רשלנות רפואית בלידה ופרע כתפיים: הפסיקה שתחזיר לכם את הכוח (ואת הפיצוי שמגיע לכם)

הילד שלכם נולד עם יד שמוטה? הצוות הרפואי מלמל משהו על “כתפיים רחבות” או “לידה קשה”? אל תתנו למערכת להשתיק אתכם. המדריך המלא לתביעת רשלנות רפואית בלידה שיכולה להיות שווה לכם מיליונים.

תשעה חודשים של ציפייה, בדיקות, התרגשות. אתם מגיעים לחדר הלידה, הכל נראה תקין. ואז, ברגע האמת, משהו משתבש. המיילדת נלחצת, הרופאים רצים, יש צעקות, משיכות אגרסיביות. בסוף, התינוק יוצא, אבל היד שלו לא זזה. הוא לא בוכה כמו שצריך. והרופאים? הם מדברים בסיסמאות. “זה קורה”, הם אומרים. “סטטיסטיקה”.

אני כאן כדי לומר לכם את מה שבית החולים לא יגיד לכם: במקרים רבים, זו לא גזירת גורל.

פרע כתפיים זו רשלנות רפואית בלידה.

במאמר הזה נלווה אתכם אל מאחורי הקלעים של פסקי הדין החשובים ביותר בישראל בתחום רשלנות רפואית בלידה ופגיעות פרע כתפיים, אפרק לגורמים את הטקטיקות של בתי החולים, ואראה לכם איך בית המשפט העליון מנסה לייצר הגנה על הילדים שלנו.

בקליפת אגוז: מה אתם חייבים לדעת לפני שאתם תובעים?

לפני שנצלול לעומק, הנה העובדות שאתם חייבים להכיר, מבוססות על הפסיקה העדכנית ביותר:

• האירוע: “פרע כתפיים” (Shoulder Dystocia) – מצב חירום בו ראש התינוק יוצא אך הכתפיים נתקעות.
• הנזק הנפוץ: שיתוק ע”ש ארב (Erb’s Palsy) – פגיעה במקלעת העצבים ביד, לעיתים נכות לכל החיים.
• המלכוד: בתי החולים טוענים שזו “תאונה בלתי נמנעת” או סיכון סביר בהליך מורכב כמו לידה.
• הבשורה: בתי המשפט קובעים שאם הרישום הרפואי חסר, או אם לא נערכו לבדיקת משקל נכונה טרם הלידה, ואם לא הוסברו הסיכונים ליולדת– בית החולים אשם עד שיוכח אחרת.
• הכסף: הפיצויים יכולים להגיע למיליוני שקלים עבור הטיפול בילד, ולעיתים מאות אלפי שקלים רק על הפגיעה ב”אוטונומיה” של האם (גם אם לא הוכח קשר סיבתי לנכות!).

מילון מושגים: להבין את השפה הרפואית / משפטית

כדי לנצח את המערכת, צריך לדבר בשפה שלה. הנה המונחים הקריטיים מתוך תביעות רשלנות רפואית וקביעות בית המשפט העליון שניתחנו:

פרע כתפיים (Shoulder Dystocia)

מדובר במצב חירום מיילדותי שבו, לאחר יציאת הראש, הכתפיים של העובר נכלאות באגן האם. לפי נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, זהו אירוע המחייב פעולות חילוץ מיוחדות (“נקיטות”) כמו כיפוף ירכיים (McRoberts) או לחץ סופראפובי. משיכה חזקה מדי של הראש במצב זה היא מתכון לאסון ומסכנת את העובר.

שיתוק ע”ש ארב (Erb’s Palsy)

זוהי התוצאה הטראגית של הפעלת כוח מוגזם. מדובר בפגיעה בעצבים של המקלעת הברכיאלית (C5-C6), הגורמת לחולשה, שמיטת יד (“יד שמוטה”) ולעיתים שיתוק מלא של הזרוע. אם הילד שלכם מחזיק את היד בתנוחת “טיפ למלצר” (Waiter’s Tip), זה הסימן הקלאסי.

נזק ראייתי (Evidential Damage)

כאשר הצוות הרפואי מתרשל ברישום התיק הרפואי (למשל: לא רושם הערכת משקל, לא מתעד את שלבי הלידה), הוא מונע מכם להוכיח מה קרה. בית המשפט קבע: אם הם לא רשמו – הנטל עובר אליהם להוכיח שהם היו בסדר.

מקרוזומיה (Macrosomia)

מונח רפואי לתינוק גדול. בדרך כלל מוגדר כמשקל מעל 4,000 גרם או 4,500 גרם. זהו גורם הסיכון המרכזי לפרע כתפיים. הפסיקה קובעת שאם יש חשד למקרוזומיה, חובה לשקול ניתוח קיסרי ולהסביר להורים את הבעד והנגד.

פגיעה באוטונומיה

גם אם לא הוכחה רשלנות רפואית אבל הוכח שהרופא ביצע פעולה רפואית בלא התייעצות עם האם ולא הסביר לה את הסיכונים בלידת תינוק גדול, הדבר יכול לזכות בפיצוי כספי משמעותי.

כרוניקה של מחדל ידוע מראש: הסיפור שחוזר על עצמו

בואו נסתכל על המקרה של לקוח משרדנו, כאשר התינוק נולד במשקל 4.110 ק”ג. זהו משקל מכובד, המוגדר כ-LGA (גדול לגיל ההריון). בחדר הלידה התרחש “קושי בחילוץ כתפיים”. התינוק יצא עם יד שמאל שמוטה, ללא תנועה, ואובחן מיד עם Erb’s Palsy.

האם הייתה שבוע 40+1. משקל התינוק היה מעל 4 ק”ג. האם מישהו עצר לרגע?

האם מישהו הציע ניתוח קיסרי?

במסמכים כתוב “לא ידועה רגישות לתרופות” אבל אין שום התייחסות למצב הילוד, משקלו וכו’.

לאחר הלידה, הרופאים כותבים: “מדובר בתינוק שנולד בלידה וגינלית עם קושי בחילוץ כתפיים… יד שמאל שמוטה”. הם מודים בקושי, אבל האם הם מודים בטעות? לעולם לא. הם שולחים את ההורים ל”מעקב פיזיותרפיה בקהילה”. כאילו שפיזיותרפיה תמחק את הרגע שבו הופעל כוח בלתי סביר על צוואר התינוק.

זהו בדיוק הפער שבין הטרגדיה האישית שלכם לבין האטימות של המערכת. והפער הזה הוא המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה מול בית החולים ומוכחים רשלנות רפואית בלידה.

התנגשות הטיטאנים: המאבק המשפטי בבית המשפט העליון

כדי להבין איך לנצח בתיק רשלנות רפואית בלידה, חייבים להסתמך על חוות דעת רפואית של מומחה בכיר בתחום המיילדות ועל פסקי הדין המרכזיים של בית המשפט העליון. בדיוק שם מפורטים הכללים לזכיה.

1. פרשת דבאש (ע”א 8549/00): המהפכה של “הרישום החסר”

במקרה זה, נולד תינוק עם שיתוק ביד, אבל בגיליון הלידה לא היה זכר ל”אירוע חריג”. הכל נראה “תקין” על הנייר.

טענת בית החולים: הכל הלך כשורה, לא היה שום קושי, לא צריך היה רופא.

הכרעת בית המשפט העליון: השופטת נאור קבעה הלכה דרמטית. העובדה שאין רישום של משך “השלב השני” של הלידה (הלחיצות) היא מחדל חמור. “מחדל ברישום מונע מהתובע ומבית המשפט ראיה אותנטית… במצב זה עוברת החובה אל הרופא… להוכיח את העובדות”.

המשמעות עבורכם: אם התיק הרפואי שלכם “נקי מדי” או חסר, זה לא סוף הדרך – זה הקלף המנצח שלכם. נטל ההוכחה עובר לבית החולים, והם יתקשו מאוד להוכיח שלא התרשלו.

2. פרשת בית החולים האנגלי (ע”א 10094/07): חובת ההיערכות

כאן, התינוקת נולדה במשקל 3.965 ק”ג (גבולי ל-4 ק”ג). לא נערכה הערכת משקל מסודרת לפני הלידה.

טענת ההגנה: המשקל היה מתחת ל-4 ק”ג, לא היה צורך בניתוח קיסרי לפי הנהלים.

הכרעת השופט הנדל: העדר הרישום של הערכת המשקל הוא רשלנות. לו היו מבצעים הערכה, ייתכן שהיו מעריכים בטעות כלפי מעלה (סטייה של 10%), ואז היו חייבים להיערך אחרת. בית המשפט קבע: “אי נקיטת אמצעי הזהירות על ידי המשיב גרמה מבחינה עובדתית ומשפטית לנזקי המערערת”. המשמעות עבורכם: גם אם התינוק נולד במשקל “גבולי”, אם בית החולים לא ביצע הערכת משקל כמו שצריך – הוא בצרות.

3. פרשת סורוקה (ע”א 169/15): הפיצוי על שלילת הבחירה

במקרה זה, לאם הייתה סוכרת הריונית. התינוקת נולדה עם נזקים קשים.

הכרעת בית המשפט: בית המשפט קבע שהייתה רשלנות בכך שלא בוצעה הערכת משקל באולטרסאונד אלא רק “לפי העין” (קלינית). אומנם, באופן טראגי, נקבע שהנזק המוחי נגרם מזיהום מאוחר יותר (ניתוק קשר סיבתי),

אבל – וזה אבל ענק, בית המשפט פסק פיצוי של 300,000 ש”ח רק בגלל הפגיעה באוטונומיה. הנימוק: “במקרה של לידה בסיכון גבוה במיוחד… קיימת חובה מיוחדת להיוועץ ביולדת בנוגע לסיכונים הקיימים בלידה וגינאלית וקיסרית”.

המשמעות עבורכם: גם אם קשה להוכיח שהנזק נגרם ישירות מהלידה, עצם זה שלא שיתפו אתכם בלבטים ולא נתנו לכם לבחור בקיסרי – שווה הרבה כסף.

הניתוח שלנו: איך משרדנו מפרק את המוקשים בתיק שלכם?

כשאנחנו מקבלים תיק של רשלנות רפואית בלידה, אנחנו לא מסתכלים עליו כמו עורכי דין רגילים. אנחנו פועלים כמו חוקרי זירת פשע. הנה האסטרטגיה הייחודית שלנו:

1. מומחים רפואיים מהטובים בארץ – קודם כל התביעות שמשרדנו מלווה מונחות ומלוות על ידי המומחים הטובים ביותר בתחום בארץ. בתחום המיילדות זה אחת הקשיים המרכזיים לאתר מומחה רפואי מתאים.

2. הרישומים הרפואיים החסרים: אנחנו סורקים את התיק בחיפוש אחר ה”שתיקות”. כמו בפרשת דבאש, אם אין רישום מדויק של זמני הלידה, אנחנו דורשים להפוך את נטל הראיה. האם נרשמה הערכת משקל בקבלה? אם לא – ניצחנו בנקודה הזו לפי הלכת בית החולים האנגלי.
3. מלכודת המשקל: בתי החולים אוהבים להגיד “הערכנו שהעובר קטן”. אנחנו בודקים: האם בוצע אולטרסאונד? האם הייתה סוכרת הריונית? מה היה במעקב ההריון בקופת החולים. בפרשת המרכז הרפואי העמק (רע”א 326/24) אמנם הערעור התקבל, אבל נקבע בבירור שנייר העמדה מחייב התייחסות ל”הבדל בולט” בין הערכות משקל. אנחנו נחפש את הפערים האלו שהצוות התעלם מהם.

4. תקיפת הטכניקה הרפואית: האם בוצעו התמרונים הנכונים? נייר העמדה של האיגוד הרפואי למיילדות מפרט בדיוק מה מותר ומה אסור לעשות במקרה של פרע כתפיים. אסור ללחוץ על רום הבטן (Fundal Pressure). אם נגלה שמישהו לחץ על הבטן של האם כדי “לעזור” לתינוק לצאת – זו רשלנות רבתי.

5. פגיעה באוטונומיה: תמיד עולה הטענה, במקביל לרשלנות הרפואית, לפגיעה באוטונומיה. כמו בפרשת סורוקה, אנחנו נשאל: “האם מישהו הסביר לאם שיש סיכון? האם הציעו לה ניתוח קיסרי?”. אם התשובה היא לא – יש לנו קייס חזק לפיצוי משמעותי, גם אם שאר התיק מורכב.

השורה התחתונה: על כמה כסף אנחנו מדברים?

בתיקי רשלנות רפואית בלידה, הסכומים משקפים את הכאב והצורך בטיפול בילד לכל החיים:

• נכות קשה (שיתוק מוחין/Erb’s Palsy חמור): הפיצוי יכול להגיע ל-2 מיליון ש”ח ואף צפונה מכך (תלוי בצרכי הילד, הפסדי שכר עתידיים, עזרת צד ג’).
• פגיעה באוטונומיה בלבד: כפי שראינו בפרשת סורוקה, בית המשפט העליון פסק 300,000 ש”ח רק על כך שלא התייעצו עם האם. זהו סכום ש”נמצא על הרצפה” במקרים רבים של חוסר הסכמה מדעת.
  הוצאות משפט: בפסקי הדין שבהם התובעים זכו, נפסקו עשרות אלפי שקלים שכר טרחה והוצאות, בגלל שלרוב בתביעות הללו ההוצאות הכספיות שחלות על ההורים הן גבוהות מאוד.
• אזהרה חשובה: בתי המשפט לא מהססים לדחות תביעות אם הן לא מבוססות היטב או הוגשו בשיהוי קיצוני (כמו בפרשת פלוני נ’ מדינת ישראל, שם עברו 17 שנה). הזמן הוא קריטי. הזיכרון של הרופאים מתעמעם, הרישומים הולכים לאיבוד, והסיכוי שלכם לנצח יורד.

אל תישארו עם השאלות – הזמן פועל לרעתכם

הילד שלכם מתמודד עם הקשיים יום יום. אתם מתמודדים עם הרגשות האשם והכעס. לעתים גם פוחדים להתמודד עם המערכת הרפואית שאטומה לכאבם של החולים.

מערכת הבריאות בונה על כך שתתייאשו.

פנו אלינו לבדיקת היתכנות ראשונית של התיק. אנחנו נהפוך כל דף, נבדוק כל רישום, ונילחם כדי להוכיח את האמת שלכם.

מהות הפיצוי הכספי בתביעות רשלנות רפואית היא לא להתעשר אלא לעזור לכם ההורים לטפל בילדכם כמה שניתן.