הלידה הייתה אמורה להיות הרגע הכי שמח בחיים שלכם. במקום זה, משהו השתבש. אולי הרופאים לא הגיבו בזמן, אולי נעשה שימוש מוטעה או מוגזם בציוד הרפואי, אולי אף אחד לא הקשיב כשאמרתם שמשהו לא מרגיש נכון.
עכשיו אתם יושבים עם תינוק שנפגע, או עם גוף שנפגע, ועם שאלה אחת שלא נותנת לכם מנוח — האם מה שקרה לנו זו רשלנות רפואית בלידה?
המאמר הזה נכתב כדי לתת לכם תשובות ברורות, בלי סיבובים ובלי שפה משפטית מסובכת. נעבור על מה בדיוק נחשב רשלנות רפואית, מתי כדאי לפעול, ומה התהליך בפועל.
לא כל לידה קשה היא רשלנות. ולא כל לידה בה היולדת נפגעת או התינוק נפגע היא רשלנית.
זו נקודה שחייבים להבין כבר בהתחלה. לידה היא תהליך רפואי מורכב, ולפעמים דברים משתבשים גם כשכל הצוות עושה את המיטב ופועל לפי הספר. סיבוכים כמו לידה ממושכת, דימום או ירידה בדופק העובר יכולים לקרות גם במצבים שבהם הטיפול היה תקין לחלוטין.
אז מתי זו כן רשלנות? המבחן המשפטי נקרא “מבחן הרופא הסביר” והוא בעצם שואל שאלה פשוטה: האם רופא סביר, עם אותו ניסיון ובאותן נסיבות, באותו הזמן, היה מתנהל אחרת? אם התשובה היא כן, ובגלל ההתנהלות הזו נגרם נזק, אזי ככל הנראה מדובר ברשלנות.
נסכם רגע – איש צוות הרפואה לא פעל באופן סביר וההתנהגות שלו גרמה לנזק זו רשלנות רפואית!
למשל, כשמוניטור מראה סימנים ברורים של מצוקה עוברית כמו האטות מאוחרות חוזרות, ובמקום לקבל החלטה מהירה על ניתוח קיסרי הצוות ממתין שעות — זו לא שאלה של סיבוך בלתי צפוי. זו שאלה של רופא שלא פעל כמו שרופא סביר היה פועל וגרם לנזקים לילוד ואולי גם לאם.
כשבוחנים תביעות בתחום הזה, רואים שמקרי הרשלנות הרפואית בלידה די חוזרים על עצמם בתבניות יחסית דומות. ההבנה של התבניות האלה יכולה לעזור לכם לזהות אם מה שקרה לכם נופל בגדר רשלנות רפואית.
זה אחד המקרים השכיחים ביותר. ההנחיה הרפואית המקובלת קובעת שבמצב של מצוקה עוברית חמורה, יש לבצע חילוץ תוך 30 דקות. כשעוברות שעות במקום דקות, והתינוק נולד עם נזק מוחי כתוצאה מחוסר חמצן — הקשר בין האיחור לנזק ברור. באחד המקרים שנדונו בבתי המשפט, איחור של שש שעות בביצוע קיסרי הוביל לפיצוי של שמונה מיליון שקל.
לעתים כאשר התינוק גדול (לרוב מעל 4 ק”ג) דנים באפשרויות העומדות בפני היולדת לפי מצבה ופותחים בפניה אפשרות של ניתוח קיסרי כי לידה וגינלית רגילה יכולה לגרום לפרע כתפיים וסיבוכים נוספים.
כלי עזר ללידה כמו וואקום ומלקחיים הם כלים לגיטימיים, אבל השימוש בהם דורש מיומנות וזהירות. כשמפעילים כוח מופרז או כשממשיכים להשתמש בכלי כשהלידה לא מתקדמת, התוצאה יכולה להיות פגיעה קשה. פרע כתפיים, למשל, הוא מצב שבו כתף התינוק נתקעת בתעלת הלידה. אם הצוות הרפואי מגיב בכוח מופרז במקום בטכניקות מקובלות, התינוק עלול להיפגע בשיתוק ביד, הידוע כשיתוק ע”ש ארב.
המוניטור הוא הכלי המרכזי שמאפשר לצוות הרפואי לעקוב אחרי מצב העובר בזמן הלידה. הוא מציג את דופק העובר ומזהה דפוסים שמעידים על מצוקה. כשהצוות הרפואי לא מזהה סימנים מדאיגים כמו האטות משתנות או מאוחרות, או מזהה אותם ולא פועל — מדובר בכשל שעלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים כמו שיתוק מוחין.
הרשלנות לא תמיד מתחילה בחדר הלידה. לפעמים היא מתחילה חודשים קודם, במעקב ההריון בקופת החולים או בבית החולים. סקירות מערכות שלא בוצעו כראוי, בדיקות שלא הומלצו, או ממצאים חריגים שלא קיבלו התייחסות – כל אלה יכולים להוות בסיס לתביעת רשלנות. מום בלב שלא אובחן בהריון, למשל, הוביל במקרה אחד לפיצוי של 700,000 שקל.
מאחורי המונחים הרפואיים יש ילדים ומשפחות שחיים עם ההשלכות כל יום. שיתוק מוחין, או CP, הוא פגיעה מוחית שמשפיעה על התנועה, שיווי המשקל ולפעמים גם על היכולות הקוגניטיביות. ילד עם שיתוק מוחין עשוי להזדקק לטיפולים יומיומיים, כיסא גלגלים, עזרה בכל פעולה בסיסית — וזה לכל החיים.
תשניק סב-לידתי, שנגרם מחוסר חמצן במהלך הלידה, עלול להוביל לנזק מוחי בדרגות שונות. יש מקרים שבהם הפגיעה קלה יחסית, ויש מקרים שבהם מדובר בנכות חמורה שמלווה את הילד לאורך כל חייו.
גם האם עלולה להיפגע. קרעים חמורים, פגיעה ברחם כמו תסמונת אשרמן, פגיעה בסוגרים — אלה פגיעות שמשפיעות על איכות החיים, על היכולת ללדת שוב, ועל התפקוד היומיומי. הן לא פחות חשובות מפגיעות בתינוק, גם אם לפעמים הן מקבלות פחות תשומת לב.
כדי שתביעת רשלנות רפואית בלידה תצליח, צריכים להתקיים ארבעה תנאים בו-זמנית.
אם חסר אחד מהם אז כנראה שאין בסיס תביעה.
התנאי הראשון הוא חובת זהירות. זה התנאי הפשוט ביותר — כל רופא, מיילדת או אח חב חובת זהירות כלפי המטופלת והעובר. ברגע שנכנסתם לחדר לידה, החובה הזו קיימת.
התנאי השני הוא הפרת החובה. כאן צריך להוכיח שהצוות הרפואי סטה מהסטנדרט המקובל. לא מספיק לומר שהתוצאה הייתה רעה, אלא צריך להראות שהפעולה, או חוסר הפעולה, חרגו ממה שרופא סביר היה עושה.
התנאי השלישי הוא נזק. חייב להיות נזק ממשי ומוכח, כמו פגיעה בתינוק, פגיעה באם, או שניהם. ללא נזק מתועד, אין בסיס לתביעה.
התנאי הרביעי והמורכב ביותר הוא קשר סיבתי. צריך להוכיח שהנזק נגרם בגלל ההתרשלות ולא בגלל סיבה אחרת. זה בדיוק המקום שבו חוות הדעת הרפואית הופכת קריטית, כי מומחה רפואי צריך לקשור בין הכשל לתוצאה.
הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא תיעוד. בקשו עותק מלא של התיק הרפואי כולל רצועות מוניטור, פרוטוקול הלידה, ודוחות הצוות. עשו את זה מוקדם ככל האפשר, כי מסמכים רפואיים יכולים להיעלם או להיפגם עם הזמן. לרוב עורכי דין ברשלנות רפואית הם אלו שפועלים לאסוף את התעוד הרפואי הרלוונטי.
השלב השני הוא פנייה לעורך דין שמתמחה ספציפית ברשלנות רפואית בלידות. זה לא תחום שמתאים לעורך דין כללי. התחום דורש הבנה רפואית מעמיקה לצד ידע משפטי, ועורך דין מנוסה ידע להעריך את סיכויי התביעה עוד לפני שמתחילים בהליך.
השלב השלישי הוא חוות דעת רפואית. עורך הדין ידאג להזמין חוות דעת ממומחה רפואי בתחום, שיבחן את כל החומר ויקבע אם הייתה סטייה מהסטנדרט הרפואי. עלות חוות דעת כזו הינה דבר יחסית יקר ונעה בין 20,000 ל-30,000 שקל, וזה שלב הכרחי שבלעדיו לא ניתן להתקדם.
רק לאחר מכן מחליטים אם להגיש תביעה, לפנות לגישור, או לנהל משא ומתן מול בית החולים. לאור מורכבות הרשלנות הרפואית אז לא כל מקרה מגיע לפסק דין בבית המשפט, חלק ניכר מהתיקים מסתיים בפשרה.
תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים מיום האירוע. זה אומר שלהורים יש חלון של שבע שנים מיום הלידה להגיש תביעה בשם עצמם על הנזקים שנגרמו להם. אבל וזה “אבל” מאוד חשוב, כשמדובר בתביעה בשם הילד, המצב שונה לגמרי.
ילד שנפגע בלידה יכול להגיש תביעה בעצמו עד גיל 25, כלומר שבע שנים לאחר שהגיע לגיל 18. זה חלון ארוך בהרבה, אבל אין סיבה לחכות. ככל שעובר זמן, קשה יותר לאסוף ראיות, לאתר עדים, ולשחזר את מה שקרה.
הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה נעים בטווח רחב מאוד, בהתאם לחומרת הנזק. במקרים של שיתוק מוחין חמור, הפיצויים יכולים להגיע ל-3 עד 12 מיליון שקל. במקרים של מות יילוד, הטווח הוא בין 300,000 ל-3 מיליון שקל. במקרים של פגיעה באם, הסכומים תלויים בסוג הפגיעה וחומרתה.
הפיצוי מורכב ממספר ראשי נזק: כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות בעתיד, הוצאות רפואיות וטיפוליות, עזרת צד שלישי לכל החיים במקרים חמורים, ועזרה בניהול משק הבית ולעתים גם התאמת דיור וניידות מוגברת. בתיקים שמערבים ילד עם נכות חמורה, חלק ניכר מהפיצוי נובע מהעלויות העתידיות של טיפולים, שיקום וסיוע יומיומי.
לגבי עלויות ניהול התביעה, רוב עורכי הדין בתחום עובדים בשיטת שכר טרחה על בסיס הצלחה, בדרך כלל 20% עד 30% מסכום הפיצוי בתוספת מע”מ. בנוסף, יש את עלות חוות הדעת הרפואית שהוזכרה קודם ואגרה לבית המשפט שמשלמים ההורים.
מאמרים רבים מדברים על ההיבט המשפטי, אבל כמעט אף אחד לא מדבר על מה שבאמת קורה בבית אחרי לידה כזו. הורים שחוו רשלנות רפואית בלידה חיים עם תחושות של אשמה, כעס, אובדן ואבל על הלידה שהייתה אמורה להיות אחרת. לפעמים יש טראומה שמלווה את האם והמשפחה בכל הריון עתידי.
חשוב לדעת שההתמודדות הרגשית היא חלק בלתי נפרד מהתהליך, וגם היא ראויה לטיפול ותמיכה. ליווי פסיכולוגי, קבוצות תמיכה להורים במצב דומה, והכרה בכך שמה שעברתם הוא משמעותי – כל אלה חלק מהדרך קדימה, לא פחות מההליך המשפטי.
להבין את טענות ההגנה של בתי החולים זה לא חולשה, זה דווקא עוצמה. בית חולים שנתבע יטען בדרך כלל שהסיבוך היה בלתי צפוי ובלתי ניתן למניעה, שהצוות פעל לפי הפרוטוקול המקובל, ושהנזק היה נגרם גם ללא ההתרשלות הנטענת.
עורך דין טוב ידע להתמודד עם כל אחת מהטענות האלה, אבל כדי להתמודד צריך להכיר אותן מראש. לכן חוות הדעת הרפואית כל כך חשובה, כי היא צריכה מראש לצפות ולנטרל את הטענות האלה בצורה מקצועית ומבוססת.
לא. חלק מהסיבוכים הם בלתי נמנעים גם בטיפול מיטבי. רשלנות מתקיימת רק כשהצוות הרפואי סטה מהסטנדרט המקובל וכתוצאה מכך נגרם נזק.
להורים — שבע שנים מיום הלידה. לילד — עד גיל 25. עם זאת, מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר כדי לשמור על ראיות.
רוב עורכי הדין עובדים על בסיס הצלחה, כלומר 20%-30% מהפיצוי בתוספת מע”מ. עלות חוות דעת רפואית נעה בין 20,000 ל-30,000 שקל.
תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ויכולות להימשך בין שנתיים לחמש שנים. חלק מהתיקים מסתיימים בפשרה מוקדמת יותר.
כן. כאב וסבל, טראומה נפשית ופגיעה באיכות החיים הם ראשי נזק מוכרים שניתן לקבל עליהם פיצוי.
הולדה בעוולה מתייחסת למצב שבו מום לא אובחן בהריון ונשללה מההורים הבחירה. חיים בעוולה מתייחסת לפגיעה שנגרמה לעובר עצמו במהלך ההריון או הלידה.
כן, זה תנאי הכרחי. בלי חוות דעת של מומחה רפואי בתחום, אי אפשר לבסס תביעת רשלנות.
עורך דין מנוסה יבחן את ההצעה מול הנזק בפועל ויפסים לכם אם מדובר בהצעה סבירה או שכדאי להמשיך להליך משפטי מלא.
ניתן לתבוע את שניהם. בדרך כלל התביעה מוגשת נגד בית החולים, הרופא המטפל, ולעיתים גם נגד גורמים נוספים שהיו מעורבים בטיפול.
ילד שנפגע בלידה עשוי להיות זכאי לקצבאות נכות וגמלאות מביטוח לאומי במקביל לתביעת הרשלנות. חשוב לבדוק את הזכויות האלה בנפרד, כי הן עומדות בפני עצמן, אם כי סכומי הביטוח הלאומי עשויים להיות מנוכים מסכום הפיצוי בתביעה.
רשלנות רפואית בלידה היא מצב שאף הורה לא מתכונן אליו, אבל כשהוא קורה — חשוב לדעת שיש מה לעשות. הצעד הראשון הוא תמיד תיעוד מלא, השני הוא פנייה לעורך דין שמתמחה בתחום, והשלישי הוא חוות דעת רפואית שתבהיר את התמונה.
אם אתם חושבים שאתם או ילדכם נפגעתם מרשלנות רפואית בלידה, אל תחכו. פנו לעורך דין מומחה לרשלנות רפואית לבחינת המקרה שלכם. ייעוץ ראשוני יכול להבהיר את הסיכויים ולעזור לכם לקבל החלטה מושכלת.
* מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבחינת מקרה ספציפי, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום.
מאמר זה נכתב על ידי עו”ד ונוטריון בנו גליקמן
עו”ד בנו גליקמן עוסק בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית למעלה מ-20 שנה (משנת 2006). בשנותיו הראשונות ייצג את חברות הביטוח הגדולות בישראל, ניסיון שמעניק לו יתרון משמעותי בהבנת הטקטיקות של הצד השני – כל צעד של ההגנה צפוי ומוכר לו מבפנים.
משרדו של עו”ד גליקמן מתמחה במעטפת 360° הוליסטית לנפגעי רשלנות רפואית בלידה ובתחומים נוספים. המשרד מלווה את המשפחה בכל החזיתות במקביל: ניהול התביעה בבית המשפט, מיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי, תביעות מול ביטוחים פרטיים ומימוש אובדן כושר עבודה מקרנות הפנסיה – הכל תחת קורת גג אחת. הסנכרון בין ההליכים מונע קיזוזים מיותרים ומבטיח שהמשפחה תקבל את מלוא הפיצוי מכל המקורות יחדיו.
אתם חושבים שנפגעת מרשלנות רפואית?
משרדנו עומד לרשותכם,
אנו מתמחים בתביעות רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תאונות דרכים ותביעות ביטוח.
טלפון: 03-6135337 פקס: 03-6134158 (מגדלי התאומים 2 ברמת גן – אזור הבורסה).
ז'בוטינסקי 35 מגדל התאומים 2 (קומה 5) רמת גן
המומחיות שלנו -
השגת הפיצוי המקסימלי בשבילך
