה בבניין? הטופס העיקרי הוא בל/211 – הודעה על פגיעה בעבודה. אם נשארה נכות לאחר ההחלמה הראשונית, יש להגיש גם טופס בל/200 לצורך זימון לוועדה רפואית וקביעת דרגת נכות.
- תוך כמה זמן חייבים להגיש את הטפסים לביטוח לאומי? על פי החוק יש להגיש את התביעה לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום התאונה. עם זאת, מומלץ בחום להגיש את הטפסים לאחר התייעוצות עם עורך דין כדי לא לעכב את קבלת הטיפול והפיצוי.
- מה עושים אם המעסיק מסרב לחתום על הטפסים? אל דאגה, ניתן להגיש את התביעה לביטוח לאומי גם ללא חתימת המעסיק. יש לצרף מסמכים חלופיים המוכיחים את יחסי העבודה (כמו תלושי שכר וחוזה עבודה) ולתעד בכתב את הסירוב של המעסיק.
- מה חשוב שייכתב בדוח הרפואי הראשוני? קריטי שייכתב במפורש כי הפגיעה קרתה במהלך העבודה, וכן יצוין המקום המדויק, נסיבות התאונה ותיאור מלא של המעורבים וכל האיברים שנפגעו. ככל שהתיעוד הראשוני מפורט יותר, כך יהיה קל יותר לקבל הכרה בהמשך.
- האם כדאי לאסוף תמונות ועדויות מהמקום? בהחלט. צלמו את זירת התאונה, את המפגע, ואת הפציעות. אספו שמות וטלפונים של עדים ושמרו כל מסמך רלוונטי. ראיות אלו יכולות להיות קריטיות אם תהיה מחלוקת משפטית על נסיבות האירוע.
- האם תמיד מזמנים לוועדה רפואית? לא תמיד. ועדה רפואית מתכנסת רק אם הגשתם תביעה ספציפית לקביעת דרגת נכות (נכות מעבודה) לאחר ההכרה הראשונית. בוועדה רופאים בודקים את המצב הרפואי ואת הקשר הסיבתי לתאונה. במידה ומתקיימת ועדה רפואית אז תמיד עדיף להגיע אליה.
- האם אפשר לקבל פיצוי גם מביטוח הבניין בנוסף לביטוח לאומי? כן. זכות התביעה היא כפולה (ואף משולשת אם יש ביטוח פרטי). אם מישהו התרשל – בעל הבניין, חברת האחזקה, או המעסיק – ניתן להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי נוסף מעבר למה ששילם ביטוח לאומי (בקיזוז מסוים).
- האם התהליך שונה לעצמאי לעומת שכיר? העיקרון דומה, אך הנטל על העצמאי כבד יותר. עצמאי צריך להוכיח שהוא היה רשום ומבוטח בביטוח לאומי כעצמאי בזמן התאונה (ושילם מקדמות בזמן), ושהתאונה אכן קרתה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו.