עורך דין רשלנות רפואית בתל אביב

רשלנות רפואית נוצרת כאשר נותן שירות רפואי, כגון רופא או אחות, הפר את חובת הזהירות שיש לו כלפי המטופל, פעל תוך סטייה מנורמות הטיפול המקובלות, ועקב כך נגרם נזק למטופל.

כלומר, יש להוכיח שהרופא פעל ברשלנות רפואית, שלמטופל נגרם נזק, וכי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית של הרופא לבין הנזק שנגרם למטופל.

כדי לקבוע שהרופא פעל ברשלנות רפואית, יש לבחון את פעילותו בהתאם למבחן "הרופא הסביר"; לשאול האם בנסיבות המקרה הרלוונטי אותו רופא פעל כפי שהרופא הסביר היה נוהג במקומו. כדי לקבוע כיצד הרופא הסביר היה נוהג בנסיבות אותו מקרה, יש לבחון מה היו נורמות הטיפול המקובלות בהתאם למצב הידע העדכני שהיה קיים במועד המקרה. כלומר, לא מדובר במבחן של "חכמים לאחר מעשה", אלא כיצד הרופא הממוצע היה נוהג בשעת המעשה בפועל. שכן, כידוע, מדע הרפואה הינו מדע שמתפתח ללא הרף, ועל כן אין זה הוגן לבחון את התנהגות הרופא הנתבע בהתאם לנורמות ולידע הקיימים לאחר המקרה הרלוונטי, כי אם רק ביחס לנורמות ולידע שהיו קיימים באותה עת בלבד.

כמו כן, חשוב להבין שלא כל טעות או כשלון טיפול שניתן של הרופא יוגדרו בהכרח כרשלנות רפואית, מאחר ואין לצפות שהרופא יפעל כמו כל יכול. לפיכך, במידה וייקבע במידה שהרופא פעל בהתאם לנורמת הרופא הסביר, אזי גם אם הטיפול נכשל ואף אם הוא גרם לנזק למטופל, אותו רופא לא יוגדר כרשלן.

 

עורך דין רשלנות רפואית תל אביב

 

עילות הרשלנות הרפואית – רבות ומגוונות

ניתן לחלקן לשלושה סוגים עיקריים:

(1) רשלנות בכל הנוגע לטיפול הרפואי עצמו. רשלנות כזו יכולה להתבטא בביצוע רשלני של הטיפול עצמו, כגון ביצוע רשלני של ניתוח, וכן באי הפניה לביצוע בדיקות רלוונטיות, פענוח שגוי של בדיקות, אי מסירת ממצאי הבדיקות למטופל, היעדר מעקב אחר המטופל, וכיו"ב.

(2) היעדר קבלת הסכמה מדעת של המטופל לטיפול הרפואי המוצע לו. ככלל, אסור לתת למטופל טיפול רפואי מבלי שניתנה הסכמתו לכך. יתרה מכך, הסכמה כזו צריכה להינתן רק על בסיס מידע מלא שהרופא מסר לו, אודות הטיפול והסיכונים והסיכויים שכרוכים בו, להבדיל ממתן הסכמה סתמית, מבלי לדעת במה כרוך הטיפול המוצע לו. כדי להוכיח עילה זו, יש להוכיח שהיעדר קבלת ההסכמה מדעת גרם לנזק, ושיש קשר סיבתי בין הנזק להיעדר קבלת ההסכמה.

(3) פגיעה בזכות האוטונומיה של המטופל. הפגיעה בזכות האוטונומיה של המטופל מתרחשת אף היא כאשר לא נמסר לו כל המידע שיש לתת לו לפני מתן הטיפול הרפואי, אלא שלגבי עילה זו אין צורך להוכיח שלמטופל נגרם נזק, וכי אותו הנזק נגרם עקב אי מסירת המידע למטופל. כלומר, עצם אי מתן המידע כשלעצמו למטופל, מהווה עילת תביעה בפני עצמה, גם אם לא נגרם למטופל נזק פיזי כלשהו.

במידה והינך חושד שקיבלת טיפול שהיה כרוך ברשלנות רפואית, מומלץ וחשוב מאד להתייעץ בעו"ד שבקיא ומנוסה בתביעות רשלנות רפואית על מנת לבחון "האם יש לך קייס". כלומר, האם אכן נגרמה לך רשלנות רפואית והאם כדאי להגיש בגינה תביעה. לשם כך חשוב לאסוף מבעוד מועד את כל החומר הרפואי שרלוונטי למקרה שלך, על מנת לברר את אופן השתלשלות אירועי המקרה שלך. את החומר הרפואי יש להביא בפני מומחה רפואי בתחום הרלוונטי למקרה שלך, על מנת שהוא יכתוב חוות דעת מפורטת לגבי הקביעה האם אירעה רשלנות רפואית או לא.

במידה ומסקנת חוות הדעת תהיה חיובית, עניתן להגיש תביעת פיצויים כלפי הרופא הרשלן, וזאת בהתאם להיקף הנזק המשוער. תביעות עד לסך של 2.5 מיליון שקלים יש להגיש בפני בית משפט השלום, ומעבר לסכום זה – בפני בית המשפט המחוזי.