תאונת עבודה בעקבות נפילה מגובה

בבית המשפט המחוזי נדונה תביעה מורכבת של נפגע קשה מנפילה מגג, נפגעת משנית שהיא אשתו, ושם היו מעורבים שישה נתבעים, בהם מחזיקת הקניון, הקבלן הראשי, קבלן המיזוג, המעסיקה וחברות הביטוח, וכן המוסד לביטוח לאומי שהגיש תביעת שיבוב. זהו מאמר רלוונטי לכל נפגע קשה בתאונת עבודה ולבני משפחתו שסועדים אותו. פסק הדין ממחיש כיצד נקבע פיצוי בפגיעות הקשות ביותר, כיצד מתחלקת האחריות בין כל הגורמים באתר העבודה, ומדוע ליווי של עורך דין תאונות עבודה מנוסה הוא לעיתים ההבדל בין פיצוי חלקי לפיצוי מלא.

לקסיקון מושגים: המילים שכדאי להכיר לפני שממשיכים

תיק של נפגע עבודה קשה משלב מונחים משפטיים, בטיחותיים וכלכליים, וכל אחד מהם משפיע על גובה הפיצוי ועל זהות מי שישלם אותו. ריכזנו כאן את המושגים המרכזיים ואת הביטויים שאנשים מחפשים בפועל כשהם מתמודדים עם תאונת עבודה.

תאונת עבודה: אירוע תוך כדי העבודה ועקב העבודה שגרם לפגיעה גופנית. מזכה במסלול הביטוח הלאומי ובמסלול תביעת נזיקין במקביל.

עבודה בגובה: עבודה שמתבצעת בגובה שממנו עלול אדם ליפול, מוסדרת בתקנות ייעודיות המחייבות מעקות, רתמות והדרכה.

אשם תורם: חלק מהאחריות המוטל על הנפגע עצמו. מפחית אחוז מהפיצוי אך אינו מבטל אותו.

נפגע משני (הלכת אלסוחה): בן משפחה קרוב שסבל נזק נפשי עקב פגיעה קשה ביקירו, וזכאי לפיצוי עצמאי.

זכות שיבוב (סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי): זכות המוסד לביטוח לאומי לתבוע מהמזיק החזר של הגמלאות ששילם לנפגע.

דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה: תשלומי הביטוח הלאומי לנפגע עבודה, ללא הוכחת אשמה.

עורך דין תאונות עבודה / עורך דין נזקי גוף: מי שמנהל את תביעת הנפגע מול המעסיק, הקבלנים, חברות הביטוח והביטוח הלאומי.

אובדן כושר עבודה: ראש נזק מרכזי, ולעיתים גם עילה לתביעה נפרדת מול קרן הפנסיה ופוליסות ביטוח פרטיות.

סיפור המקרה

התובע, יליד 1970, היה עובד מן השורה שיצא לעוד יום עבודה רגיל. ביום 30 באפריל 2014 הוא הגיע יחד עם שני עובדים נוספים לקניון רמת אביב, כדי להתקין צנרת של מערכת מיזוג אוויר על גג המבנה, במסגרת שיפוץ של בית קפה בקניון. תוך כדי העבודה על גג קומת החניון העליונה, החליק התובע אל מעבר למעקה הגג ונפל מגובה של כ-12 מטרים אל הקרקע. בשניות הללו השתנו חייו ללא היכר, וזוהי בדיוק נקודת ההתחלה של כל תביעת תאונת עבודה קשה, רגע אחד שמפריד בין חיים שלמים לפני לחיים אחרים לגמרי אחרי.

התובע פונה בהול לבית החולים איכילוב כשהוא מורדם ומונשם. הרופאים אבחנו פגיעה רב-מערכתית קשה ביותר: דימום מוחי נרחב, שברים מרובים בעצמות הפנים ובארובות העיניים, שבר בצוואר, שברים בצלעות ובעצם הירך, דימום באגן וקרע בשלפוחית. הוא עבר שני ניתוחים דחופים ואושפז בטיפול נמרץ. לאחר מכן הועבר לשיקום ממושך בבית החולים לוינשטיין, אך נותר במצב של הכרה מינימלית, ללא תנועה בארבע הגפיים וללא שליטה בסוגרים. הוא נזקק לעזרה מלאה בכל פעולות היום-יום. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו נכות צמיתה בשיעור 100%, ואישרה לו קצבה מיוחדת ברמת “תלוי בזולת”. מאדם עצמאי ומפרנס, הפך התובע לתלוי לחלוטין בזולת, ואשתו מונתה לאפוטרופסית שלו.

השאלה המשפטית: מי אחראי לתאונת העבודה

באתר העבודה פעלה שרשרת שלמה של גורמים: מחזיקת הקניון, מזמינת העבודה ששכרה בית קפה וביקשה לשפצו, הקבלן הראשי, קבלן המיזוג, והמעסיקה הישירה של התובע. כל אחד מהנתבעים ניסה לגלגל את האחריות אל האחרים, וזהו דפוס מוכר בכל תאונת עבודה באתר שיש בו כמה קבלנים. השאלה המרכזית הייתה כיצד מתחלקת האחריות בין כל הגורמים האלה, ושאלה נוספת הייתה האם אשתו של התובע, שקרסה נפשית בעקבות האירוע, זכאית לפיצוי עצמאי משלה.

עבודה בגובה: הסיכון הקטלני שמאחורי רבות מתאונות העבודה הקשות

נפילה מגובה היא אחת הסיבות המובילות לפגיעות עבודה קשות ולמוות באתרי בנייה ותחזוקה בישראל. די בכמה מטרים כדי לגרום לפגיעת ראש, לשברים מרובים ולנכות צמיתה, וככל שהגובה רב יותר, כך התוצאה קשה יותר. בדיוק משום כך המחוקק ראה בעבודה בגובה סיכון מיוחד, והתקין תקנות מפורטות שנועדו למנוע בדיוק את התרחיש שקרה כאן. עובד שמותקן על גג, על פיגום או על סולם, נמצא באחריותם של כמה גורמים בו-זמנית, ולכן נפילה מגובה כמעט תמיד פותחת תביעת תאונת עבודה מול יותר מנתבע אחד.

המשמעות המעשית לנפגע העבודה ולמשפחתו היא כפולה. ראשית, פגיעה קשה מנפילה גוררת צרכים כלכליים אדירים לאורך כל החיים, עזרת זולת, טיפולים, אביזרים והתאמת דיור, ולכן הפיצוי בתיקים אלה מגיע למיליונים. שנית, ריבוי הגורמים האחראים באתר הוא דווקא יתרון לנפגע, כי הוא מגדיל את הסיכוי שיימצא גורם בעל כושר פירעון ובעל ביטוח שיישא בפיצוי, גם אם המעסיק הישיר קטן או חדל פירעון.

התשתית המשפטית: חובות הבטיחות באתר העבודה

האחריות בתאונת עבודה נשענת על מערכת חובות זהירות מפורטת. פקודת הנזיקין מטילה על המעסיק ועל מחזיק המקרקעין חובת זהירות כלפי מי שעובד בשטחם. לצד זאת, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס”ז-2007, ופקודת הבטיחות בעבודה קובעות דרישות קונקרטיות: התקנת מעקות תקניים, אספקת ציוד מגן אישי ורתמות, מינוי מנהל עבודה, והדרכת העובדים על הסיכונים. כאשר אחת מהחובות הללו מופרת, ובמיוחד כשחסר אמצעי בטיחות בסיסי כמו מעקה, נוצרת רשלנות המקימה עילת תביעה. בית המשפט בחן בתיק זה מי מבין הגורמים שלט בסיכון ומי יכול היה למנוע אותו, וזהו לב הניתוח בכל תביעת תאונת עבודה.

חשוב להבין את ההיגיון של דיני הבטיחות, הם אינם מסתפקים בכך שהעובד “היה צריך להיזהר”. ההפך, המערכת מטילה על המעסיק ועל בעל האתר חובה ליצור סביבת עבודה בטוחה גם בהנחה שהעובד עלול לטעות, להתרשל או להיסחף בלהט העבודה. זו הסיבה שאשם תורם של עובד, גם כשהוא קיים, נקבע בדרך כלל בשיעור נמוך, כפי שנראה מיד.

ההכרעה: חלוקת האחריות והלכת אלסוחה

בית המשפט קבע כי על גג הקניון היה ליקוי מבני בטיחותי של ממש: היעדר מעקה תקני מעל גגון הפח, שאחראית לו מחזיקת המקרקעין. הצבת מעקה תקני הייתה מונעת את הנפילה. לצד זאת נקבע כי המעסיק חב חובת זהירות מוגברת כלפי עובדו, ועליו ליצור סביבת עבודה בטוחה גם בהנחה שהעובד עלול להיות בלתי זהיר בלהט העבודה. בסופו של דבר חולקה האחריות כך: מחזיקת הקניון, כיוצרת הסיכון העיקרי, נשאה ב-60%; הקבלן הראשי ב-20%; המעסיקה ב-10%; קבלן המיזוג ב-5%; ועל התובע הוטל אשם תורם של 5% בלבד. מזמינת העבודה נמצאה פטורה מאחריות.

חלק חשוב בפסק הדין נגע לאשתו של התובע. בית המשפט הכיר בה כנפגעת משנית לפי הלכת אלסוחה, הלכה מכוננת בדיני הנזיקין המאפשרת פיצוי לבן משפחה קרוב שסבל נזק נפשי עקב פגיעה קשה ביקירו. נכותה הנפשית הועמדה על 20%, והיא זכתה לפיצוי עצמאי משלה.

הלכת אלסוחה: מתי בן משפחה זכאי לפיצוי עצמאי

רבים אינם יודעים שגם מי שלא נכח בזירת התאונה, ולא נפגע פיזית, עשוי להיות זכאי לפיצוי משלו. הלכת אלסוחה הכירה בכך שפגיעה קשה באדם אהוב עלולה לגרום לבן משפחה קרוב נזק נפשי אמיתי, המזכה בפיצוי עצמאי. ההלכה מציבה כמה תנאים, קרבה משפחתית קרובה, קרבה למקום ולזמן האירוע או להתרחשותו, התרשמות ישירה מהפגיעה, ונזק נפשי ממשי שהוא מעבר לצער הטבעי. כאשר בן זוג, הורה או ילד קורסים נפשית סביב טיפול מתמשך בנפגע סיעודי, מתקיימים לא פעם התנאים האלה.

בתיק שלפנינו, אשתו של התובע, שהפכה בן-לילה מבת זוג לאפוטרופסית ולמטפלת של אדם במצב סיעודי, קרסה נפשית, ובית המשפט פסק לה פיצוי עצמאי בגין הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, פנסיה וכאב וסבל. זהו לקח חשוב לכל משפחה של נפגע עבודה קשה, לא רק הנפגע הישיר זכאי לפיצוי, אלא לעיתים גם מי שחייו נהרסו בעקבות הפגיעה בו.

מדוע מחזיק המקרקעין נשא בעיקר האחריות

נקודה נוספת בפסק הדין היא שדווקא מחזיקת הקניון, ולא המעסיקה הישירה, נשאה בחלק הארי של האחריות. ההיגיון פשוט: הסיכון נבע מליקוי מבני קבוע בשטח שבשליטת המחזיק, היעדר מעקה תקני מעל גגון הפח, מפגע שהיה קיים עוד לפני בואו של התובע ולא הוסר ולא הותרע עליו. בית המשפט קבע כי על מי ששולט במקרקעין ויכול למנוע את הסיכון מוטלת האחריות המרכזית. עבור נפגעי תאונת עבודה זהו לקח חשוב: גם כשהמעסיק קטן או חדל פירעון, ייתכן שגורם אחר, בעל כיס עמוק יותר, הוא שיישא בעיקר הפיצוי. כאן בדיוק נמדדת עבודתו של עורך דין תאונות עבודה, ביכולת לזהות את כל הגורמים האחראים ואת מבטחיהם, ולא להסתפק בתביעת המעסיק בלבד.

שומת הנזק וניכויי הביטוח הלאומי

היקף הפיצוי שנפסק ממחיש מדוע תאונת עבודה קשה מצדיקה ליווי משפטי צמוד. סך נזקי התובע הועמד על 7,304,661 ש”ח, ולאחר ניכוי 5% אשם תורם על 6,939,428 ש”ח. בין ראשי הנזק הבולטים: עזרת צד שלישי לעבר כ-824,000 ש”ח ולעתיד כ-2,175,840 ש”ח, כאב וסבל 850,000 ש”ח, התאמת דיור 250,000 ש”ח, הוצאות רפואיות, אביזרים, ניידות ושכר אפוטרופסות. לאשתו, כנפגעת משנית, נפסקו כ-965,541 ש”ח בגין הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, פנסיה וכאב וסבל.

מסכום הפיצוי נוכו תגמולי הביטוח הלאומי, וזאת בשל זכות השיבוב של המוסד לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי. המוסד, ששילם וישלם לתובע גמלאות, הגיש תביעת שיבוב משלו נגד הנתבעים ועתר להשבת כ-5.5 מיליון ש”ח. הבנה של מנגנון הניכוי הזה חיונית כדי לתאם ציפיות לגבי סכום ה”נטו” שמגיע בפועל לידי הנפגע. חשוב לזכור שלצד הביטוח הלאומי ותביעת הנזיקין, נפגע עבודה עשוי להיות זכאי לפיצוי גם מקרן הפנסיה בגין אובדן כושר עבודה ומפוליסות ביטוח פרטיות.

תאונת עבודה: שני מסלולים מקבילים, ולמה חשוב לנהל את שניהם

אחת הטעויות הנפוצות של נפגעי עבודה היא לחשוב שיש “תביעה אחת”. בפועל, נפגע עבודה פועל בשני מסלולים מקבילים. במסלול הראשון, מול המוסד לביטוח לאומי, מוגשת תביעה להכרה בתאונה כפגיעה בעבודה, שמזכה בדמי פגיעה בתקופת אי-הכושר, ובהמשך בקצבת נכות מעבודה לפי אחוזי הנכות שנקבעים בוועדה רפואית. מסלול זה אינו דורש הוכחת אשמה, אך הוא כפוף למועדים קצרים, ואיחור בהגשה עלול לפגוע בזכויות. במסלול השני, מול המעסיק ויתר הגורמים האחראים, מוגשת תביעת נזיקין שבה נדרשת הוכחת רשלנות, אך הפיצוי בה מקיף הרבה יותר וכולל את מלוא ראשי הנזק.

שני המסלולים כרוכים זה בזה, כי תגמולי הביטוח הלאומי מנוכים בסוף מסכום הנזיקין. לכן ניהול חכם של שניהם יחד, מתוזמן ומתואם, הוא שמביא לפיצוי המרבי בפועל. עורך דין תאונות עבודה מנוסה יידע לתבוע במקביל, למקסם את הקצבאות בביטוח הלאומי, ובה בעת לבנות את תביעת הנזיקין כך שהניכוי לא “יבלע” את הפיצוי.

עבודה בגובה: מה בדיוק מחייבות התקנות, ומתי מפרים אותן

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס”ז-2007, הן לב ההגנה על עובד שמתוקן על גג, פיגום, סולם או במה מוגבהת. הן מחייבות שורה של אמצעים, מעקה תקני בגובה ובחוזק הנדרשים, אמצעי עצירת נפילה כמו רתמת בטיחות המעוגנת לנקודת עיגון תקנית, משטחי עבודה יציבים, ובעבודה בגובה חובה גם למנות “מנהל עבודה בגובה” מוסמך ולהעביר לעובדים הדרכה ייעודית. בתאונת עבודה מסוג נפילה מגובה, השאלה הראשונה שעורך דין תאונות עבודה בודק היא אילו מהאמצעים האלה היו קיימים בפועל, מי היה אמור לספק אותם, ומי הפר את החובה.

במקרה שלנו, המפגע היה בסיסי ובוטה, היעדר מעקה תקני מעל גגון הפח. זהו בדיוק סוג הכשל שהתקנות נועדו למנוע, וקיומו הוא ראיה כמעט מוחלטת לרשלנות. הלקח לכל נפגע עבודה, כשחסר אמצעי בטיחות בסיסי, נטל ההוכחה על התובע קל בהרבה, ולעיתים אף עובר אל הנתבעים. לכן תיעוד מיידי של המפגע, בצילום ובעדות, הוא הנכס הראייתי החשוב ביותר בתביעת פיצויים על תאונה באתר בנייה או תחזוקה.

תביעה לנכות מעבודה בביטוח הלאומי: השלבים שכל נפגע צריך להכיר

המסלול מול המוסד לביטוח לאומי מתחיל בהגשת תביעה להכרה בתאונה כפגיעה בעבודה. עם ההכרה, הנפגע זכאי לדמי פגיעה עבור תקופת אי-הכושר (עד 91 יום), המחושבים לפי שכרו ערב התאונה. לאחר מכן, כשהנכות מתייצבת, מוגשת תביעה לנכות מעבודה, והנפגע מוזמן לוועדה רפואית שקובעת את אחוזי הנכות הצמיתה. אחוזים אלה קובעים אם ישולמו קצבת נכות מעבודה חודשית או מענק חד-פעמי, ובפגיעות הקשות ביותר, כמו בתיק שלפנינו, גם קצבה מיוחדת וקצבת “תלוי בזולת”.

שני עקרונות חשובים כאן. ראשית, המסלול הזה אינו דורש הוכחת אשמה, מספיק שהפגיעה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. שנית, המועדים קצרים ולא סלחניים, ולכן מומלץ שלא להתמודד לבד מול הביורוקרטיה. עורך דין תאונות עבודה מנוסה יידע למקסם את אחוזי הנכות בוועדה הרפואית, לערער כשצריך, ולתאם בין קצבת הביטוח הלאומי לבין תביעת הנזיקין, כדי שהניכוי לפי סעיף 328 לא יבלע את הפיצוי, אלא ישלים אותו.

מתי כדאי לפנות לעורך דין תאונות עבודה

לא כל תאונת עבודה מחייבת ייצוג משפטי, אך ככל שהפגיעה קשה יותר, כך גדל הפער בין נפגע שמלווה בעורך דין נזקי גוף לבין נפגע שמתמודד לבד. הסימנים שמחייבים ייעוץ מוקדם הם, נכות צמיתה משמעותית, פגיעה שמונעת חזרה לעבודה, מעורבות של כמה גורמים באתר (מעסיק, קבלן ראשי, קבלן משנה, מחזיק מקרקעין), מחלוקת מול הביטוח הלאומי על ההכרה או על אחוזי הנכות, או הצעת פשרה מצד חברת הביטוח. בכל אחד מהמצבים האלה, פנייה מוקדמת שומרת ראיות, מונעת ויתור על זכויות, ומגדילה משמעותית את הפיצוי בסוף הדרך.

חשוב לזכור, ההתייעצות הראשונית לרוב אינה כרוכה בסיכון, ושכר הטרחה נגזר מהפיצוי שמתקבל בפועל. הניסיון של המשרד, שייצג בעבר את חברות הביטוח הגדולות, מאפשר לצפות מראש את טענות ההגנה ולבנות את התיק כך שיעמוד בהן, בין אם מדובר בתאונת עבודה, תאונת דרכים או רשלנות רפואית.

מקרים אמיתיים של נפגעי עבודה, ומה אפשר ללמוד מהם

פועל בניין שנפל מפיגום לא תקין באתר שבו פעלו קבלן ראשי וקבלני משנה גילה שהאחריות אינה מוטלת רק על מי שהעסיק אותו ישירות, אלא מתחלקת בין כל מי שהיה אחראי על הקמת הפיגום ועל הבטיחות באתר, ולעיתים דווקא הקבלן הראשי או מזמין העבודה הם שנושאים בעיקר הפיצוי, בזכות ביטוח רחב יותר.

עובד שנפגע ממכונה לא ממוגנת בבית מלאכה למד שהיעדר התקן בטיחות בסיסי על המכונה הוא לב ההוכחה של הרשלנות, וכי חובת המעסיק לספק סביבת עבודה בטוחה אינה נסוגה גם כאשר העובד עצמו לא נקט זהירות מלאה בלהט העבודה.

עובד שנפגע בדרך לעבודה גילה שגם תאונה בדרך אל מקום העבודה או ממנו עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה בביטוח הלאומי, פתח שמזכה בדמי פגיעה ובקצבה, ולעיתים גם בתביעת נזיקין נפרדת. בכל אחד מהמקרים האלה, ההבדל בין פיצוי חלקי לפיצוי מלא נעוץ בזיהוי מוקדם של כל הגורמים האחראים ובניהול נכון של שני המסלולים.

ראשי הנזק בתאונת עבודה קשה: לאן הולך הפיצוי

כדי להבין למה תאונת עבודה קשה מסתכמת במיליונים, כדאי להכיר את ראשי הנזק המרכזיים, שכל אחד מהם הוא כסף אמיתי שאסור לוותר עליו. אובדן כושר השתכרות, לעבר ולעתיד, מחושב לפי שכר הנפגע וגיל הפרישה, והוא לרוב ראש הנזק הגדול ביותר אצל נפגע צעיר. עזרת הזולת, לעבר ולעתיד, שמגיעה בפגיעות סיעודיות למיליוני שקלים, כי הנפגע תלוי בזולת בכל שעות היממה. כאב וסבל על הפגיעה הפיזית והנפשית. הוצאות רפואיות ופרא–רפואיות, טיפולים, תרופות ואביזרים. ניידות והתאמת דיור, רכב מותאם והתאמת הבית לכיסא גלגלים ולציוד. ושכר אפוטרופסות, כשמתמנה בן משפחה לנהל את ענייני הנפגע. אצל נפגע במצב סיעודי, כמו בתיק שלפנינו, ראשי הנזק של עזרת הזולת והוצאות העתיד הם שמזניקים את הפיצוי כלפי מעלה.

לצד ראשי הנזק של הנפגע הישיר, כשמדובר בנפגע משני לפי הלכת אלסוחה, נפתחת תביעה נוספת עם ראשי נזק משלה, הפסדי שכר, אובדן כושר עבודה, פנסיה וכאב וסבל של בן המשפחה שקרס נפשית. לכן תיק של נפגע עבודה קשה הוא לעיתים שתי תביעות במקביל, של הנפגע ושל בן זוגו, וניהול נכון של שתיהן הוא חלק מהערך שמביא עורך דין נזקי גוף מנוסה.

לקח לנפגעים ובני משפחותיהם

פסק הדין מלמד כמה לקחים מעשיים לכל מי שנפגע בתאונת עבודה. ראשית, באתר שיש בו כמה קבלנים, אסור להסתפק בתביעת המעסיק בלבד, אלא לתבוע את כל הגורמים, ולעיתים דווקא מחזיק המקרקעין נושא בחלק הארי. שנית, היעדר אמצעי בטיחות בסיסי, כמו מעקה תקני, הוא לב ההוכחה של הרשלנות, ולכן חשוב לתעד את המפגע ואת זירת התאונה בהקדם. שלישית, בני משפחה קרובים של נפגע קשה עשויים להיות זכאים לפיצוי עצמאי כנפגעים משניים. ורביעית, מורכבות חלוקת האחריות וניכויי הביטוח הלאומי ממחישה מדוע ליווי של עורך דין תאונות עבודה מנוסה הוא ההבדל בין פיצוי חלקי לבין פיצוי מלא.

מפת דרכים מעשית לנפגע תאונת עבודה

מהמקרה הזה אפשר לגזור כמה צעדים שכל נפגע צריך להכיר. ראשית, ודאו שהתאונה תדווח למעסיק ולביטוח הלאומי בכתב וסמוך לאירוע, שכן דיווח מאוחר מעורר טענות מצד חברות הביטוח. שנית, תעדו בצילום את זירת התאונה ואת המפגע, במקרה זה היעדר המעקה, לפני שמישהו מתקן או מסיר אותו. שלישית, שמרו כל מסמך רפואי וכל קבלה על טיפול, תרופה, אביזר ועזרה בבית, שכן אלה הבסיס לראשי הנזק. רביעית, אתרו עדים שראו את התאונה ושמרו את פרטיהם. וחמישית, אל תחתמו על מסמך ויתור או הסדר מול חברת הביטוח לפני שהתייעצתם עם עורך דין תאונות עבודה, כי חתימה מוקדמת עלולה לחסום פיצוי עתידי.

שאלות ותשובות

1.       את מי תובעים בתאונת עבודה באתר בנייה?

תובעים את כל הגורמים שהיו אחראים לבטיחות, ולא רק את המעסיק. כפי שעולה מפסק הדין, מחזיק המקרקעין, הקבלן הראשי וקבלן המשנה יכולים כולם לשאת באחריות, לעיתים בשיעור גבוה מזה של המעסיק הישיר.

2.       כמה פיצוי אפשר לקבל על תאונת עבודה קשה?

בפגיעות קשות הפיצוי מגיע למיליונים. בתיק זה נפסקו כ-6.9 מיליון ש”ח לנפגע, בנוסף לפיצוי לאשתו, אך הסכום נקבע תמיד לפי אחוז הנכות, הגיל, השכר והיקף הסיוע הנדרש.

3.       מהי נפגעת משנית לפי הלכת אלסוחה?

נפגע משני הוא בן משפחה קרוב שסובל נזק נפשי עקב פגיעה קשה ביקירו. לפי הלכת אלסוחה הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי עצמאי, כפי שנפסק לאשת התובע בתיק זה.

4.       מה המשמעות של ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי?

תגמולים ששילם הביטוח הלאומי מנוכים מסכום הפיצוי בתביעת הנזיקין, מכוח זכות השיבוב שבסעיף 328. לכן חשוב לחשב מראש את סכום ה”נטו” הצפוי להגיע לנפגע.

5.       האם אשם תורם מבטל את הפיצוי?

לא. אשם תורם רק מפחית אחוז מסוים מהפיצוי. בתיק זה הוטל על התובע אשם תורם של 5% בלבד, ויתרת האחריות חולקה בין הנתבעים.

6.       כמה זמן יש להגיש תביעת תאונת עבודה?

לתביעת הנזיקין יש שבע שנים מיום התאונה, ואילו לתביעה מול הביטוח הלאומי יש 12 חודשים בלבד. מומלץ לפנות לייעוץ מוקדם כדי לשמר ראיות.

7.       האם אפשר לתבוע גם את הביטוח הלאומי וגם את המעסיק?

כן. מדובר בשני מסלולים מקבילים. הביטוח הלאומי משלם דמי פגיעה וקצבת נכות בלי הוכחת אשמה, ובמקביל אפשר לתבוע בנזיקין את המעסיק ואת יתר האחראים, כאשר תגמולי המוסד מנוכים בסוף מסכום הנזיקין.

8.       נפגעתי בדרך לעבודה, האם זו תאונת עבודה?

לרוב כן. תאונה שאירעה בדרך הרגילה מהבית לעבודה או בחזרה מוכרת כתאונת עבודה בביטוח הלאומי, ומזכה בדמי פגיעה ובקצבה, בכפוף לתנאים. במקרים מסוימים קמה גם עילת תביעה בנזיקין נגד צד שלישי אחראי.

סיכום

פסק דין פיורנטינו הוא תזכורת לכך שגם בתאונת עבודה הקשה ביותר קיים מנגנון פיצוי, אך מימושו דורש זיהוי נכון של כל הגורמים האחראים, חלוקת אחריות מדויקת, והבנה של ניכויי הביטוח הלאומי. ליווי מקצועי מההתחלה הוא שמבטיח שהנפגע ובני משפחתו יקבלו את מלוא הפיצוי שמגיע להם.

פרטי פסק הדין: ת”א 44395-07-15 פלוני ואח’ נ’ משה פיורנטינו בע”מ ואח’.

את התובעים ייצגה עוה”ד ש. פינקלשטיין.

על המשרד: עורך דין תאונות עבודה שמכיר את המערכת מבפנים

עו”ד ונוטריון בנו גליקמן מתמחה בנזקי גוף, ובכלל זה תאונות עבודה, תאונות דרכים ורשלנות רפואית, עם ניסיון מקצועי של למעלה מ-20 שנה (מאז אפריל 2006). כעורך דין תאונות עבודה שייצג בעבר את חברות הביטוח הגדולות, הוא מכיר מבפנים את האסטרטגיות שלהן ויודע לצפות את מהלכיהן מראש. אלפי התיקים שניהל מול בתי המשפט ומול הביטוח הלאומי מאפשרים למשרד לפעול כ-ONE STOP SHOP עבור הנפגע ומשפחתו, ולחתור לפיצוי המקסימלי המגיע להם.

נפגעתם בתאונת עבודה? אל תתמודדו לבד מול חברות הביטוח והביורוקרטיה. הניסיון שלנו הוא הכוח שלכם. צרו קשר עוד היום לייעוץ.

 

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי

נלחמים בשבילך מול הביטוח הלאומי ומול חברות הביטוח.