לא מדובר רק על פיצוי כספי אלא בין היתר ואולי בעיקר על הרתעה…
- ריב על מקום חנייה, הוביל לוויכוח קולני, במהלכו נפגע אחד הנהגים ואיבד את עינו.
- הורה הגיע לבית הספר לשיחה עם המורה של אחד מילדיו, תוך כדי שיחה בהיותו לא מרוצה מדבריה, תקף אותה וגרם לה לנזק פיסי ונפשי.
- תקיפות של הצוות הרפואית בבתי החולים וקופות החולים.
ודאי שמעתם או חלילה נפגעתם מאירוע תקיפה במהלך חייכם.
מה עשיתם, כיצד נהגתם? החלטתם להגיש תביעה?
תקיפה עלולה לצערנו להופיע בדרכים שונות ומגוונות. הגדרת החוק כוללת מגוון של אירועים המופיעים תחת המושג “תקיפה”. אין המדובר במגע פיסי בלבד.
החוק מגדיר את עוולת התקיפה כשימוש בכוח מכל סוג שהוא ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
מסתבר שלא בכל מקרה המוגדר כתקיפה על ידי החוק אתם תזכו בתביעתכם
אם נפגעתם בעקבות אלימות של מאן דהוא אתם זכאים להגיש תביעה לבית המשפט. תביעה פלילית תוגש על ידי המדינה וזאת לא בכל מקרה של תקיפה אלא בעיקר כאשר קיימת חבלה של ממש.
במידה והתוקף לא הורשע בבית המשפט הפלילי אזי מבחינתכם יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להוכיח את אלמנט” הכוונה” במשפט האזרחי וזאת כדי שהארוע יחשב כתקיפה. לא מספיק רק ההיבט הפיזי אלא צריך להיות גם היבט נפשי שך כוונה.
בכל מקרה בבית המשפט האזרחי ניתן להגיש תביעה נגד התוקף בהתבסס על פקודת הנזיקין, שהתוקף התרשל כלפיכם.
חשוב לדעת ולשים לב – כאשר מי מכם, חס ושלום, נפגע מתקיפה בעבודה מדובר על “תאונת עבודה” ואז נפתח לכם אפיק נוסף של תביעה מול הביטוח הלאומי! שם ניתן לתבוע דמי פגיעה ונכות, במידה ונותרה.
ל”תוקף/פוגע” קיימות מס’ הגנות בסיסיות והן יתקיימו במקרים חריגים
- המזיק נהג באופן סביר על מנת להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיי אדם, בגוף, בחירות או ברכוש והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר.
- המזיק השתמש בכוח סביר כדי להגן על רכוש, מיטלטלין, מקרקעין המצויים ברשותו, כאשר הניזוק ניסה לקחת, להכנס, לעכב דבר מה שלא כדין ולאחר שנתנה לו הזדמנות סבירה למלא את בקשתו בדרכי נועם.
- הניזוק לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו המזיק היה, נחוץ באופן סביר להגנת הניזוק עצמו או להגנת אנשים אחרים כאשר השימוש בו היה בתום לב וללא כוונת זדון.
- המזיק והניזוק הינם חיילים בצבא הגנה לישראל, והמזיק פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין.
- המזיק נהג כך, תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך.
- המזיק עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת הניזוק, אלא שלפני שביצע אותו לא היה בידו לקבל את הסכמת הניזוק, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי הניזוק לציין את הסכמתו.
חשוב לדעת!
- המונח “סביר” ו”תום לב” – יבחנו על ידי בית המשפט.
- במקרים בהן הגנות אלו אינן עומדות לזכות המזיק הרי שהניזוק יצטרך להוכיח את הקשר הסיבתי בין התקיפה לנזק והיקפו שנגרם כתוצאה מכך וזאת מוכיחים באמצעות חוות דעת רפואיות.
אנחנו עומדים לרשותכם על מנת להבין באילו מקרים ניתן להגיש תביעה בגין תקיפה ולסייע לכם בהליך המשפטי במקרה בו תוגש תביעה לבית המשפט. בקיאות והכרות עם החוק וסעיפיו השונים הינה קריטית ועשויה לעזור לכם לקבל את המיטב המגיע לכם על פי החוק. מבחינתנו לא מדובר רק בתביעה שמטרתה לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים, אלא שבבסיסה עומדת מטרה נעלה של חינוך הציבור לא לאלימות ושלאלימות יש מחיר כלכלי וחברתי.
