למה נדחית תביעת מיקרוטראומה או מחלת מקצוע: 10 בעלי מקצוע בעבודות קשות שנדחו

עשרה מקרים אמיתיים, והסיבה לדחייה בכל אחד

כבאי שחלה בסרטן ריאה ונפטר. מאבטח באסדת גז שאיבד את בלוטת התריס בגיל 34. סבל שוק עם ניתוח בצוואר. עובד חברת החשמל עם מחלת ריאות. עשרה אנשים בעבודות קשות או מסוכנות הגישו תביעה לביטוח הלאומי בטענה שהעבודה פגעה בבריאותם, ותביעתם נדחתה. המאמר מציג את העשרה: מה עבדו, מה נפגע, ומה בדיוק הכשיל את התיק, כדי להבין מה עושים אחרת.

בית הדין לעבודה מכריע בשני שלבים. קודם נקבעת התשתית העובדתית: מה העבודה כללה בפועל, באיזו תדירות ולכמה זמן. רק אם היא התקבלה ממנים מומחה רפואי שקובע אם יש קשר סיבתי בין העבודה למחלה. מבין העשרה, ארבעה נדחו כבר בשלב העובדתי, כלומר איש לא בדק את הרפואה, ושישה נדחו בשלב הרפואי, אחרי שהוכחה תשתית ומומחה שלל את הקשר. המאמר לא מבטיח שמי שיעשה אחרת יזכה. הוא מראה מה גרם לדחייה בתיקים האלה.

עשרה בעלי מקצוע שהוכיחו את התשתית העובדתית מופיעים במאמר תביעת מיקרוטראומה: עשרה בעלי מקצוע שהוכיחו תשתית, וההסבר המלא על מחלת מקצוע וטופס ב.ל. 202 נמצא במדריך מחלת מקצוע ומיקרוטראומה.

1. עובד אחזקה, רתך ומסגר: שלושה ניתוחים בבסיסי האגודלים

איש אחזקה, רתך ומסגר, יליד 1967, עבר שני ניתוחים להחלפת מפרקי בסיס האגודל, בשמאל במאי 2023 ובימין ביולי 2023, וניתוח נוסף בשמאל ביולי 2024. הוא טען שעבד שישה ימים בשבוע, 11 עד 12 שעות ביום, עם פטישון, דיסק, רתכת וחיתוך. בית הדין קבע שלא הביא ראיות אובייקטיביות ולא סיפק גרסה ברורה על שגרת עבודתו. מנהלו הצהיר בשלושה תצהירים על 11 עד 12 שעות ו-6 ימים, ובתצהיר המשלים על 5 עד 6 ימים ו-8 עד 10 שעות. יומני העבודה תיעדו משימות כלליות כמו החלפת גלילים במסוע, בלי לפרט את הפעולות הפיזיות או את משכן. המנהל אמר שאינו יודע כמה שעות בשבוע עסק התובע בריתוך. התובע הועסק בחברה לאריזה ושיווק של תוצרת חקלאית ולא במפעל מתכת, ובית הדין קבע שלא עלה בידו לבודד תנועה חוזרת. מחלת מקצוע נזנחה בסיכומים, ולא צוין פריט בתקנות (ב״ל 22935-04-24, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, 2026).

2. פועל רשת בחברת החשמל: מחלת ריאות חסימתית

פועל רשת בחברת החשמל, יליד 1960, עבד במחלקת הרשת מ-1986 עד 2015, ואחר כך כסגן מנהל עבודה ומנהל עבודה. הוא לקה ב-COPD וטען לחשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה. בית הדין האזורי קבע שעדותו לא הייתה ברורה וממוקדת, לא נתמכה בסידורי עבודה ונעה בין חומרים שונים בלי ראיות משכנעות, בבחינת “תפסת מרובה לא תפסת”. העד מטעמו נראה כמי שהעתיק את תצהיר התובע. התובע לא פירט לרופאיו בזמן אמת חשיפה לחומרים, והתיעוד הרפואי ציין שעישן קופסה וחצי ביום. האזורי הציע לו לזמן את הממונה עליו וארך לו זמן, והוא לא עשה זאת. בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע שהעדות נשארה כללית ולא הניחה תשתית שמאפשרת מינוי מומחה, ושלא ניתן להחזיר את התיק כדי שיתקן את החסר (עב״ל 48981-06-22, בית הדין הארצי לעבודה, 2023).

3. עובד אחזקה בחברת מקורות: סרטן המעי הגס

עובד אחזקה במקורות, יליד 1940, עבד מ-1960 עד 2003 ונפטר בדצמבר 2021 מסרטן המעי הגס, ואלמנתו תבעה גמלת תלויים. היא טענה שהוא נחשף שעתיים עד שלוש ביום לאסבסט, צבע אפוקסי ואדי ריתוך. בית הדין קבע שבכתב התביעה לא צוינה מחלת המקצוע הנטענת וסרטן המעי הגס אינו ברשימה. לגבי מיקרוטראומה, די בטענה על חומרים אינו מספיק. בית הדין עיין בתיקו האישי של המנוח, למעלה מ-350 עמודים, ולא מצא בו ראשית ראיה. עדות האלמנה והעד מטעם מקורות, שלא הכיר את המנוח, נקבעו עדויות מפי השמועה. עורך הדין של התובעת לא רצה להגיש את התיק האישי כראיה, ובית הדין זקף זאת לחובתה. לא הובאו עדים שעבדו עם המנוח, והחשיפות נקבעו אקראיות ובודדות (ב״ל 32316-03-24, בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, 2026).

4. כימאי ובוחן מעבדה בבית זיקוק: ליקוי שמיעה וטנטון

כימאי תעשייתי עבד 37 שנים בבית זיקוק באשדוד, 10 שנים כמפעיל מתקנים ואחר כך כבוחן מעבדה, ולקה בליקוי שמיעה ובטנטון. בית הדין האזורי דחה בגלל שיהוי, אבל המוסד לא עמד על כך בערעור. הארצי קבע שבסביבת העבודה רמת הרעש אינה עולה על 76 דציבלים, שבדיקות רעש נערכו ארבע פעמים בשנה במשך 30 שנה, ושהכימאי לא עבד בחשיפה לרעש מזיק בתפקידו כבוחן מעבדה. ההבדל משמעותי: כשהמעסיק אינו עורך בדיקות רעש, די לתובע ברעש שייתכן שייחשב מזיק כדי להגיע למומחה. כאן בדיקות סדירות סתמו את הדרך (עב״ל 44213-11-18, בית הדין הארצי לעבודה, 2020).

5. כבאי: סרטן ריאה בגיל 58

לוחם אש, יליד 1964, שירת משנת 1987 ועד 1997 כלוחם אש, רוב התקופה כבאי יחיד בתחנת שפרעם, ובשריפות בשטח פתוח לא השתמש במערכת נשימה ובאמצעי מיגון. אחר כך שירת בתפקידי פיקוד, חקירת שריפות והדרכה, ופרש ב-2019. הוא אובחן בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים, והמחלה כבר הייתה מפושטת עם גרורות במוח. הוא נפטר ב-29 באוקטובר 2022, כ-16 חודשים אחרי האבחון. התשתית העובדתית הוכרעה בהחלטה קודמת. שני מומחים שמינה בית הדין, ברפואה תעסוקתית ובמחלות ריאה, שללו קשר סיבתי: הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן קבע שחשיפת לוחמי אש היא גורם סיכון למזותליומה ולסרטן שלפוחית השתן ולא לסרטן ריאה, והמומחה כתב שהמחלה נגרמה בסבירות גבוהה מעישון, כ-15 שנות חפיסה שהפסיק תשע שנים לפני האבחון. התובעים בחרו שלא להגיש סיכומים, ובית הדין דחה את התביעה (ב״ל 7403-09-22, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, 2026). על כבאי אחר, שמחלת הריאות שלו הוכרה, מספר המאמר תביעת מיקרוטראומה: עשרה בעלי מקצוע שהוכיחו תשתית.

6. מאבטח ואחראי משמרת באסדות גז: כריתה מלאה של בלוטת התריס

מאבטח ואחראי משמרת באסדות הגז בים, יליד 1982, עבד מסוף 2012 עד ספטמבר 2015, ובמרץ 2016, בגיל 34, אובחן אצלו סרטן בלוטת התריס ועבר כריתה מלאה של הבלוטה. החשיפה המוסכמת כללה פורמלדהיד, קסילן, בנזן, תחמוצות חנקן וגופרית דו חמצנית וחלקיקים, בלי שום אמצעי מיגון. בית הדין האזורי קיבל את התביעה על פי מומחה ראשון, והמוסד ערער. בהסכמה הוחזר התיק למינוי מומחה אחר, והמומחית החדשה קבעה שאין בחשיפות גורם סיכון לסוג הגידול, ושגורמי הסיכון הידועים הם קרינה מייננת ויוד רדיואקטיבי. בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע שחוות הדעת של המומחה הראשון נפסלה, ושמי שטוען לקיומה של אסכולה רפואית אחרת צריך להוכיח אותה. טענה שהחשיפה כללית ולא ניתן לשלול קשר אינה מספיקה (עב״ל 42325-01-25, בית הדין הארצי לעבודה, 2026).

7. מוכר בדוכן בשוק: ניתוח בצוואר בגלל היצרות

מוכר בדוכן בשוק בנתניה, יליד 1962, עבד כ-25 שנה, 6 ימים בשבוע בין 7 בבוקר ל-8 בערב. בכל בוקר הכניס כ-250 שקים וקרטונים במשקל 18 עד 20 קילוגרם. בשנים 1990 עד 1995 גם העמיס ידנית 200 עד 350 קרטונים בנסיעות לצפון. בצוואר שלו נותח ניתוח נרחב בחוליות C2 עד C7 עם קיבוע בברגים, והוא מתקשה ללכת יותר מ-200 מטרים. התשתית העובדתית הוסכמה, אבל מומחה אורתופד שמינה בית הדין קבע שאין קשר סיבתי, לא כגרימה ולא כהחמרה, שמדובר בפגם מולד של תעלת השדרה הצווארית, ושהרמת שקים אינה גורמת לחבלות זעירות בלתי הפיכות בצוואר. בערעור טען שהרים את השקים על הצוואר, והארצי דחה: הטענה לא הופיעה קודם, והיא עומדת בסתירה לגרסתו ולעובדות המוסכמות (עב״ל 57198-06-13, בית הדין הארצי לעבודה, 2018).

8. עובדת ניקיון בבית חולים: החלפת ברך

עובדת ניקיון בבית חולים הלל יפה, ילידת 1957, עבדה 18.4 שנים, בשנים האחרונות במשמרות לילה, והחליפה ברך ימין ב-2020. התשתית העובדתית הוכרה, כולל כיפוף ברכיים של כ-6.5 שעות מצטברות במשמרת בוקר. מומחה אורתופד קבע שלו הייתה קשר פוטנציאלי, היה צפוי ליקוי סימטרי בשתי הברכיים, ואילו אצלה הליקוי רק בברך ימין, בשלושה מדורים, והסיבה לפנייה הייתה נמק אווסקולרי, מחלה אחרת. בנוסף היו אצלה סוכרת ויתר לחץ דם. המומחה ציין שצילום של הברך השמאלית מ-2025, שש שנים אחרי ההחלפה, אינו רלוונטי, ושאילו הועברו צילומים מ-2018 עד 2019 היה מקום לדיון. בית הדין דחה את בקשתה לחקור אותו ואת התביעה (ב״ל 10685-01-22, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, 2026).

9. סקיפר של מצנחי רחיפה: בלט דיסק בצוואר

סקיפר של מצנחי רחיפה, יליד 1976, עבד כ-17 שנים, בקיץ 9 עד 10 שעות ביום, 5 עד 6 מצנחים בשעה, ולקה בבלט דיסק צווארי עם לחץ על שורש עצב. מומחה אורתופד קבע שיש סבירות של מעל 50 אחוז לקשר, אבל שההשפעה אינה משמעותית, כי בהדמיה לא נמצאה החמרה בין 2011 ל-2016 למרות המשך העבודה. הארצי קבע שאם העבודה תרמה, תרומתה לא משמעותית, ודחה את הערעור (עב״ל 12260-11-21, בית הדין הארצי לעבודה, 2022). התיק מראה שגם מי שעבר את סף 50 אחוז נדחה כשההשפעה נמוכה מ-20 אחוז.

10. רתך ומסגר בנמל אשדוד: סרטן לוע האף

רתך ומסגר במתקן התפזורת בנמל אשדוד, יליד 1954, עבד בין 1987 ל-1999 בלי מסכות מגן מלבד מסיכת רתכים, באבק רב. ב-2005 אובחן אצלו גידול ממאיר בלוע האף. הוא סירב לטיפול, ורק ב-2008 עבר ניתוח ואחריו כימותרפיה והקרנות. בנוסף לקה בליקוי שמיעה ובטנטון. המומחים נחלקו אם הגידול בלוע האף, ואז אין קשר, או בחלל האף, ואז יש קשר בסבירות של מעל 50 אחוז. בית הדין הארצי מינה מומחה נוסף לקביעת סוג המחלה, והוא קבע לוע האף. הארצי דחה את הערעור. בתיק מקביל של עובד אחר באותו מתקן התקבל ערעור המוסד, והתביעה נדחתה (עב״ל 59128-01-21, בית הדין הארצי לעבודה, 2022).

סיכום: עשרת בעלי המקצוע במבט אחד

מה גרם לדחייה בתיקים האלה?

• גרסה כללית במקום מספרים. ארבעה מהעשרה נדחו בשלב העובדתי כי העדות נשארה כללית. עובד האחזקה, פועל הרשת ועובד מקורות לא פירטו מה עשו, כמה זמן, ובאילו חומרים. מי שרוצה להגיע למומחה צריך גרסה כמותית שאפשר לבדוק.
• ראיות שנעלמו או הוסתרו. התיק האישי של עובד מקורות לא הוגש, ובית הדין זקף זאת לחובת התביעה. פועל הרשת לא זימן את הממונה עליו אף שניתנה לו ארכה. ובלי עדים שעבדו איתו, גרסת התובע נשארה ללא תמיכה.
• המומחה הרפואי חזק מהתשתית. שישה מהעשרה הוכיחו תשתית ונדחו. בכבאי ובמאבטח, מומחים שללו קשר לפי ספרות רפואית שלא כללה את סוג הסרטן. במוכר בשוק נקבע פגם מולד. בסקיפר, ההשפעה הייתה נמוכה מ-20 אחוז. בעובדת הניקיון, הליקוי היה חד צדדי.
• טענות חדשות בערעור. המוכר בשוק טען בערעור שהרים על הצוואר, והארצי דחה כי זו גרסה חדשה. פועל הרשת ביקש להחזיר את התיק כדי לזמן עדים, ונדחה. אי אפשר לתקן בערעור מה שלא הוכח בערכאה הראשונה.

המלצות אמיתיות: מה עליך להוכיח ואיך

1. הכרה בביטוח הלאומי

• פרטו מראש את העבודה במספרים ובראיות: שעות, תנועות, חומרים, ושמות של מי שעבד לצידכם.
• הגישו בטופס ב.ל. 202 בלי לחכות, כי הגמלה אינה משולמת ליותר מ-12 חודשים אחורה.
• היערכו מראש לעישון, למחלות רקע ולגיל, כי אלה ייבדקו.
• מה שאינו בפסיקה שבדקנו: הדרך להוכיח שמחלה מסוימת אינה מולדת.

2. תביעת נזיקין נגד המעסיק

גם במסלול הזה צריך להוכיח עבודה מסוימת, חשיפה וקשר סיבתי, ובנוסף רשלנות של המעסיק. שני המסלולים נשענים על אותה תשתית עובדתית, ולכן תיק שנדחה בשלב העובדתי מתקשה בשני המקומות.

3. מה עושים בשבוע הראשון, ומה מכשיל

• אוספים סידורי עבודה, תלושים ותיק אישי.
• מזמנים עד אחד לפחות שעבד לצידכם.
• רושמים את רשימת החומרים והתנועות.
• מה מכשיל: גרסה שונה בכל מסמך, תיאור כללי של חשיפה, והמתנה שמשאירה את העדים בלי זיכרון.

שאלות ותשובות על דחיית תביעת מיקרוטראומה

למה נדחית תביעת מיקרוטראומה?

בתיקים שהוצגו כאן ארבעה נדחו כי לא הוכחה תשתית עובדתית מפורטת, ושישה כי המומחה הרפואי שלל את הקשר או קבע השפעה נמוכה מ-20 אחוז.

האם אפשר לתקן בערעור מה שחסר בתיק?

בדרך כלל לא. בתיקי המוכר בשוק ופועל הרשת הארצי דחה גרסה חדשה ובקשה להשלמת ראיות.

מה אפשר לעשות אחרי דחייה?

על פסק דין של בית הדין האזורי אפשר להגיש ערעור לבית הדין הארצי, והמועד נקבע בפסק הדין עצמו. הסיכויים תלויים בנסיבות, ולכן כדאי להתייעץ לפני שחולף המועד.

האם דחייה בביטוח הלאומי סוגרת גם את תביעת הנזיקין?

לא בהכרח. מסלול הנזיקין נבחן לפי כללים אחרים, אבל תיק שלא הוכחה בו התשתית העובדתית מתקשה גם שם.

מה אפשר להביא למשרד אחרי דחייה

עו״ד ונוטריון בנו גליקמן עוסק בנזקי גוף מאז אפריל 2006, ובכלל זה תאונות עבודה ורשלנות רפואית. מי שקיבל מכתב דחייה מהביטוח הלאומי או פסק דין של בית הדין האזורי יכול להביא אותו למשרד: נקרא מה נכתב בו, נבדוק אילו ראיות הוגשו ואילו חסרו, ונסביר אילו דרכים פתוחות ובאילו מועדים. את הטפסים שפותחים את ההליך מסבירים המדריכים ב.ל. 250, ב.ל. 211, ב.ל. 200 וב.ל. 202.

נדחתה תביעתכם, או שאתם לפני הגשה ורוצים להימנע מהטעויות האלה? אפשר להתקשר למשרד בטלפון 03-6135337. נשמע מה העבודה כוללת, ונבדוק מה אפשר להוכיח.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן
ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.