תביעת נזיקין נגד המעסיק ונגד חברת הביטוח, מעבר לביטוח הלאומי
מלבד חבילת התגמולים שמגיעה לנפגעי העבודה מהמוסד לביטוח הלאומי, קיימים עוד מספר גורמים מפצים שניתן לתבוע בגין המקרה.
במאמר זה נפרט כיצד תוגש תביעת נזיקין תאונת עבודה נגד חברת הביטוח הפרטית ו/או נגד המעסיק ונעמוד על כל האתגרים שמאפיינים את התביעות הללו לאורך הדרך.
תביעת נזיקין תאונת עבודה: לא רק מול הביטוח הלאומי
תאונת עבודה מהווה אירוע שאיש איננו מייחל לו, בוודאי כאשר התאונה גורמת לפגיעה קשה וממושכת, שפוגעת מהיכולת לעבוד ולהתפרנס וייתכן שהותירה גם נכות ואובדן כושר עבודה.
כידוע, כל נפגעי העבודה, לרבות תאונת דרכים שאירעה במהלך או עקב העבודה, בדרך לעבודה או ממנה, מופנים אל המוסד לביטוח הלאומי לקבלת דמי פגיעה. את כל המסלולים הפתוחים לנפגע, מדמי הפגיעה ועד תביעה בבית המשפט, אפשר לראות בריכוז הזכויות והמסלולים אחרי תאונת עבודה.
אם בתום תקופת תשלום דמי הפגיעה עדיין לא ניתן לשוב לעבודה (או שניתן באופן חלקי), נוצרת הזכאות לתבוע קצבת נכות מעבודה.
אלא שהביטוח הלאומי אינו התחנה הסופית והאחרונה שתוגש אליה תביעת תאונת עבודה.
למעשה, נפגעים אלה רשאים לממש גם זכויות נוספות ככל שקיימות להם מכוח החוק, שמתירות את האפשרות לממש פוליסת ביטוח פרטית רלוונטית למקרה וכן להגיש תביעות נזיקין כנגד המעסיק במקרה של עוולת רשלנות או הפרת חובה חקוקה.
תביעת נזיקין תאונת עבודה מול חברת הביטוח הפרטית
חברות הביטוח מציעות מגוון רחב של פוליסות, ביניהן גם ביטוחים רפואיים וביטוחי חיים שונים אותם אפשר לממש בשורה ספציפית של מצבים, כמובן בהתאם למקרים שנכללים באותה הפוליסה.
על פי רוב, נפגעי עבודה יכולים לממש ביטוחי תאונות אישיות, נכות מעבודה ואפילו פוליסת אובדן כושר עבודה.
האם אפשר לקבל כסף מפוליסת אובדן כושר עבודה או מקרן פנסיה אחרי תאונת עבודה?
לעיתים כן, ותנאי הזכאות נקבעים בפוליסה או בתקנון קרן הפנסיה, וכדאי לבדוק אותם. בפוליסות ובתקנונים יש לפעמים מנגנון שמתחשב בקצבאות הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה, ולכן התגמול עלול להיות נמוך יותר או להישלל בחלקו (בר״ע 31278-12-20 חיים אקוקה, בית הדין הארצי לעבודה, 2021).
תביעת ביטוח אובדן כושר עבודה
יחד עם זאת, הפוליסה הבולטת ביותר בקרב הביטוחים הפרטיים תהיה אובדן כושר עבודה ובה נתמקד כעת.
עקרונית, תביעות נזיקין תאונת עבודה שמוגשות לפוליסת אובדן הכושר מאפשרות לקבל פיצויים בהתאם למשך אובדן הכושר (זמני או צמית) ובהתאם לעובדת היותו מלא או חלקי.
מי שמבוטח בקרן פנסיה מקיפה נהנה בדרך כלל מכיסוי לאובדן כושר עבודה כרכיב בקרן, ולכן כדאי לבדוק אם קיים כיסוי כזה בתקנון הקרן (ע”ע 46288-10-15 סירקוביץ’ נ’ שיא י.א, ולהנדסה ובניין, בית הדין הארצי, 2017).
מלבד קרן הפנסיה, ניתן לתבוע את הפוליסה הפרטית ככל שאדם הצטרף מיוזמתו האישית לביטוח שכזה וכן את פוליסת ביטוח המנהלים ככל שקיימת.
אתגרים במימוש פוליסת אובדן כושר
תנאי הזכאות נקבעים בפוליסה או בתקנון הקרן. בפוליסה אחת שנדונה בבית הדין הארצי נדרשה, לאובדן כושר מוחלט, שלילת הכושר לעבוד בשיעור של 75% לפחות (בר”ע 31278-12-20 אקוקה, 2021), ואילו בתקנון קרן פנסיה אחת נחשב ‘נכה’ עמית שנפגע לפחות ב-25% מכושרו לעבוד (ב”ל 10382-04-25 הדיל מסעוד, בית הדין האזורי לעבודה).
תנאי סף אלה מציבים מכשול בלתי עביר בקרב חלק מהתובעים, שיאלצו לגלות בדרך הקשה כיצד מערים עליהם הביטוח קשיים בדרך לקבלת כספם ואף מתנה את התגמול בוודאות מוחלטת לגבי חוסר המסוגלות לעבודה.
וכך יוצא לא פעם, שתובעים מגישים תביעת נזיקין תאונת עבודה המכילה פגיעה מובהקת באיבר גוף שמונע את היכולת לשוב לעבודה ולהתפרנס, אלא שחברת הביטוח מציגה בפני המבוטח סט שונה של עבודות בהן הוא יוכל לעסוק מכאן והלאה, לרוב בשכר זעום ובתנאים לא מיטביים.
קיזוז התגמולים בין חברת הביטוח והביטוח הלאומי
עניין נוסף שחשוב להתייחס אליו בתביעת הביטוח הפרטי בגין תאונות עבודה, הוא הקיזוז שחל בין הסכומים ששולמו מהמוסד לביטוח הלאומי לבין אלו שיתקבלו בסופו של דבר מחברת הביטוח.
קיזוז בקרן הפנסיה: מה קבע בית הדין הארצי
בעניין מלגזן שנפגע בתאונת עבודה והוכר על ידי הביטוח הלאומי כבעל נכות צמיתה של 52.5%, דן בית הדין הארצי לעבודה, בבקשת רשות ערעור, בכיסוי לאובדן כושר עבודה בפוליסת ביטוח מנהלים. תנאי הפוליסה שללו תגמולים בגין אובדן כושר חלקי שנגרם בתאונת עבודה המזכה בגמלה מהביטוח הלאומי. בית הדין הוסיף שמנגנון המתחשב בקצבאות הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה קיים, במתכונת שונה, גם בקרנות הפנסיה, לפי התקנונים האחידים. לכן כדאי לקרוא את תנאי הפוליסה ואת התקנון לפני שמגישים תביעה (בר”ע 31278-12-20 חיים אקוקה, בית הדין הארצי לעבודה, 10.3.2021).
המדינה איננה מאפשרת כפל בתשלומים ולכן הפיצוי בנסיבות אלה לא יהיה מלא.
לאור זאת, חשוב לפעול בתביעות אלה אך ורק מול עורך דין לענייני נזיקין שיוכל למצות את הזכויות המלאות של נפגע העבודה ולמקסם את סכומי הפיצויים שמגיעים לו מכל אחד מהגורמים.
האם אפשר לתבוע את המעסיק אחרי תאונת עבודה?
כן, אבל לא בכל תאונה, ועילה לתביעה נגד המעסיק קיימת כשהפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה והמעסיק התרשל או הפר חובה חקוקה, למשל כשלא פיקח על דרישות הבטיחות, לא דאג להדרכה או לציוד מגן, או לא תיקן מפגע מוכר. התובע צריך להוכיח קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק, והסכום ששולם מהביטוח הלאומי מקוזז מהפיצוי.
תביעת נזיקין תאונת עבודה כלפי המעסיק
הצד השני של תביעות הנזיקין עקב תאונת עבודה מתייחס לחובותיו של המעסיק לשלם פיצויים לעובדיו בהתאם לדין.
פיצויים אלה אינם חלים על כלל תאונות העבודה אלא רק על חלק צר וספציפי מאוד, במסגרתו חלה התרשלות מצד המעסיק או שהוא הפר את חובותיו כלפי העובדים, מה שגרם בפועל לתאונה ולנזקים ממנה.
כך למשל, ייתכן שהמעסיק הוא קבלן, שלא פיקח בפועל על כל דרישות הבטיחות במהלך עבודת הבנייה.
חלק מעובדיו נכחו בשטח ללא קסדה, גם ללא הדרכת בטיחות או אכיפה מוסדרת באתר, מה שגרם לפגיעת ראש חמורה ומצערת מאוד באחד העובדים, שהותירה אותו עם נכות צמיתה של 50%.
דוגמה נוספת יכולה להיות של מעסיק שלא פעל לתיקון התאורה בתוך מחסן ההפצה שלו, כך ששני מלגזנים באתר התנגשו זה בזה כתוצאה משדה ראייה לקוי.
מעסיקים שהפרו את חובותיהם לפי החוק למניעת הטרדה מינית ותקנותיו חשופים לתביעה, וכך נקבע בבית הדין הארצי לעבודה בעניין מועצה מקומית שהם שבה נמצאה אחריות המעסיקה להטרדה מינית (ע”ע 36223-03-24, 8.6.2025).
מה ההבדל בין הגמלאות מהביטוח הלאומי לבין תביעת נזיקין נגד המעסיק?
הגמלאות של הביטוח הלאומי משולמות לנפגע עבודה מוכר גם בלי קשר לשאלה של מי האשמה. תביעת נזיקין נגד המעסיק היא מסלול נפרד, שבו צריך להוכיח התרשלות או הפרת חובה של המעסיק ואת הקשר הסיבתי לנזק, ואשם תורם של העובד עצמו עלול להפחית את הפיצוי.
מתי ניתן לתבוע פיצויים מהמעסיק?
כל מעסיק מחויב בחובת הזהירות כלפי עובדיו, כאשר החוק קובע שורה ארוכה של הנחיות בהן נדרש המעסיק לעמוד, כדי להפוך את סביבת העבודה לבטוחה בכל עת.
מעסיקים שהפרו את החוק, פגעו הלכה למעשה בחובת הזהירות בה הם נדרשים לנקוט כלפי עובדיהם.
במקרה כזה, אם חלילה תתרחש תאונת עבודה שתוכר כפגיעת עבודה במוסד לביטוח הלאומי, אזי קיימת עילה לתביעת פיצויים מהמעסיק.
גם במקרים שבהם יצליח העובד להראות כי רשלנות מצד מעסיקו היא זו שגרמה לתאונה ולנזקים ממנה, ניתן יהיה לבסס עילה לתביעת פיצויים.
מצבי רשלנות אינם בהכרח הפרת חובה חקוקה ולעתים יוכלו להיות גם העדר מיקוד, תשומת לב או התייחסות מספקת למצב מסוכן.
למשל, מנהל העבודה מנחה את הטרקטוריסט לכסות את התעלה בעפר, מבלי להבחין כי עדיין ישנו עובד שנמצא בתוכה.
ביסוס תביעת נזיקין תאונת עבודה מהמעסיק
על מנת לקבל את הפיצויים בגין המקרה, יצטרך התובע להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות או הפרת החובה החקוקה לבין הנזקים שנגרמו לו בפועל.
נציין כי קשר סיבתי הוא אלמנט קריטי בכל תביעת נזיקין, כך שתהיה לו השפעה גם על החלטת חברת הביטוח הפרטית בבואה לספק פיצויים מהפוליסה וכך גם על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.
אם הקשר הסיבתי מבוסס בהצלחה וניתן לקשור בין הכשל, המחדל או ההפרה מצד המעסיק לבין נזקי העובד, בית המשפט יפסוק פיצויים בהתאם.
נציין כי גם הפעם חל קיזוז מהסכום ששולם קודם לכן מהמוסד לביטוח הלאומי.
אשם תורם בתביעת פיצויים ממעסיק
החלק האחרון וייתכן שגם המאתגר ביותר בהגשת תביעת נזיקין תאונת עבודה נגד המעסיק, הוא האשם התורם של העובד עצמו.
במילים אחרות – בית המשפט לא רק בוחן את אשמת המעסיק בתאונה, אלא גם את כל הפעולות מצד העובד שייתכן וגם הן גרמו במידה מסוימת לתאונה שלו.
למשל: המעסיק לא אכף את נהלי העבודה באתר, אך העובד שהיה עליו לדעת כי אין להסתובב ללא קסדה באתר הבנייה, עשה זאת בכל מקרה.
בהתאם לאחוזי האשם התורם שייפסקו בתביעה, יופחת סכום הפיצויים שהמעסיק ישלם לעובד בפועל.
נפגעתם בתאונת עבודה, זקוקים לייעוץ מקצועי?
משרד עורך דין נזיקין בנו גליקמן מתמחה כ-20 שנים בתחום תאונות העבודה ובמימוש זכויות רפואיות כתוצאה מנזקי גוף.
שאלות ותשובות נוספות: תביעת נזיקין בתאונת עבודה
מה צריך להוכיח בתביעת נזיקין נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה?
צריך להוכיח שהפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה, שהמעסיק התרשל או הפר חובה חקוקה, למשל לא דאג לציוד מגן, להדרכה או לאכיפת נהלי בטיחות, ושיש קשר סיבתי בין ההפרה לנזק. קשר סיבתי הוא אלמנט קריטי בכל תביעת נזיקין. בנוסף בית המשפט בוחן אם גם פעולות שלכם תרמו לתאונה.
האם הכסף שקיבלתי מהביטוח הלאומי יקוזז מהפיצוי בתביעת הנזיקין?
כן. הסכום ששולם מהמוסד לביטוח הלאומי מקוזז מהפיצוי בתביעה נגד המעסיק, ויש קיזוז דומה גם בתביעה מול חברת ביטוח פרטית. המדינה אינה מאפשרת כפל בתשלומים, ולכן הפיצוי בנסיבות האלה לא יהיה מלא. הקיזוז הוא אחד הנושאים שחשוב לתכנן מראש בתביעה.
מה זה אשם תורם ואיך הוא משפיע על הפיצוי מהמעסיק?
אשם תורם הוא חלק מהאחריות לתאונה שבית המשפט מייחס לעובד עצמו. למשל, המעסיק לא אכף את נהלי העבודה, אבל העובד הסתובב באתר בנייה בלי קסדה אף שהיה עליו לדעת שאסור. בהתאם לאחוזי האשם התורם שייפסקו, הפיצוי שהמעסיק ישלם יופחת. זה לעיתים החלק המאתגר ביותר בתביעה.
האם אפשר להגיש תביעת נזקי גוף נגד קבלן בעקבות תאונת עבודה?
כן, כשהמעסיק הוא קבלן שלא פיקח בפועל על דרישות הבטיחות. כך למשל כשעובדים נכחו בשטח בלי קסדה, בלי הדרכת בטיחות ובלי אכיפה מסודרת באתר, ועובד נפגע בראשו ונותר עם נכות צמיתה. התנאי הוא שהפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה ושאפשר להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
אילו פוליסות פרטיות אפשר לממש אחרי תאונת עבודה?
על פי רוב נפגעי עבודה יכולים לממש ביטוח תאונות אישיות, ביטוח נכות מעבודה ופוליסת אובדן כושר עבודה, וכן פוליסת ביטוח מנהלים אם קיימת. תנאי הזכאות נקבעים בכל פוליסה, ולכן כדאי לקרוא אותם. גם כאן עלול להיות קיזוז של קצבאות הביטוח הלאומי, ולכן התגמול יכול להיות נמוך יותר.
אנו מזמינים אתכם לפגישה, בה נוכל להעריך את אפשרויות התביעה והיקף הפיצויים ולספק לכם מידע עשיר ומקצועי לנושא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי
